דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הערבה מידע כללי

 
 

איך מגיעים ממלונות ים-המלח: נוסעים 22 קילומטר דרומה בכביש 90 לעבר צומת הערבה, עד השילוט לכניסה למושבים נאות הכיכר ועין-תמר משם נסיעה של כשבעה קילומטר על הכביש לישובים.

הקדמה

הרעיון להקמת חוות נאות הכיכר בע"מ,הממוקם כשלוש מאות ושישים מטר מתחת לגובה פני הים נבע מסיורים שערכו חברי הקבוצה בעת שהסתובבו בשטח ,בעת שראו משטחי גידול וצמיחה גדולים יחסית של הצמח קנה מצוי וסמר, דבר שנתן עבורם לאחר שנבחן במשרד החקלאות , את הרעיון לגידול בקר והאבסתו בקני הסוף הצומחים באזור.

כיום מושב הממוקם בצפון הערבה ,תחילתו ברצון בסוף שנות החמישים ,של שבעה צעירים וצעירה מבוגרי ההתיישבות בערבה ומדריכים חקלאיים לשעבר בסוכנות, להקים חוות בוקרים פרטית לבשר, בסגנון המערב הפרוע האמריקני ,חווה שתקום על חשבונם ומכספם (כשבעים אלף לירות) .

בחוות נאות הכיכר בע"מ (חברת בעלי מניות) ,הרשומה ברשם החברות ,שהוקמה בשנת 1959, היו בתחילה שבעה בעלי מניות : עמירם אוברוצקי הרוח החייה ומנהל החווה בהמשך, אפרים אליאש, משה סלע איש הצנחנים המכונה משה וחצי משום גובהו וחברו בנימין רוג'ר איש גידול הבקר , מרים סמילנסק ,יעקב סבירין וצבי חורש , לבעלי המניות צורפו עשרה מועמדים להצטרפות והשאר שכירים שעבדו בחווה, אנשי החווה גרו בקרוואנים, אוהלים וצריפים.

הערבה כיכר סדום וספור נאות הכיכר
 

לאחר הכניסה בשער מושב נאות הכיכר, פונים מיד שמאלה וממשיכים עד שרואים את בריכת השחייה בצד שמאל של הכביש ,בצדו הימני של הכביש נמצא שלט הכוונה למסלול הפטרייה, אלא שחלק מסימוני הדרך נעלמו ויש לשם לב , כיום הוחלפו יתדות הסימון הכחולות בתמרורים חדשים .

לאחר תחילת המסלול עולים לגדת הנחל ,שממנו ניתן לעשות תצפית ראשונית לסביבה, ממשיכים בשביל עוד כחצי קילומטר ויורדים בחזרה לערוץ הנחל, משם ממשיכים בהליכה עד סלע הפטרייה ,לאחר השעשוע והתצפית עולים בחזרה על השביל המוביל לבריכת השחיה של היישוב לסיום הסיור.

צורת הפטרייה נוצרה כתוצאה מבליית סלע חוור הלשון ,לאחר שהסלע עוצב בידי הטבע לצורתו זאת קיבל הסלע את השם הפטרייה, כיום הגעה אליו לאחר הליכה קצרה במסלול מעגלי שאורכו כשני קילומטר ,שסופו טיפוס קטן למרומי גבעת החוור הלבנה, ממנה ניתן לערוך תצפית לאזור .

אך הספור האמתי הוא האפשרות להתגלגל במורדות הגבעה מדיונה ,חוויה לבני המשפחה כמו בדיונות אחרות בנגב , אפילו בני המשפחה והמבוגרים אינם עומדים בפיתוי ומתגלשים להנאתם במדרון .

נאות הכיכר שביל הפטרייה
 

מפעל אמורפיקל נחנך כמפעל כלכלי ראשון ששטחו כשלושת אלפים מטר , מפעל שנפתח בסוף שנת 2016, באזור התעשייתי בספיר המוזנח שבערבה, אזור שבו פעלו בתי אריזה ומפעלי מתכת ועץ, מפעל המשותף למנכ"ל יוסי בן ואוניברסיטת בן גוריון ,מפעל המשלב מחקר ופיתוח תעשייתי ,של הסידן האמורפי (חסר הצורה) כתוסף תזונה , כמינרל שאמור להתערבב בתאי הגוף ולחזקם ,על מנת לשפר את מערכות הגוף השונות.

עד היום, נרשמו מעל לחמש עשר פטנטים עולמיים, לסידן האמורפי המיוצר מסרטן כחול, אך ורק באופן בלעדי בעולם במפעלם שבערבה , כיום מתנהלים ניסויים בתרופה ,גם במנהל התרופות האמריקאי FDA ומחכים לאישור כזה בסין.

תחילת סיפור גידול הסרטנים הכחולים ששמם צ'רקס אדום-צבת , סרטן הגדל בדרך כלל במים מתוקים, היה בבייתו של יוסי בן ביישוב צופר, כתחביב גידול באקווריום הביתי, שהפך במהרה למפעל גידול קטן במשקו לצרכי תעשיית המזון.

הרעיון לפיתוח המוצרים של מפעל אמורפיקל ,נבע מהתבוננות בסרטנים שבאקווריום הביתי והבנת התובנה כי סרטנים אלו ,נכונו בתכונות של לגדל חלק מגופם שנתלש או נשר או מפגיעה בשלדם , והחלפתו בחלק חדש ,מכוון שסוג הסרטן האוסטראלי הזה נחשב כקניבל, במקום התהליך הרגיל בטבע של סרטנים אחרים, לפרק זמן שאורך כחודש , הסרטן הכחול יוצר חלק חדש תוך שלושה ימים , למרות שבמים מתוקים חסר סידן לעומת מי הים

הערבה מפעל אמורפיקל
 

נייר עבודה ממשלתי שנכתב במחצית יולי 1948 ,בעבור ממשלת ישראל ,מציין כי במדינות רבות באירופה נמצאת תעשיית יצור האשלג בידי גורמים ממשלתיים ובפיקוחם ובצרפת כול התעשייה נמצאת בבעלות ממשלתית, כול זאת כיוון שהמוצרים המופקים מהאשלג גם לאחר מלחמת העולם השנייה עדיין בביקוש רב, במפעלי הכרייה של האשלג מוחלפות מכונות הכרייה ושיטות הכרייה למודרניות יותר דבר שיביא ליצור מוגבר ורב יותר של המחצבים המופקים ,כולל לתעשיית האלומיניום .

מטרת נייר העבודה לזרז את ממשלת ישראל החדשה להלאים את חברת ים המלח מיידים פרטיות לידי השלטון המקומי, הנייר מציין כי שטחו של המפעל הצפוני, עבר לשלטון הממלכה הירדני ,שהחזיקו גם במפעל המזרחי הדרומי ,שהווה מקור תחרות למפעל הישראלי שדמם מחוסר מעבר יבשתי ,למעבר החומרים המופקים בשלב הזה במידה פחותה והרצון של השותפים האנגלים של המהנדס משה נובומייסקי להעביר את זכויות הקרקע וההפקה לידי חבריהם בעבר הירדן במפעל שגם בו היו הם שותפים ,והצרה הנוספת של מיקומם של מעיינות המים המתוקים בעין צ'אפי שבשטח הירדני ,מים הנדרשים הן לתהליך ההפקה וההמסה של המלחים ולהרוויית העובדים.

בעיה רצינית שמעלה נייר העבודה לגבי התיישנותם של המכונות ושיטות העבודה לכריית האשלג במפעל בסדום, התווספה לפחד הישראלי מפני אובדן השטח ,למרות שסומן כשטח ישראלי במפות גבולות המדינה שנעשתה בידי פקחי האו"ם, עוד מוזכר בנייר את האיום הבריטי לבטול הזיכיון לכרייה שניתן בשנת 1930 לשבעים וחמש שנים ולהעבירו לידיים זרות.

מפעל המלח בסדום בסיום מלחמת השחרור
 
נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1

הנבטים שלטו במסחר בצמחי קטורת ובשמים בדרכי המסחר מהמזרח בדרכם לנמלי הים התיכון במיוחד לנמל עזה ואלכסנדריה הסחורות העיקריות שהובילו כללו :

קטורת הלבונה

הלבונה שימשה רבות בזכות ריחה לבישום, טקסים דתיים בעולם ובדתות העתיקות, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה וקטורת ,בזכות ריחה העז ,שימשה כמפיגה לריחות בטקסי שריפת מתים .

את הלבונה ,הפיקו בעולם העתיק משרף של עצי בוסווליה ,שגדלו בעיקר בחלק הדרומי של חצי האי ערב, בתהליך טבעי של ייבוש שרף שגורד מגזעי העץ נאסף לגושים שנעטפו ונשלחו לנמלי הים התיכון שבארץ ישראל בדרכם לנמלי העולם העתיק באירופה ,מפאת כמותו וטלטולי הדרך נמכרה הלבונה במחירים גבוהים בשווקי העולם.

באחד מחדרי בית המקדש הוצב מזבח ,שעליו היו מניחים את מחבתות הצלייה לקטורת הלבונה, בקרבה לנקודת זביחת הזבחים על מנת להעניק ריח טוב לתהליך הזביחה , מאגדות ירושלים ,מספרים על התהלוכות של בני העדות האחרים, שהובלו בידי מנהיגי הדת שטלטלו כלים שאחזו בידיהם ,שבה הונחה קטורת לבונה על גחלים ובמלאכת הטלטול עלה עשן וריח הקטורת פוזר בחלל האוויר .

נבטים ספור הסחורות שהועברו בדרך הבשמים 1
 

בנסיעה על כביש 40 מגיעים לצומת חלוקים ,פונים שמאלה לכוון על כביש 204 לכוון ירוחם, לאחר כקילומטר מצד שמאל ניתן לרדת לשביל המוליך לחורבות חלוקים ,באם ממשיכים אחרי כשלושה קילומטר וחצי יש שילוט לפנייה לישוב ולחאן מרחב, ממשיכים עוד מעט ונכנסים לנחל חצץ מסלול בסימון שחור, שאחרי כשלוש מאות מטר מצדו השמאלי נבחין בחורבות חצצה, שהם שרידי קירות ממצודת דרכים , ממשיכים עוד כ 500 מטר ופונים שמאלה במזלג הנחל ובעליה של כמאתיים מטר לכוון בורות חצץ.

בורות חצץ הינם שני בורות שטויחו ושנחפרו בסלע לאיסוף מי גשמים ,אליהם מוליכות תעלות המוליכים את מימי הגשמים לתוכם ,הבורות נחפרו בתקופה הנבטית כך משערים מתוך אחד הבורות מזדקף עץ העוזר למצוא את מיקומם, לאחד מבורות אלו ניתן לרדת במדרגות שנחצבו לאורך הקיר.

מרחב עם בורות חצץ
 
ממשית אוצרות הטבע בנגב ובממשית כורנוב

לאורך השנים נפוצו שמועות על אוצרות טבע בחולות שמסביב לממשית ,הסיפור הלוהט סבב סביב האפשרות למצוא נפט על פי ממצאים גאולוגיים של חוקרים שסובבו בנגב , כפי שאומרות אגדות המזרח ,מי ששהה הרבה זמן באזור ותחת השמש היוקדת ,כך שרה עליו רוח אגדות המזרח והפנטזיה העולה כפטה מורגנה .

עוד בתקופת השלטון העותומאני חולקו זיכיונות לחיפוש נפט בכרנוב ובנגב לחברת סטרדנד אוויל ,על סמך ממצאי החיפוש של גאולוגים מטעמה שחיפשו סימנים לנפט במעמקי המדבר,אך חיפושים אלו הופסקו בעת מלחמת העולם הראשונה ,זכויות לחיפוש נפט ניתנו שוב בשנות השלושים של המאה העשרים בידי המנדט הבריטי .

המבנה הגאולוגי של הנגב מייצר הנחות כי קיימים מאגרי נפט מתחת לחולותיו, בתקופת המנדט ניתנו זכויות חיפוש נפט לחברת הנפט העירקי (חברה שבשליטת בריטית) בשותפות עם חברת חקר הירדן , וחברת לחיפושי נפט שבבעלות מפעלי ים המלח שנקראה "חברת הנפט הארצישראלית ",על מנת שיקדחו ויחפשו את הנפט, שלושה ניסיונות נערכו בנגב באותה תקופה אחת באזור חוליקאת ,באזור כורנוב – ממשית ובאזור הר סדום בחלקו הדרום מערבי.

ממשית אוצרות הטבע בנגב ובממשית כורנוב
 

בסוף שנת 1950 ישבה והתכנסה הסוכנות היהודית ומחלקת הקליטה ,על מנת לממש את רצונם להקים מעברה בכורנוב – ממשית ,לקהילה של שבעים וחמש משפחות (כמאתיים חמישים איש) ,כאשר מטרת ההתיישבות להפוך ליישוב קבע שיתפרנס מהגשת שירותים ליחדות הצבא באזור, לפתח חקלאות ,ליצור מקומות עבודה בעבודה ציבורית ייזומה ולהקים תשתית תיירותית באזור עבור מטיילים .

במחצית שנת 1951 החליטה הממשלה על הקמת עיר בממשית ,ששטחה המתוכנן היה כשלושה קילומטר מרובע שתכיל כחמש עשר אלף תושבים, על גבעה בגובה 550 מטר מעל גובה פני הים, מטרת הקמת העיר שתשמש כעיר מגורים לעובדים במפעלי הפוספטים, ים המלח ומפעלים שיוקמו בערבה ובנגב .

על פי המחשבה שנעשתה במשרדי הממשלה ,ליישוב העיר כורנוב שתקום בעבור עובדי מפעל ים המלח בסדום שיגורו בממשית – כורנוב ,לצורך הובלתם לעבודה תקום תשתית הולכה ציבורית של אוטובוסים .

העיר המתוכננת הייתה אמורה לתפקד כעיר מסחר מרכזית ,בנוסף לבאר שבע ,בנושא התיירות, הייתה אמורה העיר לספק שירותים לחנייה וללינה לטיילים שמתכננים לבקר במכתשים ובסביבתה הקרובה ולירידה לרחצה בים המלח בשל סגולותיו הבריאותיות שבו.

ממשית כורנוב ספור התוכנית להקמת העיר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור