דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

נחלת שבעה עסקים שונים בשכונה

 
 

בשנת 1893 נפתח בית המלון יאנס בחצרה של משפחת יצחקי ליד בית הספר וחצר  הטמפלרים חצר שמיט ,בחצר הבית בור מים והחדרים מרווחים וגן למנוחת האורחים.

בית מלון הרנמן ברחוב יפו בשכונת נחלת שבעה

1936 מלון קהרק

85 רחוב סלומון 14 פנסיון גורטנברג

85 רחוב סלומון 10 מלון אודסה

85 רחוב ריבלין 18 מלון חיפה

נחלת שבעה בתי מלון ופנסיונים בשכונה
 
רחוב מעלות נחלת שבעה 2 בפינת רחוב יפו 35 ביתם של משפחת שיבר

משפחת שיבר הנוצרית הייתה בעלת מספר בתים בשכונת נחלת שבעה ,בית מספר 2 בתחילת רחוב מעלות נחלת שבעה ,פנה גם לכוון רחוב יפו וגם לכוון רחוב מעלות נחלת שבעה , הבית היה שכנו של בית סלומון מספר 33 ברחוב יפו שנהרס שהפך לבית יואל.

כיום נהרס הבית ובמקומו נבנתה מפלצת למגורים ומסחר , מאחורי המבנה שמוקם קיימת סמטה על שם אברהם בוצ'אצ'ו ,סוף הסמטה לכוון אחורי הבתים ברחוב סלומון,5,7,9 , סמטת אברהם בוצאצו נפגשת בסיומה בכיכר דוד ג'יאנו ובניו יצרני וסוחרי היין.

בבית זה בתקופת המנדט גרו המשפחות : בקומה מעל לבית הקפה התגוררה משפחת ניניו ומרים באג'ייו שהגיע לכאן לאחר טבח חברון במאורעות 1929, מעליה התגוררה משפחת יוסף וענונו ,שהגיע למקום בשנת 1936 לאחר המאורעות בירושלים העתיקה, אחיו של אברהם וענונו הרפד גר ברחוב סלומון 3, בקומת הממסד התגוררה משפחת ברוכיאל , משעזבה המשפחה ,נפתח בה בית הקפה סיטי שפעל עד קום המדינה ואחריה , אז נקנה בית הקפה בידי איש שעלה מכורדיסטן ,והמשיך כבית קפה עוד מספר שנים.

רחוב מעלות נחלת שבעה 2 בפינת רחוב יפו 35 ביתם של משפחת שיבר
 
נחלת שבעה מבוא מעבר בית דוד

מבוא כניסה לחצר הבית בעבר משמאלו של בית מספר 6 ברחוב סלומון, ברחוב  סלומון 6-8  ממוקמת הכניסה לסמטה  הנקראת " מעבר בית דוד" , סמטת בית דוד 11 בית מגורים בית יוחנן צבי שלאנק

מבוא כניסה לחצר הבית בעבר משמאלו של בית מספר 6 ברחוב סלומון, ברחוב  סלומון 6-8  ממוקמת הכניסה לסמטה  הנקראת " מעבר בית דוד" .

בית מספר 11 מעבר בית דוד ,ביתו של יחונן צבי שלאנק  בהמשך נרכש המבנה בידי כולל גליציה ,שהחל להשכיר את הדירות במבנה ,לבית היה חצר גדולה ,משותפת עם בית מספר 9 שגם הוא נבנה בידי יוחנן צבי שלאנק ביחד עם חיים ליפקין (אבו באסל),בהמשך בחצרות בית 9 ובית 11 פעל בית הדפוס "הדפוס העברי" של יחיאל ורקר .

נחלת שבעה מבוא מעבר בית דוד
 
רחוב יפו 35 בית שיבר

הבית הממוקם מימין לבית יואל ,בבית שיבר גרו בקומת הממסד משפחת ברוכיאל , משעזבה המשפחה נפתח בה בית הקפה סיטי שפעל עד קום המדינה ואחריה , אז נקנה בית הקפה בידי איש שעלה מכורדיסטן ,והמשיך כבית קפה עוד מספר שנים, בקומה מעל לבית הקפה התגוררה משפחת בג'או שהגיע לכאן לאחר טבח חברון במאורעות 1929מעליה התגורר משפחת יוסף וענונו שהגיע למקום בשנת 1936 לאחר המאורעות מירושלים העתיקה.

בצידו השמאלי של המבנה בסמטה בחנות המרתף ,הייתה חנות הנעלים של רוזה ובעלה הדתי רוזנברג עד שנות התשעים .

רחוב יפו 35 בית שיבר
 

משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי ,הייתה משפחה דתית שהתגוררה  ברחוב מעבר בית דוד 6 בשכונת נחלת שבעה ,משנות השלושים של המאה ועשרים, פרנסת המשפחה הגיעה ,מחנות השעונים השכורה שלהם ברחוב יפו 17-19 בבניני הארמנים מול העירייה,למשפחת ארציאלי נולדו הילדים : מרדכי  והבת יונה ,משפחה ארציאלי נודעה בהשתייכות הרעיונית לרביוניסטים ובתמיכתה במחתרת האצ"ל ,ביתם שימש כסליק נשק,כנקודת מפגש והתרעננות לחברי הארגון בעת ביקורם בירושלים .

באגדות המשפחה מסופר כי בעוצר הבריטי על השכונה בשנת 1946 לאחר פיצוץ משרדי הבולשת במגרש הרוסיים , הועבר חלק מנשק הפעולה למסתור מתחת למדרגות הבית ומשם למגרת המקרר , חברי הנהלת אצ"ל הירושלמיים,אליהו מרידור,שמואל תמיר ואורי חפץ הקמב"ץ (הרכבל להר ציון) הגיעו וטפלו בנשקים, אלא שאז הוכרז העוצר ביום שבת, למרות זאת האם ובנות המשפחה הדתיות ,לקחו מונית ומיהרו להעביר את הנשק לסליק באזור בית הכרם שהיה מחוץ לעוצר .

סלומון 8 בסמטת מעבר דוד מספר 6 משפחת סלומון פרץ וחווה (לבית שמול) ארציאלי
 

המוזיאון למוזיקה ממוקם ברחוב יואל סלומון 10 בשכונת נחלת שבעה במרכז העיר ירושלים, המוזיאון פתוח בימי ראשון-חמישי בין השעות 09:30-17:00 ,ביום שישי בשעות 09:00-13:00,ביום שבת סגור המוזיאון, טלפון לתאום 02-5406505 , כניסה בתשלום.

בגומחות השקועות בקירות מוצגים כלי נגינה ,כאשר קיימת חלוקה של שבעה חללים שעוצבו על פי סגנון החיים בגלות, של תפוצות העם היהודי לאחר חורבן בית המקדש, על פי היבשות על פי המסר הנמסר במוזיאון אין כיום מוזיקה אחידה יהודית ישראלית ,אלא תערובת של מוזיקה שהולחנה בגלויות השונות, לצורך שמירה לעבודת השם והתפילה.

תרבות המוזיקה בתפוצות היהודים בגלויות הולחנה מצורך אישי ופנימי של מאמינים על מנת ליצור שימור רוח תרבותית לחיי הקהילה בתפוצות כמו :

חלל   מוזיקה מזרח תיכונית מגלויות שבמרכז אסיה כמו באיראן, אזרבייג'ן ובוכרה . חלל מוזיקה מרוקאית, אירופאית ,יוונית ,אנדלוסית , מוסיקה ארץ ישראלית מוזיקה מיבשת אפריקה, לתצוגות נוספו משחקים לשילוב ילדים ונוער בחוויית המוזיאון.

נחלת שבעה רחוב יואל סלומון 10 מוזיאון המוזיקה
 

החנות פעלה בשכונת נחלת שבעה באזור בית פיינגולד ,חזיתה פנתה לכוון רחוב יפו סוכנויות נוספות היו במלון אמדורסקי וורשבסקי ,בחנות נמכרו בה קמח ומצות תוצרת סוכנות טחנות הקמח בחיפה,כמו כן החל לספק חלב בכמויות של חצי ליטר או ליטר , לצרכנים במקום סוכנות תושייה שחדלה לספק חלב ,חלק שיגיע שלוש פעמים ביום מחליבת פרות הולנדיות  ,בחנותו מכר גם יצחק כהן ג'ארות (כדי מים לקרור )

בשנת 1925 החליטה מחלקת המסחר והתעשייה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל,לנתק את קשריה עם יצחק כהן שנתפס מספר פעמים מוכר סחורות שאינן מתוצרת הארץ, הזיכיון נלקח ממנו והועבר לידי אהרון שכנאי ויצחק צוקרמן , סוכנות תוצרת הארץ החדשה נפתחה ברחוב יפו ליד מלון מרשק.

למרות שחסות אגודת תוצרת הארץ הוסרה ממנו המשיך למכור בחנותו סחורות מגוונות,בין היתר פתח בשנת 1932 ,סוכנות למשלוח חבילות מזון ומצות לחוץ לארץ ,בעיקר לרוסיה ששלחו בני העלייה להוריהם בגולה

נחלת שבעה חנותו של יצחק כהן שנקראה "תוצרת הארץ"
 

בשכונת נחלת שבעה השנת 1914 פעל המוסד בית הספר ללימוד נגינה ומוזיקה " ורדי רוזינבוים " שפעל סמוך למערכת עיתון חרות בנחלת שבעה בבית שאקו בקומת הממסד, בבית הספר למדו לנגן בין השעות שתים עד שש, למדו בו לנגן על : כינור,מכושית חצוצרות,תורת המוזיקה ותווים עוד פעלו במוסד מקהלה ותזמורת.

חנות כלי הנגינה של משפחת שפיצר

חנות לכלי נגינה ארץ ישראל,של משפחת שפיצר נפתחה בשנת 1922 בחצר קדימה ליד מטבח הפועלים ,בחנות לכלי המוזיקה ,נמכרו פטפונים (פונוגרפים) , פסנתרים,מקוליות ועוד .

נחלת שבעה חנויות מוזיקה ובתי ספר למוזיקה בעבר
 
נחלת שבעה ספור התנור השכונתי

הבית שבו מוקם התנור השכונתי במקומו הסופי, ברחוב סלומון 12 ,נבנה בידי ערבי איש בית לחם הנוצרי סלח מוכרכר בימי השלטון השלטון העותומאני , את המבנה מכר סלח מוכרכר לחיים יצחק הכהן גלויברמן.

תחילת ספור המאפייה כתנור השכונתי בשכונה ,מתחילה בתקופת השלטון העותומאני שאז הוצב במקום שאיני יודע לאחר מכן הועבר בשנת 1923 בתנור לרחוב סלומון 12 לאחר הרכישה ופתיחת המאפייה והתנור השכונתי ,נקרא המקום "מאפיית גלויברמן" ,על שם מנהלה.

בתחילה הוצב התנור השכונתי בקומת הממסד של המבנה ומוקם בשני חדרים שפרוזדור חיבר בינם, חדר אחד שימש כמקום הכנת הבצק ואכסון הקמח, בחדר השני הוצב התנור שהופעל בסולר ובחזית החדר שפנתה לרחוב סלומון ניצב דלפק המכירה לסחורה,למבנה הייתה חצר שבה ניצבה אורווה לבעלי חיים נפרדת מהמאפייה להעברת הסחורה למכירה בשכונות הקרובות בעיקר.

נחלת שבעה ספור התנור השכונתי
 

אגדה ירושלמית מספרת על חנות הרהיטים של חיים יעיש ברחוב יפו שהשלטונות הבריטיים בשנת 1921  ציוו עליו לפתחה ביום שבו ציונו המוסלמים את יום מותו של שחאדה אל שריף (יום הבלבולים) ,כיוון שביום הזה נהגו המוסלמים לעבור ברחוב ולגרום להשחתת חנויות,במשפטו טען ניסים כי המפקד הבריטי שהוציא את צו הפתיחה סרב לתת לניסים כתב הגנה על החנות למניעת נזקים, השופט ששוכנע ששאר החנויות ברחוב היו סגורות פטר אותו מעונש וזיכה אותו.

בשנת 1934 נבנה בית בן ארבעה קומות ,בידי חיים יעיש סוחר הרהיטים מרחוב יפו בשכונת נחלת שבעה ליד ראינוע ציון ,המבנה  שנבנה בידי ערביים בעבודה זולה ורשלנית ללא יסודות חזקים דיים, כתוצאה מירידת הגשמים ,התמוטטו שלוש תקרות ,התמוטט קיר חיצוני וצנחה מרפסת לרחוב ופצעה חלק מהעובדים הערביים במקום .

למרות זאת ,הרשתה העירייה לחיים יעיש לתקן את הבית שהתמוטט ואף להוסיף עליו קומה נוספת, בשנת 1937 החל הבית לנטות ולהיסדק , כתוצאה מכך מיהרה העירייה להוציא צו פינוי לדיירי הבית ומשמר נשאר לשמור על המבנה ,לאחר שדייריו פונו, סרבו הדיירים כמו הדיירת רחל רוז ,לשלם את שטרות השכירות, שניתנו למגורים בביתו של חיים יעיש ,כיוון שפונו מהמבנה, הדיירים אף הזהירו את קהל ישראל כי המקבל שטרות אלו שם את כספו על קרן הצבי.

בשנת 1935 מכר חיים יעיש את חנות הרהיטים ליצחק מזרחי

נחלת שבעה בית יעיש
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור