דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

נחלת שבעה רחוב משה יואל סלומון סיור לאורכו

 
 
רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 41 בית הקונסרבטוריום בית המשביר כיום

בראשון בנובמבר 2011 ,נפתח בצמוד לכיכר ציון,סניף הדגל של רשת המשביר לצרכן, המבנה שנבנה מכיל כיום  7 קומות , המבנה שממוקם בפינה הדרומית-מזרחית של כיכר ציון קיבל חזית חדשה לכוון הכיכר ובחזיתו ברחוב יפו .

כאשר בנו את בית המשביר החדש הרסו את המבנים ברחוב יפו מספר 39 ובית 41 , נעשה ניסיון שימור חלקי בחלקי אבן מהמבנים הישנים ששולבו למבנה החדש ( שטויות) .

בעברו בקומת הממסד כלפי רחוב יפו הייתה חנות סטימצקי הראשונה שנפתחה בירושלים,בקומת הקרקע לכוון רחוב יואל סלומון היה מועדון האנדרגראונד ומועדון סורמלו שבו התכנסו כול בלייני ובוהמת העיר .

רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 41 בית הקונסרבטוריום בית המשביר כיום
 
רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 41 ,בית הקונסרבטוריום כיום המשביר

בית הקונסרבטוריום למוזיקה בעיר ירושלים נפתח ברחוב יפו פינת נחלת שבעה (רחוב סלומון ) בשנת 1933 בידי הכנר אמיל האוזר,רעייתו דוקטור לילדים הלנה כגן שהייתה בנוסף לעבודתה גם פסנתרנית מעולה שלמדה מוזיקה בשוויץ, עזרה לו בעת שניהל את הקונסרבטוריום בשנים הראשונות עד שנת 1946.

בית הקונסרבטוריום שימש כמקום מפגש תרבותי וקונצרטים שניגנו מוזיקאים ידועים לצד עולים חדשים ותלמידי הקונסרבטוריום , נבחרי ציבור יהודיים ואנשי מנהל אנגליים היו נוהגים להתכנס לערבי תרבות שנערכו במקום.

המוסד חסר כספים לפעילותו ומדי פעם נערכו קונצרטים באולמות בירושלים ,כמו אולם ימקא כול ההכנסות מקונצרטים אלו הועברו לתחזוקה השוטפת של המוסד,

בקומת הממסד של המבנה לכוון רחוב יפו משמאלו נפתחה חנות הספרים סטימצקי הראשונה במרתף המבנה לכוון רחוב יואל סלומון היה מועדון הבוהמה הירושלמית בניהולו של סורמלו הגדול ומתחתיו מועדון האנדרגראונד .

בשנות האלפיים החליטו להרוס את המבנה והבית הסמוך משמאלו ( בתים 39-41 )ועל חורבותיהם צמחה מפלצת המשביר

רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 41 ,בית הקונסרבטוריום כיום המשביר
 
רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 39 חנות ספרים סטימצקי

תחילתה של חנות הספרים סטימצקי החלה בביקורו של יחזקאל סטימצקי בארץ ישראל לרגל פתיחת האוניברסיטה העברית בהר הצופים, בעת הביקור החליט יחזקאל סטימצקי כי הוא עובר לארץ ישראל ופותח בה חנויות ספרים כדוגמת חנויותיו בערים במדינות ערב הסמוכות כמו קהיר אלכסנדריה ודמשק, בחנויותיו מכר יחזקאל גם ספרים בשפות שונות אלא גם שבועונים ועיתונים בשפות שונות לטובת אזרחי המדינות הזרות והצבאות שהיו על אדמות מדינות אלו.

החנות הראשונה נפתחה בשנת 1925 ברחוב יפו,חנות זאת התקיימה במשך 83 שנים במיקומה זה עד שסגרה את שעריה,אי של שפיות ומידע שהמשיך להתקיים לאורך כול התהפוכות שחלו על ירושלים ורחוב יפו,אנשים שמרו לחנות אמונים למרות שהזמן לא היטיב עם המבנה שבו היא שכנה , היא שימשה מקום מפגש לסופרים,אנשים מלומדים,אנשי העולם הרחב ,היקים ואנשי ישראל שחיפשו את המגזינים של ארצות מוצאם.

רחוב סלומון 1 פינת רחוב יפו 39 חנות ספרים סטימצקי
 
רחוב סלומון 2 מספרת בריסקר חזית כיכר ציון

סיפורו של הספר שמואל האזרחי בריסקר

סיפורו של הספר שמואל אזרחי בריסקר הסיפור שמכונה בהומור הירושלמי הבית העומד על חוט השער ברחוב קק"ל 19 בשכונת רחביה.

הסיפור חמוד לשכונת רחביה ,הקשור לספר שמואל האזרחי בריסקר,שחיי  בשנים 1888-1964 ,היה חבר העלייה השנייה ,שעלה לישראל בשנת 1911, כאשר הגיע לישראל השתכן תחילה בעיר יפו ועבד כספר ,לאחר מכן עבר לירושלים ושכר פינה של מחסן במכולת בכיכר ציון ליד ראינוע ציון.

כיוון שהמבנה שבו שכר פינה , היה שייך לכמורה הרוסית ,כעסו עליו כמרים אלו , כאשר תלה שלט הכתוב בעברית בחזית המבנה, שבו נכתב : מספרה עברית מודרנית ,  לקחו את השלט והעבירוהו מעל לאורווה ממול .

רחוב סלומון 2 מספרת בריסקר חזית כיכר ציון
 
רחוב סלומון 2 ראינוע ציון ( קולנוע) כיכר ציון

צריף ראינוע ציון הוקם בשנת 1912 , פעילותו נמשכה לאורך שישים שנה עד שנת 1972, בעת שהוקם הראינוע , כאשר נכבשה הארץ בידי הבריטים הם הקימו כיכר בחזית הראינוע והשם של הכיכר נקרא ציון על שם הראינוע ולא על פי הסברות ,ככיכר סנסור כשם בית סנסור שהוקם כעשרים שנים מאוחר יותר.

צריף הראינוע הוקם על אדמה בבעלות הכנסייה היוונית האורתודוכסית,את הרעיון לראינוע יזם תושב ירושלים בשם גוריני ששכר את השטח מהכנסייה ובנה עליו צריף שהכיל כארבע מאות מושבים,גוריני ניסה את מזלו בהפעלת הראינוע ונטש את הרעיון לאחר שנה ובשנת 1913 העביר את הראינוע לידיו של היזם הטמפלרי סמואל פייג,שקבע את שמו כראינוע פייג, תפעול הראינוע בידיו של פייג נמשך עד מלחמת העולם הראשונה  ובשנת 1916 מכר את המקום לישראל גוט, בעת שרכש את הראינוע פנה גוט לבנקאי קוקיא במטרה לעניין אותו בשותפות ,אך קוקיא דחה את ההצעה בנימוק שהוא עוסק בבנקאות ורכישת אדמות ולא במסחר, לאחר סירובו ולאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1919 ,צרף גוט אליו את השותף יצחק פרץ  .

גוט עצמו יהודי שעלה מרוסיה בשנת 1911 ,למד אומנות בתחום המתכות והברזל ברוסיה , שם שוכנע בידי בוריס שץ לעלות לישראל ולהקים ולנהל את מחלקת הברזל האומנותי, בשנת 1916 לקח את הראינוע לידיו, הוא אף ערך נשף גדול בצריף בשנת 1919 לעריכת חוזה שביתת הנשק בסיום מלחמת העולם הראשונה .

רחוב סלומון 2 ראינוע ציון ( קולנוע) כיכר ציון
 
רחוב סלומון 2 ראינוע קולנוע ציון אגדה

כיכר ציון  אגדת הסרטים בימי שישי

מסיפורם של זקני ירושלים ,כך סיפרו : האברכים השומרים על הדת ( שבאס) , שהיו עוברים בימי שישי ברחוב יפו אצל בעלי החנויות ,על מנת לזרזם לסגור את בתי העסק ,מפאת קרבתה של כניסת השבת, בעת שעברו היו עושים את מלאכתם בצעקות וברכות על ראשי המאחרים ,כאילו כול העולם עומד על מצוותם לסגירת העסקים בשבת, שמא יגלשו שעות הפתיחה מעבר לזמן הקובע של כניסת השבת.

והנה ,בעת מעברו ברחוב ליד קולנוע ציון ,רואה אחד הצדיקים הצעקנים כי בקולנוע ציון דולק האור לאחר כניסת השבת, מיד הזעיק את חבריו לקולנוע ציון בצעקות ,ראו קולנוע ציון משחק סינמה בזמן שבת, הגיעו האברכים הצעקנים לפתח הקולנוע ודרשו להיכנס כאשר הם צועקים חלול שבת ( סטייטש) יצא אליהם בעל הבית והסביר כי פקידי המנדט ושוטריה צופים בסרט כגוף צנזורה בטרם יצא אל האקרנים.

לא עזרו הסבריו לצעקנים, כיוון שכך ענה להם בעל הבית ,באם חשקה נפשכם דווקא לצפות בסרט בשבת ,הרי אתם מוזמנים בכבוד ובחינם, אך תדעו שאין אני אשם באם תראו אשה ערומה למחצה מוקרנת על המסך,נכנסו הצעקנים לבית הקולנוע בברכתו של בעליו שאמר לכה דודי לקראת כלה ,פני סינמה נקבלה.

רחוב סלומון 2 ראינוע קולנוע ציון אגדה
 
רחוב סלומון 2 קונדיטוריית קפולסקי בכיכר ציון ליד קולנוע ציון

עקיבא קפולסקי, היה בעליה של קונדיטוריה בליטא וכשעלה ארצה בשנת  1934, הקים את בתחילה את קונדיטוריית קופולסקי ברחוב אלנבי בתל אביב . כאשר קפולסקי הפכה לרשת בתי קפה בארץ ישראל שהגישה עוגות, מאפים וקפה החליטה המשפחה למכור  זיכיונות לארבעה סניפים של קפולסקי באזור תל אביב ורמת גן ואחת בירושלים ,באגדות בית הקפה מסופרים הידוענים כמו :רעייתו של בן גוריון פולה בן - גוריון שהייתה רוכשת עוגת שמרים לעומתה גולדה מאיר בחרה לטעמה בעוגות יבשות , רבים מתושבי תל אביב העדיפו לרכוש זאכר קוכן,

בקונדיטוריה וברשת שלהם ניהלו בני הזוג קפולסקי עקיבא וסימה , את הפיקוח ושמירת שמם הטוב , לאחר מותו של עקיבא, ניהלה סימה קפולסקי את עסקי המשפחה, עד שהעבירה את שרביט הניהול לידי בנם  דוד בשנות השבעים ,הקונדיטוריה שרבים מתושבי ירושלים התחנכו להבין מהי עוגה משובחת חלפה מן העולם כאשר הוחלט להרוס את המבנה לטובת הקדמה.

רחוב סלומון 2 קונדיטוריית קפולסקי בכיכר ציון ליד קולנוע ציון
 
רחוב סלומון 2 פינת כיכר ציון בנק הפועלים והמלון מאחור

בשנת 1970 מכרה חברת הכשרת הישוב את הנכס והאדמה לקבוצת יזמים שבנו על השטח לאחר מאבק משפטי שנמשך עד שנת 1972 ,של בעלי הנכסים במבנה על זכויותיהם בעיקר החנויות בחזית, נסגר בית הקולנוע סופית , המבנה נהרס ובמקומו הקימו היזמים את מבנה בנק הפועלים ומאחוריו את המלון .

רחוב סלומון 2 פינת כיכר ציון בנק הפועלים והמלון מאחור
 
נחלת שבעה רחוב סלומון 3 מועדון סוראמללו

אברהם סוראמללו ( אברהם גאנה שווילי) אחת מהדמויות הצבעוניות שהיו בירושלים ,אנשי הבוהמה בירושלים כינו אותו סורמלו הגדול,במקצועו נהג מונית ,בחייו הפרטיים האיש בעל אלף הסיפורים והמעשיות,אמרה מפורסמת של סוראמללו הייתה :שני דברים בחיי ידעתי לעשות טוב מהכסף לעשות כלום ומהכלום לעשות כסף, בגיל 80 נפטר סוראמללו בשנת 1979 ואנו נותרנו עם הסיפורים והאגדות.

סוראמלו הגיע ברגל מגרוזיה לארץ ישראל בגיל ארבע עשר התיישב באזור יפו תל אביב ומשם עלה לירושלים, כל מי שהכירו בדמותו הפוחזת הלבושה בגדים וחליפות פסים ששעון ושרשרת בחזיתם ,לא ידע את ימי העוני שלו בארץ ישראל,את העבודות הקשות שבהן עבד הוא לא בחל באף עבודה ,לקטע המוטורי הגיע כאשר מכוניות החלו לנוע בירושלים , היה מראשוני הנהגים בירושלים.

קטע משעשע מסיפוריו קשורים לתקופה שבה הוליך מתים באמבולנס,חשוב היה שבקבוק השתייה הצמוד יהיה בקרבת מקום ולא חשוב מה בתוכו ,העיקר שיהיה מצוי בטווח היד,חופן שקדים בידו השנייה שממנו אכל וחילק לחברים,בדיחה ידועה הייתה שכאשר נפגשת עימו היה מוציא אגד עיתונים מכיסו ,בעיתונים מספר קטעי עיתונות שהתפרסמו עליו,מרכיב את משקפיו , מגיש לך אותם ומבקש שתקריא לו ,כאילו אינו יודע לקרוא .

נחלת שבעה רחוב סלומון 3 מועדון סוראמללו
 
רחוב סלומון 4 פינת רחוב ינאי בית חיים ניסים יעיש

בשנת 1934 נבנה בית בן ארבעה קומות ,בידי חיים ניסים יעיש סוחר הרהיטים מרחוב יפו בשכונת נחלת שבעה ליד ראינוע ציון ,המבנה  שנבנה בידי ערביים בעבודה זולה ורשלנית ללא יסודות חזקים דיים, כתוצאה מירידת הגשמים ,התמוטטו שלוש תקרות ,התמוטט קיר חיצוני וצנחה מרפסת לרחוב ופצעה חלק מהעובדים הערביים במקום .

למרות זאת ,הרשתה העירייה לחיים יעיש לתקן את הבית שהתמוטט ואף להוסיף עליו קומה נוספת, בשנת 1937 החל הבית לנטות ולהיסדק , כתוצאה מכך מיהרה העירייה להוציא צו פינוי לדיירי הבית ומשמר נשאר לשמור על המבנה ,לאחר שדייריו פונו, סרבו הדיירים כמו הדיירת רחל רוז ,לשלם את שטרות השכירות, שניתנו למגורים בביתו של חיים יעיש ,כיוון שפונו מהמבנה, הדיירים אף הזהירו את קהל ישראל כי המקבל שטרות אלו שם את כספו על קרן הצבי.

לאחר מכן עדיין בתקופת המנדט ,רכשו את המבנה האחים ברוך שלום,ויצחק פאפסימידוף יצחק עבד כמתווך דירות ואדמות.

בתקופת המנדט רכשו את המבנה האחים ברוך שלום,ויצחק פאפסימידוף , יצחק עבד כמתווך דירות ואדמות.

רחוב סלומון 4 פינת רחוב ינאי בית חיים ניסים יעיש
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור