דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
ניווט
 
 

ישראל אטרקציות וספרי מידע לערים ואזורים

 

תודה לעיתונות העברית בארץ ישראל ולזקני העיר שעזרו להכין את הכתבה
 
שנת 1923-4 מפעל נור בעכו

סיפור בית החרושת נור בעכו וחיפה

הצבור העברי בארץ ישראל , לא אהב ונלחם בעבור עבודה עברית במפעלים יהודיים בארץ ישראל,בתקופת המנדט ובמיוחד בשנת 1935 בעת שהתגברו ההסתות ומרד הסוחרים הערביים והצבור הערבי כנגד רכישת סחורות מבתי חרושת יהודיים .

בית החרושת נור הוקם בשנת 1923 במבנה עותומאני שנרכש  ,בידי בעלי הון יהודיים משפחת ויצמן מנהלו ואחד היזמים וייצמן יצחק  שנפטר בשנת 1959, המפעל נבנה כדוגמת מפעל לגפרורים שהיה בידי המשפחה בקובנה,  הבעלים הרופא יצחק ויצמן ,מהלוחמים במחלת המלריה ,ביחד עם דר מר ביסוד המעלה ,בטרם שינה את ייעודו בחיים ופתח את מפעל נור , המפעל הוקם גם בעזרת מחלקת המסחר בסוכנות היהודית, מיקומו והקמתו נקבע בעיר הערבית עכו .

ישראל תולדות מפעלי הגפרורים בארץ ישראל
 
ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים,אגף הכליאה ליהודי ברי החלפה נקרא  Aufenthaltslager .


ברגן בלזן מחנה המעבר וההחלפות גרמנים ביהודיים 1
 

תחילת תהליך המשא ומתן להחלפה

התוכנית למעצר היהודים במחנה ברגן בלזן יצאה אל הדרך במחצית 1943 ,במשלוח הראשון הגיעו למחנה ברגן בלזן כלל מעל לאלפים ושלוש מאות יהודים בעלי אזרחות פולנית,אזרחות פלסטינאית, אזרחות אמריקאנית  וחלקם בעלי תעודות מעבר לארצות דרום אמריקה ,בסכום הכללי נערכו חמש פעולות החלפת יהודים בבעלי אזרחות גרמנית ,עד סיום מלחמת העולם השנייה .

חלק מתוכנית ההחלפה שבוצעה בשלושה שלבים ,הייתה החלפת כשלוש מאות עצורים יהודיים בעצורים בעלי אזרחות גרמנית (בעיקר הטמפלרים) ולמשלוח לגרמניה צורפו מספר נשים פולניות שלא הייתה להם אזרחות של מדינת פלסטינה .

פעולת החלפה נוספת נערכה בחודש מרץ 1945 שבה הוחלפו כמאה יהודים בעלי נתינות תורכית שהיו במחנה ברגן בלזן ,בתוספת כארבעים יהודים בעלי נתינות תורכיים שנכלאו במחנה רונסבריק ,מוחלפים יהודים אלו הועברו לשוודיה ומשם הועלו על אונייה והפליגו לתורכיה ומשם הועברו לארץ ישראל .


מחנה ברגן בלזן מחנה המעבר וההחלפות גרמנים ביהודיים 2
 

החלפת הטמפלרים בארץ ישראל ביהודי אירופה      

משולב בסיפור האנושי של גנט פויכטונג שהייתה על רכבת ההחלפה    

ההחלפה הקשורה לטמפלרים הגרמניים שנעצרו בארץ ישראל ,קשורה להחלפה שבוצעה ביולי 1944, בין יהודיים שהיו בעלי אישורים כנתינים פלסטינאים ,או שמשפחותיהן היהודיות גרו בארץ ישראל וביקשו מהשלטון הבריטי אישורי עלייה לארץ ישראל ואף לצרפם לרשימת היהודים המוחלפים כנגד הטמפלרים הגרמניים בארץ ישראל.

בעסקה הזאת הועלו על רכבת 222 יהודים כלואים מברגן בלזן ,הוסעו ברכבת לוינה דרך שטח גרמניה וערים גרמניות כמו : ניינמברג,ריגנסבורג,לינץ לוינה  ,שם הועמסו על רכבת עוד 61 יהודים ,שנעצרו ונכלאו במחנה ויטל בצרפת והובאו לרכבת ההחלפה בוינה, משם נסעה הרכבת במסילה היבשתית לבודפשט בהונגריה, משם המשיכה הרכבת לבלגרד לסופיה בבולגריה ומשם לאיסטנבול.


מחנה ברגן בלזן מחנה המעבר וההחלפות גרמנים ביהודיים 3
 

בית החרושת גבורה מפעל הגפרורים הוקם בשנת 1922 ופעל עד שנת 1928 עד שנמכר לקבלין , החברה השוודית טרסט שרכשה את בית החרושת נור ,רכשה בנוסף את מפעל גבורה, שהיה מפעלם של משפחות אוקסהורן – דיסקין עד שנמכר לקבלין בשנת 1928,קבלין המשיך להפעיל את המפעל שפעל בנווה שאנן בתל אביב .

אך המפעל עמד ממלאכתו עקב קשיים כספיים, כאשר רכשה החברה השוודית את המפעל , נחתם בחוזה כי בעל המפעל קבלין ,לא יפתח בית חרושת מתחרה ליצור גפרורים ובנוסף יקבל משכורת חודשית קבועה בכול חודש.

מעט כזית על משפחת אברהם אוקסהורן

אברהם עלה לארץ בגל העלייה השנייה בשנת 1908 ,החל לעבוד כחקלאי במושבות בארץ ישראל כשנתיים ,כאשר עייף מעבודה הפיזית הקשה  , החליט לעבור לעבודת המסחר והקים ביחד עם יצחק דיסקין בית מסחר בפתח תקווה לסיטונאות מזון , בהמשך בשנת 1918 ,פתחה השותפות הסיטונאית  סניפים ביפו ותל אביב, הסוכנות חתמה על חוזי ייצוג של חברות ומפעלים ידועים מהגולה והחלה לייבא סחורה ולמכרה בבתי המסחר שלה.

     

מפעל הגפרורים גבורה של שותפות אוקסהורן – דיסקין
 
 תולדות רעפי מרסיי (Tuile de Marseille ) בירושלים

תודה לגיל גורדון אדריכל והיסטוריון לעזרתו בכתיבת מאמר זה .

הקדמה

פריצת רעף מרסיי מחרסית ברחבי העולם קשור לפיתוח המקורי בעיצובו המודרני בשילוב הפיתוח ששוליו משתלבים בעת ההתקנה אחד בשני היוצרים רצף אטום וחיבור טוב בין שורות הרעפים,שמו של הרעף אומנם נקרא רעף מרסיי על שם נמל היציאה לשווקים, אך בפועל הוא יוצר בעיירה אלטקירש שבחבל אלזס חבל ארץ בגבול צרפת וגרמניה .

במפעל היצור כונה הרעף כרעף אלטקריש ,רעף ג'ילרדוני ורעף אלסי ,יצור הרעף החדשני נוצר במפעלם של האחים ג'ילרדוני בשנות השלושים של המאה התשע עשר ,לאחר פיתוחו מיהרו האחים לרשום פטנט לרעף המשתלב, רעף זה החל להחליף את הרעפים שיוצרו בתהליך ידני מחומר החרסית .

תולדות רעפי מרסיי והרעפנות בשנלר בירושלים ובישראל
 
 

משפחת נחום רבינוביץ התגוררה בסביבות העיר קייב ברוסיה, היא כללה שמונה בנים וארבע בנות, עני מצרוד היה אבי המשפחה ,כאשר הבן הגדול שלום עליכם התפרסם ברחבי העולם היהודי , אסף שלום עליכם כשלוש מאות רובל ושלח לאביו שיקנה לעצמו עסק לממכר טבק וסיגריות, שלמה רבינוביץ שנולד בשנת 1877 זמן רב לאחר פרסומו של אחיו שלום .

בשנת 1887 חזר שלום עליכם לבקר בקברי אבותיו בקייב ,ביקש שלום שאחיו הצעיר שלמה ישלח אליו לקייב על מנת שיכירו , האגדות מספרות כי במפגש האחים שלמה ישב ליד אחיו שלום והוקסם מהאגדות אשר סיפר לו אחיו בעת המסע בכרכרה לקברי המשפחה.

לאחר מכן נפטר נחום אבי משפחת רבינוביץ ועול הפרנסה עבר לרעייתו שהייתה כרוכה בהרבה פיות רעבים של הילדים הרבים, האלמנה החלה לעבור בבתי עשירי העיר ומכרה להם דברי מאפה, הילדים הצעירים נשלחו לבעלי מלאכה על מנת שילמדום מקצועות שיפרנסו אותם בהמשך.


שלמה רבינוביץ (אחיו הצעיר של שלום עליכם)
 
 
 
בניית אתרים - איקומטרייד