דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אישים ומשפחות בירושלים

 
 

סיפורו של הרב האדום מתחיל בליטא בעת שנולד בשנת 1877 ונפטר בארץ ישראל בשנת 1956,האגדות מספרות כי כאשר נולד קיבל את תווית המהפכן והמרדן,בסרבו לצאת ממקומו החמים והטוב ברחמה של אימו,את ילדותו העביר בלימוד בשורה של ישיבות עדות למרדנותו ,שהמפורסמת שבהם הכנסת ספרי השכלה חיצוניים לישיבת סלבודקה המפורסמת (תורת המוסר) בעת שעיין בספרים אלו ,זקני העיר נשבעים כי מעשה זה הביא לפילוג בין בחורי הישיבה ולהתפלגותם .

כמובן שראשי הישיבה לא קיבלו את דרכו ומעשיו,והצרה את דרכיו ופגעה בכלכלתו, אופיו המרדני גרם לו לתבוע את ראשי ישיבת סלבודקה לדין תורה תביעה שאף זכה בה ,את התביעה הגיש לרב  צבי הירש רבה של העיר קובנה.

האגדות מוסיפות כי בעת ששוחח הרב האדום עם הרב צבי הירש ,הבטיח לו הרב הירש כי עם רוב הלומדים ינטוש את הישיבה בעקבות מעשיו של הרב האדום ,הוא ייתן חסות כלכלית ורוחנית לישיבה .


רחוב הנביאים 32 הרב האדום חיים פסחוביץ
 
רחוב יפו 39 פינת רחוב יואל סלומון 3 מועדון סוראמללו

אברהם סוראמללו ( אברהם גאנה שווילי) אחת מהדמויות הצבעוניות שהיו בירושלים ,אנשי הבוהמה בירושלים כינו אותו סורמלו הגדול,במקצועו נהג מונית ,בחייו הפרטיים האיש בעל אלף הסיפורים והמעשיות,אמרה מפורסמת של סוראמללו הייתה :שני דברים בחיי ידעתי לעשות טוב מהכסף לעשות כלום ומהכלום לעשות כסף, בגיל 80 נפטר סוראמללו בשנת 1979 ואנו נותרנו עם הסיפורים והאגדות.

סוראמלו הגיע ברגל מגרוזיה לארץ ישראל בגיל ארבע עשר התיישב באזור יפו תל אביב ומשם עלה לירושלים, כל מי שהכירו בדמותו הפוחזת הלבושה בגדים וחליפות פסים ששעון ושרשרת בחזיתם ,לא ידע את ימי העוני שלו בארץ ישראל,את העבודות הקשות שבהן עבד הוא לא בחל באף עבודה ,לקטע המוטורי הגיע כאשר מכוניות החלו לנוע בירושלים , היה מראשוני הנהגים בירושלים.

קטע משעשע מסיפוריו קשורים לתקופה שבה הוליך מתים באמבולנס,חשוב היה שבקבוק השתייה הצמוד יהיה בקרבת מקום ולא חשוב מה בתוכו ,העיקר שיהיה מצוי בטווח היד,חופן שקדים בידו השנייה שממנו אכל וחילק לחברים,בדיחה ידועה הייתה שכאשר נפגשת עימו היה מוציא אגד עיתונים מכיסו ,בעיתונים מספר קטעי עיתונות שהתפרסמו עליו,מרכיב את משקפיו , מגיש לך אותם ומבקש שתקריא לו ,כאילו אינו יודע לקרוא .

 

רחוב יפו 39 פינת רחוב יואל סלומון 3 מועדון סוראמללו
 
בית הכרם גינת רחלה

רחלה ( רולה)  לבית משפחת לוי , רחלה לוי הייתה ילידת ישראל בת דור תשיעי בארץ , הוריה גרו ברחוב ביאליק 2 בשכונת בית הכרם, רחלה חייה בשנים 1924-1985, סיימה את לימודיה בסיעוד שנים לפני מלחמת השחרור ועבדה כאחות מיילדת בבית החולים הדסה.

בשנים 1978-9 שהה בישראל הסופרת רות גרובר שכתבה ספר שבה שימשה דמותה כדמות הראשית לסיפור חיים, ספר זה זכה בפרס הספר הטוב בישראל לשנת 1979.

בתקופה שלפני מלחמת העצמאות ,נשלחה מטעם הדסה לטפל כאחות מיילדת ותינוקות במחנות המעצר באי קפריסין ,לעולים שנתפסו במבצעי ההעפלה לישראל, כאשר חזרה לישראל עזרה בהקמת מחלקות לילדים בירושלים ובבאר שבע.

 

בית הכרם גינת רחלה
 
בית הכרם משפחת הלן ודוד טמס

דוד טמס עבד כמורה וגר בשכונת בית הכרם,לישראל עלה מרוסיה בשנת 1913 ,לאחר שלמד לימודים מסורתיים בצעירותו , לאחר מכן למד לימודים כללים באוניברסיטה בשוויץ והוסמך כמורה,לאשתו הלן נישא בשנת 1909 ועלה לארץ בשנת  1913 כמורה מוסמך.

בתחילה גרה המשפחה בפתח תקווה שם שימש דוד טמס כמורה בתקופה של חמש שנים למקצועות הומאניים וראליים, לאחר מכן עקרה המשפחה לשכונת בית הכרם בירושלים שבה עבד דוד ,בסמינר למורים בית הכרם והצטרף לאגודת בוני בית לבניית ביתו בשכונה, בנוסף עסק בפעילות ציבורית ובהנחלת השפה העברית בישראל וכתב מספר ספרי לימוד .

משפחת הלן ודוד טמס ששם בנם אריאל אחד מכ"ג יורדי הסירה , חקוק על אנדרטת הנופלים בשכונת בית הכרם במלחמת הקוממיות בתש"ח בגן העשרים  מקשר בין רחוב ביאליק לרחוב החלוץ .

 

בית הכרם משפחת הלן ודוד טמס
 
אגדת הרב הספרדי יצחק בן מיכאל בדאהב (הרב בזהב )

הרב מיכאל יצחק בדאהב, היה נכדו של הרב יצחק ב"ר חזקיהו יוסף קובו - שד"ר ( שליח דה רבנן) והראשון לציון, ממנהיגי היישוב היהודי בירושלים במחצית הראשונה של המאה התשע עשר ,מצד אימו כנכדה של הרב רפאל חיים אברהם קובו ,(נכד הרב יוסף קובו השני), ששימש כאחד מרבני סלוניקי במאה השמונה עשר , רפאל קובו ,חיבר את הספר שנקרא חיי אברהם הוא עצמו נפטר בסלוניקי בשנת 1804.

מוצא משפחת קובו ממגורשי ספרד מהעיר villar del como , היה מהעיר קובו (קומו) הסמוכה למילאנו בצפון איטליה, חלק מבני המשפחה התיישבו בעיר סלוניקי במאה השש עשר,חלקם נפוצו לרחבי ישראל, מצרים והמזרח הקרוב, חלק גדול מהצאצאים שימשו כרבני העיר סלוניקי,האגדה מספרת על למעלה מחמישים גדולי תורה ורוח מבני המשפחה במאות השש עשר עד המאה העשרים.

הרב מיכאל יצחק בדאהב ,שחי בין השנים 1859-1942 , נולד בירושלים , על פי המסורת המשפחתית מצד אביו הם צאצאי יהודים מגרוש ספרד מן העיר סרגוסה שבספרד ,בני המשפחה שגורשו עברו ליוון לעיר לריסה במסורת המשפחה נהוג לקרוא את מגילת סרגוסה לקראת טו בשבט .

בשנת 1840 החליט אביו של הרב מיכאל בן רפאל לעלות לישראל והשתקע בירושלים, כיוון שהפרנסה הייתה קשה ,קבל על עצמו האב שליחות לאיסוף כסף לכולל ירושלמי בארצות הגולה ועזב את משפחתו לעבודתו החדשה , בביתו בירושלים נותרו האם ושני ילדיה.

 

אגדת הרב הספרדי יצחק בן מיכאל בדאהב (הרב בזהב )
 

סיפורם של האחים באומגרטן מתחיל, בעליית הסבא רבא אהרון משה בוימגרטן (קראזמיר) פרשבורגר,לארץ ישראל בשנת 1824 בגיל 22   מהונגריה, שם נחשב לאחד הנבונים שבתלמידי ישיבת אונגרין בחו"ל ,לאחר עלייתו לארץ , הצטרף להנהלת כולל בית אונגרין, בעת שניבנו בירושלים ,משה נמנה על מייסדי הישוב האשכנזי בירושלים (מאה שערים) ,יסד בירושלים את בית הכנסת "אוהל משה", על שם רבו ה"חתם סופר", והיה בין מקימי כולל "שומרי החומות" לעולים מהונגריה, משה נהג לתרום כספים לצדקה וגם לבית העיוורים בירושלים.

בירושלים גידל האב משה את בניו משה וניסן ,הבן משה עסק למחייתו גם בהשכרת דירות כפי שפרסם במודעה בעיתון החרות בירושלים בשנים 1912-13 ובנו השני ניסן היה בעל חנות חלפנות בשער יפו ,ולאחר הפרעות פתח מסעדה בשכונת מאה שערים .

פתיחת העסקים של האחים באומגרטן

תחילת דרכם של הנכדים האחים חיים דוד ונחום באומגרטן ,נעוץ בחנות הממתקים והפירות שניצבה ליד שער יפו (הרובע הארמני) שאותה פתח אביהם בבגרותו , בחנות זאת החלו את דרכם המסחרית, בחנות ניתן היה למצוא שוקולדים מיובאים תוצרת נסטלה, טובלראן, סוכריות קדבורי , פירות יבשים ופיצוחים ,פירות מאזור יריחו וממגדלים יהודים בארץ ישראל בני המשפחה הקפידו על סחורה כשרה ולכן נהנו מלקוחות יהודים וערבים כאחד שגרו בעיר העתיקה.

רחוב יפו 44 מסעדת החומוס של האחים באומגרטן (בוימגרטן)
 

אגדה ירושלמית מספרת על חנות הרהיטים של חיים יעיש ברחוב יפו שהשלטונות הבריטיים בשנת 1921  ציוו עליו לפתחה ביום שבו ציונו המוסלמים את יום מותו של שחאדה אל שריף (יום הבלבולים) ,כיוון שביום הזה נהגו המוסלמים לעבור ברחוב ולגרום להשחתת חנויות,במשפטו טען ניסים כי המפקד הבריטי שהוציא את צו הפתיחה סרב לתת לניסים כתב הגנה על החנות למניעת נזקים, השופט ששוכנע ששאר החנויות ברחוב היו סגורות פטר אותו מעונש וזיכה אותו.

בשנת 1934 נבנה בית בן ארבעה קומות ,בידי חיים יעיש סוחר הרהיטים מרחוב יפו בשכונת נחלת שבעה ליד ראינוע ציון ,המבנה  שנבנה בידי ערביים בעבודה זולה ורשלנית ללא יסודות חזקים דיים, כתוצאה מירידת הגשמים ,התמוטטו שלוש תקרות ,התמוטט קיר חיצוני וצנחה מרפסת לרחוב ופצעה חלק מהעובדים הערביים במקום .

למרות זאת ,הרשתה העירייה לחיים יעיש לתקן את הבית שהתמוטט ואף להוסיף עליו קומה נוספת, בשנת 1937 החל הבית לנטות ולהיסדק , כתוצאה מכך מיהרה העירייה להוציא צו פינוי לדיירי הבית ומשמר נשאר לשמור על המבנה ,לאחר שדייריו פונו, סרבו הדיירים כמו הדיירת רחל רוז ,לשלם את שטרות השכירות, שניתנו למגורים בביתו של חיים יעיש ,כיוון שפונו מהמבנה, הדיירים אף הזהירו את קהל ישראל כי המקבל שטרות אלו שם את כספו על קרן הצבי.

בשנת 1935 מכר חיים יעיש את חנות הרהיטים ליצחק מזרחי

נחלת שבעה בית יעיש
 
ממילא סיפור משפחת שטרן בשכונה מעט על מיכאל שטרן האב

האגדה לבית שטרן מתחילה בעת שהיהודי ששמו היה שאייר, יהודי עני ומרוד שחיי בחבל ארץ קרוב לעיר פרנקפורט בגרמניה ,בעת שצר לו היה מאוד החליט לנדור נדר,שאם השם יעזור לו להתעשר הוא יעלה לארץ ישראל ואכן היהודי שאייר התעשר והחליט לקיים את נדרו בעת שעלה לארץ ישראל לקח עימו את חברו הטוב מרדכי שטרן כחבר וכמורה דרך , משפחתו הדתית ציונית של מרדכי שטרן ,התפרנסו מטחינה בטחנות הקמח שלהם ,בכפר נאדרן ליד העיר פרנקפורט .

מיכאל שטרן ,היה נכדה של בתו של הרבי מאיר הכהן (מהר"ם ) שיף, בעלת הייחוס בעולם היהודי ,שנקבר בבית הקברות בפרנקפורט בגרמניה ,הרב מאיר הכהן ,ניהל את קהילת פראג במשך 18 שנה,בצוואתו ביקש כי יאספו ספריו ופירושיו אשר כתב לתוך ארון זכוכית ויוצבו בעירו פרנקפורט ,חלק ממורשתו אבד כאשר פרצה שרפה בשנת 1711 ברובע היהודי בפרנקפורט .

לאחר עלייתם של החברים שאייר ומרדכי שטרן לארץ ישראל , השתקעו החברים למגורים בעיר העתיקה ,מרדכי שטרן עמל והביא את משפחתו : הוריו אחיו ואחיותיו ,בזמן שעלו לארץ בשנת 1881 מכרו את רכושם וטחנות הרוח לסוחרים.

 

 

ממילא סיפור משפחת שטרן בשכונה
 
נחלת שבעה סיפורם של מייסדי השכונה

בדפי ההיסטוריה התעמעם  חלקם של המייסד הרב חיים הלוי קובנר והרב לאמזר ליב הורוביץ שהייתה לו חנות מכולת בפינת ביתו של יואל משה סלומון , אדם שפעל במרץ ציוני כמו יוסף ריבלין להקמת השכונה ,כמובן עומעם גם חלקם של הרב בייניש סלאנט ויהושע ילין ,שלא בנו אפילו את ביתם בשכונה ובעצם שניהם ,לא גרו יום אחד בשכונה.

פועלו של יוסף ריבלין בהקמת השכונה

שטח האדמה שנרכש חולק לשבעה רצועות ארוכות ,שהחלו ברחוב יפו ונמשכו עד בריכת ממילא מצפון לדרום ,לאחר החלוקה לרצועות ,נערכה ההגרלה בין רוכשי החלקות , הראשון שיצא בגורלו שני הפסים המזרחיים  מיכל כהן,לידו יוסף ריבלין גם כן שני פסים ,לידו שני הפסים של משה סלומון ולידו שני הפסים של חיים הלוי (קוואנר),

הבית השני שנחנך בשכונה הייה ביתו של יוסף ריבלין שבו גר כחמש שנים , ליצני ירושלים כינוהו את ביתו  " יושס דאטשה שפירושו החווילה של יוסף) ,כאשר החליט יוסף ריבלין ללון בביתו בכול יום, נבהלה אשתו שרה מהרעיון וסירבה לגור בבית החדש שמחוץ לחומות, יוסף ריבלין המשיך לפקוד את הבית לילה אחר לילה , כאשר מקורביו הפצירו בו להישאר בתחומי החומות בימים מועדים לפורענות, השיב להם כי איננו מוכן להפסיק נוהג זה ואפילו ליום אחד.

נחלת שבעה סיפורם של מייסדי השכונה
 
יפו המושבה האמריקאית בית רולה ותיאודוציה פלוייד

ממוקם ברחוב בר הופמן 16 המושבה האמריקאנית ביפו

רולה ואשתו תיאודוציה פלויד הקים בית עץ בן שתי קומות וגג רעפים , במושבה האמריקאנית ביפו, הוא גם אחד הבודדים שלא ירד מן הארץ כמו חבריו לכת המורמונים הנוצריים ,שחזרו למדינת מיין לאחר כישלון הקמת המושבה האמריקאנית, הוא לא עזב גם למרות שבנו היה בין שמונת הילדים שנפטרו בעת השהייה במחנה הזמני לפני הקמת המושבה האמריקאנית.

 

רולה פלויד הביא כרכרה להובלת נוסעים ,על האוניה שהביאה את בני הכת לנמל יפו, כוונתו הייתה להתפרנס מהסעת  צליינים בין יפו לירושלים, אלא שהדרך לעגלות וכרכרות לירושלים נבנתה שלוש שנים לאחר הגעתו לישראל, אך הוא הצליח להגיע לירושלים בשנת 1867 והיה הראשון שהגיע עם כרכרתו לירושלים, שנה לפני שהסתיימה סלילת הדרך לירושלים בימי התורכים, במהלך זה יסד את קו המרכבות הראשון בארץ בקו בין יפו לירושלים, יש הטוענים כי במרכבתו הוביל אבני רחיים לתחנת הקמח של מונטיפיורי בימין משה.

יפו המושבה האמריקאית בית רולה ותיאודוציה פלוייד
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור