דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הערבה מידע כללי

 
 
ממשית הכביש מבאר שבע לראש זוהר ולסדום (כביש האשלג ) 1951-3

תודה לצלם ב. כרמי בעבור העזרה בהבאת התמונות

בשנת 1949 בהחלטה סודית של הצבא ,למציאת דרך לסלילת כביש לכוון מפעל המלח בסדום ,צבאית נשלחו 12 סיירים על גבי ג'יפ וקומנדקר למשימה, שמונה ימים תרו וסיירו סיירים אלו שצוידו במזון ודלק לרכבים בחיפוש נתיב ,עד שנתקלו בסלע ענק שחסם את דרכם במצוק על מנת שיוכלו לרדת לכוון ראש זוהר.

כאשר נתקעו אל מול הסלע והמחסור במזון ומים גרם להם לחשוב על נטישת המשימה למזלם בעזרת מכשיר הקשר ומטוס מלווה ,הם יצרו קשר וקבלו הצנחה של חומרי נפץ ומזון בעזרת חומר הנפץ ,פוצצו הסיירים את הסלע החוסם וירדו לכוון ים המלח ,בראש זוהר פגשו הסיירים משלחת שהגיעה מכוון מפעל ים המלח הדרומי בסדום.

בינואר 1950 ,החלה סוף סוף סלילת הכביש , לכוון ראש זוהר וסדום, לאחר שבמכרז לסלילתו זכתה מע"ץ באמצעות חברת חריש שקבלה על עצמה את עבודות העפר , המתחרה הנוספת למכרז הסלילה הייתה סולל בונה, לבצוע סלילת הכביש, הביאה החברה לשטח כארבעים בולדוזרים ,מחרשות קומפרסורים ואמצעי סלילה ,שנאספו מכול רחבי הארץ

ממשית הכביש מבאר שבע לראש זוהר ולסדום (כביש האשלג ) 1951-3
 
מצפה מצודת מצד זוהר
מצפה מצודת זוהר
הכניסה בחינם
איך להגיע בנסיעה בכביש 31 המוליך מערד לים המלח ,חונים בחניון שלפני נחל אבוב, בנסיעה בכביש 31 מערד לים המלח לכוון דרום נפנה בצומת לאזור התעשיה של ערד , בנקודה זאת ממוקמת  תחנה דלק של פז . ניממשיכים כשני קילומטר בדרך טובה יחסית עד להגעה למנחת המטוסים הישן של ערד .ממשיכים וחוצים את  דרך משטח המנחת ועולים לשביל עפר המסומן בסימון שבילים בצבע ירוק מתאים לכול סוגי הרכב ,ממשיכים בשביל לכוון מזרחה ונוסעים עליו כקילומטר וחצי ומתחברים לשביל עפר המגיע מדרום מימיננו עוברים לשביל   המסומן בכחול וניסע עליו כשני קילומטר עד למפגש עם שביל העפר הנוסף הפונה ימינה ומסומן בסימון שחור , נפנה ימינה עד לחניה הנמצאת בהתחלת המסלול חונים בחניון שלפני נחל אבוב.
מידע
מועצה אזורית תמר נכון לאפריל 2011 לכאורה בהגנה על מטיילים הקימה גדר ברזל גבוהה על מנת למנוע התקרבות פיזית לאתר,כמו כן הוקפו בורות המים בגדרות, הבעייה היחידה שחובבי הטבע לא יודעו וכאילו במחטף, אולי מישהו בכדי להגן על מניעה של תביעה בעתיד החליט את שהחליט,כרגיל הטבע איננו שייך לנו רק לאינטרסים כלכליים כאלה ואחרים
ו ח ב ל
מצפה מצודת זוהר הוא אחד משרשרת מצודות ששימשו לתצפית ולשמירה על דרכי המסחר באזור,המבנה ממוקם על גבעת המישאר ממצפה מצד זוהר ניתן לצפות לכוון לכוון מצד חתרורים שניתן לראותו בזכות גל אבנים גדול אלו הם השרידים של מצד חתרורים הם מהתקופה הרומית ביזנטית הנוף הנשקף מהמצד הוא :  מדבר יהודה ולכוון ים המלח., הר יזרח, עמק נחל זוהר ושפך נחל חימר.
 
מצד זוהר הינו מבצר רומי עתיק נטוש , שרידיו של מבנה עתיק הבנוי מאבני צור שחלקם מסותתים,מהוו את אחד ממבצרי הלימס פלסטינה רשת של מבצרים שנועדה לשמור על גבולות הממלכה  ולשמירה מפני נוודי המדבר כולם בנויים על נקודות גבוהות ובקשר עין עם מיצדיות נוספות באזור, כאשר מבקרים במרכז המבצר ניתן לראות בור מים ייחודי והסכר שלידו .
 
למרגלות המצודה עברה דרך המסחר במעלה מעלה זרון שנקראה בעבר נקב זווירה , דרך זאת עברה מאזור הר סדום דרך המצד ותל אל מילח – תל מלחתה עד לעיר באר שבע ולמצרים , בדרך זאת הובילו גם מלח שנחצב מים המלח בתקופה הרומאית ובתקופה הביזנטית , עיקרה של המצודה כנקודת לגביית מס ולבדיקת השיירות שעברו בדרך.
 
מעל למצד ממוקמים שני מצפורים הכוללים מקום לחניית רכבים .
 
להמשך ההליכה לכוון נחל אבוב והמעיין נדרש רכב איסוף על כביש 31 שימוקם כאלף שבע מאות מטר דרומית לצומת חתרורים  .קרא עוד
מצפה מצודת מצד זוהר
 
ערבה קשת ענן 2017
ערבה קשת ענן 2017
 
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
עץ תפוח סדום הרעיל
 
בעת שיורדים דרומה אנו נתקלים לאורך הגדה המערבית של הירדן לאורך כביש 90 , בנקודות שהמים נמצאים בהם ,בעץ הנקרא תפוח סדום , לצורך קיומו נדרש חום ולחות , פירותיו ועלוותו של העץ הינם רעילים ביותר ויכולים לגרום לשיתוק לפרקי זמן שונים תלוי בחוזק הרעל ובכמות שהייתה במגע עם האדם או החיה , ולמעשה פרט לחרק בודד הנקרא קושן ארסי , נוקטים בעלי החיים לכתת רגלם מקרבתו .
 
הצמח הגיע לישראל ממזרח אפריקה , גזעו של העץ בנוי כמו שעם , גדילים גדילים המתפצלים בתוך גזעו , בגזעו משתמשים כחומר בידוד לבנייה ,עלוותו ירוקת עד בכול השנה , הצמח נפוץ בנאות מדבר בערבה ובנגב , כיוון שעליו הם ירוקי עד ,החלו אנשים לשתלו בגינותיהם ולדעתם של מומחים הם שוגים בהחלטה זאת.פרחיו של תפוח סדום יפים , חמשת עלי הכותרת סוגרים על השחלות ,העלי והאבקנים , אך מאפשרים לחרקים להיכנס ולהעביר אבקה מהאבקנים מעלי אחד למשנהו על מנת ליצור את הרוויה , כאשר חש הפרח כי הגיע הזמן לפקוע , הפרח פוקע מתוך הפרי הריק הוא נפתח מתגלה בצד אחד מעין רשת בצורת מפוחית, ובכול חור מסתתר גרעין הצמוד למצנח כמו שערות משי,בעת שהרוח נושבת הם מתעופפים ונוחתים באזורים לחים ומתחילים מחזור חיים חדש.
 
עוד מימי התנך ומתקופות שונות ,לקחו התושבים את שערות הגדילים , שזרו מהם פתילים ששימשו למנורות השמן הקדמוניות כפתיל, מי שבעיקר עסק בנושא האיסוף היו השבטים הבדויים שמכרו את תוצרתם בעיקר בשווקים בעזה.ההקשר לתקופה היהודית , לאחר מלחמת השחרור , קשורה ליזם יהודי , שרקח משחה שיועדה להצמחת שערות לאנשים מתקרחים , חלק מפרנסת אנשי קבוץ עין גדי בתחילתו , קשורה הייתה לתפוח סדום , כאשר שוברים את עלה עץ תפוח סדום מופרש ממנו חלב , הם נהגו לחתוך את העלים ,להניח תחתם כלי איסוף ,כמו שחולבים את עץ הקאוצוק – הגומי ,או המייפל הקנדי , את התוצרת ,היו מוכרים ליזם ,שרקח את המשחה ומכר את תוצרתו בבקבוקים בארץ ובעיקר בחו"ל, אחרית דבר שהיזם נשאר קרח תרתי משמע מחוסר ההצלחה ומאובדן כספו, את שערותיו הוא הפסיד מתלישת שערותיו מחוסר מזלו.
ערבה עץ תפוח סדום הרעיל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור