דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור ברחוב בן יהודה

 

 
 
 
רחוב בן יהודה 7 בית הקפה עטרה ז"ל

שורשיו של בית הקפה עטרה טמונים במפעל קליית הקפה של הרברט לוי שפתח אותו בשנת 1924, במפעל קלו קפה שיובא ,נקלה ונארז ונשלח לשוק,בנוסף למפעל קליית הקפה החזיק הרברט לוי מאפייה שסיפקה עוגות ועוגיות לבתי קפה שרכשו ממנו את הקפה הקלוי, כמו כן החזיק במספר בתי קפה והיה שותף ליבואנית הקפה חברת ישוב.

בנוסף לקליית הקפה ייבא הרברט לוי וייצר תחליפי קפה כולל ממתיק מלאכותי לקפה, למפעל הצטרף בנו מנחם שרכש מכונות קלייה משוכללות ,הוא המציא תרכובות שונות של קפה והעביר לבדיקת טועמים כול תערובת שחפץ להחדיר לשוק , הוא פיתח תערובות מיוחדות של קפה אספרסו ,והפיץ אותם כקפה טחון או כגרעינים .

תחילתו של סניף בית הקפה עטרה בירושלים בשנת ,1938 בעת שנפתח בחנות ממול לבית הדואר המרכזי ברחוב יפו , את בית הקפה פתח העולה יליד גרמניה היינץ גריינשפן  בזיכיון שקיבל מבעל בית הקפה עטרת בתל אביב , כשנה מאוחר יותר הצטרף אביו ברנהרט ואחיו זיגפריד להנהלת בית הקפה.

 

רחוב בן יהודה 7 בית הקפה עטרה ז"ל
 
רחוב בן יהודה 8 בית הקפה אלנו (הראשון)

בעליו של בית הקפה שמואל לבידינסקי נפגע ממכונית בעת שפסע לבית הקפה שלו באזור כיכר ציון,כתוצאה מהפגיעה נשברה רגלו והוא אושפז , בפיצוץ התופת ברחוב בן יהודה נהרס כליל הבניין בו שכן בית הקפה "אלנו", בהמשך נבנה בית הקפה אלנו ברחוב בן יהודה 15 .

רחוב בן יהודה 8 בית הקפה אלנו (הראשון)
 
רחוב בן יהודה מס' 8 פינת דורות ראשונים 1ביתו של עורך הדין מרדכי אליעש

מבנה אבן הצמוד משמאל לבית 10 מבנה קטן ,בקומת הממסד כיום חנות ברטלינג חנויות בקומות העליונה משרדים ודירות

רחוב בן יהודה מס' 8 פינת דורות ראשונים 1ביתו של עורך הדין מרדכי אליעש
 
רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר

עד שנפתחה הסוכנות הראשית של כרמל מזרחי (יקב ראשון לציון), בשנת 1911 בעיר העתיקה בירושלים שימש יהודה פינקלשטיין בשנת 1892 ,בעליה של החנות מחוץ לשער יפו, נציג וסוכן יחידי בירושלים של יין מיקב ראשון לציון, מחוץ ליין מכר יהודה פינקלשטיין ,ספירט משובח ממושבת ראשון לציון,בעל תעודת הכשר מהבד"ץ של הרבנים .

אז החליטו ביקב ראשון לציון לפתוח את הסוכנות הראשית שלהם באזור ירושלים בשנת 1911 ,באזור שער יפו בירושלים,החנות פעלה עד שנת 1926 ,במחסנה זה לאחר שהייה של  15 שנים במחסן הסיטונות ,החליט סוכן החברה הירושלמי נ. סדומסקי ,כי השכירות למחסן וחנות המכירה, הוא יקר באזור שער יפו ולכן העבירו לסוכנות החדשה שפתח בניני הארמנים ממול לגן העיר (גן דניאל אוסטר) ברחוב יפו 19 .

בנוסף בטרם המעבר  ,פנה מנהל הסניף סדומסקי לשלטונות, בבקשה להוזיל את דמי השכירות למחסנו באזור שער יפו  ונענה בשלילה , לכן נקט סדומסקי בצעד העזיבה ופתיחת מקום חדש.

בשנת 1930 נבנה המבנה החדש בידי הקבלן פפרמן ובהסכם לעבודה עברית, בעבור סוכנות כרמל מזרחי ברחוב בן יהודה 9, ממול לבית מספר 8 , המבנה צופה בחזיתו באבן מלוטשת (שיש) חידוש של שימוש באבן מלוטשת מושך את תשומת העוברים והשבים ברחוב , הגדילה אף חברת כרמל מזרחי ועזרה לבעלי חברת הסתתות לרכוש את המכונות הדרושות לליטוש האבן בניגוד לאבן מסותת בסגנון מזרחי.

מסע הפרסום להגדלת הקנייה של יינות יקב ראשון לציון , כלל מכתבים מרופאי בתי חולים בירושלים ,שהגדילו ושיבחו וציינו, כי בדקו את טעמם וסגולתם של היינות לבריאות טובה יותר והכריזו בכתב ידם, כי היין והקוניאק שנוצר בראשון לציון עוזר לבריאות.

 

רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר
 

בנק שנפתח בירושלים בפברואר שנת 1932 ברחוב בן יהודה ,מנהלו הראשון היה דב רוזנשטיין שהתגורר ברחוב בית הכרם 14 בירושלים, עד פתיחת הבנק עבד דב 22 שנים בבנקאות והיה בעל רישיון מנדטורי לראיית חשבון, את הבנק פתח ביחד עם שותפו דוקטור זנדברג ,בהון עצמי של 1000 לא"י .

הסיסמה להקמתו ,מניעת זליגת ממון מסוחרים בארץ ישראל לידי בנקים בחו"ל , זקני ירושלים טוענים ,שטוב ליבו ונכונותו ופשטות הלכותיו ודלתו הפתוחה   בבנק, לעזור מצד אחד וייצרו לספסר באדמות ,היא שהביאה לפשיטת הרגל של הבנק בהמשך.

מיד לאחר הקמת הבנק ברחוב יפו בבית סלונים ,החל הבנק להפיץ שמועה כי בין תומכיו נמנה ארגון הבונים החופשיים ,שמועה שעזרה להגדלת המשקיעים בבנק, למרות הכחשת הבונים החופשיים על קשרים עם הבנק.

תוך זמן קצר בעלי הבנק מכרו למעלה מעשרת אלפים מנויות של הבנק ,לידידיו במחיר של 1,100 לירות למניה כמו כן החל במבצע הגרלות ופרסים ללקוחותיו, מלחמתם להשארת הכסף בארץ ישראל במוסדות יהודיים ,הביאה לגל הפקדות רב של יהודים בארץ ובירושלים בבנק, אלא שרעיונו גרר התנגדות ,בקרב בנקים בין לאומיים אחרים בארץ ישראל.

ירושלים רחוב בן יהודה 9 סיפורו של בנק שלמה המלך
 
רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי

בעל בית המלון ירחמיאל אמדורסקי שעלה לארץ מאזור מוהילב ברוסיה, כונה בפי חבריו "יושקה מוהליבר "היה מחלוצי המלונאות בארץ ישראל אך היה גם עסקן ומהאנשים שהשתתפו בהקמת השכונות :רוממה,בית וגן,מקור ברוך ושכונת גאולה,אך בתחילה כאשר עלה לירושלים ,פתח אמדורסקי ,בית תמחוי לארוחות לעולי רגל יהודים, שבאו לבקר בירושלים ,בהמשך שכר חדרים בסביבת בית התמחוי על מנת לשכן חלק מהמבקרים.

בסוף המאה התשע עשר, הקים אכסניה ומסעדה בכניסה לשער יפו מול מגדל דוד בעבור עולים יהודיים ,האכסניה קיבלה את השם מלון מרכזי – אמדוסקי (צנטראל) ,כיום מלון פטרה המוסלמי, כיוון שראה כי טוב שכר משלמה פיינגולד את בית מלונו במנשיה בלה ויסטה .

בית המלון אמדורסקי ברחבת שער יפו קיבל אליו את המבקרים שרצו להיות קרובים למקומות הקדושים או שלא יכלו לשלם את הכסף הרב שמלון קאמניץ דרש ,בתחילה התגורר עם משפחתו במלון אך משבנה את ביתו ברוממה העביר את מגורי משפחתו לשם .

בשנת 1931 העביר את בית המלון למבנה ברחוב דוד ובשנת 1935 עבר לרחוב בן יהודה שבו שכר שתי קומות מאמינוף ,הרחוב שבו ניזוק המלון בפיצוץ מכוניות התופת ,בעת הפיצוץ יצא ירחמיאל אמדורסקי לתפילת שחרית ובכך הציל את חיו,מלון אמדורסקי והוא עצמו עזבו את עסקי המלונאות לאחר הפיצוץ.

רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי
 
רחוב בן יהודה מס' 10 פינת בן הלל 11 בית משה אמינוף

מבנה אבן הצמוד מימין לבית 8 בקומת הממסד היו החנויות בית הדפוס "האומן", חנות החייטות של יוסף תורג'מן, המרפדייה של יצחק שומר ,מרפדיית "מגן",בקומות העליונה משרדים ודירות .

רחוב בן יהודה מס' 10 פינת בן הלל 11 בית משה אמינוף
 
רחוב בן יהודה מס' 11 פינת בן הלל 11 בית וילנצ'יק

הערה : בתים 11,9,7,5 צמודים ,בית 11 פינת רחוב בן הילל, בית 5 משמאלו פינת רחוב לונץ ,הבית שנבנה המדפיס ניסים ואשתו ליזה עזריאל וחלק מהרחבת בית הדפוס ,המבנה היה בן ארבעה קומות שנהרסו בפיצוץ מכונית התופת בשנת 1948 חלק מהמבנה היה שייך למשפחת הרופאים דב ודבורה וילנצ'יק, מבנה אבן בן ארבעה קומות ,בקומת הממסד של המבנה נפתחו החנויות : חנות הבגדים והצעצועים של האחים רוססין שעברו מבניני הארמנים מול העיריה,חנות המקררים קלוינטר,הסנדלרייה של שטרנפלד שבהמשך חנות הנעלים לילדים בבנין העמודים שטרנפלד,מסעדת לוקולוס שנחרבה בפיצוץ התופת ,לאחר ששופץ בעקבות הפיצוץ נפתח חלק מבנק דיסקונט , בקומת העליונות לפני מלחמת השחרור דירת ששימשה כפנסיון סופי בנקאי בקומה הראשונה ,דירת הפנסיון וארוחות הצהרים של משפחת בורנשטיין

רחוב בן יהודה מס' 11 פינת בן הלל 11 בית וילנצ'יק
 
רחוב בן יהודה מס' 11 בית כרמל מזרחי

מבעלי הבניין ואחד הבונים נסים עזריאל (אשתו ליזה פרומין למשפחת הביסקוויטים פרומין), בעל בית הדפוס עזריאלי ביחד עם אחיו משה עזריאלי, בשנת 1929 הוסף אגף חדש שהתחבר אליו ברחוב שמאי , בקומת הממסד היתה סניף חנות שוקולד ליבר בהנהלת פנחס ורשבסקי ,לאחר מלחמת השחרור פעלה בו חנות "בית השוקולדה" של א. בק , בקומות העליונה משרדים ודירות .

רחוב בן יהודה מס' 11 בית כרמל מזרחי
 
רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף

לאחר שסיים את בניית הבית ברחוב בן יהודה החל אברהם אמינוף לבנות את הבתים מספר שתים וארבע ברחוב הסולל (החבצלת) ,מבנים בני שלוש קומות מחופות אבן מבחוץ,  את היסודות וחלק גדול מהבניה הוא מסר לקבלנים ערביים ,על מנת להוזיל את הבנייה ,אך בנושא הסיתות ,הוא לקח כשלושים סתתים ממוצא פרסי עבריים חברי ההסתדרות ,שעשו את עבודות הסיתות במבנים שבנה ושהמשיכו לעשות עבודה זאת במבניו.  

בעת הבנייה הוטחה בפניו האשמה ,כי לעבודת הבנייה השתמש במלט שיוצר מחוץ לגבולות ארץ ישראל, מיד הזדעק סיטונאי חומרי הבנייה איזמוז'יק ושותפו ציזלינג והכחישו האשמה הזאת ,לאורך זמן רב בלא קרש לתהליך הבנייה, היו חילופי דברים והאשמות הדדיות ,מטעם עיתון דואר היום ואברהם אמינוף .

בית אמינוף הראשון שנבנה בשנת 1930 רחוב הסולל 2

בעת שנפתח בשנת 1930 בית מספר שתים מבין שני המבנים של אמינוף ,הוא החל להשכיר ולמכור  בדמי מפתח דירות וחנויות במבנה, הועברו לשתי קומות במבנה, משרדי הנהלת הדסה הראשיים ביוני 1930 בשנת 1939 הוציאה הדסה את שתי הקומות להשכרה עקב עזיבתה את המבנה  , במבנה נפתחו גם : בית קפה רמון בסגנון אירופאי בקומת הממסד , אך בעת שנפתח בית הקפה גרנד קפה ( לימים קפה אירופה בבנין סנסור) בעליו של קפה רמון היה אחד משלושת השותפים בגרנד קפה, הוחלט לשנות את ייעוד בית הקפה רמון במבנה אברהם אמינוף ולהפכו למסעדה ולהשכירו ,סוכנות הביטוח "דנובה שמושבה בוינה (החברה שנוסדה בשנת 1867)  פתחה סניף בהנהלת האחים גרין בבית אברהם אמינוף.

 

רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור