דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אישים ומשפחות בירושלים

 

 
 
 
רחוב ריבלין 8 ביתם של משפחת טוביה ובת שבע בן חפץ
בית הצמוד לבית מספר 10 מימין ,מבנה בן שתי קומות ,בקומת הממסד קשת רחבה שהייתה פתחה של חנוטת,קשת זאת נאטמה באבן ונסגרה,גם בקומה העליונה שנתווסתה למבנה בהמשך חלון קשתי אטום גם כן, חלקו הימני של המבנה  הינו תוספת שנבנתה בהבלטה לכוון הרחוב.
 
בית הצמוד לבית מספר 10 מימין ,מבנה בן שתי קומות ,בקומת הממסד קשת רחבה שהייתה פתחה של חנות, קשת זאת נאטמה באבן ונסגרה, גם בקומה העליונה שנתווסתה למבנה בהמשך חלון קשתי אטום גם כן, חלקו הימני של המבנה  הינו תוספת שנבנתה בהבלטה לכוון הרחוב.
 

סיפורו של טוביה בן חפץ

רחוב ריבלין 8 ביתם של משפחת טוביה ובת שבע בן חפץ
 
דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת

כיום בית הספר  מרכז שלהבת – יה רחוב שבטי ישראל 25 פינת הנביאים 

דבורה קלן אחותו של פרופסור קלן, סוציולוג והוגה דעות ציוני,דבורה קלן הייתה מחנכת ידועה בירושלים ,חייה בשנים 1888-1957 , עלתה לארץ בשנת 1920 ומיד לאחר עלייתה לארץ ישראל פתחה בית ספר (אולי ניסויי ) במבנה ערבי . שיטת הלימוד שהונהגה בבית הספר ,התבססה על חינוך ילדים בגישה חופשית למשחק וללימוד.

בין תלמידיה המפורסמים יגאל סוקיניק ידין רמטכ"ל לשעבר , שלושת ילדיו של אליעזר בן יהודה ,בית הספר מומן בידי יהודים ציוניים מקלן שבראשם עמד השופט יוליאן .ו. מק .

בית הספר לבנים ובנות ,הוקם בשנת 1920 ברחוב שבטי ישראל , בארמון שנבנה בעבור   קיסר חבש היילה סילאסי ,באזור בית החולים האיטלקי ,כיום משרד החינוך , לצורך הכנתו כבית ספר התגייסו המורות והמורים השמש התימני ומשפחתו ומעט התלמידים שהספיקו להירשם ועמדו וצבעו את משקופי החלונות והדלתות, תפרו וילונות הכינו מטבח למזון,כול זאת בטרם נפתחה שנת הלימודים הראשונה .

 

דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת
 
יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד
 
בית מצפה רחוב הסורג 1 פינת רחוב יפו

כאשר רכש אברהם חסידוף את המבנה מהאבן בן הארבע קומות בשנת 1869 מידי בעליו הערבי , הוא החליט כי הוא הורסו ומקים במקומו מבנה מפואר משיש שיתחרה ביופיים של המבנים הסמוכים,לצורך בניית מבנה המשרדים החדש ,לקח חסידוף את הבנאי פרץ ואת הבנק בנקו דה רומא כשותפים לבניית המבנה ,שמו של המבנה בית מצפה הוענק לו מלקיחת שמו של דפוס מצפה בחצר פיינגולד הסמוכה .

סיפור הקמתו של בית מצפה החדש ,קשור ליזם והבנאי אברהם חסידוף ,העולה מבוכרה שהחליט כי הוא בונה מבנה מפואר שלא ייפול ביופיו מהמבנים שבנו הארמנים או הכנסייה היוונית באזור, האגדה הירושלמית מוסיפה כי כאשר נשאל מדוע הוא בונה בפאר כזה של שילוב לוחות שיש וחדרים מפוארים השיב חסידוף בשנינות ,כי לדעתו מחירי ההשכרה הגבוהים שיגבה ירחיקו את השלטונות להתיישב במבנה.

 

בית מצפה רחוב הסורג 1 פינת רחוב יפו
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 2

הסניף בבניין סנסור חזית רחוב יפו הסיפורים והאגדות

לאחר המעבר לחצר רינגוולד , רכש שמואל ופתח סניף של חנותו, בבנין סנסור בכיכר ציון במרכז ירושלים,חזיתה של החנות ניצבה ברחוב יפו ממול לקפה וינה ,באותה תקופה התפרסם תרגילו של חביליו בשיווק שוקולד ,של חברת נסטלה שהיה נציגה ,האגדה הירושלמית מוסיפה ומספרת  כי חביליו פרסם ,שבתוך חבילות השוקולד המוצגות בחלון הראווה שלו ,טמונים שטרות בסך של מאתיים לירות מצריות, בשנת 1932 פרסם והוסיף שמואל ,כי על הקונים לבדוק שהחבילות שוקולד מתוצרת נסטלה ,אכן סגורים הרמטית כנגד זיוף ולבדוק שעל הסגירה נמצאת חותמת מקורית של חברת נסטלה .

עוד הוסיף שמואל במסע הפרסום לשוקולד הלבן , כי לקהל כדאי להגיע ולטעום משוקולד נסטלה החדש לשם הסקרנות,והוא מודיע כי לאחר הטעימה ,אין לו ספק שהטעם ינעם לטועמים,שימשיכו לרכוש את השוקולד מתוצרת נסטלה בעתיד .

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 2
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3

תולדות מגורי משפחת שמואל חביליו

ניסים חביליו ושמואל חביליו עברו להתגורר בימין משה בדרכם למגורים ,בשכונת מחנה יהודה בבית יעיש, לאחר שהתגוררו תקופת מה בשוק מחנה יהודה ,שמואל גר בקומה השלישית בבית יעיש,ברחוב הערמונים , בשנת 1935 עקר שמואל ועבר לרחוב הטורים ורכש דירה מרווחת בת שלושה חדרים מידי הקבלן הערבי עיסא מוסא בקומה הרביעית .

 

בנו שלמה וחבריו נהגו ללכת להפגנות כנגד השלטון הבריטי ,באחת ההפגנות הוכה שלמה בראשו בנבוט בידי שוטר בריטי, כיוון שנפצע הובהל לבית החולים ,בעת שערכו לשלמה טיפול ובדיקות נתברר כי הוא נולד עם מום בלב .

 

מכיוון שכך החליטה המשפחה להחליף את דירתם בקומה הרביעית בבית שדירתם תהיה בקומת הקרקע ברחוב שהוליך לבית הספר תחכמוני ,על מנת לא לסכן את שלמה במאמץ העלייה במדרגות,סידור זה החזיק עד שמלאו לשלמה 17 שנה והוא נפטר ממחלתו.

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1

כיצד סתם הדור השלישי ,את הגולל על אייקון ירושלמי מפואר זה.

הקדמה

משפחת חביליו הגיעה לארץ ישראל לאחר גרוש ספרד ,בדרכם עברו בעיר סקופיה במקדוניה ,סברה אחרת מספרת שעצרו בסרביה , חלק מהמשפחה נשאר במקום וחלקם עברו להתגורר בארץ ישראל ,חלקם בצפת וחלקם בירושלים , מורשת המשפחה מספרת על מגורים לאורך למעלה משבע מאות שנים בארץ ישראל,המשפחה מתהדרת בתואר ס"ט כיאה ליהודים ספרדיים שהגיעו מספרד לאחר הגרוש והתיישבו בארץ ישראל.

כאשר אנו דנים על נושא העבודה העברית במיוחד בין חומות העיר העתיקה ,אנו רואים את השבר הגדול וההתייחסות של האנשים שחיו מהשנורר ,מה שאנו מכנים כספי החלוקה,בחורים צעירים יהודיים יצאו לעבודה משתי סיבות ,הצורך הכלכלי של משפחות עניות שחיו בעיקר משכרם של בניהם העובדים, נערים שנפלטו ממערכת הלימודים המסורתית של לימוד בחדר או ישיבות , מחוסר יכולתם או רצונם ללמוד במסגרות דתיות , או מבעיות כלכליות ,תופעה זאת התגברה בעיקר בקרב אנשי העלייה השנייה ואילך.

 

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1
 
רחוב יפו 42 בית מני

בית המסחר והמשרדים של משפחת העורך דין אהרון מני נבנה בשנת 1924,עורך הדין אהרון מני היה עורך דינה של הכשרת הישוב , רוגז רב הופנה אל עורך הדין מני מידי הציבור היהודי בירושלים ,עקב רצונו להוזיל את הוצאות הבנייה בהעסיקו פועלים ערביים בבניית ביתו ,בניגוד לרצונם של אנשי העלייה לעבודה עברית , עורך הדין מני השיב למתנגדים ,כי לדעתו בעלי המקצוע היהודים אינם יודעים או רגילים בעבודות המורכבות בבנייה בשנת 1927 התפוצצה מערכת הביוב של המבנה ותלונות זרמו לרוב על המחדל .

משמאל לבית המרקחת אלבא פועלת חנות הספרים ירדן ,שעברה לכן אחרי שנשרפה ברחוב דוד במאורעות 36 עברה החנות  לרחוב כורש ובשנת 1952 עברה החנות לרחוב יפו, בחזיתה של החנות היה עץ איקליפטוס ענק שנכרת בעת שסללו את נתיב הרכבת הקלה

 

רחוב יפו 42 בית מני
 
רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר

עד שנפתחה הסוכנות הראשית של כרמל מזרחי (יקב ראשון לציון), בשנת 1911 בעיר העתיקה בירושלים שימש יהודה פינקלשטיין בשנת 1892 ,בעליה של החנות מחוץ לשער יפו, נציג וסוכן יחידי בירושלים של יין מיקב ראשון לציון, מחוץ ליין מכר יהודה פינקלשטיין ,ספירט משובח ממושבת ראשון לציון,בעל תעודת הכשר מהבד"ץ של הרבנים .

אז החליטו ביקב ראשון לציון לפתוח את הסוכנות הראשית שלהם באזור ירושלים בשנת 1911 ,באזור שער יפו בירושלים,החנות פעלה עד שנת 1926 ,במחסנה זה לאחר שהייה של  15 שנים במחסן הסיטונות ,החליט סוכן החברה הירושלמי נ. סדומסקי ,כי השכירות למחסן וחנות המכירה, הוא יקר באזור שער יפו ולכן העבירו לסוכנות החדשה שפתח בניני הארמנים ממול לגן העיר (גן דניאל אוסטר) ברחוב יפו 19 .

בנוסף בטרם המעבר  ,פנה מנהל הסניף סדומסקי לשלטונות, בבקשה להוזיל את דמי השכירות למחסנו באזור שער יפו  ונענה בשלילה , לכן נקט סדומסקי בצעד העזיבה ופתיחת מקום חדש.

בשנת 1930 נבנה המבנה החדש בידי הקבלן פפרמן ובהסכם לעבודה עברית, בעבור סוכנות כרמל מזרחי ברחוב בן יהודה 9, ממול לבית מספר 8 , המבנה צופה בחזיתו באבן מלוטשת (שיש) חידוש של שימוש באבן מלוטשת מושך את תשומת העוברים והשבים ברחוב , הגדילה אף חברת כרמל מזרחי ועזרה לבעלי חברת הסתתות לרכוש את המכונות הדרושות לליטוש האבן בניגוד לאבן מסותת בסגנון מזרחי.

מסע הפרסום להגדלת הקנייה של יינות יקב ראשון לציון , כלל מכתבים מרופאי בתי חולים בירושלים ,שהגדילו ושיבחו וציינו, כי בדקו את טעמם וסגולתם של היינות לבריאות טובה יותר והכריזו בכתב ידם, כי היין והקוניאק שנוצר בראשון לציון עוזר לבריאות.

 

רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר
 

בנק שנפתח בירושלים בפברואר שנת 1932 ברחוב בן יהודה ,מנהלו הראשון היה דב רוזנשטיין שהתגורר ברחוב בית הכרם 14 בירושלים, עד פתיחת הבנק עבד דב 22 שנים בבנקאות והיה בעל רישיון מנדטורי לראיית חשבון, את הבנק פתח ביחד עם שותפו דוקטור זנדברג ,בהון עצמי של 1000 לא"י .

הסיסמה להקמתו ,מניעת זליגת ממון מסוחרים בארץ ישראל לידי בנקים בחו"ל , זקני ירושלים טוענים ,שטוב ליבו ונכונותו ופשטות הלכותיו ודלתו הפתוחה   בבנק, לעזור מצד אחד וייצרו לספסר באדמות ,היא שהביאה לפשיטת הרגל של הבנק בהמשך.

מיד לאחר הקמת הבנק ברחוב יפו בבית סלונים ,החל הבנק להפיץ שמועה כי בין תומכיו נמנה ארגון הבונים החופשיים ,שמועה שעזרה להגדלת המשקיעים בבנק, למרות הכחשת הבונים החופשיים על קשרים עם הבנק.

תוך זמן קצר בעלי הבנק מכרו למעלה מעשרת אלפים מנויות של הבנק ,לידידיו במחיר של 1,100 לירות למניה כמו כן החל במבצע הגרלות ופרסים ללקוחותיו, מלחמתם להשארת הכסף בארץ ישראל במוסדות יהודיים ,הביאה לגל הפקדות רב של יהודים בארץ ובירושלים בבנק, אלא שרעיונו גרר התנגדות ,בקרב בנקים בין לאומיים אחרים בארץ ישראל.

ירושלים רחוב בן יהודה 9 סיפורו של בנק שלמה המלך
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור