דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

באר שבע והנגב

 
באר שבע הקדמה לתולדות העיר וסיפוריה
הקדמה לבאר שבע

מקורותיה של העיר מתוארים בספר בראשית בסיפורו של אברהם אבינו,בתקופת השלטון הרומי  והביזנטי ,נתקיימה בה התיישבות,שאת שרידיה ניתן לראות באזור השוק הישן, עד הכיבוש המוסלמי ערבי שאז הפכה לעיר ערבית,בתקופת השלטון התורכי שימשה כעיר ממשל,ונכבשה בידי הבריטים במלחמת העולם הראשונה, והפכה להיות עיר ערבית לכל דבר,לאחר מכן שימשה כעיר ממשל ומפקדה תחת הצבא המצרי ,עד שנכבשה בידי הצבא הישראלי במלחמת העצמאות.

 

העיר באר שבע היא השביעית בגודלה במדינה,בשנות החמישים החלה בניית העיר והשכונות החדשות ,כתוספת לעיר התורכית הישנה,מרכז העיר הישן משמש כיום בעיקר למסחר, בתחילה נבנו הבתים בשיטת עיר גנים,מבנים חד קומתיים עם חלקה ליד הבית,אך במהרה שונתה התוכנית והבניה בשכונות צופפו ונבנו בה מבנים רבי קומות ומרכזי מסחר מודרניים,בשנת 1960 נבנה בעיר בית החולים סורוקה,אוניברסיטת בן גוריון,תיאטרון העיר ותזמורת סימפונית,,קריית ממשלה,כאשר החלה העלייה מרוסיה ,הגדיל העיר את אוכלוסייתה ומבניה.

     
באר שבע הקדמה לתולדות העיר וסיפוריה
 
באר שבע הזמנת בתי מלון ולינה מומלצים
 
באר שבע והסביבה הזמנת מקומות לינה מומלצים
 
באר שבע העתיקה

באר שבע נחשבת לאחת הערים העתיקות בארץ ישראל,חשיבותה הייתה גם במיקומה הדרומי ששימש למעבר לחצי האי סיני ולעבר הירדן ולאזור מפרץ אילת ,כיוון שאספקת המים שלה הייתה תלויה בירידת גשמים ובחפירת בורות מי תהום שזרמו והתאספו במאגרים תת קרקעיים ,נוצרה תלות בעונות גשומות של גשם אל מול עונות היובש והמחסור,מצב זה מנע שימוש נרחב והתבססות על גידולים חקלאיים.

 

ידוע היה כי לאחר שיטפונות המים בעת ירידת הגשמים בעונת החורף ,נהוג היה לחפור בורות מים בקרקעית נחל באר שבע לעומק קטן וליהנות ממאגרי המים לתקופת הקיץ הראשונים שהבינו את דרך החיים הזאת בשימוש במים לצרכיהם היו התושבים הראשונים באזור בתקופה הכלכותית בערך לפני כששת אלפים שנה.


באר שבע העתיקה
 
באר שבע בתקופת תחילת המנדט

באר שבע בראי התקופה בשנים 1925-1929
 
על פי דוח המנדטורי בארץ ישראל לשנת 1922 מנו הבדואים בארץ ישראל כחמישה שבטים עיקריים שמהם התפצלו כשבעים וחמישה שבטי משנה ,בסך הכול כמאה אלף ראש, רובם הגדול של שבטים אלו נדדו באזור באר שבע , זכויותיהם לא הוגדרו מעולם ,והמידע על גודל שטחיהם נבע רק מדרישתם לקבלת זכויות לעיבוד בשטחים הרבים שנתפסו על ידם באזור הנגב, כתוצאה מיצירת זכות החזקה על שטחים אלו ומהעדר סמכות שלטונית בימי השלטון העותומאני שמנעה גזל אדמות אלו .

 

שבטי הבדואים אף רכשו זכויות חזקה מסורתיות ,על הזכות למרעה לעדרי הצאן לאחר הקציר ,של האדמות שעובדו בידי הפלאחים,במיוחד פעולת גזילת הזכויות לאדמת המדינה היו השטחים שבהם היה קל יחסית למצוא מים מבארות שנחפרו לעומק קצר.



באר שבע בתקופת תחילת המנדט
 

בשנת 1904 החליט משה סמילנסקי להעביר את עיקר פעילותו החקלאית לגידול עצי הדר ( ענף הפרדסנות) והמשיך את כתיבתו הספרותית ותרגום ספרים לעברית ,לאחר מספר שנים של מחקר העם הערבי בארץ הישראלי בשנת 1912 ,החל להבין את תובנות העם הערבי ורצונו לשלוט בארץ ישראל.

 

מאבקו זה להחדרת הרעיון של השאיפות הערביות ,אל מול כמיהת היהודים לחזור לארץ ישראל ולעבדה,רעיונות אלו גרמו לו בשנת 1913 להיות מואשם בעלילה ,שהצביעה עליו  ועל מספר מחבריו מרחובות ,בטענה שהם רצחו ערבי מהכפר זרנוגה בסביבה , סופה של העלילה שנמשכה מספר שנים שיצאו זכאים במשפט.


משה סמילנסקי הסופר רוכש האדמות
 
בדואים נודדים ואוהלם בנגב

את ביתם מכנים הבדואים בית השערות (בית אל שער) על שם שערות הכבשים והגמלים השזורות ביריעות האוהלים שמהם מורכב האוהל , כיום אין הבדואים בארץ ישראל מייצרים את אוהליהם אלא רוכשים אותם מעבר לירדן שם עדיין שבטי בדואים היודעים את המלאכה .

את האריגים העשויים משערות העיזים והכבשים אורגות הנשים מעדר המשפחה,אך ישנם שבטים שאינם מגדלים צאן , רוכשים את חומרי הגלם משבטים מגדלי מקנה הנקראים מעאזה ,הבדואיים העשירים רוכשים את האוהלים המוכנים מסוחרים העוסקים בממכר אוהלים.

בדרך כלל יהיה גודלו של האוהל המשפחתי כשבעה מטר אורכו ושנים וחצי רוחבו ,בחלקו תעבור מחיצה שתחלק את האוהל לשטח המגורים והבישול ואזור הנשים ,חציו השני של האוהל משמש כסלון לאורחים ולמפגש הגברים ,בחלק זה יוגשו ספלי הקפה והאוכל למתארחים.


בדואים נודדים ואוהלם בנגב
 

השלטון הבריטי במצרים החל בסוף שנות השמונים של המאה התשע עשר ,לאחר לחץ על שטח חצי האי סיני הפכו אותו הבריטיים לחלק ממדינת מצרים ,כוחות גדולים שלהם ישבו על קו העיר תל עריש,עד שהצבא הבריטי השיג את כוחותיו אחורה ופינה את מוצביו באזור תל עריש בעת שתורכיה הודיעה על הצטרפותה למדינות הציר גרמניה ואוסטריה במלחמת העולם הראשונה.

סיפור סלילת קו הרכבת לאל עריש http://www.malon.co.il/article.aspx?id=31278&catid=3055


ההתקפה התורכית לכיבוש מצרים מידי הבריטים
 
 
 
בניית אתרים - שרקור