דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל אביב והסביבה

 
 
 

בית החרושת גבורה מפעל הגפרורים הוקם בשנת 1922 ופעל עד שנת 1928 עד שנמכר לקבלין , החברה השוודית טרסט שרכשה את בית החרושת נור ,רכשה בנוסף את מפעל גבורה, שהיה מפעלם של משפחות אוקסהורן – דיסקין עד שנמכר לקבלין בשנת 1928,קבלין המשיך להפעיל את המפעל שפעל בנווה שאנן בתל אביב .

אך המפעל עמד ממלאכתו עקב קשיים כספיים, כאשר רכשה החברה השוודית את המפעל , נחתם בחוזה כי בעל המפעל קבלין ,לא יפתח בית חרושת מתחרה ליצור גפרורים ובנוסף יקבל משכורת חודשית קבועה בכול חודש.

מעט כזית על משפחת אברהם אוקסהורן

אברהם עלה לארץ בגל העלייה השנייה בשנת 1908 ,החל לעבוד כחקלאי במושבות בארץ ישראל כשנתיים כאשר התעייף מעבודה הפיזית הקשה  , החליט לעבור לעבודת המסחר והקים ביחד עם יצחק דיסקין בית מסחר בפתח תקווה לסיטונאות מזון , בהמשך בשנת 1918 ,פתחה השותפות הסיטונאית  סניפים ביפו ותל אביב, הסוכנות חתמה על חוזי ייצוג של חברות ומפעלים ידועים מהגולה והחלה לייבא סחורה ולמכרה בבתי המסחר שלה.

     

מפעל הגפרורים גבורה של שותפות אוקסהורן – דיסקין
 
תל אביב מקומות לינה מומלצים
תל אביב - מקומות לינה מומלצים
 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 2
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב  2
המשך לכוון רחוב לרחוב ביאליק ולכיכר ביאליק שבה נבנתה בית העירייה החדשה בתל אביב של פעם ,לידו בית סקורה ששימש כבית משכנה השני של העירייה עד שנת 1971 שאז נפתח בו מוזיאון לתולדות תל אביב עד שנת 2002 , לאחר שנסגר יפתח  בתקופה הקרובה  מוזיאון העיר תל אביב .במרכז הכיכר היה קיר ציורי פסיפס של נחום גוטמן ,כיום ממוקמת בריכת מים עם צמחי מים ודגי זהב. 
 
במדרגות מכיכר ביאליק ברחוב ביאליק 28 לכוון רחוב טשרניחובסקי ממוקמים משרדי תיאטרון האידיש ראה תצלום של השחקנים עצמון ובודו  בעת יציאתם מהמשרדים .
 
לגן מאיר דיזנגוף  שהוקם לזיכרון ראש העיר תל אביב, הגן מחבר את רחוב טשרניחובסקי עם רחוב קינג גורג,בשנת 1936 הוחלט על רעיון המחווה אך רק בשנת 1938 כאשר הנציב העליון בארץ ישראל רכש את החלקות הסמוכות ויצר שטח ראוי להקמת הגן,הגן תוכנן בצורה שאינה טובה והפך בכל חורף לביצה שבלעג נקרא המקום ביצת דיזינגוף,הגן היה נסגר ונפתח מצאת החמה ועד שקיעתה על פי החוק הבריטי לנעילת גנים ופארקים אך שערים והוראה זאת הוסרו בשנת 1949, שאז ארעה בו הרצח העברי הראשון ואנשים במשך שנים רבות נמנעו להיכנס אליו ולכן נהרס אט אט . 
 
בשנים האחרונות עבר הגן שיפוץ ושדרוג וטופלה בעיית הניקוז ,נטעו עצים מבוגרים ושדרת העצים מלבלבת , בחלק מהגן הוקם פארק מגודר להולכים  על ארבעה ובעליהם  עם שולחנות וספסלים ,פינות התפנות ומקווי מים להרוות את צימאונם, ממש חוויה לראות את כולם משתעשעים עם כולם .בקרבת מקום גן השקמים מהשיר הידוע . 
 
המשך הסיור  לרחוב קינג גורג החמישי שבעבר שמו היה רחוב כרמל ,עד שמותו של המלך גורג שינה את שמו בידי הבריטים ששלטו בארץ, ליד תחילת רחוב קינג גורג בחיבורו לרחוב אלנבי ,מול רחוב הפלאפל הלא הוא שוק בצלאל  וממול הכניסה לסמטאות פלונית אלמונית .
 
ביקור בסמטאות פלונית אלמונית, סמטאות אלו היו נחלתו של האמיד היהודי געצל שפירא שעלה מאמריקה לאחר שנמאס לו מהתעלקות בני משפחתו על כספו ,כאן רכש חלקה גדולה מתושב ערבי באזור רחובות אלנבי ומזרחה לכוון הים והקים בה שכונת מגורים ובעיקר נחלה לעצמו . 
 
סמטת פלונית וסמטת אלמונית ממוקמות  לצד רחוב המלך גורג , בשנת 1922 רכש היזם מאיר. געצל שפירא חלקת אדמה והקים בה שכונת מגורים. השכונה נבנתה בפאר רב, כולל רכישת שתי סמטאות ובקצה אחת הסמטאות בנה ארמון לאהובתו אשתו סוניה ,ריצף את הדרך לשוק בעבורה , ופסל אריה מאבן שבעיניו נקבעו פנסים אדומים לתאורה ,בתחילת הסמטה זוג עמודי שער אובליסקים ששמשו כעמודים לשער הכניסה לסמטה, למרות הכל עקב היותו אדם מבוגר חיפשה אשתו ומצאה נחמה בזרועות אחר. 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 2
 
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
 
הסיור החל במגדלי האופרה , במקום שבעבר, עמד בית האופרה הישן והקזינו הישן וממולו עמד גשר העץ לקזינו שעמד בתוך הים על כלונסאות ומעין אי קטן , כמובן מקום התצפית מלמטה לנערי תל אביב לנשים בשמלות שעברו על הגשר בדרכם לקזינו , איזה שובבים היו הנוער .
 
בעיקרון הסיור היה בעקבות המשורר אלתרמן וסיפור חיו המשובצים בבתי הקפה,לא להאמין אגלה לכם סוד :  הברנזה קפה לא שתתה שם .
 
כמו שנאמר על אלתרמן שפעם מהלו לו יין במים ותלונתו הייתה מדוע מקלקלים שני דברים, או באחד מביקוריו התכופים בבתי הקפה שאל אותו המלצר מה ישתה : יין,ויסקי,וודקה או קוניאק השיב אלתרמן הסדר לא חשוב .
מעט על אלתרמן :
אלתרמן באות ת ,למרות שעל קברו של אביו כתוב אלטרמן באות ט ,הגיע מבית ציוני תרבותי ,משפחתו נמלטה במלחמת העולם הראשונה לרוסייה עד העיר קישנייב ,בשנת 1925 עלתה המשפחה לישראל אביו החל ללמד והוא הגיע לגימנסיה הרצליה, ילד מופנם ושקט שלאחר לימודיו נשלח לפריז ללמוד רפואה אך עקב דרישת אביו למד להיות אגרונום חקלאי, באוניה  לפריז ובמגוריו בפריז חבר וחלק את דירתו לחיים גמזו אשר בהמשך חייו גמז אותו בביקורתו על שיריו ועבודתו בישראל. 
 
בשנת 1931 חזר אלתרמן ובעבודתו כאגרונום ומורה במקווה ישראל החזיק יומיים אולי פחות, עבר לחיפה כמתרגם שפות ,כיוון שדיבר חמש שפות, חזר לאחר חודשים לתל אביב ולכבודו נפתח בעיתון דבר הטור השביעי כיוון שבעיתון שישה טורים- עמודות, בעיתון פרסם למעלה מאלף שירים בטור השביעי מדי יום ,רב שיריו היו הגיגיו על העיר תל אביב,למרות שהיה אדם שאינו דתי ניתן לראות במילות שיריו מוטיבים תנכיים שונים,אולי מלימודיו בצעירותו אצל סבו הרב החבדניק ובית הספר החבדניק בקישנייב. 
 
יזכרו לטוב מוסדות הבליינים ,שלג לבנון ברחוב אידלסון 1, שבו נכתב השיר שני שושנים ,על פי הסיפור שאלתרמן ואישתו עם זעירא חברם ישבו בבית הקפה ונכנסה מוכרת ורדים – שושנים וזעירא חברו קנה אחד לאשת אלתרמן ומיד אחריו אלתרמן  קנה גם אחד לאשתו  קניית שני השושנים גרם לכתיבת השיר הנודע שני שושנים בשילוב זעירא והולנדר.
 
בתי קפה נוספים שימשו את הבליינים והקנייה בעיקר בהקפה ותשלום מכסף עתידי , בתי קפה כסית, אררט פינתי מגדלור,בית הקפה היהודי,  ארמון, בתי הקפה בכניסה לשכונת התקווה , בתי הקפה ברחוב אלנבי בואך בן יהודה ועוד קצרה היד מלזכור את כולם .
 
המסלול החל ברחוב הירקון ,לרחוב הירדן, אידלמן,בן יהודה פינת אידלסון שבו עמד עד לפני תקופה קצרה חנות העופות פאק עוף האגדית  , המשך לבית הקברות טרומפלדור, לראות את קברו של המחנך יצחק אלתרמן אביו של אלתרמן , אלתרמן עצמו קבור בקריית שאול , ביקור בקברה של שושנה דמרי והמשך לרחוב חברון.
ירושלמי מבקר בבתים מספרים בתל אביב 1
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור