דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים אישים ומשפחות בירושלים

 
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 2

הסניף בבניין סנסור חזית רחוב יפו הסיפורים והאגדות

לאחר המעבר לחצר רינגוולד , רכש שמואל ופתח סניף של חנותו, בבנין סנסור בכיכר ציון במרכז ירושלים,חזיתה של החנות ניצבה ברחוב יפו ממול לקפה וינה ,באותה תקופה התפרסם תרגילו של חביליו בשיווק שוקולד ,של חברת נסטלה שהיה נציגה ,האגדה הירושלמית מוסיפה ומספרת  כי חביליו פרסם ,שבתוך חבילות השוקולד המוצגות בחלון הראווה שלו ,טמונים שטרות בסך של מאתיים לירות מצריות, בשנת 1932 פרסם והוסיף שמואל ,כי על הקונים לבדוק שהחבילות שוקולד מתוצרת נסטלה ,אכן סגורים הרמטית כנגד זיוף ולבדוק שעל הסגירה נמצאת חותמת מקורית של חברת נסטלה .

עוד הוסיף שמואל במסע הפרסום לשוקולד הלבן , כי לקהל כדאי להגיע ולטעום משוקולד נסטלה החדש לשם הסקרנות,והוא מודיע כי לאחר הטעימה ,אין לו ספק שהטעם ינעם לטועמים,שימשיכו לרכוש את השוקולד מתוצרת נסטלה בעתיד .

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 2
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3

תולדות מגורי משפחת שמואל חביליו

ניסים חביליו ושמואל חביליו עברו להתגורר בימין משה בדרכם למגורים ,בשכונת מחנה יהודה בבית יעיש, לאחר שהתגוררו תקופת מה בשוק מחנה יהודה ,שמואל גר בקומה השלישית בבית יעיש,ברחוב הערמונים , בשנת 1935 עקר שמואל ועבר לרחוב הטורים ורכש דירה מרווחת בת שלושה חדרים מידי הקבלן הערבי עיסא מוסא בקומה הרביעית .

 

בנו שלמה וחבריו נהגו ללכת להפגנות כנגד השלטון הבריטי ,באחת ההפגנות הוכה שלמה בראשו בנבוט בידי שוטר בריטי, כיוון שנפצע הובהל לבית החולים ,בעת שערכו לשלמה טיפול ובדיקות נתברר כי הוא נולד עם מום בלב .

 

מכיוון שכך החליטה המשפחה להחליף את דירתם בקומה הרביעית בבית שדירתם תהיה בקומת הקרקע ברחוב שהוליך לבית הספר תחכמוני ,על מנת לא לסכן את שלמה במאמץ העלייה במדרגות,סידור זה החזיק עד שמלאו לשלמה 17 שנה והוא נפטר ממחלתו.

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1

כיצד סתם הדור השלישי ,את הגולל על אייקון ירושלמי מפואר זה.

הקדמה

משפחת חביליו הגיעה לארץ ישראל לאחר גרוש ספרד ,בדרכם עברו בעיר סקופיה במקדוניה ,סברה אחרת מספרת שעצרו בסרביה , חלק מהמשפחה נשאר במקום וחלקם עברו להתגורר בארץ ישראל ,חלקם בצפת וחלקם בירושלים , מורשת המשפחה מספרת על מגורים לאורך למעלה משבע מאות שנים בארץ ישראל,המשפחה מתהדרת בתואר ס"ט כיאה ליהודים ספרדיים שהגיעו מספרד לאחר הגרוש והתיישבו בארץ ישראל.

כאשר אנו דנים על נושא העבודה העברית במיוחד בין חומות העיר העתיקה ,אנו רואים את השבר הגדול וההתייחסות של האנשים שחיו מהשנורר ,מה שאנו מכנים כספי החלוקה,בחורים צעירים יהודיים יצאו לעבודה משתי סיבות ,הצורך הכלכלי של משפחות עניות שחיו בעיקר משכרם של בניהם העובדים, נערים שנפלטו ממערכת הלימודים המסורתית של לימוד בחדר או ישיבות , מחוסר יכולתם או רצונם ללמוד במסגרות דתיות , או מבעיות כלכליות ,תופעה זאת התגברה בעיקר בקרב אנשי העלייה השנייה ואילך.

 

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1
 
רחוב יפו 42 בית מני

בית המסחר והמשרדים של משפחת העורך דין אהרון מני נבנה בשנת 1924,עורך הדין אהרון מני היה עורך דינה של הכשרת הישוב , רוגז רב הופנה אל עורך הדין מני מידי הציבור היהודי בירושלים ,עקב רצונו להוזיל את הוצאות הבנייה בהעסיקו פועלים ערביים בבניית ביתו ,בניגוד לרצונם של אנשי העלייה לעבודה עברית , עורך הדין מני השיב למתנגדים ,כי לדעתו בעלי המקצוע היהודים אינם יודעים או רגילים בעבודות המורכבות בבנייה בשנת 1927 התפוצצה מערכת הביוב של המבנה ותלונות זרמו לרוב על המחדל .

משמאל לבית המרקחת אלבא פועלת חנות הספרים ירדן ,שעברה לכן אחרי שנשרפה ברחוב דוד במאורעות 36 עברה החנות  לרחוב כורש ובשנת 1952 עברה החנות לרחוב יפו, בחזיתה של החנות היה עץ איקליפטוס ענק שנכרת בעת שסללו את נתיב הרכבת הקלה

 

רחוב יפו 42 בית מני
 
רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר

עד שנפתחה הסוכנות הראשית של כרמל מזרחי (יקב ראשון לציון), בשנת 1911 בעיר העתיקה בירושלים שימש יהודה פינקלשטיין בשנת 1892 ,בעליה של החנות מחוץ לשער יפו, נציג וסוכן יחידי בירושלים של יין מיקב ראשון לציון, מחוץ ליין מכר יהודה פינקלשטיין ,ספירט משובח ממושבת ראשון לציון,בעל תעודת הכשר מהבד"ץ של הרבנים .

אז החליטו ביקב ראשון לציון לפתוח את הסוכנות הראשית שלהם באזור ירושלים בשנת 1911 ,באזור שער יפו בירושלים,החנות פעלה עד שנת 1926 ,במחסנה זה לאחר שהייה של  15 שנים במחסן הסיטונות ,החליט סוכן החברה הירושלמי נ. סדומסקי ,כי השכירות למחסן וחנות המכירה, הוא יקר באזור שער יפו ולכן העבירו לסוכנות החדשה שפתח בניני הארמנים ממול לגן העיר (גן דניאל אוסטר) ברחוב יפו 19 .

בנוסף בטרם המעבר  ,פנה מנהל הסניף סדומסקי לשלטונות, בבקשה להוזיל את דמי השכירות למחסנו באזור שער יפו  ונענה בשלילה , לכן נקט סדומסקי בצעד העזיבה ופתיחת מקום חדש.

בשנת 1930 נבנה המבנה החדש בידי הקבלן פפרמן ובהסכם לעבודה עברית, בעבור סוכנות כרמל מזרחי ברחוב בן יהודה 9, ממול לבית מספר 8 , המבנה צופה בחזיתו באבן מלוטשת (שיש) חידוש של שימוש באבן מלוטשת מושך את תשומת העוברים והשבים ברחוב , הגדילה אף חברת כרמל מזרחי ועזרה לבעלי חברת הסתתות לרכוש את המכונות הדרושות לליטוש האבן בניגוד לאבן מסותת בסגנון מזרחי.

מסע הפרסום להגדלת הקנייה של יינות יקב ראשון לציון , כלל מכתבים מרופאי בתי חולים בירושלים ,שהגדילו ושיבחו וציינו, כי בדקו את טעמם וסגולתם של היינות לבריאות טובה יותר והכריזו בכתב ידם, כי היין והקוניאק שנוצר בראשון לציון עוזר לבריאות.

 

רחוב בן יהודה 9 בית כרמל מזרחי בנק דיסקונט לשעבר
 

גוש הבתים א7,9,11,11, ברחוב בן יהודה בירושלים ממוקם במרכז הרחוב ,בתחילה הוקם בית מספר 9 במהרה חוברו אליו בצמידות בתים 7 ו 11 ובהמשך צורף בצמידות בית 11 א שניבנה בפינת רחוב בן יהודה ורחוב בן הילל .רחוב בן יהודה מס' 9 נבנה לבית כרמל מזרחי.

מעט על נחום סדומסקי הסוכן הירושלמי של כרמל מזרחי

נחום נולד בליסאוטגרד ברוסיה בשנת 1893, הגיע לארץ ישראל בשנת 1913 , ברוסיה סיים לימודי מסחר ולאחריהם סיים את בית הספר הגבוה לאומנות באודסה, לאחר עלייתו החל לעבוד כשומר ביקב ראשון לציון והפך לראש שומרי העיר ראשון לציון, בשנת 1914 התארס עם לאה סימנובסקי .
 
עד שנפתחה הסוכנות הראשית של כרמל מזרחי (יקב ראשון לציון), בשנת 1911 בעיר העתיקה בירושלים, שימש  יהודה פינקלשטיין כנציג וסוכן יחיד ,בחנותו שמחוץ לשער יפו, של יין מיקב ראשון לציון, מחוץ ליין מכר יהודה פינקלשטיין ,ספירט משובח ממושבת ראשון לציון, שהיה בעל תעודת הכשר מהבד"ץ של הרבנים .
 
אז החליטו ביקב ראשון לציון לפתוח את הסוכנות הראשית שלהם באזור ירושלים בשנת 1911 ,באזור שער יפו בירושלים, החנות פעלה עד שנת 1926 ,במחסנה זה לאחר שהייה של  15 שנים במחסן הסיטונות ,החליט סוכן החברה הירושלמי נחום סדומסקי ,כי השכירות למחסן וחנות המכירה, הוא יקר באזור שער יפו ולכן העבירו לסוכנות החדשה שפתח בבניני הארמנים ממול לגן העיר (גן דניאל אוסטר) ברחוב יפו 19
 
רחוב בן יהודה 9-11 ספור בנק דיסקונט לשעבר
 
רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי

בעל בית המלון ירחמיאל אמדורסקי שעלה לארץ מאזור מוהילב ברוסיה, כונה בפי חבריו "יושקה מוהליבר "היה מחלוצי המלונאות בארץ ישראל אך היה גם עסקן ומהאנשים שהשתתפו בהקמת השכונות :רוממה,בית וגן,מקור ברוך ושכונת גאולה,אך בתחילה כאשר עלה לירושלים ,פתח אמדורסקי ,בית תמחוי לארוחות לעולי רגל יהודים, שבאו לבקר בירושלים ,בהמשך שכר חדרים בסביבת בית התמחוי על מנת לשכן חלק מהמבקרים.

בסוף המאה התשע עשר, הקים אכסניה ומסעדה בכניסה לשער יפו מול מגדל דוד בעבור עולים יהודיים ,האכסניה קיבלה את השם מלון מרכזי – אמדוסקי (צנטראל) ,כיום מלון פטרה המוסלמי, כיוון שראה כי טוב שכר משלמה פיינגולד את בית מלונו במנשיה בלה ויסטה .

בית המלון אמדורסקי ברחבת שער יפו קיבל אליו את המבקרים שרצו להיות קרובים למקומות הקדושים או שלא יכלו לשלם את הכסף הרב שמלון קאמניץ דרש ,בתחילה התגורר עם משפחתו במלון אך משבנה את ביתו ברוממה העביר את מגורי משפחתו לשם .

בשנת 1931 העביר את בית המלון למבנה ברחוב דוד ובשנת 1935 עבר לרחוב בן יהודה שבו שכר שתי קומות מאמינוף ,הרחוב שבו ניזוק המלון בפיצוץ מכוניות התופת ,בעת הפיצוץ יצא ירחמיאל אמדורסקי לתפילת שחרית ובכך הציל את חיו,מלון אמדורסקי והוא עצמו עזבו את עסקי המלונאות לאחר הפיצוץ.

רחוב בן יהודה 10 מלון אמדורסקי
 
רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף

לאחר שסיים את בניית הבית ברחוב בן יהודה החל אברהם אמינוף לבנות את הבתים מספר שתים וארבע ברחוב הסולל (החבצלת) ,מבנים בני שלוש קומות מחופות אבן מבחוץ,  את היסודות וחלק גדול מהבניה הוא מסר לקבלנים ערביים ,על מנת להוזיל את הבנייה ,אך בנושא הסיתות ,הוא לקח כשלושים סתתים ממוצא פרסי עבריים חברי ההסתדרות ,שעשו את עבודות הסיתות במבנים שבנה ושהמשיכו לעשות עבודה זאת במבניו.  

בעת הבנייה הוטחה בפניו האשמה ,כי לעבודת הבנייה השתמש במלט שיוצר מחוץ לגבולות ארץ ישראל, מיד הזדעק סיטונאי חומרי הבנייה איזמוז'יק ושותפו ציזלינג והכחישו האשמה הזאת ,לאורך זמן רב בלא קרש לתהליך הבנייה, היו חילופי דברים והאשמות הדדיות ,מטעם עיתון דואר היום ואברהם אמינוף .

בית אמינוף הראשון שנבנה בשנת 1930 רחוב הסולל 2

בעת שנפתח בשנת 1930 בית מספר שתים מבין שני המבנים של אמינוף ,הוא החל להשכיר ולמכור  בדמי מפתח דירות וחנויות במבנה, הועברו לשתי קומות במבנה, משרדי הנהלת הדסה הראשיים ביוני 1930 בשנת 1939 הוציאה הדסה את שתי הקומות להשכרה עקב עזיבתה את המבנה  , במבנה נפתחו גם : בית קפה רמון בסגנון אירופאי בקומת הממסד , אך בעת שנפתח בית הקפה גרנד קפה ( לימים קפה אירופה בבנין סנסור) בעליו של קפה רמון היה אחד משלושת השותפים בגרנד קפה, הוחלט לשנות את ייעוד בית הקפה רמון במבנה אברהם אמינוף ולהפכו למסעדה ולהשכירו ,סוכנות הביטוח "דנובה שמושבה בוינה (החברה שנוסדה בשנת 1867)  פתחה סניף בהנהלת האחים גרין בבית אברהם אמינוף.

 

רחוב יפו 40 פינת החבצלת 2 -4 בתי אברהם אמינוף
 
חנות ספרים דרום ,בן יהודה 12 ר' מיכל יצחק רבינוביץ (רובין)

קרוב לוודאי שכאשר תשאל ירושלמי על חנות הספרים דרום של ר' מיכל יצחק רבינוביץ (רובין) ששכנה במדרחוב בן יהודה בירושלים ,תתקל במבט תימהוני או אולי באיזה שמיטת כתפיים האומרת בשפה הערבית - אנא מה בערף ,כלומר בתרגום איני יודע, באם תגדיל את שאלתך איכן רחוב דרום , קרוב לוודאי שהתגובה תהייה דומה.



יש הטוענים כי בפיצוץ מכונית התופת ברחוב בן יהודה 19 בשנת 1947 כאשר הכרזה מדינת היהודים, חרב עולמם של חכמי ירושלים וחרב עולמו של ר מיכל רבינוביץ איש המחשבה והפילוסופיה ויועץ הסתרים של חכמי ירושלים ואין זה דבר של מה בכך , מיכל יצחק רבינוביץ שחה בשפות האנגלית העברית,היידיש,הגרמנית וכמובן ברוסית .



 

חנות ספרים דרום ,בן יהודה 12 ר' מיכל יצחק רבינוביץ (רובין)
 
ימין משה רחוב טורא 14 משפחת פנחס גרייבסקי

בתקופת המנדט גרו במבנה משפחת פנחס גרייבסקי החל משנת 1932 עד מותו בשנת 1941 ,בתקופת העלייה התורכית 1948-68 התגוררו במבנה משפחת משה ורעייתו ויולטה ( בנם קצין משטרה בכיר בירושלים לשעבר) .

פנחס שחי בין השנים  1873-1941 ,היה בנו של צבי גרייבסקי ,ששימש כמורה בעיר סלונים וצאצא למשפחת רבנים ,אמו חיה רחל לבית שלמד , שיכלה את בעלה הראשון יעקב גולדמן שהיה ממיסדי הקהילה היפואית , סופר ,עסקן ומזכיר הקהילה היהודית ביפו ,יעקב גולדמן נהרג בידי שודדים בעת ששרת בסלוניקי כשד"ר מוסדות דת בירושלים , לאמו חיה רחל היו בנים ובנות מבעלה הראשון והוא היה אחד מהם .

ימין משה רחוב טורא 14 משפחת פנחס גרייבסקי
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור