דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אישים ומשפחות בירושלים

 

 
 
 
רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי

בעל בית המלון ירחמיאל אמדורסקי שעלה לארץ מאזור מוהילב ברוסיה, כונה בפי חבריו "יושקה מוהליבר "היה מחלוצי המלונאות בארץ ישראל אך היה גם עסקן ומהאנשים שהשתתפו בהקמת השכונות :רוממה,בית וגן,מקור ברוך ושכונת גאולה,אך בתחילה כאשר עלה לירושלים ,פתח אמדורסקי ,בית תמחוי לארוחות לעולי רגל יהודים, שבאו לבקר בירושלים ,בהמשך שכר חדרים בסביבת בית התמחוי על מנת לשכן חלק מהמבקרים.

בסוף המאה התשע עשר, הקים אכסניה ומסעדה בכניסה לשער יפו מול מגדל דוד בעבור עולים יהודיים ,האכסניה קיבלה את השם מלון מרכזי – אמדוסקי (צנטראל) ,כיום מלון פטרה המוסלמי, כיוון שראה כי טוב שכר משלמה פיינגולד את בית מלונו במנשיה בלה ויסטה .

בית המלון אמדורסקי ברחבת שער יפו קיבל אליו את המבקרים שרצו להיות קרובים למקומות הקדושים או שלא יכלו לשלם את הכסף הרב שמלון קאמניץ דרש ,בתחילה התגורר עם משפחתו במלון אך משבנה את ביתו ברוממה העביר את מגורי משפחתו לשם .

בשנת 1931 העביר את בית המלון למבנה ברחוב דוד ובשנת 1935 עבר לרחוב בן יהודה שבו שכר שתי קומות מאמינוף ,הרחוב שבו ניזוק המלון בפיצוץ מכוניות התופת ,בעת הפיצוץ יצא ירחמיאל אמדורסקי לתפילת שחרית ובכך הציל את חיו,מלון אמדורסקי והוא עצמו עזבו את עסקי המלונאות לאחר הפיצוץ.

רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי
 
רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף

לאחר שסיים את בניית הבית ברחוב בן יהודה החל אברהם אמינוף לבנות את הבתים מספר שתים וארבע ברחוב הסולל (החבצלת) ,מבנים בני שלוש קומות מחופות אבן מבחוץ,  את היסודות וחלק גדול מהבניה הוא מסר לקבלנים ערביים ,על מנת להוזיל את הבנייה ,אך בנושא הסיתות ,הוא לקח כשלושים סתתים ממוצא פרסי עבריים חברי ההסתדרות ,שעשו את עבודות הסיתות במבנים שבנה ושהמשיכו לעשות עבודה זאת במבניו.  

בעת הבנייה הוטחה בפניו האשמה ,כי לעבודת הבנייה השתמש במלט שיוצר מחוץ לגבולות ארץ ישראל, מיד הזדעק סיטונאי חומרי הבנייה איזמוז'יק ושותפו ציזלינג והכחישו האשמה הזאת ,לאורך זמן רב בלא קרש לתהליך הבנייה, היו חילופי דברים והאשמות הדדיות ,מטעם עיתון דואר היום ואברהם אמינוף .

בית אמינוף הראשון שנבנה בשנת 1930 רחוב הסולל 2

בעת שנפתח בשנת 1930 בית מספר שתים מבין שני המבנים של אמינוף ,הוא החל להשכיר ולמכור  בדמי מפתח דירות וחנויות במבנה, הועברו לשתי קומות במבנה, משרדי הנהלת הדסה הראשיים ביוני 1930 בשנת 1939 הוציאה הדסה את שתי הקומות להשכרה עקב עזיבתה את המבנה  , במבנה נפתחו גם : בית קפה רמון בסגנון אירופאי בקומת הממסד , אך בעת שנפתח בית הקפה גרנד קפה ( לימים קפה אירופה בבנין סנסור) בעליו של קפה רמון היה אחד משלושת השותפים בגרנד קפה, הוחלט לשנות את ייעוד בית הקפה רמון במבנה אברהם אמינוף ולהפכו למסעדה ולהשכירו ,סוכנות הביטוח "דנובה שמושבה בוינה (החברה שנוסדה בשנת 1867)  פתחה סניף בהנהלת האחים גרין בבית אברהם אמינוף.

 

רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף
 
הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב בהמשך לחלקה 8 לקברה של הזוהרת והידועה בחללות מלחמת השחרור זוהרה לביטוב בנופלה בגיל 20, סיפור מעניין בזכות היותה הטייסת העברייה הראשונה.

מעט מסיפורה טרגי , בגיל 16 היה לזוהרה חבר בשם עמיחי וביחד יצאו לפעולת ליל הגשרים ,בפעולה זאת נהרג חברה עמיחי , זוהרה עצמה נפצעה וניצלה בזכות חבר שסחב אותה על גבו , עד שהגיעו למקום מבטחים, בגיל 18 הכירה את חברה שמוליק,כמשפט המפורסם שמוליק של זוהרה בפי בני הפלמ"ח.

בני הזוג עמדו להינשא ולצאת ללימודים באמריקה , ערב צאתם לטקס האירוסין בבית הכנסת בירושלים , החליטו להישאר בקיבוץ עין חרוד ורק למחרת להגיע לטקס, בערב יום שישי שמוליק העביר שעור בהטלת רימון בקבוץ עין חרוד ונהרג.


הר הרצל סיפורה של הטייסת זוהרה לביטוב
 

סיפורו של הרב האדום מתחיל בליטא בעת שנולד בשנת 1877 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1956,האגדות מספרות כי כאשר נולד קיבל את תווית המהפכן והמרדן,בסרבו לצאת ממקומו החמים והטוב ברחמה של אימו,את ילדותו העביר בלימוד בשורה של ישיבות עדות למרדנותו ,שהמפורסמת שבהם הכנסת ספרי השכלה חיצוניים לישיבת סלבודקה המפורסמת (תורת המוסר) בעת שעיין בספרים אלו ,זקני העיר נשבעים כי מעשה זה הביא לפילוג בין בחורי הישיבה ולהתפלגותם .

כמובן שראשי הישיבה לא קיבלו את דרכו ומעשיו,והצרה את דרכיו ופגעה בכלכלתו, אופיו המרדני גרם לו לתבוע את ראשי ישיבת סלבודקה לדין תורה תביעה שאף זכה בה ,את התביעה הגיש לרב  צבי הירש רבה של העיר קובנה.

האגדות מוסיפות כי בעת ששוחח הרב האדום עם הרב צבי הירש ,הבטיח לו הרב הירש כי עם רוב הלומדים ינטוש את הישיבה בעקבות מעשיו של הרב האדום ,הוא ייתן חסות כלכלית ורוחנית לישיבה .


רחוב הנביאים 32 הרב האדום חיים פסחוביץ
 
בית הכרם גינת רחלה

רחלה ( רולה)  לבית משפחת לוי , רחלה לוי הייתה ילידת ישראל בת דור תשיעי בארץ , הוריה גרו ברחוב ביאליק 2 בשכונת בית הכרם, רחלה חייה בשנים 1924-1985, סיימה את לימודיה בסיעוד שנים לפני מלחמת השחרור ועבדה כאחות מיילדת בבית החולים הדסה.

בשנים 1978-9 שהה בישראל הסופרת רות גרובר שכתבה ספר שבה שימשה דמותה כדמות הראשית לסיפור חיים, ספר זה זכה בפרס הספר הטוב בישראל לשנת 1979.

בתקופה שלפני מלחמת העצמאות ,נשלחה מטעם הדסה לטפל כאחות מיילדת ותינוקות במחנות המעצר באי קפריסין ,לעולים שנתפסו במבצעי ההעפלה לישראל, כאשר חזרה לישראל עזרה בהקמת מחלקות לילדים בירושלים ובבאר שבע.

 

בית הכרם גינת רחלה
 
רחוב יפו 39 פינת רחוב יואל סלומון 3 מועדון סוראמללו

אברהם סוראמללו ( אברהם גאנה שווילי) אחת מהדמויות הצבעוניות שהיו בירושלים ,אנשי הבוהמה בירושלים כינו אותו סורמלו הגדול,במקצועו נהג מונית ,בחייו הפרטיים האיש בעל אלף הסיפורים והמעשיות,אמרה מפורסמת של סוראמללו הייתה :שני דברים בחיי ידעתי לעשות טוב מהכסף לעשות כלום ומהכלום לעשות כסף, בגיל 80 נפטר סוראמללו בשנת 1979 ואנו נותרנו עם הסיפורים והאגדות.

סוראמלו הגיע ברגל מגרוזיה לארץ ישראל בגיל ארבע עשר התיישב באזור יפו תל אביב ומשם עלה לירושלים, כל מי שהכירו בדמותו הפוחזת הלבושה בגדים וחליפות פסים ששעון ושרשרת בחזיתם ,לא ידע את ימי העוני שלו בארץ ישראל,את העבודות הקשות שבהן עבד הוא לא בחל באף עבודה ,לקטע המוטורי הגיע כאשר מכוניות החלו לנוע בירושלים , היה מראשוני הנהגים בירושלים.

קטע משעשע מסיפוריו קשורים לתקופה שבה הוליך מתים באמבולנס,חשוב היה שבקבוק השתייה הצמוד יהיה בקרבת מקום ולא חשוב מה בתוכו ,העיקר שיהיה מצוי בטווח היד,חופן שקדים בידו השנייה שממנו אכל וחילק לחברים,בדיחה ידועה הייתה שכאשר נפגשת עימו היה מוציא אגד עיתונים מכיסו ,בעיתונים מספר קטעי עיתונות שהתפרסמו עליו,מרכיב את משקפיו , מגיש לך אותם ומבקש שתקריא לו ,כאילו אינו יודע לקרוא .

 

רחוב יפו 39 פינת רחוב יואל סלומון 3 מועדון סוראמללו
 

משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי ,הייתה משפחה דתית שהתגוררה  ברחוב מעבר בית דוד 6 בשכונת נחלת שבעה ,משנות השלושים של המאה ועשרים, פרנסת המשפחה הגיעה ,מחנות השעונים השכורה שלהם ברחוב יפו 17-19 בבניני הארמנים מול העירייה,למשפחת ארציאלי נולדו הילדים : מרדכי  והבת יונה ,משפחה ארציאלי נודעה בהשתייכות הרעיונית לרביוניסטים ובתמיכתה במחתרת האצ"ל ,ביתם שימש כסליק נשק,כנקודת מפגש והתרעננות לחברי הארגון בעת ביקורם בירושלים .

באגדות המשפחה מסופר כי בעוצר הבריטי על השכונה בשנת 1946 לאחר פיצוץ משרדי הבולשת במגרש הרוסיים , הועבר חלק מנשק הפעולה למסתור מתחת למדרגות הבית ומשם למגרת המקרר , חברי הנהלת אצ"ל הירושלמיים,אליהו מרידור,שמואל תמיר ואורי חפץ הקמב"ץ (הרכבל להר ציון) הגיעו וטפלו בנשקים, אלא שאז הוכרז העוצר ביום שבת, למרות זאת האם ובנות המשפחה הדתיות ,לקחו מונית ומיהרו להעביר את הנשק לסליק באזור בית הכרם שהיה מחוץ לעוצר .

סלומון 8 בסמטת מעבר דוד מספר 6 משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי
 
בית הכרם משפחת הלן ודוד טמס

דוד טמס עבד כמורה וגר בשכונת בית הכרם,לישראל עלה מרוסיה בשנת 1913 ,לאחר שלמד לימודים מסורתיים בצעירותו , לאחר מכן למד לימודים כללים באוניברסיטה בשוויץ והוסמך כמורה,לאשתו הלן נישא בשנת 1909 ועלה לארץ בשנת  1913 כמורה מוסמך.

בתחילה גרה המשפחה בפתח תקווה שם שימש דוד טמס כמורה בתקופה של חמש שנים למקצועות הומאניים וראליים, לאחר מכן עקרה המשפחה לשכונת בית הכרם בירושלים שבה עבד דוד ,בסמינר למורים בית הכרם והצטרף לאגודת בוני בית לבניית ביתו בשכונה, בנוסף עסק בפעילות ציבורית ובהנחלת השפה העברית בישראל וכתב מספר ספרי לימוד .

משפחת הלן ודוד טמס ששם בנם אריאל אחד מכ"ג יורדי הסירה , חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ .

 

בית הכרם משפחת הלן ודוד טמס
 
אגדת הרב הספרדי יצחק בן מיכאל בדאהב (הרב בזהב )

הרב מיכאל יצחק בדאהב, היה נכדו של הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קובו - שד"ר ( שליח דה רבנן) והראשון לציון, ממנהיגי היישוב היהודי בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע עשר ,מצד אימו כנכדה של הרב רפאל חיים אברהם קובו ,(נכד הרב יוסף קובו השני), ששימש כאחד מרבני סלוניקי במאה השמונה עשר , רפאל קובו ,חיבר את הספר שנקרא חיי אברהם הוא עצמו נפטר בסלוניקי בשנת 1804.

מוצא משפחת קובו ממגורשי ספרד מהעיר villar del como , היה מהעיר קובו (קומו) הסמוכה למילאנו בצפון איטליה, חלק מבני המשפחה התיישבו בעיר סלוניקי במאה השש עשר,חלקם נפוצו לרחבי ישראל, מצרים והמזרח הקרוב, חלק גדול מהצאצאים שימשו כרבני העיר סלוניקי,האגדה מספרת על למעלה מחמישים גדולי תורה ורוח מבני המשפחה במאות השש עשר עד המאה העשרים.

הרב מיכאל יצחק בדאהב ,שחי בין השנים 1859-1942 , נולד בירושלים , על פי המסורת המשפחתית מצד אביו הם צאצאי יהודים מגרוש ספרד מן העיר סרגוסה שבספרד ,בני המשפחה שגורשו עברו ליוון לעיר לריסה במסורת המשפחה נהוג לקרוא את מגילת סרגוסה לקראת טו בשבט .

בשנת 1840 החליט אביו של הרב מיכאל בן רפאל לעלות לישראל והשתקע בירושלים, כיוון שהפרנסה הייתה קשה ,קבל על עצמו האב שליחות לאיסוף כסף לכולל ירושלמי בארצות הגולה ועזב את משפחתו לעבודתו החדשה , בביתו בירושלים נותרו האם ושני ילדיה.

 

אגדת הרב הספרדי יצחק בן מיכאל בדאהב (הרב בזהב )
 

סיפורם של האחים באומגרטן מתחיל, בעליית הסבא רבא אהרון משה בוימגרטן (קראזמיר) פרשבורגר,לארץ ישראל בשנת 1824 בגיל 22   מהונגריה, שם נחשב לאחד הנבונים שבתלמידי ישיבת אונגרין בחו"ל ,לאחר עלייתו לארץ , הצטרף להנהלת כולל בית אונגרין, בעת שניבנו בירושלים ,משה נמנה על מייסדי הישוב האשכנזי בירושלים (מאה שערים) ,יסד בירושלים את בית הכנסת "אוהל משה", על שם רבו ה"חתם סופר", והיה בין מקימי כולל "שומרי החומות" לעולים מהונגריה, משה נהג לתרום כספים לצדקה וגם לבית העיוורים בירושלים.

בירושלים גידל האב משה את בניו משה וניסן ,הבן משה עסק למחייתו גם בהשכרת דירות כפי שפרסם במודעה בעיתון החרות בירושלים בשנים 1912-13 ובנו השני ניסן היה בעל חנות חלפנות בשער יפו ,ולאחר הפרעות פתח מסעדה בשכונת מאה שערים .

פתיחת העסקים של האחים באומגרטן

תחילת דרכם של הנכדים האחים חיים דוד ונחום באומגרטן ,נעוץ בחנות הממתקים והפירות שניצבה ליד שער יפו (הרובע הארמני) שאותה פתח אביהם בבגרותו , בחנות זאת החלו את דרכם המסחרית, בחנות ניתן היה למצוא שוקולדים מיובאים תוצרת נסטלה, טובלראן, סוכריות קדבורי , פירות יבשים ופיצוחים ,פירות מאזור יריחו וממגדלים יהודים בארץ ישראל בני המשפחה הקפידו על סחורה כשרה ולכן נהנו מלקוחות יהודים וערבים כאחד שגרו בעיר העתיקה.

רחוב יפו 44 מסעדת החומוס של האחים באומגרטן (בוימגרטן)
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור