דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אישים ומשפחות בירושלים

 

 
 
 

אגדה ירושלמית מספרת על חנות הרהיטים של חיים יעיש ברחוב יפו שהשלטונות הבריטיים בשנת 1921  ציוו עליו לפתחה ביום שבו ציונו המוסלמים את יום מותו של שחאדה אל שריף (יום הבלבולים) ,כיוון שביום הזה נהגו המוסלמים לעבור ברחוב ולגרום להשחתת חנויות,במשפטו טען ניסים כי המפקד הבריטי שהוציא את צו הפתיחה סרב לתת לניסים כתב הגנה על החנות למניעת נזקים, השופט ששוכנע ששאר החנויות ברחוב היו סגורות פטר אותו מעונש וזיכה אותו.

בשנת 1934 נבנה בית בן ארבעה קומות ,בידי חיים יעיש סוחר הרהיטים מרחוב יפו בשכונת נחלת שבעה ליד ראינוע ציון ,המבנה  שנבנה בידי ערביים בעבודה זולה ורשלנית ללא יסודות חזקים דיים, כתוצאה מירידת הגשמים ,התמוטטו שלוש תקרות ,התמוטט קיר חיצוני וצנחה מרפסת לרחוב ופצעה חלק מהעובדים הערביים במקום .

למרות זאת ,הרשתה העירייה לחיים יעיש לתקן את הבית שהתמוטט ואף להוסיף עליו קומה נוספת, בשנת 1937 החל הבית לנטות ולהיסדק , כתוצאה מכך מיהרה העירייה להוציא צו פינוי לדיירי הבית ומשמר נשאר לשמור על המבנה ,לאחר שדייריו פונו, סרבו הדיירים כמו הדיירת רחל רוז ,לשלם את שטרות השכירות, שניתנו למגורים בביתו של חיים יעיש ,כיוון שפונו מהמבנה, הדיירים אף הזהירו את קהל ישראל כי המקבל שטרות אלו שם את כספו על קרן הצבי.

בשנת 1935 מכר חיים יעיש את חנות הרהיטים ליצחק מזרחי

נחלת שבעה בית יעיש
 
ממילא סיפור משפחת שטרן בשכונה מעט על מיכאל שטרן האב

האגדה לבית שטרן מתחילה בעת שהיהודי ששמו היה שאייר, יהודי עני ומרוד שחיי בחבל ארץ קרוב לעיר פרנקפורט בגרמניה ,בעת שצר לו היה מאוד החליט לנדור נדר,שאם השם יעזור לו להתעשר הוא יעלה לארץ ישראל ואכן היהודי שאייר התעשר והחליט לקיים את נדרו בעת שעלה לארץ ישראל לקח עימו את חברו הטוב מרדכי שטרן כחבר וכמורה דרך , משפחתו הדתית ציונית של מרדכי שטרן ,התפרנסו מטחינה בטחנות הקמח שלהם ,בכפר נאדרן ליד העיר פרנקפורט .

מיכאל שטרן ,היה נכדה של בתו של הרבי מאיר הכהן (מהר"ם ) שיף, בעלת הייחוס בעולם היהודי ,שנקבר בבית הקברות בפרנקפורט בגרמניה ,הרב מאיר הכהן ,ניהל את קהילת פראג במשך 18 שנה,בצוואתו ביקש כי יאספו ספריו ופירושיו אשר כתב לתוך ארון זכוכית ויוצבו בעירו פרנקפורט ,חלק ממורשתו אבד כאשר פרצה שרפה בשנת 1711 ברובע היהודי בפרנקפורט .

לאחר עלייתם של החברים שאייר ומרדכי שטרן לארץ ישראל , השתקעו החברים למגורים בעיר העתיקה ,מרדכי שטרן עמל והביא את משפחתו : הוריו אחיו ואחיותיו ,בזמן שעלו לארץ בשנת 1881 מכרו את רכושם וטחנות הרוח לסוחרים.

 

 

ממילא סיפור משפחת שטרן בשכונה
 
יפו המושבה האמריקאית בית רולה ותיאודוציה פלוייד

ממוקם ברחוב בר הופמן 16 המושבה האמריקאנית ביפו

רולה ואשתו תיאודוציה פלויד הקים בית עץ בן שתי קומות וגג רעפים , במושבה האמריקאנית ביפו, הוא גם אחד הבודדים שלא ירד מן הארץ כמו חבריו לכת המורמונים הנוצריים ,שחזרו למדינת מיין לאחר כישלון הקמת המושבה האמריקאנית, הוא לא עזב גם למרות שבנו היה בין שמונת הילדים שנפטרו בעת השהייה במחנה הזמני לפני הקמת המושבה האמריקאנית.

 

רולה פלויד הביא כרכרה להובלת נוסעים ,על האוניה שהביאה את בני הכת לנמל יפו, כוונתו הייתה להתפרנס מהסעת  צליינים בין יפו לירושלים, אלא שהדרך לעגלות וכרכרות לירושלים נבנתה שלוש שנים לאחר הגעתו לישראל, אך הוא הצליח להגיע לירושלים בשנת 1867 והיה הראשון שהגיע עם כרכרתו לירושלים, שנה לפני שהסתיימה סלילת הדרך לירושלים בימי התורכים, במהלך זה יסד את קו המרכבות הראשון בארץ בקו בין יפו לירושלים, יש הטוענים כי במרכבתו הוביל אבני רחיים לתחנת הקמח של מונטיפיורי בימין משה.

יפו המושבה האמריקאית בית רולה ותיאודוציה פלוייד
 
נחלת שבעה סיפורם של מייסדי השכונה

בדפי ההיסטוריה התעמעם  חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , אדם שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושע ילין ,שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה ובעצם שניהם ,לא גרו יום אחד בשכונה.

פועלו של יוסף ריבלין בהקמת השכונה

שטח האדמה שנרכש חולק לשבעה רצועות ארוכות ,שהחלו ברחוב יפו ונמשכו עד בריכת ממילא מצפון לדרום ,לאחר החלוקה לרצועות ,נערכה ההגרלה בין רוכשי החלקות , הראשון שיצא בגורלו שני הפסים המזרחיים  מיכל כהן,לידו יוסף ריבלין גם כן שני פסים ,לידו שני הפסים של משה סלומון ולידו שני הפסים של חיים הלוי (קוואנר),

הבית השני שנחנך בשכונה הייה ביתו של יוסף ריבלין שבו גר כחמש שנים , ליצני ירושלים כינוהו את ביתו  " יושס דאטשה שפירושו החווילה של יוסף) ,כאשר החליט יוסף ריבלין ללון בביתו בכול יום, נבהלה אשתו שרה מהרעיון וסירבה לגור בבית החדש שמחוץ לחומות, יוסף ריבלין המשיך לפקוד את הבית לילה אחר לילה , כאשר מקורביו הפצירו בו להישאר בתחומי החומות בימים מועדים לפורענות, השיב להם כי איננו מוכן להפסיק נוהג זה ואפילו ליום אחד.

נחלת שבעה סיפורם של מייסדי השכונה
 
רבי יואל משה סלומון

נולד בירושלים למד בירושלים אצל הרבנים מקאליש ומקוטנא , בסיום לימודיו יצא ללמוד את עבודת הדפוס באירופה , לאחר שלמד חזר לארץ ישראל בשנת 1862  ,נפגש עם משה מונטיפיורי וקבל ממנו כספים על מנת לרכוש מכונות דפוס, את בית הדפוס שפתח בשנת 1863 , מיקם בחצרו בשכונת נחלת שבעה , עד שהעבירה לרחוב הרב קוק לחצרו של בית אברהם ברוכוף ברחוב הרב קוק 8 בסביבות 1930, בית הדפוס שפתח היה השני בירושלים הראשון היה של ישראל בק  .

בנוסף להיותו תלמיד חכם ,חיבר יואל משה סלומון שירה והיה בעליו עם שותפיו  של עיתון הלבנון שנפתח בשנת 1863 שאותו סגר מקץ שנה במתכונת הארץ ישראלית ,בעיתון הביעו האשכנזים הפרושים את דעתם והגנו על כספי החלוקה , עיתון הלבנון נסגר שנה לאחר שנפתח , שותפיו  בעיתון היו מיכל כהן ויחיאל בריל , מחלוקות עסקני העדה האשכנזית בין הפרושים והחסידים ,לדרך הגשמת הציונות הדתית , הביאה מאמרים מושחזים אחד כנגד רעהו בשני העיתונים .

למעשה המלחמה בין החבצלת עיתונו של ישראל בק בתחילה שתמך במלחמה בכספי החלוקה, לבין עיתונו הלבנון של יואל משה סלומון שתמך ברבנות ובכספי החלוקה ,הביא לקריסה כלכלית של שניהם מקץ שנה להופעתם, למרות שעיתון הלבנון המשיך להופיע באירופה , עיתון החבצלת לאחר שנסגר נפתח מחדש לאחר שנים בידי ישראל דב פרומקין חותנו של ישראל בק .

 

רבי יואל משה סלומון
 
הרב לאמזר (לייב הורוביץ)

בבדיחות הדעת יש המכנים אותו אחיו של יהושע ילין, סיפורו של הרב לייב לאזמר , נכרך בקורות חייה של משפחת ילין ,אביו של יהושע רבי דוד טביא עלה לארץ ישראל מהעיר לומזא והתיישב בירושלים, בעת שעלה נשא עימו ממון רב והחל בעסקנות וגאולת אדמות , במקביל הוריו של  הרב לייב לאזמר הורוביץ שעלו אף הם לארץ מלומזא ,נפגעו במחלה בירושלים ומתו בהותירם את התינוק לייב לאזמר .

אביו של יהושע רבי דוד טביא אביו של יהושוע לוין , נישא אך בני הזוג לא הצליחו להביא ילדים במשך כעשרים שנה , אי לכך אימצו הרבי דוד טביא ורעייתו את התינוק היתום,ארבע שנים לאחר מכן נולד יהושע ילין ,התינוק שאומץ גדל בבית מאמצו רבי דוד טביא עד שבגר וסיים את לימודיו בישיבה .

הרב לאמזר (לייב הורוביץ)
 
נחלת שבעה רבי בנימין בייניש סלנט

בנימין סלנט היה בנו של רבי שמואל סלנט ונכדו של רבי יוסף זונדל סלנט , בהיותו בן ארבע שנים עלתה משפחתו לארץ ישראל בשנת 1841 , עוד בצעירותו ינק דברי תורה מאביו וסבו כאשר סיים את לימודיו הצטרף לחבריו ללימודים בהקמת שכונת נחלת שבעה ושימש בה כגזבר וכמגייס הכספים מומחה לנושא קרקעות ורכישתם.

דבר שעזר לו בהמשך בהקמת עוד שכונות כמו שכונת קריית שמואל בין רחביה לבית הנשיא, את פרנסתו מצא במתן שעורי גמרא וקודש , אלא שעיני השכונה העסיקו אותו רבות וכתוצאה מכך חסר שעורי לימוד רבים
נחלת שבעה רבי בנימין בייניש סלנט
 
ימין משה זאב וולף שחור זיסקיינד

זאב וולף שחור זיסקינד נולד בגרודנה אשר בליטא היה בנו הצעיר של חיים ( אלכסנדר) זיסקיינד, זאב חיי בשנים 1869-1941 נפטר בגיל  72 , בנו של האב אלכסנדר חיים זיסקינד ואמו רייזל בת אפרים זלמן הנגיד ,משפחה עשירה שעסקה במסחר בבדים בווילנה , לאחר עליית משפחת אביו לארץ ישראל בשנת 1876 ,שלושה מבניו של האב נשארו בליטא להמשך לימודים בישיבות ,בהם רבי יוסף דוד זיסקיינד.

המשפחה  התיישבה בירושלים , אביו חיים של זאב הקים בית מרקחת ברחוב היהודים בעיר העתיקה בירושלים,חבר וועד בכולל וילנה , חבר וועד כנסת ישראל וחבר מכובד בקהילה האשכנזית של ירושלים.

בתחילה התגוררה המשפחה בנחלת שבעה ובה פתחו חנות לבדים שהביאו עמם בעלייתם,אך בשנת 1891 היה ממקימי שכונת ימין משה ,חבר הוועד האשכנזי הראשון , ממקימי בית הכנסת האשכנזי , בשכונת ימין משה , התגורר למעלה מארבעים שנה .

ימין משה זאב וולף שחור זיסקיינד
 
ימין משה ישראל משה ווילף

בעת שמלאו לו שמונה עשר שנה , נישא משה ווילף ועבר לגור בימין משה , רחוב התקווה 41 כיוון שהיה בעל נתינות אוסטרית שוחרר מגיוס לצבא התורכי ,בעת שהגיע לימין משה רכש תחנת קמח בשכונת גורת אל ענב הסמוכה  ( מעל לבריכת השולטאן בירושלים) .

כיוון שהמלחמה התחוללה בארץ ישראל ,נוצרה בעיית מזון וקמח טחון לאפיית לחם ובמיוחד לצבא התורכי , כיוון שכך דרש גמל פאשה המושל התורכי כי תחנות הקמח בירושלים יעבדו במשך כול ימות השבוע עשרים וארבע שעות ביממה, הוראה זאת יצרה בעיה למשה וולף שהיה איש דתי ושומר מצוות,לכן המשיך  משה ווילף להפעיל את תחנת הקמח שברשותו בימי השבו ושעה לפני כניסת השבת השבית את תחנת הקמח עד מוצאי השבת .

כשנודע הדבר לגמל פאשה המושל התורכי ,הוא זימן אליו מידית את היהודי משה ווילף, כאשר הגיע אל גמל פאשה משה , הוא הציב בפניו ובפני עובדי תחנת הקמח,  אולטימאטום שיעבורו לעבוד כפי שהוא דורש במשך כול שבעת ימי השבוע,משה ווילף ניסה להסיר את רוע הגזרה , בטוענה שהוא יעבוד יותר קשה בשעות העבודה ויצור תפוקה נוספת כאילו עבד גם בשבת.

ימין משה ישראל משה ווילף
 
ימין משה שמעון אשר הכהן המכונה אבי השכונה האשכנזית

נחשב לאחד ממייסדי השכונה ופעיליה ,היה בנו של משה מרדכי שגר בימין משה ממוצא אשכנזי, נפטר בשנת 1934,אשתו סימקה חייה בתו של חיים בנימין גבריאלס ,שמעון שימש בוועד השכונתי הראשון , עסק בענייני השכונה ,כול חיו שימש בתפקידים ציבוריים כשילוב דרך ארץ והדת , לדוגמא הקדיש בהקדש בית בן שני חדרים והמגרש עליו עומד הבית ,באזור גוראת אל ענב ,את הכספים מהשכרתו כהקדש  צווה לישיבת תלמוד תורה בימין משה תושביה העניים של השכונה,ובכול שנה לתת סך של שתי לירות לבית יתומים,התשלומים שולמו פעמים בשנה לקראת פסח ולקראת בחודש אב, בתמורה התחייבו הרבנים לקרוא בתורה ולברך את שם המשפחה.

בעבודתו כמנהל בתחנת הקמח ועסקנותו הציבורית, הניבו לו השפעה וכבוד ששמו נישא למרחוק ואפילו סוחרים ערביים נהגו לשאול בעצתו וסמכו על יושרו, ספד לו במותו חברו לוועד השכונה בן ציון יאדלר , רבנים מפורסמים לא הגיעו ללוויה על מנת להספידו.

היה שותף ומנהל בטחנת הקמח בגוראת אל ענב ( חוצות היוצר של היום) ביחד עם משפחת ברמן ( כארבעים שנה) עד שמכר את חלקו בטחנה למשפחת ברמן, בעת שנפטר פרסמה תחנת הקמח מודעת אבל לזכרו , עזר רבות בטיפול בילדי השכונה ,הן בכינוסם בבית הכנסת לחוגי תלמוד שונים והן ביציאה לטיולים והכרת סביבת ירושלים מחוץ לחומות.

בעת שהתגורר בשכונה עזר לאנשים בפעילות הציבורית גם לבית הכנסת בשנת 1914 פרסם מודעות דרושים למורי דרדקים ילדי השכונה , חפש זוג בלנים לניהול בית המקוואות בשכונה, פרסם בתים למכירה על מנת לעזור לעניים למכור את רכושם,פתח בשכונה גמ"ח בשם משכיל אל דל בכספו ,גמ"ח שגדל לאחר שהצליח לאסוף כספי תרומות, הגמ"ח טיפל בהשכלתם של ילדי השכונה שהיו בעלי אמצעים דלים ודחף אותם לעבר ההשכלה הדרושה לעתידם .

 

ימין משה שמעון אשר הכהן המכונה אבי השכונה האשכנזית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור