דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים שכונת נחלת שבעה

 
נחלת שבעה תולדות השכונה

רכישת אדמות שכונת נחלת שבעה

רכישת אדמות בתקופה העותומאנית ,בכול שטחי שליטתם  ,ניתנה הייתה לאנשים שהיו מוסלמים או בעלי נתינות תורכית עותומאנית.
 

בתחילה רצו הרוכשים לקרוא לשכונה החדשה נחלת ישראל אך מפחד רוגזם של המוסלמים מן השם החליטו לקרוא לה נחלת שבע כי הספרה שבע מעבר למספרם של היזמים הוא סימן לברכה בגימטרייה  .

החלק המעניין ברכישת אדמות שכונת נחלת שבעה , שנרכשו מאדמות תושבי הכפר ליפתא שגידלו עליה אפונה, היה שהרישום הבעלות על האדמה שעליה נבנתה, לא הייתה יכולה להירשם על שמות שבעת מייסדי השכונה, מכיוון שהיו בעלי אזרחות אירופאית ורק אשת המייסד הרב לאמזר ( ליב הורוביץ) ,הגברת  אלטושה (אסתר) לאזמר ( בתו של רבי אליהו יוסף) ילידת חברון הייתה בעלת נתינות תורכית בארץ ישראל , לכן אדמת שכונת נחלת שבעה  נרשמה על שמה במסמכי המקרקעין התורכי .
 

כפי שזקני העיר מגחכים בעת שמספרים סיפור זה בבחינת אישה אחת אחזה בשבעה גברים,בעת שהגיעה לרישום הקרקע במוסד הטבו התורכי ,לבשה אלטושה בגדי אישה מוסלמית ורעלה לפניה .

שטח האדמה שנרכש בתחילה היה בן כעשרים וארבע אלף אמה מרובעת,אך בעת הרישום התגלתה מחלוקת בין המוכרים הערביים לבין הקונים היהודיים, אי לכך נגרע מחלקה המערבי של האדמה שנרכשה חלק מסוים,  גבולותיה של אדמת שכונת השבעה היו: בחלקה הצפוני רחוב יפו, בחלקה הדרומי בית הקברות המוסלמי ובריכת ממילא,בחלק המערבי נשק לראינוע ציון והחלק המזרחי הייתה חצר פיינגולד,בתחילה נבנתה השכונה כשכונה אשכנזית אך עד מהרה נרכשו חלקות קרקע בידי ספרדים ואנשי העלייה הבוכרית.

 

נחלת שבעה תולדות השכונה
 
נחלת שבעה תולדות השכונה

בפועל האגודה שחברה לרכוש את השטח החלה את מלאכת הרכישה בשנת 1867, כיוון שהכיסים שלהם ,לא היו עמוקים דיים לבניית בתיהם על האדמה שנגאלה , האדמה נותרה בשיממונה  עד שהחליטו חברי האגודה בשנת 1869 ,לחבור ולעשות קופה מרכזית , כול אחד משבעה המייסדים שלשל לקופה , סך  12 לירות תורכיות זהובות בשלושה תשלומים  בכספים שנאגרו בקופה המרכזית החלה בניית שני הבתים הראשונים.

באותה שנערכה הגרלת חלוקת רצועות הקרקע בחלקה , ההגרלה קבעה את מיקומו של כול שותף בחלקה, בהגרלה נקבע גם מיהם הזוכים בבניית שני הבתים הראשונים בשכונה, בהגרלה זכה לבניית שני הבתים הראשונים זכו יואל סלומון ורעייתו חנה ,ורבי מיכל כהן אלא שכיוון שרבי יואל משה סלומון לא היה יכול באותה העת לבנות את בייתו הועברה זכותו ליוסף ריבלין.

תקנה נוספת הסדירה את תנאי מכירת הקרקע בידי אחד השותפים לגורם חדש ,חייב הקונה החדש להיות מאושר בידי חמישה חברים מהקבוצה , עוד נקבע כי קצב הקמת הבתים מהכסף בקופה המרכזית יהיה שנים בשנה .

נחלת שבעה תולדות השכונה
 
ירושלים רחוב יפו 28-30 בית הקפה קופסת השוקולד

בית הקפה הראשון שנקרא קופסת השוקולד נפתח בשנת 1940, מול בית הדואר החדש ברחוב יפו נמכרו בה שוקולד, ממתקים,סוכריות תה וקפה , לאחר מלחמת השחרור בשנת 1949 עבר בית הקפה "קופסת שוקולד "בסמטת נחלת שבעה ,באותה תקופה  הגיע הועד למען החייל להסכם עמם ,כי החל משעה שבע בערב ,יעמוד בית הקפה כמועדון לחיילים כמו קנטינה ,במקום נערכו פעילויות אומנותיות לחיילים , המטרה העיקרית הייתה שבבית הקפה יוכלו חיילים לשבת ולעיין בעיתונים ,להזמין מזון ולהתרגע .

ירושלים רחוב יפו 28-30 בית הקפה קופסת השוקולד
 
 
 
בניית אתרים - שרקור