דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונות והרי יהודה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שכונת מחנה יהודה

שכונת מחנה יהודה קמה בשנת 1887 היזמים ורוכשי הקרקע  : מנהל בנק פרוטינגר ,אשר ישנן סברות כי היה יהודי מומר,היזם שלום קונסטרום שהיה מסגר ופחח ואף בנה את ביתו בשכונה בכיכר וולירו , שלום קונסטרום ( שלום בלעכער ,פרוש השם ביידיש הפחח ) , והיזם והעסקן יוסף נבון , את שמה כשכונת מחנה יהודה ,קבלה משמו של יהודה נבון ,אחיו הבכור של יוסף נבון מהיזמים,למרות הסוברים כי שכונת מחנה יהודה והשוק מחנה יהודה הם ישות אחת, בפועל הן שתי ישויות נפרדות.

למעשה שכונת מחנה יהודה ממוקמת ממול לשוק מחנה יהודה על הציר הדרומי של רחוב יפו,הרחובות המעניקים מסגרת לשכונה הם : הגבול הדרומי הוא רחוב יפו,הרחוב הצפוני הוא רחוב דוד ילין, הגבול המערבי הוא רחוב יוסף נבון והגבול המזרחי הוא רחוב יוסף בן מתתיהו.

שלושת השותפים הללו ,היו גם שותפים ביזמות קו הרכבת מיפו לירושלים,שלום קונסטרום יליד רוסיה שעלה לארץ ישראל עם משפחתו,קשור לעסקה בעיקר בתיווך עם הממשל התורכי ,חלק גדול ממונו ,עשה שלום קונסטרום מעסקאות רכישת קרקעות מידי ערבים ונוצרים ,בזכות קשריו הטובים עם השלטונות התורכיים ובעזרת כישרונו לקליטת שפות כמו : ערבית, צרפתית ואנגלית, יידיש, ספניולית, גרמנית ועברית.

 

שכונת מחנה יהודה
 
אבו גואש הכנסייה הבנדיקטנית

הכנסייה הבנדיקטנית באבו גואש

מנזר מארי הקדושה של התחייה

אמאוס של הצלבנים באבו גואש

הכנסייה פתוחה בימים בימים ב, ג, ד,ה, שישי ושבת בשעות 8:30-11:30 ו- 14:30-17:30, סגור ביום ראשון וחג.

 

במרכז הכפר ממוקם מנזר בנדיקטניני וכנסייה אשר נבנתה על מבנה רומאי קדום קדם לו מפעל אגירת מימי המעיין ,כיוון שדרך הכפר עברה הדרך לירושלים , בתקופת הכבוש הערבי שימש המבנה כחאן, בתקופה הצלבנית אבירים הוספיטלריים החליטו כי המקום הינו אמאוס המקראית והקימו בישוב כנסייה וקריפטה בשנים 1099-1260 לספירה.

 

שטחו של המנזר משתרע על כשלושים דונמים ובו בוסתן עצי פרי עתיקים , כיום במנזר גרים מספר נזירים וכמה נזירות המתגוררות במבנה הסמוך לכניסה ,הנזירים מתפרנסים מעבודת בגינה שבה מגדלים ירקות וביצור במפעל הקרמיקה והנרות במנזר ומביקורי תיירים בעיקר צלבנים , חלק גדול משעות היום מרוכז בתפילה ובלימודי הדת.

אבו גואש הכנסייה הבנדיקטנית
 

טלפון לתאום 025333033 0556636556 ,הבוסתן הכשר פתוח בימים א- חמישי בין השעות 10:00-18:00 בימי שישי 10:00-14:00 בימי שבת סגור ,הסיור והטעימות בתשלום.

בחלקתו נטע רפי אברהם ,מבחר עצי פרי כולל עצי פרות טרופיים ושיחי פטל ,עצי תותים, בעת הסיור שבו מסופר על המטע ופירותיו, ניתן לקטוף בחודשי מאי- ספטמבר מפרי העונה בסלסלות בקטיף עצמי ורכישת הקטיף העצמי.

רפי שגידל מטעי נקטרינות במשקו נשבר מיחסה של המדינה לחקלאים ולתוצרתם, החליט להסב את משקו לטובת האטרקציות והמיוחד ,ולפנות לקהל חדש של מבקרים, משפחות וקבוצות בסיור וקטיף עצמי של פירות וירקות שאינם שגרתיים, כמו תות, פטל,שסק ועצי פאולינה .

נס הרים בוסתן רפי
 

טלפון לתאום 02-9991949 - 050-5587528 ,בית המורשת פתוח בימים שלישי ושישי בין השעות 09:00-14:00 ,או בתאום לימים נוספים, לנחם מגיעים דרך המרכז המסחרי של בית שמש או בכביש החדש שנוצר לאחרונה על פי השילוט לפני משטרת בית שמש.

בבית המורשת שנמצא מאחורי בית המועצה של היישוב ,בביתו לשעבר של מנחם בן בסט   שהיה הבו הראשון שנולד בישוב הר טוב ,בביתו ששימש בעבר לתצוגת מורשת תימן, מוצגת כיום תערוכה להצגת מורשתם של תושבי האזור.

היישוב נחם בית מורשת מטה יהודה
 

ההתלהבות מהקמת אגודת האילנות בארץ ישראל ,השפיעה  על הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור שעמד בראשה,גרמה לו להחליט במאי 1929, להקים גן שיקרא "גן המושל בירושלים" ,הגן המרכזי הגדול באזור רחוב כורש של היום ,שאמור היה להיות מוקם בעזרת ראש העיר החדש ראג'וב ביי ,לראשות העירייה בירושלים .

כך לפחות הצהיר הנבחר בטרם נבחר,אך התוצאה הייתה שלאחר בחירתו נשכחה ההבטחה,לא חסכו עיתוני ירושלים בכתבותיהם להזכיר לראש העיר החדש שנבחר גם בקולות תושבי ירושלים היהודיים, לקיים את הבטחתו ,הגדיל לעשור איתמר בן אבי בהצקותיו בנושא.

בייאושם פנו העיתונאים  לכנסייה הארמנית, בכדי לסייע לקבל מהם חלק מהאדמה שבאזור רחוב כורש בחינם ,על מנת להקים עליה, את  הגן המרכזי בירושלים, בפנייה זאת בקשו מראשי הכנסייה הארמנית ,שאדמה זאת הייתה בבעלותם, לוותר על חלקה לטובת הקמת הגן המרכזי.
 
להצעה זאת הוסיפו העיתונאים כי הגן יקרא אולי גן אררט ,לזכר ההר המפורסם שלמרגלותיו התקיימה קהילה ארמנית גדולה ולזכרם של הנופלים בטבח הארמני,על מנת ליצור אחוות עמים בין הציבור בירושלים לבין העדה הארמנית.למרות שהכנסייה הארמנית מילאה את פייה במים ולא השיבה להצעה ,עמד הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור והצהיר כי ינסה לעזור לרעיון הקמת הגן,אך משבוששה העשייה,קמו אנשי העיתונות לנציב הבריטי ,שאולי כדאי שייקח פטרונות כשם שנתן לאגודת האילנות ,זמן קצר לפני זה,עוד הוסיפו שאולי רעיית הנציב,תיתן חסות על הקמת הגן ,ותעמוד בראש וועדת הקמה שתקום להקמת גן המושל,אך כמו שנאמר הכלבים נבחו והשיירה עוברת.
 
ירושלים אגדת גן המושל
 

האגדות מספרות כי תחילת ההתיישבות של העלייה הכורדית בארץ ישראל ובמיוחד בירושלים ארעה בתחילת המאה התשע עשר, עלייה זאת התאפיינה מרדיפות היהודים הן על ידי הארמנים והן על ידי הכורדים בארצותיהם, לעלייה זאת יש לצרף את הכמיהה והכיסופים לארץ ישראל.

בסוף המאה התשע עשר התיישבו מספר משפחות יהודיות באזור סיוורק שבעירק ועבדו לפרנסתם בחקלאות, עד שהחלו ההצקות של התושבים האחרים ,דבר שגרם לחלק גדול של היהודים לעלות לארץ ישראל בסוף המאה התשע עשר ,ולהתיישב בערים שהייתה בהן קהילה יהודית יחסית גדולה, כמו :   בירושלים והן בטבריה, יפו צפת ובית שאן, חלקם התפרנסו מעבודת כפים במושבות היהודיות .

בעת הקמת המושבה סג'רה הצטרפו כמה משפחות כורדיות למושבה בעזרת ארגון יק"א, לאחר מכן ביישוב כפר ברוך ,שהוקם בעזרת כספים לרכישת אדמות שתרם היהודי הרומני ברוך כהנא לקק"ל אל המתיישבים הרומנים ,הצטרפו בשנת 1927 ,חברי העדה הקווקזית שעלו מקודם לארץ ישראל ושתי משפחות כורדיות מכורדיסטן.

הארגונים הציונים המיישבים בארץ ישראל, עזרו בהקמת הכפרים לבני העדה הכורדית חברי האגודה הכורדית "קדם" כמו : דוד אלרועי, כפר עזריה ,כפר אוריה ,עין העמק (קדם בעבר) מעלייה מסיבית בעיקר של יהודים מעירק ,התבצעה לאחר שחרור עירק מהמלוכה, לאחר כעשרים שנים בתום מלחמת העולם הראשונה בשנות השלושים של המאה העשרים.

לאחר התיישבותם בארץ ,מנתה העדה הכורדית כשתשעת אלפים ,כאשר כששת אלפים התיישבו בירושלים בעיקר בעיר העתיקה, לאחר הכרזת הקמת המדינה באו"ם ,עלו מרבית בני העדה הכורדית שיישבו בעירק ובפרס (אירן) ,כאשר גברו הרדיפות והפעולות של התושבים המוסלמיים בשנות החמישים ,כנגד המיעוט היהודי הכורדי בעיקר באירן ,נאלצו היהודים לברוח ולעלות לארץ ישראל .

העדה הכורדית בארץ ישראל
 

בדחני ירושלים ,טוענים שירושלמים הנפגשים ברחוב אינם משיחין על מזג האוויר או על נושאים שברומו של מעלה ,ואפילו לא במשברים עולמיים , או עניינים פרוזאיים של ממון בעת המפגש מתעניין אזרח אחד לחברו ,לא איך מרגיש חברו ,אלא מברר כמה מים נותרו בבור המים שבחצרו .

במפגשם לאחר שנחנקו מאבק הדרכים שעל המדרכות ,(באין מים הם אינם נשטפים מאבק) מעלים הצמד זיכרונות מילדותם שפח מים ,נמכר בידי מחלקי המים הישמעאליים בשישליק אחד, באם פגש היהודי בסמטאות העיר העתיקה בראש הבלדייה הערבי ,היה שואל היהודי כבודו מה בעניין המים השיב הראיס כי זקוקים להתפלל לאללה והיה מצביע על השמיים שיעזור להוריד גשם ,השיב היהודי את זה אנו יודעים לעשות ,והיה מקשה מיד ומה כבודו עושה למען המים.

ירושלים בדיחה אורבנית לנושא המים
 

קבוצה של 23 אנשי ירושלים ,חברי מפלגת הציונים הכללים (בטרם התפלגותם) ,רכשו כקופראטיב בשנת 1934 שטח אדמה בן 27 דונם ,להקמת שכונה חדשה ליד שכונת רחביה יושב ראשה הקבוצה היה ש, אוסישקין .

הרוח החייה בקבוצה למען הקמת השכונה היה המהנדס היהודי יצחק רבינוביץ דניאל אוסטר היה בחבר הנאמנים של הקבוצה , בנוסף לשטח האדמה נותר בקופת החבורה כשלוש מאות לירות ,שאותם יעצו בשנת 1938 חברי הקבוצה ,לסלול כביש במרכז שטחם הן כתוכנית בינוי לעתיד והן למסירת עבודה ליהודים חסרי פרנסה.

הקמת שכונת תל וורד בידי חברי הציונים הכללים ליד רחביה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור