דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחוב יפו 40 רחוב החבצלת - הסולל

 
 
רחוב הסולל חנות הספרים העתיד – משפחת סלינגרה

רחוב הסולל ובהמשך החבצלת

החנות נפתחה בשנות השלושים של המאה הקודמת , את עמדת החנות הבכירה ממול לא ניסתה לכבוש,אך נלחמה בה בשיטות מסחריות שאחותה הבכירה לא הייתה מעזה להשתמש בהם.

 

ראשית פיתוח המכירה בארגזים ובמחירים זולים עד הצף של ספרים מחוץ לחזית חנותם,שיטת מכירת הספרים לעוברים ושבים בזול וברחוב , גרמה לאחותם ממול רגשי זילות וזלזול למעמדם של הספרים בעולם הרוחני.

 

סחורתם הזולה התבססה על גלי העלייה הגרמנית וספרים בגרמנית שנמכרו על הסכין ובמשקל בפרוטות בידי העולים החדשים שהגיעו לישראל ואף הוסיפו ליצני העיר כי ספרים שחסרים בגרמניה ,ניתן למצאם בארגזים ברחוב הירושלמי ,כתגמול ליוהרה הגרמנית הנאצית שפשטה בגרמניה.

 

חידושם הנוסף של בעלי חנות העתיד היה בהדפסת כתב עת שקבל את השם ספחים , לאורך תקופה חיים קצרה ,שבו נכתבו התפלפלויות וחידודי לשון בלשון התנך, תוך הדגשת בקיאותם של הכותבים בים התנכי והתלמודי.

רחוב הסולל חנות הספרים העתיד – משפחת סלינגרה
 
רחוב הסולל 2 חבצלת חנויות הספרים שנמוגו בעבר

כילד קט בירושלים זוכר אני את המוסדות שנעלמו לאורך השנים ממחוזותינו ,אחד מסיפורי הילדות אני מספר מזיכרוני ,משיחות עם זקני העיר ומדפיה המצהיבים של העיתונות.

בתחילת מעלה רחוב החבצלת  התמקמו בשנות השלושים חנויות הספרים במברגר את וואהרמן ברחוב הסולל – חבצלת 5 אל מול חנות הספרים עתיד ברחוב סולל מספר 2 .

בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, הצטרף שמואל וואהרמן , לבית מסחר הספרים של קאופמן בעיר פרנקפורט בגרמניה , הוא הצטרף לדודו משה אהרן וואהרמן שאף עבד בחנות, שניהם התפרסמו כתלמידים חכמים ויודעי ספר בצעירותם.

רחוב הסולל 2 חבצלת חנויות הספרים שנמוגו בעבר
 
רחוב הסולל אגדת אורבאנית ירושלמית למציאת מחט

סיפורה של האגדה משנת 1922 בהתערבות על מאה לא"י ,כפי שסופרה בידי זקני ירושלים ,מתארת מציאת מחט בערמת שחת בעזרת פעילות מוח, והאגדה מתחילה כך : נערכה התערבות ,בין מערכת העיתון דואר היום ,לבין הרופא דר הנסן על סך מאה לא"י , בהתערבות התחייב הרופא שסיפר שיש לו חוש טלפתי, למצוא את המחט שתוחבא בידי אנשי המערכת במקום מסתור בירושלים ,תוך זמן של כחצי שעה ללא חישוב זמן הנסיעות.

ביום המיועד ,התאספו בבית מערכת העיתון דואר היום ,של משפחת בן יהודה ברחוב הסולל אנשי המערכת,דר הנסן ושני מתווכים מוסכמים לפיקוח על החיפוש,גברת אהובה כהן ואדון ויט .ז. ,דר הנסן הושאר במשרדי מערכת העיתון דואר היום תחת שמירה, ואנשי המערכת והמתווכים נסעו להטמין את המחט.

בדרכם להטמנת המחט בבית החולים לחולי רוח , החליפו הטומנים רכבים ונהגים ,על מנת שאף אחד לא ידע את מטרת הנסיעה ,כאשר חזרו המטמינים למשרדם , יצאה הועדה המטמינה,דר הנסן, המתווכים ודר פיינגבוים מומחה למחלות עצבים שיפקח על תנועותיו של דר הנסן ,לדרכם בשתי מכוניות, כאשר החל מסע החיפוש עצר דר הנסן במספר נקודות בדרך, הנקודה המעניינת הייתה עצירתו בשוק מחנה יהודה,ניגש לשק תפוחי אדמה בחן את התפוחים והמשיך בדרכו בחיפוש.

רחוב הסולל אגדת אורבאנית ירושלמית למציאת מחט
 
סיפורו של מנשה פסו - פנסו אחד ממסליקי הנשק בעיר העתיקה

לאחר שבגר מנשה וגויס לארגון ההגנה בשנת 1947, עבר הכשרה כמקלען , החל לפעול בהכנת סליקים ובהברחת נשק תחמושת וחומרי נפץ לעיר העתיקה , על פי סיפורו היה מקבל מנשה הודעת קוד שעליו להגיע למפקדת ההגנה ברחוב הלל , בהגיעו היה מקבל הודעה להכין סליק ולהתארגן להכנסת הנשק לתוך העיר העתיקה .

לצורך קבלת הנשק היה מגיע לרחוב הסולל - החבצלת לאפסנאים בני משפחת קרייצמר בעלי המתפרה לבגדים ותגים לצבא הבריטי , שקבלו את הנשק במערכת ההברחה,לאחר יצירת הקשר , הועמסו כלי הנשק והחומר הנלווה לקרקעיתם הכפולה של טנדרי הסבלים הכורדיים של רחוב החבצלת,מעליהם הועמסו ארגזים ומוצרים כהסוואה ,מנשה והנהג היו מתיישבים בקבינה ועשו את המסע דרך שער יפו ולרובע היהודי .

לאחר שנפרק הנשק הוא אוחסן בסליקים שהוכנו מבעוד מועד, הסליק הנפוץ היה בתוך הגבהה מבטון שנמצאה בכול בית ,שעלייה היו מניחים ביום את מזרוני תושבי הבית שישנו עליהם הדיירים בחדרים,סליק נוסף היה ברחוב בית אל,מעל בית הכנסת אליהו הנביא,בביתם של משפחת ביטון,בביתם של משפחת תורגמן ועוד.

סיפורו של מנשה פסו - פנסו אחד ממסליקי הנשק בעיר העתיקה
 
רחוב הסולל חבצלת עיתון דואר היום

עיתון דואר היום פעל בין השנים 1919- 1936 כעיתון יומי בעריכת איתמר בן אבי בנו של אליעזר בן יהודה, חלק ממטרת ייסוד העיתון היה להלחם בהשפעה הרוסית של התרבות הרוסית בידי גלי העלייה הרוסית לארץ ישראל.

יש הסבורים העיתון חיקה את העיתון האנגלי הדיילי מייל, כאשר הרצון של עורכיו ילידי ארץ ישראל והעולים בעלייה הראשונה ליצור משקל נגד ולהעלות את הנושאים הפוליטיים והכלכליים של תושבי הארץ והוותיקים, במיוחד את התושבים הספרדיים שהתיישבו בארץ לאחר גרוש ספרד (ס"ט) .

בין חידושי העיתון היה הופעתו בשעות הבוקר,מלחמתו הבלתי מתפשרת להנחלת השפה העברית בין תושביה היהודים של ארץ ישראל, כתיבה על נושאים מארץ ישראל ומהגולה בנימת נגד לכוון הסוציאליסטי שגלי העלייה השנייה ניסו להנחיל בארץ ישראל, דעות אלו יצרו התנגדות נרחבת של תושבים בארץ ישראל , למרות שבימי השיא של העיתון היו לו מעל לשבעת אלפים מנויים.

רחוב הסולל חבצלת עיתון דואר היום
 
שיירת הדסה לבית החולים הדסה בהר הצופים

תחנת המוצא של שיירת הדסה ( שיירת הכ"ו ) שנתקלה במארב בשכונת שייח גראח שבה נטבחו 76 מאנשי השיירה בדרכם להר הצופים, החלה בהתארגנותם ויציאתם מרחוב הסולל – החבצלת לדרכם.

מסע השיירה החל בשעות הבוקר המוקדמות ב  13,4,1948 בעת שהחל מסע השיירה היא כללה : משוריין מוביל לאחריו אמבולנס שהיו בו מנהל הדסה ד"ר חיים יסקי ושנים עשר רופאים ואחיות, שני אוטובוסים משוריינים מחברת המקשר שהסיעו כשישים נוסעים,אמבולנס נוסף,שלוש משאיות מחברת הסבלים של רחוב הסולל ומשוריין סגר את השיירה .

שיירת הדסה לבית החולים הדסה בהר הצופים
 
רחוב הסולל 9 החבצלת מערכת העיתון דואר פלסטין (פלסטין פוסט)

תחילתו של העיתון המנדטורי באנגלית ברחוב הסולל 9 החבצלת ,היה שנת 1925 שאז נקרא ג'רוסלם בוליטין , בשנת 1932 נקרא פלסטין פוסט עד קום המדינה שלאחריה נקרא ג'רוסלם פוסט,העיתון היה בבעלות האזרח היהודי גייקוב לנדאו ,בעל הוצאה לאור באמריקה, העורך הראשי היה גרשון אגרונסקי – כפי שאנו מכירים בשמו המעוברת גרשון אגרון לימים ראש עיריית ירושלים,עורך נוסף לתחילת העיתון בשנת 1929 היה האנגלי ממוצא יהודי דוד גויטן לימים שופט בית המשפט העליון בארץ ישראל.

מטרתו של העיתון הייתה , להלחם על זכות העם היהודי למולדת משלו ולזכות העלייה היהודית לארץ ישראל, העיתון בשיא פריחתו בתקופת המנדט הגיע לתפוצה של למעלה מעשרים אלף גיליונות ביום,לאחר קום המדינה בשנות החמישים רכש את העיתון שוקן והחליט להעבירו לתל אביב, אנשי המערכת ובראשם העורך גרשון אגרון ,התנגדו להעברה ולכן, פתחו באותו מקום את העיתון שהחליף את שמו מג'רוסלם בוליטין לג'רוסלם פוסט,בשנת 1989 נרכש העיתון בידי קבוצת עיתונים קנדית ומאז ממשיך את שווקו תחת אותו השם.

בעת הפיצוץ בפברואר 1946 ,נפגע המבנה שנבנה בשנת 1933, אך לא התמוטט מאחר ובמבנה הוכנסו הגנות מלקחי רעידת האדמה של שנת 1929, בעת הפיצוץ נהרגו במבנה שלושה אנשים ונפצעו כשלושים,למרות הפיצוץ המשיך העיתון למחרת את תפוצתו בעזרו בבית הדפוס אחווה ובבית הדפוס ליפשיץ.
 
תודה לשלטי לוחות אבן לתמונה
רחוב הסולל 9 החבצלת מערכת העיתון דואר פלסטין (פלסטין פוסט)
 
רחוב הסולל פינת רחוב יפו 40 ספור רחוב הסולל החבצלת

לאחר שהצליחו זלמן וייט ושותפו איתמר בן אבי לרכוש את חלקת האדמה בשנת 1918-19 שעלייה הוקמו מערכות העיתונים,הם קראו לחברה חברת הסולל וויט ובן ארי שותפות, על חלק מהחלקה שרכשו ,בנו ברחוב הסולל את מבנה בית הסולל הישן ,בשאר השטח נבנו מבנים נוספים בידי קבלנים אחרים הן למגורים והן למסחר.

חברת הסולל שעל שמה נקרא בתחילה רחוב הסולל הוקמה בשנת 1919, על מנת לפתוח ולהקים על החלקה שנרכשה מבנים ,בעת שקבלו את רישיון הבנייה מהעירייה , הובטח להם כי בחלקה יסלל רחוב שיתחבר לרחוב יפו בתחתיתו ובחלקו העליון יחובר לרחוב הנביאים, לאחר מכן קראה העירייה את שם הרחוב בשם הקבוצה הסולל, את שמו החבצלת קיבל הרחוב משמו של העיתון החבצלת ,חברי חברת הסולל ,הקימו במבנה הראשון שהקימו את מערכות העיתונים : דואר היום בעברית, פלסטין ויקלי (פלסטין פוסט) באנגלית והעיתון בשפה הערבית באריד אל יום ( בארוד).

חברי הקבוצה שהקימו את חברת הסולל היו : זלמן וייט בעל הממון והממונה על הניהול, בנו של ליפא מאיר ויגולניק  , אלכסנדר אהרונסון, אשר ספיר,איתמר בן אבי,פרץ קורנפלד ( דגן) בן ציון רובינשטיין,יצחק עבאדי והעיתונאי אברהם אלמליח .

רחוב הסולל פינת רחוב יפו 40 ספור רחוב הסולל החבצלת
 
רחוב הסולל 9 – חבצלת סיפור פיצוץ מכונית התופת בשנת 1946
מכונית התופת האנגלית שהוכנה בידי חיילים בריטיים , לאחר חקירה התברר כי את המשאית הצבאית הממולכדת הניחו בפקודותיו של עבד אל קאדר אל-חוסייני והוצבה במקום בידי שני עריקים בריטיים, המכונית   והועמדה במקום הפיצוץ בין בית הסולל ובין בית ברוך ברחוב הסולל, בידי אנשים שהיו לבושים בבגדי צבא בריטיים. מכונית התופת התפוצצה בבוקר 1.2.46  ברחוב הסולל ,ליד מערכת העיתון דואר פלסטין ( פלסטין פוסט) העיתון היומי בשפה האנגלית שהיה בבעלות יהודים ברחוב הסולל 9 , מבנה בן שלוש קומות שכלל גם את דפוס ירושלים ובית ברוך הסמוך ,כתוצאה מהפיצוץ נחרבו מספר בתים ונפגעו דיירי דירות ואנשי מסחר ששהו ברחוב, במקום גם פרצה שריפה, הנותרים מתושבי הרחוב ארזו את מיטלטליהם ועברו להתגורר בשלושת בתי המלון ברחוב בן יהודה .
בעת הפיצוץ בפברואר 1946 ,נפגע המבנה שנבנה בשנת 1933, אך לא התמוטט מאחר ובמבנה הוכנסו הגנות מלקחי רעידת האדמה של שנת 1929, בעת הפיצוץ נהרגו במבנה שלושה אנשים ונפצעו כשלושים,למרות הפיצוץ המשיך העיתון למחרת את תפוצתו בעזרתו של בית הדפוס אחווה ובבית הדפוס ליפשיץ.
 
תודה לשלטי אבן בעבור השמוש בתמונה
רחוב הסולל 9 – חבצלת סיפור פיצוץ מכונית התופת בשנת 1946
 
רחוב הסולל חבצלת הסבלים הסלוניקאיים והכורדים

כאשר מספרים על הסבלות בירושלים שהחלה בסביבות שנת 1870 בירושלים , קושרים את הספור לרצון לכבוש את הענף לטובת עבודה עברית ברוח ימי העלייה הראשונה ובהמשך בשנייה ולהדיר מן העבודה את הסבלים הישמעאלים  ,בתחילה מלאכת הסבלות הייתה על גבות הסבלים שנעזרו בסל התלוי על גבם,לאחר מכן בעגלות הרתומות לבעלי חיים ,בהמשך החלו לרכוש אופנים בעיקר תלת גלגל, אופנועים מעודפי הצבאות ולאחר מכן התקדמו למשאיות ,אך למרות הקדמה עדיין נדרשה הסחיבה הפיזית מהגלגלים לבתים והעמסה על הגלגלים.

הסבלות האמיתית הטהורה התמלאו בחששות מפני הקדמה שהחלה לדחוק את רגליהם מעבודתם במיוחד שהחלו המנופים לצוץ בארץ ישראל, כמובן שהבנים החלו להתרחק  מהמקצוע ומקסימום מוכנים להיות בעלי העגלות ,מן העבודה הקשה נותרו הסיפורים והאגדות  .

רחוב הסולל חבצלת הסבלים הסלוניקאיים והכורדים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור