דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

זכרון יעקב מידע כללי

 
 

בשנת 1883 החליט אליהו שייד הפקיד הראשי של הברון רוטשילד שמקום מושבו בלבנון למנות את הפקיד יעקב יהודה לייב וורמסר,כמפקח על המושבה זכרון יעקב,שהיה יהודי צרפתי מחבל אלזס כמותו, יעקב יהודה לייב וורמסר, היה איש קשה שהחליט להתייחס לתושבי המושבה בהתנשאות ,כאל איכרים בורים ,מיד בהגיעו הוא הנהיג שלטון של עריצות הכוללת חוקים נוקשים.

 

תקופת שלטונו שהחלה בשנת 1883 הסתיימה בשנת 1888,סיום שלטון העריצים שלו במושבה הסתיים בשמחה אדירה של איכרי המושבה ,שנחגגה בבית הכנסת בחג הסוכות,ולאחר מרד ארבעים האיכרים ,החתומים על מסמך הבקשה לסילוקו מתפקידו.

 

מתחילת ממשלו כפקיד הראשי של המושבה ,ממשל שהחל ברגל שמאל,וורמסר מירר את חיי האיכרים בחיי היום יום,התערב בכול דבר ,גם בענייני הדת וסדרי התפילה,בהחלטות שרירותיות שאינם על דעת האיכרים,איש קשה עורף שידו קלה בהענשת איכרי המושבה בכול עברה קלה או קשה על פי הבנתו הקלוקלת.

זכרון יעקב פקיד הברון יהודה לייב וורמסר
 
זיכרון יעקב בית הקברות של המושבה

בית הקברות ממוקם בתחילת דרך היין ברחוב המייסדים 1 ליד מגרש החנייה ותחנת אגד, בית הקברות הוקם על אדמה ציבורית (חלקות שכונו אדמות טרשים) ,הוא הוקם במושבה בשנת 1883 ,כאשר הכניסה המקורית הייתה בחלקו הצפוני באזור רחוב הגרנות של היום,לכן בעת הביקור ניתן לראות כי פני המצבות פונות לכוון הכניסה הצפונית,עד שנפתח בית הקברות של המושבה, נקברו המתים הראשונים בבית הקברות היהודי בחיפה.

חלק קטן מהמשפחות המייסדות הראשונות של זכרון יעקב,נקברו בבית הקברות כאשר נפתח ,חלקם נקברו עקב זקנה ,חלקם עקב מחלות המלריה והשחפת ,אך בעיקר תמותה של בקרב מגורשי תל אביב ויפו מבתיהם, בתקופת מלחמת העולם הראשונה, שחלקם השתקעו במושבה זיכרון יעקב .

כמאה מבין הנקברים בבית הקברות,הם חולי מחלת הקדחת, שהגיעו מהעיר חדרה לטיפול בבית החולים,כיוון שבעירם לא היו מספיק תרופות לטפול במחלה,אלו שלא החזיקו באשפוז ומתו בבית החולים במושבה זכרון יעקב .

זיכרון יעקב בית הקברות של המושבה
 
מרדכי וחיה רחל (לבית יעקובזון) בונשטיין רחוב המייסדים 20

מרדכי עלה מאודסה לארץ ישראל בשנת 1882 (עליית הבילויים) ,ביתו הראשון היה במושבה ראש פינה,שם פיתח משק חקלאי ועבד קשה כחקלאי,כאשר החליט הברון רוטשילד להקים את מפעל הזכוכית (המזגגה) בטנטורה בעזרת מאיר דיזינגוף,פנה למרדכי בונשטיין אליהו שייד שהיה אחד מפקידי הברון (בטרם היה פקיד, החל את דרכו בקבוצה שייסדה את זכרון יעקב) .  

בפנייתו של שייד למרדכי על מנת שיעבור לטנטורה ,שכנע שייד את מרדכי ,בהבטיחו כי האדמה בטנטורה טובה יותר ,הוא גם ספר לו כי על פי תכנונו של הברון רוטשילד ,טנטורה תהפוך למרכז מסחרי ,שבו יהיו יהודים רבים כאשר ממנה יפעל נמל חשוב נוסף בארץ ישראל.

עוד הבטיח שייד למרדכי ,כי הוא יהפוך למוכתר טנטורה,לאחר שעקר מרדכי והעביר את משפחתו לטנטורה מוכת הקדחת ,שם עבד חלקות חקלאיות שנרכשו בידי הברון בעמל רב,בטנטורה עבד וגר בקרב הפלאחים הערביים כעשר שנים,מרדכי למד את השפה הערבית ועיבד את אדמותיו כמוהם,האגדות מספרות כי שכנע את שכניו הערביים ,להפסיק לעבוד בימי השבת בחלקותיהם.

מרדכי וחיה רחל (לבית יעקובזון) בונשטיין רחוב המייסדים 20
 
זיכרון יעקב בית הכנסת אוהל יעקב

בית הכנסת ניצב מול גן הברון בצומת הרחובות המייסדים הנדיב (בצומת)הכניסה מרחוב הנדיב .

בית הכנסת אוהל יעקב נבנה בידי הברון רוטשילד לזכרו של אביו יעקב, בית הכנסת המרכזי של זיכרון יעקב נבנה בשנת 1886,כבית כנסת מפואר ששימש גם לאסיפות עם הברון בעת ביקוריו עם החקלאים במושבה .

כיוון שבארץ ישראל שלטו באותה העת התורכים ,שאסרו בנייה ללא רשותם אך הוגבלו בהריסת בתים על פי החוק העותומאני כי מבנה שיש עליו גג אין הורסים, ישבו וחשבו תושבי המושבה כיצד להתחכם לשלטונות ולבנות את בית הכנסת.

עמדו והתכנסו בלילה אחד תושבי המושבה והקימו מבנה שמעליו גג רעפים ,לקירותיו הצמידו טבעות לקשירת סוסים ,כאשר נשאלו לפשר המבנה שהוקם בחופזה ,סיפרו התושבים לפקידי השלטון ,כי מטרתם לבנות אורווה לסוסים,המלאכה הושלמה במהרה ובמקום התנוסס מבנה בית הכנסת ,סיפור דומה יש לבניית בית העם בגדרה .

זיכרון יעקב בית הכנסת אוהל יעקב
 
בנקודה זאת נפגשים רחוב המייסדים 19 ברחוב הנדיב 2 (ששימש בעיקר למבנים הציבוריים כמו :,בית המרקחת ובית הפקידים ,אגודת ובנק הלוואה וחיסכון (1900) ומבנה החדש של הבנק שכונה הבית המשוגע,שנבנה בשנת 1987,הפאב האירי האורווה רחוב הנדיב 24 ,שהוקם במבנה ששימש כאורוות סוסים  ועוד.
מפגש הרחובות (הצומת) במייסדים
 

מתחם בית אל השייך לעדת הנוצרים שהוקם בידי אמה ברגר בשיפולי הכניסה לזיכרון יעקב מפעלי בדרך אבשלום 1 (מול היקב) בזכרון יעקב ,בשנת 1963 החליטו האחיות אמה ואלזה הגרמניות מהעדה הפרוטסטנטיות בגרמניה,להגיע ולהתיישב תוך כדי רכישת כשש מאות דונם באזור זיכרון ובינימינה,אמונתם כוללת את זכותם של היהודים כעם נבחר שמושבו בארץ ישראל,אמונתם כוללת את חזרתו של ישו לארץ.

סיפורה של המשפחה בנטוויץ – לנגה

המשפטן האנגלי הרברט בנטוויץ בעליה של אחוזת כרמל באנגליה ,הרבט ורעייתו היו ציוניים שרופים לרעיון הציוני , למשפחת בנטוויץ היו אחד עשר צאצאים שקיבלו חינוך ציוני ,מוזיקאלי ואומנות מילדותם ,חלק מילדי המשפחה והרבט בנטוויץ בעצמו ,הגיעו לגור בארץ ישראל .

משפחת בנטוביץ התפרסמו בקושרם את גורלם בארץ ישראל ,הבת השנייה ניטה בנטוויץ לימים לנגה והבת התשיעית  בסדר הלידה 11( שנה לאחר מכן )תלמה לימים תלמה ילין ( הבית הראשון ברחביה בירושלים),הבן נורמן לימים היועץ המשפטי בתקופת המנדט הבן יוסף שנישא לבתו של דוקטור הלל יפה (בית החולים בחדרה) .

זיכרון יעקב מפעלי בית אל של אמה ואלזה ברגר
 
בית האגודה להלוואה וחיסכון ברחוב הנגיד

מיקומו של המבנה ברחוב הנדיב (רחוב הפקידים),המוסד הבנקאי הוקם בשנת 1906,לאחר שמושבה שהייתה תחת חברת פיקא בבעלותו של הברון רוטשילד ,התחלפה באגודה יק"א בשנת 1900 בבעלותו של הברון הירש,אז גם פסקו לזרום כספי הנגיד רוטשילד,למרות שחלק גדול מהנחלות נרכשו לאורך השנים מידיהם של פקידי הברון והפכו לרכושם הפרטי,אל עדיין נדרשו סכומי כסף על מנת לרכוש חומרים זרעים וציוד חקלאי להמשך תפעול החצרות החקלאיות במושבה.

בצר להם החלו האיכרים ללוות כספים מבעלי ממון ,בתנאי החזרה קשים ובריבית גבוהה,מצב מצוקה וצבירת חובות למלווים, שעיקר מעשיהם היה צבירת ממון מההלוואות הללו שהעמידו לרשות האיכרים,אישי צבור מתוך המושבה הבינו כי יש להקים גוף בנקאי שיעזור לאיכרים במצוקתם הכספית במושבה.

חבורת היוזמים להקמת אגודה חברים בנקאית שעליהם נמנו :אהרון אהרונסון,נפתלי וייץ,ישראל לרנר,דוקטור הלל יפה,זכריה שפירא,ישראל ניידרמן ועוד,שיצרו הון יסוד מכספם ומכסף שנתקבל בהלוואה מאגודת יק"א ,חברי האגודה התקבלו לאגודה החקלאית מקרב תושבי ואיכרי המושבה ,תוך תשלום דמי חבר באגודה ומכספים אלו החלו להלוואות כספים לחברי האגודה

בית האגודה להלוואה וחיסכון ברחוב הנגיד
 

הבית (ממול לבית אהרונסון) בני משפחת לאה וזלמן הלפרין על לוח השיש מצדה השמאלי של הבית חקוק הפסוק " אל תראי תולעת יעקב ",משפט זה נחקק על בית בידי בנו של ירחמיאל ,יצחק הלפרין שהיה חבר במחתרת ניל"י .

יצחק הלפרין אף התקין מחבוא ,בהמשך הסמטה בין בית אביו לבית אהרונסון ,בתוך נקבה צרה שירדה מההר לכוון הים,המחבוא אף שימש את יוסף לישנסקי , שנרדף בידי השלטון העותומאני בהיותו איש המושבה מטולה ופעל על הקשר עם האוניות הבריטיות מתחנת הניסיונות בעתלית של אהרונסון אחיה של שרה .

מקום הסתר כונה נקבת הזהב,משום שבמחבוא זה בנקיק הוטמנו כספים בצורת מטילי זהב שהגיעו מתרומות יהודים באמריקה,על מנת לעזור במאבק היהודי בשלטון העותומאני,בהמשך הועבר חלק מהמטמון לעזרה כלכלית, לתושבי תל אביב יפו לאחר שגורשו בידי התורכים במלחמת העולם הראשונה והתיישבו במושבה זכרון יעקב,חלק נוסף הועבר לרופא הלל יפה כעזרה לבניית בית החולים במושבה שנהרס כליל ובמקומו נבנה בית הספר יעב"ץ .

זכרון יעקב בית רבקה וירחמיאל הלפרין רחוב המייסדים 38
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור