דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונות והרי יהודה

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ירושלים מתחם קולנוע עדן עליו השלום

תודה לאייל יעקב אייזלר על עזרתו בתוספת המידע למאמר.

הקדמה לסיפורה של משפחת פלויד בעלי ראינוע עדן הירושלמי

סיפורם של המתיישבים האמריקאנים ,מתחיל בשנת 1865 ,כשנה  לפני שקבוצת הנוצרים המורמונים ,הגיעו לישראל לצרכי עלייה, מייסד הכת ג'ורג אדמס וחברו אייב מקנזי ,ערכו סיור מקדים בישראל , בעת הביקור בחלקה הצפוני של העיר יפו מצא חן בעיניהם פרדס שהיה מחוץ לחומות, אדמס פנה ליהודי מומר הרמן לוונטל שהיה בדרכו למינוי כקונסול אמריקה בישראל , פנייה זאת הייתה לרכוש דרכו את הפרדס על מנת שיוכל להביא את הקבוצה להתיישבות, הכסף נמסר ואדמס הפליג להביא את מאמיניו.

כאשר הגיעה הספינה לנמל יפו , קידם המומר היהודי הרמן לוונטל  את פניו של אדמס ובפיו בשורה קשה , שכיוון שהשלטון התורכי אסר למכור אדמות מחוץ לחומות העיר לתושבים שאינם מוסלמים , לא הצליח לקבל את הרישיון לרישום הקרקע על שמם של בני הכת, אדמס שהבעיה הונחה על סף דלתו , הסתיר את האמת המרה ממאמיניו.  

אדמס החליט על הקמת מחנה זמני על חוף הים עד שיוכל בדרך כול שהיא לפתור את הבעיה, למחנה הזמני העבירו בני הכת את הציוד, הבעיה החריפה כאשר מחוסר מידע מיקום המחנה הזמני היה ליד בית הקברות שהוקם לקבורת חללי מחלת החולירע שפגעה קשות באנשי יפו.

ירושלים מתחם קולנוע עדן עליו השלום
 
אבו גואש הכנסייה הבנדיקטנית

הכנסייה הבנדיקטנית באבו גואש

מנזר מארי הקדושה של התחייה

אמאוס של הצלבנים באבו גואש

הכנסייה פתוחה בימים בימים ב, ג, ד,ה, שישי ושבת בשעות 8:30-11:30 ו- 14:30-17:30, סגור ביום ראשון וחג.

 

במרכז הכפר ממוקם מנזר בנדיקטניני וכנסייה אשר נבנתה על מבנה רומאי קדום קדם לו מפעל אגירת מימי המעיין ,כיוון שדרך הכפר עברה הדרך לירושלים , בתקופת הכבוש הערבי שימש המבנה כחאן, בתקופה הצלבנית אבירים הוספיטלריים החליטו כי המקום הינו אמאוס המקראית והקימו בישוב כנסייה וקריפטה בשנים 1099-1260 לספירה.

 

שטחו של המנזר משתרע על כשלושים דונמים ובו בוסתן עצי פרי עתיקים , כיום במנזר גרים מספר נזירים וכמה נזירות המתגוררות במבנה הסמוך לכניסה ,הנזירים מתפרנסים מעבודת בגינה שבה מגדלים ירקות וביצור במפעל הקרמיקה והנרות במנזר ומביקורי תיירים בעיקר צלבנים , חלק גדול משעות היום מרוכז בתפילה ובלימודי הדת.

אבו גואש הכנסייה הבנדיקטנית
 

טלפון לתאום 025333033 0556636556 ,הבוסתן הכשר פתוח בימים א- חמישי בין השעות 10:00-18:00 בימי שישי 10:00-14:00 בימי שבת סגור ,הסיור והטעימות בתשלום.

בחלקתו נטע רפי אברהם ,מבחר עצי פרי כולל עצי פרות טרופיים ושיחי פטל ,עצי תותים, בעת הסיור שבו מסופר על המטע ופירותיו, ניתן לקטוף בחודשי מאי- ספטמבר מפרי העונה בסלסלות בקטיף עצמי ורכישת הקטיף העצמי.

רפי שגידל מטעי נקטרינות במשקו נשבר מיחסה של המדינה לחקלאים ולתוצרתם, החליט להסב את משקו לטובת האטרקציות והמיוחד ,ולפנות לקהל חדש של מבקרים, משפחות וקבוצות בסיור וקטיף עצמי של פירות וירקות שאינם שגרתיים, כמו תות, פטל,שסק ועצי פאולינה .

נס הרים בוסתן רפי
 

טלפון לתאום 02-9991949 - 050-5587528 ,בית המורשת פתוח בימים שלישי ושישי בין השעות 09:00-14:00 ,או בתאום לימים נוספים, לנחם מגיעים דרך המרכז המסחרי של בית שמש או בכביש החדש שנוצר לאחרונה על פי השילוט לפני משטרת בית שמש.

בבית המורשת שנמצא מאחורי בית המועצה של היישוב ,בביתו לשעבר של מנחם בן בסט   שהיה הבו הראשון שנולד בישוב הר טוב ,בביתו ששימש בעבר לתצוגת מורשת תימן, מוצגת כיום תערוכה להצגת מורשתם של תושבי האזור.

היישוב נחם בית מורשת מטה יהודה
 

ההתלהבות מהקמת אגודת האילנות בארץ ישראל ,השפיעה  על הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור שעמד בראשה,גרמה לו להחליט במאי 1929, להקים גן שיקרא "גן המושל בירושלים" ,הגן המרכזי הגדול באזור רחוב כורש של היום ,שאמור היה להיות מוקם בעזרת ראש העיר החדש ראג'וב ביי ,לראשות העירייה בירושלים .

כך לפחות הצהיר הנבחר בטרם נבחר,אך התוצאה הייתה שלאחר בחירתו נשכחה ההבטחה,לא חסכו עיתוני ירושלים בכתבותיהם להזכיר לראש העיר החדש שנבחר גם בקולות תושבי ירושלים היהודיים, לקיים את הבטחתו ,הגדיל לעשור איתמר בן אבי בהצקותיו בנושא.

בייאושם פנו העיתונאים  לכנסייה הארמנית, בכדי לסייע לקבל מהם חלק מהאדמה שבאזור רחוב כורש בחינם ,על מנת להקים עליה, את  הגן המרכזי בירושלים, בפנייה זאת בקשו מראשי הכנסייה הארמנית ,שאדמה זאת הייתה בבעלותם, לוותר על חלקה לטובת הקמת הגן המרכזי.
 
להצעה זאת הוסיפו העיתונאים כי הגן יקרא אולי גן אררט ,לזכר ההר המפורסם שלמרגלותיו התקיימה קהילה ארמנית גדולה ולזכרם של הנופלים בטבח הארמני,על מנת ליצור אחוות עמים בין הציבור בירושלים לבין העדה הארמנית.למרות שהכנסייה הארמנית מילאה את פייה במים ולא השיבה להצעה ,עמד הנציב העליון סר ג'ון  צ'נסלור והצהיר כי ינסה לעזור לרעיון הקמת הגן,אך משבוששה העשייה,קמו אנשי העיתונות לנציב הבריטי ,שאולי כדאי שייקח פטרונות כשם שנתן לאגודת האילנות ,זמן קצר לפני זה,עוד הוסיפו שאולי רעיית הנציב,תיתן חסות על הקמת הגן ,ותעמוד בראש וועדת הקמה שתקום להקמת גן המושל,אך כמו שנאמר הכלבים נבחו והשיירה עוברת.
 
ירושלים אגדת גן המושל
 
 תולדות רעפי מרסיי (Tuile de Marseille ) בירושלים

תודה לגיל גורדון אדריכל והיסטוריון לעזרתו בכתיבת מאמר זה .

הקדמה

פריצת רעף מרסיי מחרסית ברחבי העולם קשור לפיתוח המקורי בעיצובו המודרני בשילוב הפיתוח ששוליו משתלבים בעת ההתקנה אחד בשני היוצרים רצף אטום וחיבור טוב בין שורות הרעפים,שמו של הרעף אומנם נקרא רעף מרסיי על שם נמל היציאה לשווקים, אך בפועל הוא יוצר בעיירה אלטקירש שבחבל אלזס חבל ארץ בגבול צרפת וגרמניה .

במפעל היצור כונה הרעף כרעף אלטקריש ,רעף ג'ילרדוני ורעף אלסי ,יצור הרעף החדשני נוצר במפעלם של האחים ג'ילרדוני בשנות השלושים של המאה התשע עשר ,לאחר פיתוחו מיהרו האחים לרשום פטנט לרעף המשתלב, רעף זה החל להחליף את הרעפים שיוצרו בתהליך ידני מחומר החרסית .

תולדות רעפי מרסיי והרעפנות בשנלר בירושלים ובישראל
 
 הקדמה

סיפור זה הובא לידיעתי ,בעת שסיפרתי את תולדות הטמפלרים ,לקבוצה גדולה שהתאספה בחמשוש ירושלמי, בבית הקברות הטמפלרי בשכונה המושבה הגרמנית בירושלים,שבו קבורים רובם של הטמפלרים במושבות ארץ ישראל ומירושלים ,מתחילת עלייתם לארץ ישראל לאחר יסוד המושבה בירושלים.

נכדתה של ג'נט פויכטונג ,הגברת חווה זוהר בתה של הנרייטה פויכטנגר ,שעלתה לארץ ישראל בשנת 1935 ממינכן בגרמניה , במה שאנו קוראים העלייה היקית לשכונת רחביה שהחליטה בסוף שנת 2013 לספר באוזני את הסיפור ואפשרה לי לספר את הסיפור המשפחתי, של משפחת פויכטונג המרגש ,על מנת לשמרו בכנפי ההיסטוריה.

ולאחר נישואיה לרב דוד מאיר פויכטונג ,ששימש כרבה הראשי של העיר וינה ובהמשך רבה הראשי של העיר קלן והעיר ניקולסבורג בגרמניה , הסבא הרב דוד מאיר פויכטונג נפטר בשנת 1936 בגרמניה .


סיפורה של ג'נט פויכטונג
 
התפתחות הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה הע
התפתחות הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה העשרים
בעת כניסת השלטון העותומאני בסוף המאה 16 לישראל ,התעניינותו בירושלים הייתה משנית עיקר תשומת הלב של הופנתה לחלקים אחרים בישראל ,חוסר התעניינות זאת המשיכה גם במאה ה 17 ,למרות חוסר ההתעניינות השלטון העותומאני בירושלים התנגד לשינויים מבניים או שינויים בידי גורמים אחרים וכמובן שינויים דמוגרפים בעיר העתיקה .
 
כאשר מעצמות אירופאיות החלו להיכנס לישראל ולהתיישב בתחומי העיר העתיקה בהסתמכם על חוקי הקפיטוליציות נאלץ השלטון העותומאני להעניק זכויות מנהליות לנציגי המעצמות ,אשר מיהרו לקחת אחריות על נתיניהם בירושלים.
 
זכויות אלו כללו את זכות השיפוט על נתיניהם בניגוד לחוק השיפוט העותונאמי שהוחל בישראל, מצב זה יצר את הצורך בהקמת קונסוליות אירופאיות שצברו כוח רב , כיוון שנתיני המדינות שהגיעו לישראל היו נתונים למרות כוחו של הקונסול ולא לשלטון העותמאני בירושלים.
 

התפתחות הקהילה היהודית בירושלים במאה 18 עד המאה הע
 
 
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד