דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

נחלת שבעה מבואות וכיכרות בשכונה

 
 
רחוב המעלות 2 מבוא הרב אברהם ביצ'אצו

המבוא מתחיל במרווח בין בית 2 ל 4 ברחוב נחלת שבעה ,מוליך לכיכר כיכר דוד ג'ינ'יאו ובניו,בחלק האחורי של הבתים ברחוב סלומון 5,7,9 מסעדת הערת שולים בקומה השנייה

הספור בדרך

רחוב המעלות 2 מבוא הרב אברהם ביצ'אצו
 
נחלת שבעה כיכר חצר משפחת דוד ג'ינאו

לכיכר דוד ג'ינאו שהוקמה בכסף המשפחה להנצחת מפעל היין שהוקם עוד בשנת 1840 בעיר העתיקה בידי יעקב גי'ני'או לאחר עלייתו לארץ ישראל , מגיעים בשתי דרכים :

בדרך האחת מיד לאחר בית מספר 9 ברחוב סלומון פונים לתוך סמטה מקורה בפתח מקומר, הנקרא סמטת יהושוע ילין , מיד לאחריה פונים שמאלה ופוגשים את בור המים המשפחתי בחצר ,בהמשך סביל מים שהוקם בידי המשפחה ושלטים המספרים את ספור המשפחה וסיפור היקב והחנות המשפחתית.

הכניסה השנייה לכיכר היא מרחוב מעלות נחלת שבעה מימין לבית יואל פינת יפו 35, יורדים במדרגות ופונים ימינה בסמטה הראשונה סמטת אברהם בוצ'צו עד הסמטה .

בקיר הגומחה בעלת הקימור של הסביל בחלקו העליון מוטבע בלוחית נחושת סמלה של משפחת ג'ינאו לתוצרת היקב , סמל הצבי מלשון הערק המפורסם שיצרה הגיזלה ( צבי) מתחתיו שתי לוחיות זיכרון משפחתיות .

נחלת שבעה כיכר חצר משפחת דוד ג'ינאו
 
נחלת שבעה מבוא סמטה ללא שם

בחלק השמאלי של המבנה 6 יש סמטה ללא שם בחזית של בית הכנסת אהל יצחק.

נחלת שבעה מבוא סמטה ללא שם
 
נחלת שבעה מבוא רב לאזמר לייב הורוביץ

המבוא מתחיל ברחוב סלומון 15 נפגש עם רחוב מעלות נחלת שבעה ליד המדרגות בכיכר מיכל פינס.

בדפי ההיסטוריה נתעמעם חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושוע ילין  שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה  .

בבדיחות הדעת יש המכנים אותו אחיו של יהושע ילין, סיפורו של הרב לייב לאזמר , נכרך בקורות חייה של משפחת ילין ,אביו של יהושע רבי דוד טביא עלה לארץ ישראל מהעיר לומזא והתיישב בירושלים, בעת שעלה נשא עימו ממון רב והחל בעסקנות וגאולת אדמות , במקביל הוריו של  הרב לייב לאזמר הורוביץ שעלו אף הם לארץ מלומזא ,נפגעו במחלה בירושלים ומתו בהותירם את התינוק לייב לאזמר .

אביו של יהושע רבי דוד טביא אביו של יהושוע לוין , נישא אך בני הזוג לא הצליחו להביא ילדים במשך כעשרים שנה , אי לכך אימצו הרבי דוד טביא ורעייתו את התינוק היתום,ארבע שנים לאחר מכן נולד יהושע ילין ,התינוק שאומץ גדל בבית מאמצו רבי דוד טביא עד שבגר וסיים את לימודיו בישיבה .

נחלת שבעה מבוא רב לאזמר לייב הורוביץ
 
נחלת שבעה מבוא יהושוע ילין

המבוא מתחיל ברחוב סולומון 9 בקמרון ,ממשיך וחוצה את כיכר דוד ג'יניאו ובניו, חולף בסמטת בית הכנסת אהל יצחק ומסתיימת ברחוב מעלות נחלת שבעה 6 .

בדפי ההיסטוריה נתעמעם חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושוע ילין  שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה  .

נחלת שבעה מבוא יהושוע ילין
 
נחלת שבעה מבוא כיכר מיכל פינס

נמצאת בסוף מבוא הרב בנימין בייניש סלאנט (סלנט) במפגש עם רחוב מעלות נחלת שבעה 8

נולד בשנת 1839 ועלה לארץ ישראל עם משפחתו בגיל חמש שעת שהתיישבו בירושלים לאחר סיום לימודיו בישיבה החל לעסוק בעסקנות ציבורית ובכתיבה במסגרת מקצועו היה המוציא לאור של הוצאת אריאל ,כתב מאות מאמרים בעיתונים הלבנון והחבצלת .

נחלת שבעה מבוא כיכר מיכל פינס
 
נחלת שבעה מבוא הרב בנימין בייניש סלאנט (סלנט)

הסמטה מתחילה ברחוב סלומון בין הבתים 23-25 ומסתיימת ברחוב מעלות נחלת שבעה

בדפי ההיסטוריה נתעמעם חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושוע ילין  שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה  .

בנימין סלנט היה בנו של רבי שמואל סלנט ונכדו של רבי יוסף זונדל סלנט , בהיותו בן ארבע שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת 1841 , עוד בצעירותו ינק דברי תורה מאביו וסבו כאשר סיים את לימודיו הצטרף לחבריו ללימודים בהקמת שכונת נחלת שבעה ושימש בה כגזבר וכמגייס הכספים מומחה לנושא קרקעות ורכישתם ,דבר שעזר לו בהמשך בהקמת עוד שכונות כמו שכונת קריית שמואל בין רחביה לבית הנשיא, את פרנסתו מצא במתן שעורי גמרא וקודש , אלא שעיני השכונה העסיקו אותו רבות וכתוצאה מכך חסר שעורי לימוד רבים

נחלת שבעה מבוא הרב בנימין בייניש סלאנט (סלנט)
 
נחלת שבעה מבוא חיים הלוי קובנר

תחילתו ברחוב סלומון 25-27  ,חוצה את מעלות נחלת שבעה 18 ונפגש עם סוף המבואה מאחורי רחוב ריבלין 20

בדפי ההיסטוריה נתעמעם חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושוע ילין  שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה  .
שמו קובנר ניתן לו על שם העיר קובנה בליטא ,העיר שממנה עלה לארץ ישראל  , מעבר להיותו אחד מעסקני ואישי הציבור של העדה האשכנזית בירושלים ,היה שליח לאיסוף כסף בעבור בית הכנסת הגדול שהוקם בחורבה של רבי יהודה ובכסף זה נבנה בית הכנסת.
 
נחלת שבעה מבוא חיים הלוי קובנר
 
רחוב סלומון 4 מבוא כניסה לחצר הבית בעבר

משמאל לבית ,סמטה חסומה בשער ללא מוצא ,שימש כפרוזדור לחצר הבית בעבר.

רחוב סלומון 4 מבוא כניסה לחצר הבית בעבר
 
נחלת שבעה מבוא מעבר בית דוד

מבוא כניסה לחצר הבית בעבר משמאלו של בית מספר 6 ברחוב סלומון, ברחוב  סלומון 6-8  ממוקמת הכניסה לסמטה  הנקראת " מעבר בית דוד" , סמטת בית דוד 11 בית מגורים בית יוחנן צבי שלאנק

מבוא כניסה לחצר הבית בעבר משמאלו של בית מספר 6 ברחוב סלומון, ברחוב  סלומון 6-8  ממוקמת הכניסה לסמטה  הנקראת " מעבר בית דוד" .

בית מספר 11 מעבר בית דוד ,ביתו של יחונן צבי שלאנק  בהמשך נרכש המבנה בידי כולל גליציה ,שהחל להשכיר את הדירות במבנה ,לבית היה חצר גדולה ,משותפת עם בית מספר 9 שגם הוא נבנה בידי יוחנן צבי שלאנק ביחד עם חיים ליפקין (אבו באסל),בהמשך בחצרות בית 9 ובית 11 פעל בית הדפוס "הדפוס העברי" של יחיאל ורקר .

נחלת שבעה מבוא מעבר בית דוד
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור