דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

רחוב הרב קוק

רחוב הרב קוק 12 כיום בית התעשיינים

מבנה הנמצא בתהליכים משפטיים לנושא דמי המפתח

רחוב הרב קוק 12 כיום בית התעשיינים
 
רחוב הרב קוק 8 בית אברהם ברוכוף

הבית שנבנה ליד חנות העבר משכית ,בית שנבנה בידי ערבי עשיר בשנת 1870 , הבית נרכש בידי אברהם בורוכף ,מבנה האבן הוקם בצורת האות העברית חת,כמבנה אבן מוקף חומה , לאחר רכישתו הוסיף בורוכוב תוספות בנייה סופו שהיה מבנה בן שתי קומות מלבני ומאורך

למרות שהמבנה נרכש זמן קצר לאחר בנייתו ,אברהם עבר לגור בו רק בשנת 1909,שטחו של המבנה היה מימין לבית משכית עד מאחורי המבנה של מלון תל אביב הנקרא כיום רון.

בשטח לאחר קום המדינה הוקמה תחנת האוטובוס של אגד לפרוורי ירושלים , לאחר מכן כאשר עברה אגד למשכנה החדש,הפך המגרש לחניית מכוניות,בחלקו המערבי של הבית נבנה בית כנסת של המשפחה על שם אביו ברוך ג'יהן ,מאחורי מלון רון הושכר חלק מהמתחם לאיש הדפוס ליפשיץ,שפתח שם בית דפוס .

רחוב הרב קוק 8 בית אברהם ברוכוף
 
רחוב הרב קוק 4 פינת רחוב יפו 44 בית הכבוד הציבורי

עיריית ירושלים המנדטורית החליטה בשנת 1938 להפקיע את חלקתו של טוקטלי ,שאותה רכש מידי אברהם בורוכוב (בורוכוף) אחיו של משיח בורוכוב ,החלקה ניצבה מאחורי מלון תל אביב ( כיום מלון רון) בכיכר ציון ,על מנת לבנות עליו בית כבוד ציבורי,לאחר ההפקעה נבנה על שטח האדמה שהופקע בית כבוד (שירותיים ציבוריים ) , המבנה תוכנן כיאות והיה מפואר במיוחד צורתו הייתה כאוניה שהחרטום כלפי רחוב הרב קוק .

תכנון בית הכבוד ההיסטורי ניתן לאדריכלי מחלקת מהנדס העיר בירושלים בידי הרפורד ואברהם ארליך,גובה המבנה היה מעל לחמישה מטר,כאשר במרומי הקירות נפערו שרשרת חלונות שהכניסו אויר צח וסילקו ריחות החוצה,חלונות רבים אלו גם נתנו תאורת יום טובה במבנה ,פרטי הבנייה תוכננו בקפידה כולל שלטי לוחיות הנחושת בכניסות .

בשטח שמעליה לאחר קום המדינה ,הוקמה תחנת האוטובוס של אגד לפרוורי ירושלים , לאחר מכן כאשר עברה אגד למשכנה החדש,הפך המגרש לחניית מכוניות בחלקו המערבי של הבית נבנה בית כנסת של משפחת בורוכוב  על שם אביו ברוך ג'יהן ,בשטח מאחורי מלון רון ,הושכר גם חלק מהמתחם לאיש הדפוס ליפשיץ,שפתח שם בית דפוס .

רחוב הרב קוק 4 פינת רחוב יפו 44 בית הכבוד הציבורי
 
רחוב הרב קוק 10 בית הקונסוליה האוסטרית (משכית)

בשנת 1847 החליטה הקיסרות האוסטרית ,כי צריך לחזק את מעמדה של אוסטריה בארץ ישראל כנגד הקונסוליות השונות שהתמקמו בירושלים העתיקה ,על מנת לשרת את נתיניהם והצליינים,גם רצונם לתפוס חלק בהתעוררות הנוצרית הדתית גרמו לה לפתוח קונסוליה בין חומות העיר העתיקה, נתון מעניין מציין כי בתחילת המאה העשרים,היו למעלה מששת אלפים נתינים אוסטרים ,שחיו בארץ ישראל רובם בירושלים חלקם הגדול היה יהודי.

כאשר נבחנו מסמכי הקונסוליה שנותרו בארץ בפעילות בשנים 1847-1917 , נתגתה פעילותה הענפה בתחומי החיים בארץ ישראל ובירושלים במיוחד,נתגלו קרוב לשלוש מאות תעודות אזרחות שניתנו בעיקר ליהודים לארץ ישראל שסידרו את התיישבותם באישור הממשל העותומאני בארץ ישראל, בל נשכח את הסיוע החקלאי והאנושי שניתן לנתינים אלו .

כאשר החלה נהירת הקונסוליות הזרות ,לבניית בתי קונסוליה מחוץ לחומות, נבנתה גם משכנה של הקונסוליה האוסטרית, שנבנה בתקופה העותונאמית ,המבנה היה מוקף בחומה וגן גדול בחזיתו ובחלקו האחורי של המבנה , לאחר מלחמת השחרור נפתחה במקום פנימיית מוסד הרב קוק,לאחר מכן שימש את הכמורה הקופטית בירושלים, כאשר הם עזבו שימש המקום את מערכת העיתון הג'ירוזלם פוסט לאחר מכן בשנת 1963 נפתח בית משכית לאחר שיפוץ .

רחוב הרב קוק 10 בית הקונסוליה האוסטרית (משכית)
 
רחוב יפו 46 פינת רחוב הרב קוק נעלי חליפא (כליפא )

המבנה החד קומתי רכושה של משפחת קוקיא,בעל גג הרעפים הוקם בשנות העשרים של המאה העשרים ,מבנה המושכר בדמי מפתח , האדמות לאורך רחוב יפו ,שנקנו בידי משפחת קוקיא ,במיוחד בידי האח יוסף בנו של האח אפרים ,שרכש את האדמות בחלקה הצפוני של דרך רחוב יפו והקים את המבנה בטרם הקים את מבנה העמודים.

מעט על משפחת חליפא (כליפא)

תחילת סיפורה של משפחת חליפא (כליפא) מתחיל בעיר שיראז בפרס,שבה הסבא שימש כרב העיר,האגדה מספרת כי באחד הימים בעת שערך הרב חליפה קניות בשוק,ירק לעברו אחד המוכרים והוסיף בצעקה כי הוא יהודי מטונף,הרב נעלב מן המעשה והקללה והחליט כי המשפחה עוזבת ועוברת להתגורר בארץ ישראל.

במסע שנערך דרך הים לנמל יפו,עלו אב הסבא (שמת בדרך וארונו התגלגל להודו)הסבר רבא יצחק כליפא אביהם של הסבא דוד (חליפא) ואחיו אברהם ורעייתו כתון הקבלנים,האחים ובני המשפחה,האגדה מספרת כי בטרם נחתו בנמל יפו השתלטו על האונייה שודדי ים והשליכו את המשפחה לים.

   

רחוב יפו 46 פינת רחוב הרב קוק נעלי חליפא (כליפא )
 
 
 
בניית אתרים - שרקור