דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור ברחוב בן יהודה

 

 
 
 
רחוב בן יהודה 4 בית חכמשווילי

יוסף חכמישוילי היה בן העדה הגאורגית, במסגרת פעילותו הציבורית בשנות השלושים שימש כנציג הספרדים ואגודת ישראל במועצת עיריית ירושלים , בה בעת עבד גם כסגן מנהל בנק ברקליס בירושלים במשך 18 שנה , לפני עבודתו בברקליס בנק בירושלים , עבד יוסף חכמישוילי שלוש עשר שנה בבנק הגרמני .

כאשר מונה יוסף חכמישוילי כמנהל סניף ברקליס בתל אביב בסניף החדש שנחנך בשנת 1936 ,לצורך עבודתו החדשה ,עבר יוסף חכמישוילי לגור בתל אביב ולכן בעת העברתו נאלץ לפרוש מעבודתו כחבר מועצת העיר ירושלים.

את הבית ברחוב בן יהודה בנה בשנת 1925 ליד בית סנסור ומיד פרסם שהוא משכיר חנויות בקומת הממסד ,ליד המבנה פעל בית הקפה תבור בשנת 1934 , אחד משוכרי החנויות היה צבי הכברג שפתח במקום את חנות מכשירי הרדיו והגרמופונים בשנת 1935 , בשנת 1938 נפתח קואופרטיב תופרות בית המלאכה של הפועל המזרחי – בגדים לפי מידה ,בין היתר חתם הקואופרטיב של תופרות הבית ,על הסכם עם ועד הורי בתי הספר לתפירת בגדי התלבושת האחידה לתלמידים.

במבנה התמקם הסניף הירושלמי של רכבות ארץ ישראל מטעם סוכנות איחוד רגב אגודה הדדית בע"מ ,שרות אוטובוסים ורכבות לתחנת לוד ומשם חיפה ,צמח,קנטרה ועזה , הלוך ושוב

 

רחוב בן יהודה 4 בית חכמשווילי
 
רחוב בן יהודה מס' 4 פינת לונץ 6 בית יוסף ואשתו וינזיה חכמשווילי

יוסף חכמשווילי היה בן העדה הגאורגית שעלתה והשתקעה בירושלים, במסגרת פעילותו הציבורית בשנות השלושים שימש כנציג הספרדים ואגודת ישראל במועצת עיריית ירושלים למחייתו עבד כשלוש עשר שנה בבנק הגרמני בירושלים ולאחר מכן עבר לעבוד בבנק ברקליס כסגן מנהל הבנק .

לאחר שמונה בשנת 1936 ,לשמש כמנהל הסניף התל אביבי של בנק ברקליס החדש , לצורך עבודתו החדשה ,עבר יוסף חכמישוילי לגור בתל אביב ,ולאחר העברתו נאלץ לפרוש מעבודתו כחבר מועצת העיר ירושלים.

את בית מגוריו בנה יוסף חכמישוילי בשנת 1921 בשכונת רוממה ,ברחוב האור 1 ,שם התגורר עד שנת 1936 בעת שקיבל את ניהול סניף בנק ברקליס , את המלאכה ביצע קבלן בניין יהודי, ועובדיו היו בנאים יהודיים.

משפחות חזן ומשפחת חכמישווילי היו מראשוני שכונת רוממה, את חלק מבתיהם המפוארים ניתן לראות בתחילת השכונה, הם גם היו האחראים להקמת קו האוטובוס הראשון שיצא משער יפו לשכונת רוממה הלוך ושוב, לעומת קו עגלות הסוסים שנע משער יפו עד שוק מחנה יהודה .

המבנה בבן יהודה 4 צמוד לבית 6 מצדו השמאלי, בית חכמשווילי מהאבן ,נבנה בשנים 1925-30 בידי  יוסף ואשתו וינזיה חכמשווילי ,(נכדם היה יוסי חכמשווילי ,בעל חברת הביטוח הפניקס) הבית נבנה למטרות מסחר והשכרה ,בתחילה היה המבנה בן שתי קומות לאחר מכן התווספה לו קומה ,בחזית המבנה היו שלושה פתחי חנויות עם קשתות אבן שנאטמו .



רחוב בן יהודה מס' 4 פינת לונץ 6 בית יוסף ואשתו וינזיה חכמשווילי
 
רחוב בן יהודה מס' 5 בית הרופאה דוקטור הלנה כגן.

מבנה שנבנה בידי הרופאה דוקטור הלנה כגן, למטרות עסקים (דר כגן התגוררה ברחוב הנביאים 64 )המבנה הוקם בחלקו הימני ,פינת סמטת נתיב הרכבל (על שם הקצין אריאל חפץ שתכנן וביצע את רכבל הר ציון) , את המבנה שכרו בני משפחת אברהם ואשתו רוזה מרשק (ליפשיץ) מידי דוקטור הלנה כגן.

בני הזוג בעזרת האם של רוזה והקימו את בית המלון השני בשם מרשק ,שאותו פתחו בשנת 1919 ממול לראינוע ציון ,במטרה להחליף את בית המלון הראשון , זהו היה מקומו השני של בית המלון מרשק שהחליף את שמו בהמשך למלון עדן וכלל כעשרים חדרים , עד שבשנת 1935 רכשו חלקת אדמה ברחוב הלל 15 פינת ההסתדרות 26 ,למטרת בניית מלון חדש, שאותו החלו לבנות כשנה לאחר מכן, מלון שנפתח בשנת 1938.

בדצמבר 1928 נמסרה עבודת הבניה על הקרקע שנרכשה בידי דר הלנה כגן , לקבלן פפרמן, שהתחייב לבנות מבנה בן 4 קומות ,לצורך הבנייה הזמין הקבלן כשלושים פועלים וסתתי אבן חברי הסתדרות, לצורך הבנייה שעלותה נקבעה לחמשת אלפים לא"י .



רחוב בן יהודה מס' 5 בית הרופאה דוקטור הלנה כגן.
 

לשכת המודיעין הציוני החלה לפעול בשנות העשרים ,בשנת 1942 נפתח סניף הלשכה הירושלמית שמחוץ לחומות ברחוב בן יהודה, שבראשה עמד דוקטור פ. לווינשטיין, הלשכה עמדה לרשות המבקרים ארכיאולוגים,מדענים ואנשי ציבור בעזרה להכרת ארץ ישראל העברית ,בעזרת קרנות ציבוריות הדפיסה הלשכה חוברות הסבר בשפות שונות בעבור התיירים בארץ ישראל.

רחוב בן יהודה 5 לשכת המודיעין הציונית
 
רחוב בן יהודה 6 בית דניאל וגוליה אוסטר וספור חייו וביתו.

סיפורו של בית המגורים ברחביה ,כיום בית הכנסת חורב החל משנת 1937 , השנה שבה מכר אוסטר את ביתו לבני קהילת ישורון , לאחר שרצה לבנות את ביתו החדש בשטח ארמון הנציב והפרעות הורידו אותו מתוכניתו,הוא עבר לגור ברחוב בן מימון 8 ולפני זאת התגורר ברחוב רמב"ן 36 .

 

את המבנה תכנן האדריכל אליעזר ילין ,מבנה אבן בן קומה אחת וחצר מסביבו ללא גג רעפים ,בחלקו האחורי משיקה חצר גדולה  לגן הכוזרי , המבנה שימש את משפחת אוסטר  עד שנת 1937 שאז עברה המשפחה להתגורר ברחוב רמבן 36 כאשר היה סגן ראש עיריית ירושלים, עד שהגיעו למעונם החדש ברחוב בן מימון 8 הסמוך.

 

סיפורו של דניאל אוסטר

סיפורו של דניאל אוסטר שנולד בשם דניאל גוטמן , דניאל אוסטר נולד בממלכה האוסטרית הונגרית בשנת 1893 הוא סיים את לימודי המשפטים בעיר וינה, ובשנת 1914 החליט לעלות לישראל והתיישב בעיר ירושלים, זמן קצר לאחר מכן גויס לצבא האוסטרי והוצב כקצין בעיר דמשק, מיד שהסתיימה המלחמה חזר לירושלים ,הוסמך ביד שלטון המנדט כעורך דין במדינת פלסטינה.

רחוב בן יהודה 6 בית דניאל וגוליה אוסטר וספור חייו וביתו.
 
 רחוב בן יהודה 6 בית דניאל אוסטר

את בית המגורים והעסקים שבו היה משרדו של העורך דין אוסטר בנה אוסטר ברחוב בן יהודה 6, שהיה גם ראש העיר לאחר מלחמת השחרור וסגן ראש העיר בתקופת המנדט בקומת הממסד נפתחו חנויות חלקם נרכש בדמי מפתח ,בשתי הקומות מעל לממסד הושכרו חדרי מגורים גם כן בדמי מפתח,בקומה השלישית של המבנה הוא בנה דירה בת שבעה חדרים אמבטיה ומטבח להשכרה .

המכבסה הקואופרטיבית בשנת 1931 בבנין אוסטר  נפתחה מכבסה חדשה , בשנת 1948 שכנה במקום מכבסת אוניברסל של ד.גרינבויאום ,בבית אוסטר נפתח מועדון ירושלים בשנת 1929 ,במועדון היו חברים אנשי אומנות ותיאטרון , במבנה בקומה השנייה היה משרד חברי ההסתדרות "התושב", בשנת 1933 פתחה חברת "קול אור" חברת הסרטים האמריקאנית , החברה בבעלות משה רוזנבלט ובנו ,אוסטר,ועוד ,מטרת החברה להסריט את הסרט המזמר הראשון בארץ ישראל בהשתתפות החזן יוסף רוזנבלט ובנו הזמר ,חברת התווך לקרקעות כנען אפוטרופסות בבית אוסטר החלה למכור חלקות אדמה באזור צפת , שנת 1935 חנות "רדיופון בריל "למכשירי רדיו ,גרמופונים ותיקונים נפתחה בקומת הממסד בשנת  1935 גם מסעדת פנינת המזרח נפתחה במבנה.

 

 רחוב בן יהודה 6 בית דניאל אוסטר
 
רחוב בן יהודה מס' 6 בית דניאל אוסטר

מבנה שנבנה בידי ראש עיריית ירושלים לאחר מלחמת השחרור שכיהן כסגן ראש העיר לפניה והיה במקצועו עורך דין,במבנה שכן משרדו של דניאל אוסטר  המבנה צמוד לבית 4 ונבנה לאחריו,המבנה נרכש מידי דניאל אוסטר בהמשך, בידי עורך הדין מרדכי אליעש .

בתקופה המנדטורית נשכרו חנויות הממסד לפתיחת בית הקפה זיכל,החנות לעיתים נובעים ודיו "הנובע" וחנות השטיחים מפרס נסים יוניסוף , חנות הספרים דרום החלה את דרכה ברחוב בן יהודה 6 ועברה בהמשך לבן יהודה 12 במקום שהתפוצצה במכונית התופת ערב מלחמת השחרור,לאחר המלחמה התמקמו בקומת הממסד חנותו של מוכר השעונים גולדברג ,מוסד החסד נחמיה, חנות ספרים וספריה "גזית" בעלים ד"ר אהרון אהרנסון , חנות הספרים מרכוס

( קוריוז: מספר הבית התהפך ומראה מספר 9 )מימין מבנה אבן בקומת הממסד חנויות בקומות העליונה משרדים ודירות .

רחוב בן יהודה מס' 6 בית דניאל אוסטר
 
רחוב בן יהודה 6 בית הקפה זיכל בע"מ ז"ל

מיקומו של בית הקפה של  הבעלים ארתור ואירנה זיכל, ממול לבית הקפה עטרה ,היה ברחוב בן יהודה 6 בקומת הקרקע , בעליו של המבנה שבו שכן בית הקפה זיכל היו בני הזוג דניאל ויוליה אוסטר ,לשעבר ראש העיר ירושלים במבנה שכן גם משרד עורכי הדין של דניאל אוסטר , הוא זה שגם השכיר את החנות בקומת הקרקע בדמי מפתח בשנת 1941 לבני הזוג   שהחזיקו בנכס על פי כדיירים מוגנים חוקי הגנת הדייר ובהמשך הועברו הזכויות לביתם .

בשנת 1975 נמכר בית הקפה בידי יוליה אוסטר אלמנת דניאל אוסטר ושינה את הגדרתו ושמו מבית קפה זיכל ,לחנות מוצרי חשמל סלון סיני .

 

רחוב בן יהודה 6 בית הקפה זיכל בע"מ ז"ל
 
רחוב בן יהודה בין 5-7 סמטת הרכבל לזכרו של אריאל חפץ הסיפור

הקדמה אריאל חפץ ומוזיאון הרכבל להר ציון

הכניסה למוזיאון הרכבל אינה כרוכה בתשלום, כיוון שהוא צמוד וחלק  ממלון הר ציון נדרשת פנייה לשומר בכניסה לפתיחת שער הכניסה למוזיאון ברחוב דרך חברון מספר 15 ,רצוי לתאם מראש , המוזיאון פתוח בימי ראשון –חמישי בשעות 09:00-17:00.

 

מלון הר ציון היה בראשיתו בית החולים לעיניים על שם הקדוש סנט גוהן , המבנה הוקם בשנת 1882, לאורך שנותיו כבית חולים שימש כמקום מרפא לעיניים לכל שלושת הדתות עקב מחלות העיניים שהיו נפוצות במזרח התיכון .

רחוב בן יהודה בין 5-7 סמטת הרכבל לזכרו של אריאל חפץ הסיפור
 
רחוב בן יהודה 7 בית הקפה עטרה ז"ל

שורשיו של בית הקפה עטרה טמונים במפעל קליית הקפה של הרברט לוי שפתח אותו בשנת 1924, במפעל קלו קפה שיובא ,נקלה ונארז ונשלח לשוק,בנוסף למפעל קליית הקפה החזיק הרברט לוי מאפייה שסיפקה עוגות ועוגיות לבתי קפה שרכשו ממנו את הקפה הקלוי, כמו כן החזיק במספר בתי קפה והיה שותף ליבואנית הקפה חברת ישוב.

בנוסף לקליית הקפה ייבא הרברט לוי וייצר תחליפי קפה כולל ממתיק מלאכותי לקפה, למפעל הצטרף בנו מנחם שרכש מכונות קלייה משוכללות ,הוא המציא תרכובות שונות של קפה והעביר לבדיקת טועמים כול תערובת שחפץ להחדיר לשוק , הוא פיתח תערובות מיוחדות של קפה אספרסו ,והפיץ אותם כקפה טחון או כגרעינים .

תחילתו של סניף בית הקפה עטרה בירושלים בשנת ,1938 בעת שנפתח בחנות ממול לבית הדואר המרכזי ברחוב יפו , את בית הקפה פתח העולה יליד גרמניה היינץ גריינשפן  בזיכיון שקיבל מבעל בית הקפה עטרת בתל אביב , כשנה מאוחר יותר הצטרף אביו ברנהרט ואחיו זיגפריד להנהלת בית הקפה.

 

רחוב בן יהודה 7 בית הקפה עטרה ז"ל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור