דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל אביב והסביבה

 
 
 

תודה לעיתונות העברית בארץ ישראל ולזקני העיר שעזרו להכין את הכתבה
 
שנת 1923-4 מפעל נור בעכו

סיפור בית החרושת נור בעכו וחיפה

הצבור העברי בארץ ישראל , לא אהב ונלחם בעבור עבודה עברית במפעלים יהודיים בארץ ישראל,בתקופת המנדט ובמיוחד בשנת 1935 בעת שהתגברו ההסתות ומרד הסוחרים הערביים והצבור הערבי כנגד רכישת סחורות מבתי חרושת יהודיים .

בית החרושת נור הוקם בשנת 1923 במבנה עותומאני שנרכש  ,בידי בעלי הון יהודיים משפחת ויצמן מנהלו ואחד היזמים וייצמן יצחק  שנפטר בשנת 1959, המפעל נבנה כדוגמת מפעל לגפרורים שהיה בידי המשפחה בקובנה,  הבעלים הרופא יצחק ויצמן ,מהלוחמים במחלת המלריה ,ביחד עם דר מר ביסוד המעלה ,בטרם שינה את ייעודו בחיים ופתח את מפעל נור , המפעל הוקם גם בעזרת מחלקת המסחר בסוכנות היהודית, מיקומו והקמתו נקבע בעיר הערבית עכו .

ישראל תולדות מפעלי הגפרורים בארץ ישראל
 
חדרה ספורו של פיינברג ישראל בהקמת אחוזת בית

שמות שישים וששה איש חתמו על הקמת שכונת אחוזת בית שהפכה ברבות הימים לעיר תל אביב,שמותיהם חקוקים על אנדרטת המייסדים בשדרות רוטשילד בתל אביב,בין החותמים אנו מוצאים שת שמו של ישראל פיינברג ממייסדי המושבה חדרה ,למעשה על האמנה ההדדית לתשלום כספי ההלוואה שניתנה בידי בנק אפק בעבות הקקל ,חתומים כשישים אנשים שזכו בהגרלה לרכישת החלקות באחוזת בית,לכן כך משערים נקראים ששים מייסדי העיר תל אביב.

חדרה ספורו של פיינברג ישראל בהקמת אחוזת בית
 
רחביה רחוב רשב"ג 7 רחביה ביתו של פרופסור הלל מתתיהו (ביל) דלסקי ז”ל

עד מותו גר ברחוב רשב"ג 7 רחביה

מעט על תולדות חיו

פרופסור הלל דלסקי נולד בדרום אפריקה בשנת 1926 ומת בשנת 2010 בגיל 84 שנים,  כאשר מלאו לדלסקי שמונה עשר שנה התנדב לצבא ונילחם כמתנדב בחיל המשלוח של דרום אפריקה באיטליה בשנים 1945-1944, לאחר המלחמה התנדב במסגרת מח"ל לצבא בארץ ישראל,כמפקד צוות תותחים בחזית הדרומית ,כאשר הסתיימה מלחמת השחרור עלתה משפחת דלסקי האב האם והתינוקות בשנת  1952 כעולים לישראל.

לאחר עלייתו הצטרף לסגל המורים באוניברסיטה העברית כמורה לאנגלים ובהמשך כפרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בשנת 1976, תחום התמחותו סופרים וספרות אנגלית במאה התשע עשר והעשרים, חתן פרס ישראל לספרות אנגלית בשנת 2000 , פרופסור הלל דלסקי חקר בספרות האנגלית וכתב כשבעה ספרים מחוץ לעבודות על הסופרים : לורנס,תומס הארדי,צ'ארלס דיקנס,ג'וזף קונרד , ספר על רומנים אנגליים קלאסיים ,יסודות ומוסכמות של הרומן האנגלי במאה התשע עשר מספר כרכים .

 

רחביה רחוב רשב"ג 7 רחביה ביתו של פרופסור הלל מתתיהו (ביל) דלסקי ז”ל
 
מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון

בתקופת המרד הערבי כנגד השלטון הבריטי בארץ ישראל,במחצית שנת 1936,החליטו שלטונות המנדט,על הקמת מחנה המעצר לערבים בסמוך למחנה הצבאי הבריטי בסרפנד ובית החולים הצבאי ,שהוקמו במקום מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, המחנה הצבאי נקרא בשמו של הכפר הערבי הסמוך צרפנד אל-עמאר . למחנה המעצר הראשון שהוקם בשנות השלושים בצריפין, צמח וגדל  והשתרע על פני מאות דונמים כולל   מחנה לטרון

אפיזודה משעשעת ארעה ,כאשר בחודש יולי 1939 ,החליט הנציב הבריטי לסייר בבתי הסוהר (ששם לא ראה אפילו אסיר אחד) , לסיום ביקר במחנה המעצר סרפנד,שם נאם בפני האסירים הערביים.

שם ציין הנציב הבריטי, כי נוצר הצורך לכלוא מתפרעים,(המרד הערבי),אך הוא הבטיח שיעשה ככול שבידו,לספק לעצורים תנאים להמעטת אי הנוחיות שבמעצר, בהספקת עיתונים,בחופש מעבר בתוככי מחנה המעצר,באפשרות להזמין אוכל מתושבי הסביבה לטעמם ועוד,בעקבות דברים אלו ,העלו מספר חברים בבית הנבחרים הבריטי,אוהבי הערביים (מה התחדש מאז) שאלות למצבם ולתנאי הכליאה במחנה המעצר סרפנד .

מחנה המעצר סרפנד – צריפין - לטרון
 
סיפורו של גדוד העבודה העברי

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

סיפורו של גדוד העבודה העברי
 

האוניה טייגר הייל נבנתה כאוניית פחם בצי המסחר הסקוטי, נמכרה בהמשך ליווני,שם נמכרה לאנשי העלייה,ומיוון החלה את מסעה ,לנמל הרומני קונסטנצה,בדרכה אספה בנמל וורונה ,כחמישים חברי השומר הצעיר ואת האלחוטאי של האוניה , (האלחוטאים היו שייכים לחבורת הגדעונים) בעת עגינתה בנמל קונסטנצה,הועמסו עלייה כשבע מאות וחמישים עולים שנאלצו להמתין ברכבת שהגיעה מפולין ,עד שבהוראת מלך רומניה שוחררו לאוניה. 

 

האגדות טוענות ,שהאנשים מפולין שהגיעו על הרכבת ושעוכבו בלחץ הבריטים בתוך רומניה, שוחררו להפלגה באוניה טייגר הייל,רק לאחר שהשלטונות הרומנים הגיעו להסכם עם הבריטים ,שעולים אלו יפליגו לנמל חיפה ,כעולים חוקיים על חשבון ההקצבה השנתית ,של חלוקת אישורי כניסה ליהודים בעלייה לארץ ישראל.

 

נוצרה בעיה נוראית כאשר השלטונות ברומניה ,סרבו לאפשר את העמסת המזון על האוניה לפני עליית העולים,כתוצאה מכך ,הסתבר שהמזון שהועלה ללא פיקוח היה מקולקל ברובו והושלך לאחר כבוד לים,יתרת המזון והמים הוקצבו במשורה.

סיפור אוניית המעפילים טייגר הייל שעלתה על שרטון בחוף תל אביב
 
איש העלייה השנייה נחום טברסקי

תמצית חיו של פעיל בהגשמת הרעיון הציוני ומלחמת האידיאלים הציוניים  

נחום טברסקי נפטר 10.10.53 ,לאחר מחלה ממארת בגיל 69, נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב, בהלוויה השתתפו חברי הכנסת,סופרים ואישי ציבור  ,ספד למנוח  יוסף שפריצק יושב ראש הכנסת.

בעת שנשיא המדינה חגג יום הולדת להגיעו לגיל 75 שנה ,ניטעו לאחר תרומה  בשמו 100 עצים ביער הנשיא ,בין התורמים נחום טברסקי בעל דפוס הספר, ידיעה מהעיתון דבר מתאריך 6.12.1949

 

איש העלייה השנייה נחום טברסקי
 
יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד

שלמה פיינגולד יהודי שנולד ברוסיה בשנת 1865 היה בעל דרכון רוסי, יהודי שלמד בישיבת וולוג'ין ברוסיה,  בגיל עשרים היגר לאנגליה שם עבד בבית הדפוס של כת יהודים מומרים בשם " בני ישראל הבריטיים " שעיקר אמונתה הייתה שמוצא היהודים הבריטיים ,הוא בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, כיוון שעיקרי משנתם מצאה חן בעיניו המיר את אמונתו באמונה החדשה, למרות שיש הטוענים כי לא עשתה פעילות מיסיונרית לכת אלא ניסתה פשוט להגדיל את מספר מאמיניה , אך חלק ממאמיניה היו נוצריים שהאמינו בביאתו מחדש של ישו כשם שינם יהודים בבואו של המשיח .

שלמה פיינגולד מעולם לא הצהיר כי המיר את דתו לנצרות והמשיך לטעון כי הינו יהודי המאמין בעקרונות הכת, בשנת 1888 באנגליה נישא לאישה נוצרייה ממוצא סקוטי בשם אליזבט קורוויל ששמרה על אדיקותה כנוצריה עד מותה, ,היא הייתה בתה המאומצת של מרגרט פלמר ,אישה עשירה ואשת ציבור ידועה באנגליה,לבני הזוג לא היו ילדים ,  מרגרט פלמר הפכה לשותפתו בעסקים בארץ ישראל של שלמה פיינגולד ,  כיוון ששלמה פיינגולד המיר את דתו הוא לא היה אהוב בידי היהודים הדתיים שראו בו אויב

בשנת 1985-6 עלו שלמה פיינגולד ,אשתו אליזבט ואמה המאמצת מרגרט פלמר לארץ ישראל בדרכם התעכבו בפריז ושם הוציאו את העיתון " האמת " שבו בטא את דעותיו המומרות החדשות כיהודי מומר בערכי הרעיון של "בני ישראל הבריטיים".

יפו 31 חצר פיינגולד סיפורו של שלמה בן דוד פיינגולד
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור