דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונות והרי יהודה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 

ההתלהבות מהקמת אגודת האילנות בארץ ישראל ,השפיעה  על הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור שעמד בראשה,גרמה לו להחליט במאי 1929, להקים גן שיקרא "גן המושל בירושלים" ,הגן המרכזי הגדול באזור רחוב כורש של היום ,שאמור היה להיות מוקם בעזרת ראש העיר החדש ראג'וב ביי ,לראשות העירייה בירושלים .

כך לפחות הצהיר הנבחר בטרם נבחר,אך התוצאה הייתה שלאחר בחירתו נשכחה ההבטחה,לא חסכו עיתוני ירושלים בכתבותיהם להזכיר לראש העיר החדש שנבחר גם בקולות תושבי ירושלים היהודיים, לקיים את הבטחתו ,הגדיל לעשור איתמר בן אבי בהצקותיו בנושא.

בייאושם פנו העיתונאים  לכנסייה הארמנית, בכדי לסייע לקבל מהם חלק מהאדמה שבאזור רחוב כורש בחינם ,על מנת להקים עליה, את  הגן המרכזי בירושלים, בפנייה זאת בקשו מראשי הכנסייה הארמנית ,שאדמה זאת הייתה בבעלותם, לוותר על חלקה לטובת הקמת הגן המרכזי.
 
להצעה זאת הוסיפו העיתונאים כי הגן יקרא אולי גן אררט ,לזכר ההר המפורסם שלמרגלותיו התקיימה קהילה ארמנית גדולה ולזכרם של הנופלים בטבח הארמני,על מנת ליצור אחוות עמים בין הציבור בירושלים לבין העדה הארמנית.למרות שהכנסייה הארמנית מילאה את פייה במים ולא השיבה להצעה ,עמד הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור והצהיר כי ינסה לעזור לרעיון הקמת הגן,אך משבוששה העשייה,קמו אנשי העיתונות לנציב הבריטי ,שאולי כדאי שייקח פטרונות כשם שנתן לאגודת האילנות ,זמן קצר לפני זה,עוד הוסיפו שאולי רעיית הנציב,תיתן חסות על הקמת הגן ,ותעמוד בראש וועדת הקמה שתקום להקמת גן המושל,אך כמו שנאמר הכלבים נבחו והשיירה עוברת.
 
ירושלים אגדת גן המושל
 

האגדות מספרות כי תחילת ההתיישבות של העלייה הכורדית בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ארעה בתחילת המאה התשע עשר, עלייה זאת התאפיינה מרדיפות היהודים הן על ידי הארמנים והן על ידי הכורדים בארצותיהם, לעלייה זאת יש לצרף את הכמיהה והכיסופים לארץ ישראל.

בסוף המאה התשע עשר התיישבו מספר משפחות יהודיות באזור סיוורק שבעירק ועבדו לפרנסתם בחקלאות, עד שהחלו ההצקות של התושבים האחרים ,דבר שגרם לחלק גדול של היהודים לעלות לארץ ישראל בסוף המאה התשע עשר ,ולהתיישב בערים שהייתה בהן קהילה יהודית יחסית גדולה, כמו :   בירושלים והן בטבריה, יפו צפת ובית שאן, חלקם התפרנסו מעבודת כפים במושבות היהודיות .

בעת הקמת המושבה סג'רה הצטרפו כמה משפחות כורדיות למושבה בעזרת ארגון יק"א, לאחר מכן ביישוב כפר ברוך ,שהוקם בעזרת כספים לרכישת אדמות שתרם היהודי הרומני ברוך כהנא לקק"ל אל המתיישבים הרומנים ,הצטרפו בשנת 1927 ,חברי העדה הקווקזית שעלו מקודם לארץ ישראל ושתי משפחות כורדיות מכורדיסטן.

הארגונים הציונים המיישבים בארץ ישראל, עזרו בהקמת הכפרים לבני העדה הכורדית חברי האגודה הכורדית "קדם" כמו : דוד אלרועי, כפר עזריה ,כפר אוריה ,עין העמק (קדם בעבר) מעלייה מסיבית בעיקר של יהודים מעירק ,התבצעה לאחר שחרור עירק מהמלוכה, לאחר כעשרים שנים בתום מלחמת העולם הראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים.

לאחר התיישבותם בארץ ,מנתה העדה הכורדית כשתשעת אלפים ,כאשר כששת אלפים התיישבו בירושלים בעיקר בעיר העתיקה, לאחר הכרזת הקמת המדינה באו"ם ,עלו מרבית בני העדה הכורדית שיישבו בעירק ובפרס (אירן) ,כאשר גברו הרדיפות והפעולות של התושבים המוסלמיים בשנות החמישים ,כנגד המיעוט היהודי הכורדי בעיקר באירן ,נאלצו היהודים לברוח ולעלות לארץ ישראל .

העדה הכורדית בארץ ישראל
 
הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה העשרים
התפתחות הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה העשרים
בעת כניסת השלטון העותומאני בסוף המאה 16 לישראל ,התעניינותו בירושלים הייתה משנית עיקר תשומת הלב של הופנתה לחלקים אחרים בישראל ,חוסר התעניינות זאת המשיכה גם במאה ה 17 ,למרות חוסר ההתעניינות השלטון העותומאני בירושלים התנגד לשינויים מבניים או שינויים בידי גורמים אחרים וכמובן שינויים דמוגרפים בעיר העתיקה .
 
כאשר מעצמות אירופאיות החלו להיכנס לישראל ולהתיישב בתחומי העיר העתיקה בהסתמכם על חוקי הקפיטוליציות נאלץ השלטון העותומאני להעניק זכויות מנהליות לנציגי המעצמות ,אשר מיהרו לקחת אחריות על נתיניהם בירושלים.
 
זכויות אלו כללו את זכות השיפוט על נתיניהם בניגוד לחוק השיפוט העותונאמי שהוחל בישראל, מצב זה יצר את הצורך בהקמת קונסוליות אירופאיות שצברו כוח רב , כיוון שנתיני המדינות שהגיעו לישראל היו נתונים למרות כוחו של הקונסול ולא לשלטון העותמאני בירושלים.
 

הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה העשרים
 
ירושלים והסביבה מקומות לינה
ירושלים והסביבה מקומות לינה
 

בית קפה מסעדה כשרה בסגנון איטלקי ללא תעודה, טלפון 025347500 ,מסעדה הממוקמת בחממת הסחלבים של קבוץ מעלה החמישה בכניסה לקבוץ מצד ימין ,הפועלת בימי השבוע בין השעות 07:00-22:00 ביום שישי עד השעה 15:00 ,סגורה בשבת .

במסעדה מוגשים סלטים כולל סלט יהודה המפורסם, מנות בסגנן איטלקי כמו: פיצות מסוגים שונים ,פסטות , ארוחות בוקר ועוד.

מעלה החמישה חממת הסחלבים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור