דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל מידע כללי

 
 

תקופת הכיבוש הממלוכי והשליטה בארץ ישראל התרחש בין השנים 1260-1517 לספירה,הממלוכים הם סוג של שליטים מוסלמיים שמוצאם אינו בארצות ערב,מרכז שליטתם היה בממשל המצרי במצריים,לאחר צרוף, רוב שטחה של ארץ ישראל לממלכה הממלוכית,נכללה ארץ ישראל בממלכת, שקבלה את שמה סוריה הגדולה(א- שאם),שכללה את שטחי סוריה,לבנון וחלקים נוספים לשטחים שמעבר לירדן המזרחי.

חשיבותם של חלקי ארץ ישראל הכבושה,ששימשה כחיץ מפני הכוחות המונגוליים במזרח ובצפון,בנוסף לדרך המעבר המהיר לדואר,למעשה ניתן לחלק את השלטון הממלוכי שארך כמאתיים חמישים שנה ,לתקופתו של הסולטאן המצרי בייברס - הוא אל-מלכ א-זאהר רוכן א-דין.

שכבש ,ביסס ובנה בארץ ישראל, כשלטון כוחני וחזק,תוך השלטת סדר שלטוני,אכיפת חוקי האסלאם,וגביית מיסים כבדים ובזרוע נטויה, את נציגי שלטונו הציב בעיר צפת שאותה קבע כבירת החלק הצפוני בממלכה.

התקופה הממלוכית בארץ ישראל
 
יסוד המעלה ספור תחילת המושבה

את שמה מי מרום קיבלה מושבת יסוד המעלה מהשם של העיר הכנענית בגליל, שעל פי סיפורי התנך שימש כמקום כינוס לצבאם של הכנענים בדרכם למלחמה עם יהושוע בן נון, במלחמה ניגפו הכנענים שנסו עד לצידון בלבנון מרדיפת הצבא היהודי, על פי האגדות טוענים כי העיר שכנה על גדות ים סובכי (אולי סבך קני הגומא) מביב לימת החולה .

כיוון שתחילת חמש החוות החקלאיות, שיצאו מתוך המושבה עצמה בחלק הדרום מערבי של הימה  ,כמו חוות אמיתי שעלתה באש בשנת 1929,חוות צוף של מתיישב מזיכרון יעקב, חוות מיכאל פפו שהגיע על מנת לגדל כותנה , חווה זאת שננטשה לאחר זמן ועברה למושבה מטולה,חוות אייזנברג,חוות משפחת ניסים בכור אלחדף,שייכים לסיפור הקמת יסוד המעלה מעט סיפורת על התחלת ההתיישבות היהודית בעמק החולה השזורה בסיפורה של החווה .

יסוד המעלה ספור תחילת המושבה
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
בדואים נודדים ואוהלם בנגב

את ביתם מכנים הבדואים בית השערות (בית אל שער) על שם שערות הכבשים והגמלים השזורות ביריעות האוהלים שמהם מורכב האוהל , כיום אין הבדואים בארץ ישראל מייצרים את אוהליהם אלא רוכשים אותם מעבר לירדן שם עדיין שבטי בדואים היודעים את המלאכה .

את האריגים העשויים משערות העיזים והכבשים אורגות הנשים מעדר המשפחה,אך ישנם שבטים שאינם מגדלים צאן , רוכשים את חומרי הגלם משבטים מגדלי מקנה הנקראים מעאזה ,הבדואיים העשירים רוכשים את האוהלים המוכנים מסוחרים העוסקים בממכר אוהלים.

בדרך כלל יהיה גודלו של האוהל המשפחתי כשבעה מטר אורכו ושנים וחצי רוחבו ,בחלקו תעבור מחיצה שתחלק את האוהל לשטח המגורים והבישול ואזור הנשים ,חציו השני של האוהל משמש כסלון לאורחים ולמפגש הגברים ,בחלק זה יוגשו ספלי הקפה והאוכל למתארחים.


בדואים נודדים ואוהלם בנגב
 
מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה

תודה לארכיון השומר בעזרה לכתיבת מאמר זה .

מניה שוחט שהייתה אחת הדמויות החשובות שעלו לארץ ישראל בתקופת העלייה השנייה,חייה בשנים 1879-1961 לאחר שנולדה ברוסיה בתקופת שלטונו של הצאר ניקולאי,מניה הייתה בתו של יהודי דתי בוגר לימודים בישיבות ,שהתעשר וירש כספים והיה בעל אחוזה במדינת בלורוס שברוסיה.

האגדות המשפחתיות מספרות על סבא של מניה ווילבואה ,שהגיע לרוסיה כקצין בצבאו של נפוליאון ,בעת ניסיונו לכבוש את רוסיה,בעת הקרבות נפצע הסבא ווילבואה וטופל בידי בת הרב של העיר גרודנו,טיפול רפואי זה הביא לסיפור אהבה בינה לבין הקצין הצרפתי,לאחר שניצתה האהבה החליט הקצין הצרפתי להתגייר והחליף את שם משפחתו לוילפוביץ.

לאחר נישואיו לבת הרב של הסבא,נולד אביה של מניה שלמד בחדר ובישיבות תורה והמשיך את חייו כהודי אדוק ,בהמשך חייו נישא הבן לאישה יהודיה משכילה חילונית,נישואים אלו שהיו קיצונים מבחינת הדת היהודית ומנהגיה,אל מול החיים בתקופת ההשכלה, יצרו מתח בחיי היום יום של המשפחה וגרמו לחילוקי דעות כולל לחינוכם של ילדיהם.


מניה וילפוביץ שוחט סיפור חייה
 
חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו

לאחר עליית משפחת חנקין בתנועת חובבי ציון לישראל בשנת 1882 ,התיישבה המשפחה בתחילה ביפו,שם הקים אביו את ועד חלוצי העלייה ,על מנת לרכוש אדמות באזור יפו, כאשר ניסיון זה לא צלח עברה המשפחה למושבה ראשון לציון והאגדות מספרות שהם הקימו את המבנה הראשון במושבה.

באותה הזדמנות בשנת 1890 רכשה המשפחה  כעשרת אלפים דונם שעליהם צמחה המושבה רחובות, כיוון שלא הסכין לרודנות פקידי המושבות בעת שעבד את חלקותיו בניסיונו החקלאי שעזר לו להצליח בעמלו, סרב להישמע לפקודותיהם של פקידי הברון,כיוון שהתמרדה המשפחה עם עוד איכרים בראשון .

בשנת 1890 רכשה משפחת חנקין , כשלושים אלף דונמים ,בעיקר אדמות ביצות באזור חדרה , מידי האפנדי סלים חורי המוסלמי,הרכישה נעשתה בעבור תנועת חובבי ציון ברוסיה עקב רצונם לעזוב את המדינה בעקבות הפרעות שעברו שהיו באותה העת.משלחת מטעם תנועת חובבי ציון יצאה לישראל על מנת לרכוש קרקע בעבור אנשיהם שהתאגדו ברוסיה מהערים והעיירות בליטא מהערים : וילנה,אלסקוט,ריגה ,כאשר הגיעו נציגי הקבוצה לישראל הם נעזרו בקשריו של חנקין עם המושל התורכי ברכישת האדמות .


חנקין יהושוע גואל הקרקעות תקציר פעילותיו
 

הכפר הערבי מרוני גת (ג'יש - גוש חלב) ממוקם בחלק הצפון מזרחי להר מירון , נכנסים לכפר בנסיעה על הכביש מספר 89 העולה מצפת לישוב סאסא בערך בנקודת הארבעים קילומטר ,הכניסה לכפר על פי השילוט שבכביש.

בתקופת בית שני שימשה העיר גוש חלב ,כמרכז היהודי החשוב והמנהלי , על פי הידוע לנו הוקפה העיר בחומה עוד מימי כיבוש הארץ בידי יהושוע בן נון, בתקופת מרד החשמונאי בשנת 66 לספירה כנגד הרומאים ניצב בראש המורדים יוחנן מגוש חלב סוחר שנמאס לו מגזל המיסים , העיר נהרסה בידי טיטוס המפקד הצבאי הרומאי ,בעקבות המצור והכיבוש הרומאי.

למרות הכיבוש המשיכה ההתיישבות היהודית בתחום העיר עד המאה התשע עשר ,בזכות שארית תושביה היהודים שהתיישבו בחזרה במקום ביחד עם חוזרים מגלות בבל, יעידו על כך שרידי שני בתי הכנסת היהודי אחד מהמאה הרביעית לספירה, שרידי מערות הקבורה בבית הקברות היהודי בחלק המערבי של הכפר, מהמאות 2-4 לספירה ,שעליהם תחריט עץ תמר . 

אל בית הקברות והמוזילאום שבכפר ג'יש אליו מגיעים בהליכה בין סמטאות הכפר, המוזילאום ממוקם במבנה נטוש שבקומת הממסד נמצאה סרקופג כפול, לאחר מכן יורדים במדרגות לפתח המערה ,דלת הגלילה עדיין ניצבת במקומה, בתוך המערה חדר ובו כוכי קבורה שבהם על דרגשים הונחו הגופות ולאחר מכן הועברו עצמות הנפטרים לכוכים אחרים.

בכפר בסמיכות לכניסה אל הכפר ,ממוקמים קבריהם של שמעיה ואבטליון ,בכפר נמצאה גם כתובת אבן ,עליה חריטה בכתב עברי קדום ,שנכתבה לאחר התקופה הצלבנית בארץ ישראל.

האמונה היהודית טוענת כי במקום התקיים הסנהדרין החל מהמאה החמישית לספירה , העיר שישבה על אדמה גירית משובחת שצבעה לבן ,(הצבע הלבן שימש קרוב לוודאי לשמה גוש חלב) היוותה מקום גידול משובח לכרמי יין וזיתים ,מעידים על כך שרידי בתי הבד ויקבים.

כיום בנוי הכפר הערבי ג'ת (גי'ייש) שבו כשלושת אלפים תושבים,על שרידי היישוב היהודי תושביו הערביים של הכפר הן המוסלמים והן המרונים הנוצרים שהגיעו מלבנון , התיישבו על אדמותיו בתחילת המאה השמונה עשר, במחצית המאה התשע עשר עבר הכפר רעידת אדמה שהרגה הרבה תושבים והרסה חלק גדול ממבני הכפר.

לאחר הרעש חזרו המרונים והערבים והתיישבו בכפר ,בתקופת מלחמת השחרור ברחו מרבית תושבי הכפר המוסלמים , כיום מהווים הנוצרים המרונים כשמונים אחוז מתושבי הכפר.

לאחר מלחמת השחרור ,מכוון שהכפרים בירעם ואיקרית היו ממוקמים באזור צבאי שליד הגבול ,נתבקשו התושבים המרונים שלא ברחו במלחמה מבתיהם, לפנותם לתקופה קצרה מסיבות ביטחוניות ,תוך הבטחה שיחזרו לבתיהם, והתושבים עברו להתגורר בגוש חלב, כיום שלוחות של העדה המרונית נמצאים במספר מוקדים בערים ובכפרים בארץ ישראל,אלא שהחיים מתנהלים בדרכם וחלק מבתי הכפר נהרסו והאדמה הועברה לרשות הממונה על האדמות הנטושות, ניסיונות של תושבי הכפרים בירעם ואיקרית לחזור לכפריהם בחזרה נבלם בידי השלטונות עד עצם היום הזה.

הכנסייה המלכיתית. היוונית-קתולית על שם השליח הקדוש פטרוס (בוטרוס) (בזכות הוריו של השליח פטרוס שהתגוררו בכפר) הכנסייה ניצבת במרומי פסגת הכפר ג'ת ,הוקמה על שרידי בית הכנסת בית הכנסת הקדום ,שהוקם בכפר בתקופת המשנה והתלמוד , .

הכנסייה המרונית הישנה נהרסה ברעידת האדמה במחצית המאה התשע עשר ויחד עמה נהרגו כמאה שלושים מתפללים מרונים, את הכנסייה החדשה בנו המרונים מתחת לכנסיית פטרוס הקדוש ,כנסייה הבנויה בפשטות עקב פחדם של המרונים בגליל מרדיפת הכובשים המוסלמים מהריסת הכנסיות המרוניות.

כיום הכנסייה מטופחת בידי העקורים הערבים של איקרית ובירעם ואין ניתן לבקר בה , למרות שנערכים בה תפילות בידי בני העדה המרונית שבכפר בשעות הערב, עיקרי האמונה הנוצרית המרונית ,מבוססת על האמונה בישו ובאלוהות הטמונה בטבע האוניברסלי, כאשר על פי אמונתם ,קיים שילוב של האמונה בדת האורתודוכסית ובין הקידוש באמונה הרוחנית.

בשנת 1995 הוקמה כנסייה מרונית מודרנית חדשה בכפר, שנקראת כנסיית מר מרון , הנחשבת לכנסייה המיוחדת בכפר שבה יכולים להתפלל כשמונה מאות מתפללים, בכנסייה זאת שחלונותיה וויטראז'ים , נערכות תפילות ,חגיגות ונערכים בה טקסי חתונה ,בחצר הכנסייה מוצב פסלה של מריה לכנסייה צמוד מנזר נזירות .

גליל מערבי גוש חלב הכפר ג'ת
 
גליל קבוץ הגושרים האטרקציות

מסלול עמק הנהר הנעלם

מסלול היוצא מתוך שטח המלון הגושרים טבע ,כיום מטעמי בטיחות והגנה מפני תביעות ביטוח ,אין ניתן לקבל מפת מסלול בדלפק הקבלה ,העושה את המסלול עושה זאת על אחריותו האישית .

הדרך למסלול פלג נחל הקורן הנעלם ,המהווה יובל של נחל החרמון ,עובר ביציאה מהמבנה המרכזי במדרכה הימנית ,למבנה שבו נמצא בית הכנסת (על פי השילוט) זאת הדרך למתקשים , נכנסים למעלית בקומה 3 ויורדים לקומת הקרקע, שם יוצאים שמאלה, ומיד מתגלים לנו מבנה תחנת הקמח הישנה (בצד שמאל של השביל)שחזור הכולל שתי תעלות המים היורדים במדרון המחלק לגלגלי השיניים שהניעו את אבני הריחיים ,המים לבסוף מתנקזים בבריכות עם צמחיה ומשם מועלים שוב לתחילת הזרימה בתעלות היורדות.
 
מסלול מעגלי ופתלתל שאורכו כקילומטר וחצי ,המשקף מסלול ממפה מסוף המאה התשע עשר ,של נחל הדן ששינה את מסלולו ,ולכן שמו החל הנעלם ,וכיום אנו מהלכים ליד פלג נחל דן הנקרא נחל קורן, בהליכה איטית בין פלגי מים זורמים, חצייה בגשרונים ובדייקים מעץ וביקור בפינות חמד במסלול.
 
המסלול העובר לאורך פלג היוצא מנחל הדן ועובר בתוך הקיבוץ (אחד מששת הפלגים היוצאים מנחל הדן, בסיום המפל ותחנת הקמח המשוחזרת שלידו ,במפל שנופל מסלעי בזלת ,וטחנת קמח שהופעלה בזכות מפל המים ,שנפלו לתוך תעלות מגלשי מים ,שבסופם היו גלגלי שינים שהפעילו ,שתי מערכות של אבני טחינה נפרדות בחדרי טחינה, זקני הקבוץ מספרים כי בטחנת קמח המשוחזרת שהייתה שייכת לארמון החורף של המוכתר פ'עור, טחנו גם קני סוכר.
 
גליל קבוץ הגושרים האטרקציות
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור