דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

נחלת שבעה רחוב יוסף ריבלין סיור לאורכו

 
 
רחוב ריבלין 1 פינת יפו 33 בית הדפוס סלומון

משה יואל סלומון ,נולד בירושלים למד בירושלים אצל הרבנים מקאליש ומקוטנא , בסיום לימודיו יצא ללמוד את עבודת הדפוס באירופה , לאחר שלמד חזר לארץ ישראל בשנת 1862  אז נפגש עם משה מונטיפיורי וקבל ממנו כספים, על מנת לרכוש מכונות דפוס, את בית הדפוס שפתח בשנת 1863 פתח בתחילה בעיר העתיקה , כאשר התיישב בבית שבנה בשכונת נחלת שבעה ,מיקם בחצרו בשכונת נחלת שבעה , עד שהעבירה לרחוב הרב קוק לחצרו של בית אברהם ברוכוף ברחוב הרב קוק 8 בסביבות 1930, בית הדפוס שפתח היה השני בירושלים הראשון היה של ישראל בק  .

לדפוס זה מייחסים את הוצאת העיתון העברי הראשון בירושלים שנקרא "הלבנון ",כאשר רכש יואל משה סלומון את ביתו בשכונה בשנת 1872 הוא בנה בקומת הממסד את בית הדפוס, כאשר עבר למגורים בשכונה

בנוסף להיותו תלמיד חכם ,חיבר יואל משה סלומון שירה והיה בעליו עם שותפיו  של עיתון הלבנון שנפתח בשנת 1863 שאותו סגר מקץ שנה במתכונת הארץ ישראלית ,בעיתון הביעו האשכנזים הפרושים את דעתם והגנו על כספי החלוקה , עיתון הלבנון נסגר שנה לאחר שנפתח , שותפיו  בעיתון היו מיכל כהן ויחיאל בריל , מחלוקות עסקני העדה האשכנזית בין הפרושים והחסידים ,לדרך הגשמת הציונות הדתית , הביאה מאמרים מושחזים אחד כנגד רעהו בשני העיתונים .

רחוב ריבלין 1 פינת יפו 33 בית הדפוס סלומון
 
רחוב ריבלין 1 ביתו של הרבי יואל משה סלומון

נולד בירושלים למד בירושלים אצל הרבנים מקאליש ומקוטנא , בסיום לימודיו יצא ללמוד את עבודת הדפוס באירופה , לאחר שלמד חזר לארץ ישראל בשנת 1862  ,נפגש עם משה מונטיפיורי וקבל ממנו כספים על מנת לרכוש מכונות דפוס, את בית הדפוס שפתח בשנת 1863 , מיקם בחצרו בשכונת נחלת שבעה , עד שהעבירה לרחוב הרב קוק לחצרו של בית אברהם ברוכוף ברחוב הרב קוק 8 בסביבות 1930, בית הדפוס שפתח היה השני בירושלים הראשון היה של ישראל בק  .

בנוסף להיותו תלמיד חכם ,חיבר יואל משה סלומון שירה והיה בעליו עם שותפיו  של עיתון הלבנון שנפתח בשנת 1863 שאותו סגר מקץ שנה במתכונת הארץ ישראלית ,בעיתון הביעו האשכנזים הפרושים את דעתם והגנו על כספי החלוקה , עיתון הלבנון נסגר שנה לאחר שנפתח , שותפיו  בעיתון היו מיכל כהן ויחיאל בריל , מחלוקות עסקני העדה האשכנזית בין הפרושים והחסידים ,לדרך הגשמת הציונות הדתית , הביאה מאמרים מושחזים אחד כנגד רעהו בשני העיתונים .

למעשה המלחמה בין החבצלת עיתונו של ישראל בק בתחילה שתמך במלחמה בכספי החלוקה, לבין עיתונו הלבנון של יואל משה סלומון שתמך ברבנות ובכספי החלוקה ,הביא לקריסה כלכלית של שניהם מקץ שנה להופעתם, למרות שעיתון הלבנון המשיך להופיע באירופה , עיתון החבצלת לאחר שנסגר נפתח מחדש לאחר שנים בידי ישראל דב פרומקין חותנו של ישראל בק .

רחוב ריבלין 1 ביתו של הרבי יואל משה סלומון
 
רחוב ריבלין 1 פינת רחוב יפו 33 קורות חייו של יוסף ריבלין

פועלו של יוסף ריבלין בהקמת השכונה

שטח האדמה שנרכש חולק לשבעה רצועות ארוכות ,שהחלו ברחוב יפו ונמשכו עד בריכת ממילא מצפון לדרום ,לאחר החלוקה לרצועות ,נערכה ההגרלה בין רוכשי החלקות , הראשון שיצא בגורלו שני הפסים המזרחיים  מיכל כהן,לידו יוסף ריבלין גם כן שני פסים ,לידו שני הפסים של משה סלומון ולידו שני הפסים של חיים הלוי (קוואנר),

הבית השני שנחנך בשכונה הייה ביתו של יוסף ריבלין שבו גר כחמש שנים , ליצני ירושלים כינוהו את ביתו  " יושס דאטשה שפירושו החווילה של יוסף) ,כאשר החליט יוסף ריבלין ללון בביתו בכול יום, נבהלה אשתו שרה מהרעיון וסירבה לגור בבית החדש שמחוץ לחומות, יוסף ריבלין המשיך לפקוד את הבית לילה אחר לילה , כאשר מקורביו הפצירו בו להישאר בתחומי החומות בימים מועדים לפורענות, השיב להם כי איננו מוכן להפסיק נוהג זה ואפילו ליום אחד.

כך גר בביתו לבדו כשלוש שנים עד שהתרצתה אשתו והצטרפה אליו לביתם, אלא שלאחר זמן מועט בעת שפיקחה על תיקון שער הכניסה ,התנפל עליה ערבי עם סכין לדוקרה, אלא שבהתקף אומץ ,לקחה ממנו את הסכין ודקרה אותו למוות, כתוצאה מהאירוע קבלה אשתו שרה התקף לב וצנחה ומתה .

רחוב ריבלין 1 פינת רחוב יפו 33 קורות חייו של יוסף ריבלין
 
רחוב ריבלין 1 פינת יפו 31 חצר פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

רחוב ריבלין 1 פינת יפו 31 חצר פיינגולד
 
נחלת שבעה רחוב ריבלין 2 חצר ביתו של משה יואל סלומון מרפאות שיניים

בחצרו של בית יואל סלומון ,פתח רופא השינים מנחם מנדל סוסניצקי, מרפאת שינים לשינים תותבות מלאכותיות, שיני זהב וכסף ואפילו מגומי ,כמו כן ריפא חניכים ומחלות שינים, עוד סיפר הרופא כי שיניו חזקות ולא יישברו בלעיסה.

דר סוסוניצקי ראה כי טוב ומיהר ושלח את בתו אדילה  ללמוד את רפואת השינים בברלין, לאחר שסיימה הנערה את לימודיה בשנת 1907, אלא שהיא מתקדמת יותר ואף עושה ניקיון שינים והלבנה,בונה כתרים ושינים  מלאכותיות על שרשי השיניים הטבעיות ,ממלאה שינים רעועות ועוד, לאחר סיום לימודיה ,מיהרה ובאה והצטרפה לאביה במרפאתם בנחלת שבעה והרי לכם סוסניצקי את סוסניצקי .

מה רבה תדהמתי כאשר נודע לי כי הרופא סוסניצקי עמד והשכיר חדר בביתו, שנתיים לאחר מכן ,האם אנשי ירושלים נולדים עם שינים יצוקות בילט אין והעבודה אצל רופא השינים חלשה?.

נחלת שבעה רחוב ריבלין 2 חצר ביתו של משה יואל סלומון מרפאות שיניים
 
רחוב ריבלין 2 פינת יפו 33 ביתם של משפחת הנוצרי ערבי אבו דאוד

הספור בדרך

מאחורי בית יואל משה סלומון כיום הכיכר והמזרקה משמאל לבית יואל ולפני ריבלין 4 בית מדידת ההשקיה של עיריית ירושלים

רחוב ריבלין 2 פינת יפו 33 ביתם של משפחת הנוצרי ערבי אבו דאוד
 
רחוב ריבלין 2 כיכר ריבלין ומזרקה תרומתו של ליאונרד ס. קנדל
הכיכר והמזרקה ממוקמים בצידו השמאלי של בית יואל ולפני בית מספר 4 המרכז לבקרת השקיה של העירייה

בכיכר ריבלין הולך להתווסף מרכז מידע ומודיעין של העירייה בשלב תכניות לבינוי.

.
 
רחוב ריבלין 2 כיכר ריבלין ומזרקה תרומתו של ליאונרד ס. קנדל
 
רחוב ריבלין 2 פינת יפו 33 בית יואל

יוסף ריבלין ( רבי יאשה השני) שהיה בן שבעת מקימי שכונת נחלת שבעה הקים את ביתו כראשון בשכונת נחלת שבעה במפגש השכונה עם רחוב יפו מול רחוב הלני המלכה , על חורבות ביתו נבנה בשנות השישים ,בית יואל למשרדים וקומת הממסד למסחר ,לחנויות ולמסעדות  בנוסף ממוקם בקומת הממסד ובנק המזרחי .

ספור הריסת המבנה החל ברעיונו של חיים סלומון הבן של יואל משה סלומון לקראת שנות הארבעים להרוס את בית אביו ולבנות במקומו מבנה בן שלוש קומות,הבן אכן הרס את המבנה בשנות הארבעים חפר בור ענק ליסודות , אך מלחמת העולם השנייה הרסה את המשך הבנייה שנדחתה עד שנים ספורות לאחר מלחמת השחרור ,אז נבנה בית יואל על שם האבא המייסד יואל משה סלומון .

את בית יואל בנו בשנת 1962,המבנה מתנשא לגובה שבע קומות מעל לקומת הממסד של החנויות,המבנה מחופה מבחוץ מאבן , הוא תוכנן בידי האדריכל קרלווין ,למבנה הוכנסו משרדים ששכנו בבית מצפה ברחוב הסורג ( שבו היה בנק ישראל הישן) , במבנה התמקמו העסקים והמשרדים הבאים: מכון לגרפיקה שימושית, עורכי דין,בית הספר לבחינות בגרות טכניקום,מכון ישראלי להכשרת טכנאים,בית הספר מרחב לפקידות.

רחוב ריבלין 2 פינת יפו 33 בית יואל
 
רחוב ריבלין 3 ביתם של משפחת

גוש המהווה בית ארוך כמו רכבת במרכזו מרפסת עם עציצי גרניום , בצידו הימני כניסה ושער ירוק ,בצידו השמאלי כניסה נוספת עם דלת שחורה בתוך משקוף מקומר שאליו מוליכות שש מדרגות בצורת רבע עיגול , שמאחורי שתי הכניסות ,שורת מדרגות לקומה השנייה ,מבנה המורכב משתי יחידות צמודות,בקומת הממסד שלוש דלתות ברזל המהוות חלק לשלוש קשתות גבוהות בחזית ,מעליהם מרפסות גדולות שרצפתם יציקה בטון בצורה גלית ורלסים מברזל.

בשנת 1964 הוגשה בקשה לצו ירושה של מאיר גנון בנו של מרדכי בעל הדירה בריבלין 3 א' לאחר קבלת צו הירושה נמכרה הדירה לסוכנות תווך בתים .

רחוב ריבלין 3 ביתם של משפחת
 
רחוב ריבלין 4 הקדש לעדה המערבית

המבנה שימש את יוצאי העדה הספרדית ממדינות צפון אפריקה כבית כנסת ,כיום משמש את המרכז לבקרת השקיה של העירייה , מרפסת בית מספר 6 בקומה השנייה מימין יוצאת על גג המבנה ,פנינת טבע עם כורסאות מקלעת קש.

אגדה שמסופרת מתחילת המאה העשרים ,על אגודת העדה המערבית שהייתה אגודה ספרדית ענייה של בני העדה ממוצא מרוקאי , תוניסאי ואלג'יריה , שהיו בה כאלף חמש מאות חברים, עדה שניזונה מכספים שנאספו בעבורה בני הקהילה המרוקאנית במרוקו, סכום הנדבות היה נמוך כך שנחשבה לאחת האגודות העניות בין עדות ישראל בירושלים העתיקה, האגדה מספרת על מאסר מספר מחבריה בשנת 1904 שנותרו בכלא משום שלא היה בקופתה גרוש שחוק לפדותם בתשלום של 3000 פרנק .

רחוב ריבלין 4 הקדש לעדה המערבית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור