דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

מגרש הרוסים ותולדות המבנים במתחם

סיפור מגרש הרוסים א

הקדמה לכניסת הרוסיים לארץ ישראל

לרכישה של אדמות מתחם מגרש הרוסים קדמה בשנת 1844 ,הגעה של הארכימנדריט הרוסי פורפדיי אוספנסקי מטעם הכנסייה האורתודוכסית הרוסית ,כאשר הוא נושא בכיסו סכום של כשלוש מאות אלף פראנקים זהובים ,בעבור המנזרים האורתודוכסים בארץ ישראל ,ממון רב זה שהביא איפשר לו ,להוריד ממעמדה את הכנסייה האורתודוכסית היוונית ששלטה בארץ ישראל.

כיוון שהכנסייה האורתודוכסית הרוסית צברה כוח , מיהרו שליטיה של רוסיה להגדיל את המשלחת גם באנשי מנהל חילוניים ,רק לאחר התבססות הכנסייה האורתודוכסית החלו ראשי הכנסייה של המיסיון הפרבוסלאבי בשנת 1857 להגיע גם לארץ ישראל על מנת לרכוש אדמות ולהתבסס כאחותה האורתודוכסית , לצורך זה הפקיד אחיו של הצאר סרגיי ניקולאי בידה כסף לביצוע הפרויקט,לצורך זאת הוקמה בשנת 1880 "החברה הארץ ישראלית (פלשתינאית )הרוסית הפרבוסלאבית הקיסרית " שמטרתה הייתה לבנות אכסניות למגורי צליינים , בהמשך אף המשיכו אנשי הכנסייה לרכוש שטחים ( יש הטוענים כי את האדמה רכשה הכנסייה ממשפחת טאונוס) מחוץ לחומות מגרש הרוסיים ולבנות גם שם מבני מגורים ומסחר , בתחילה נקרא המתחם ירושלים החדשה (נבוי ירוסלמה ) הערבים קראו לה מוסקובייה .  

 

סיפור מגרש הרוסים א
 
סיפור מגרש הרוסים ב

תקופת השלטון הבריטי במגרש הרוסים

כיוון ששלטונות המנדט בארץ ישראל ,סירבו להכיר בבעלות הממשלה הרוסית סובייטית שהוקמה ברוסייה , הם חוקקו חוק מנדטורי בשנת 1926 ,בחוק הוסמך המושל הבריטי בירושלים לטפל בכול הרכוש הרוסי בארץ ישראל,
כול המבנים שהיו ברשות הרוסים ושלא שימשו לצרכי הדת , נלקחו בידי השלטונות לאיכלוס מוסדות ממשל מנדטוריים,תמורת תשלום שכר השכרה, בכספים אלו תמכו הרוסים בכשלוש מאות נזירות ונזירים שנשארו בארץ ישראל ושרובם סירבו לחזור לרוסיה הקומוניסטית.

בעת השלטון הבריטי בירושלים לאחר מלחמת העולם הראשונה , תפס הצבא הבריטי ששילם דמי שכירות לראשי הכנסייה הרוסית הפרבוסלאבית הקיסרית , למתחם נכנסו  מוסדות השלטון והמשטרה,בתחילה הוצב במקום הכוח ההודי שפינה את המבנים במתחם בעת שעבר למחנה סרפנד, למחלקת החקירה והפשעים במבנה של אכסניית סרגי, המפקדה העליונה של המשטרה, מחלקת ההגירה והעלייה מחלקת העבודות הציבוריות ומחסני האספקה , עוד מוסדות שלטוניים שהתיישבו במקום : מפקדת המשטרה,בית החולים הממשלתי,בית הסוהר המרכזי, משרדי ההגירה משרדי ממשל מחוזיים.

סיפור מגרש הרוסים ב
 
מגרש הרוסים בית החולים הרוסי אגף החנייה בעיריה

מיקומו של המבנה במתחם מגרש הרוסים בכיכר ספרא 13,בשנת 1862 נבנה בית החולים הרוסי הראשון מחוץ לחומות, תכנון המבנה נמסר לאדריכל הרוסי מרטין איוונוביץ אפינגר, בית החולים שבו הוצבו כחמישים מיטות , נועד לשמש את עולי הרגל הרוסיים הנוצריים בעיקר את האורתודוכסיים ( הזקנים והבבושקות) בעת ביקורם בירושלים ואף סיפק את העזרה הרפואית הקהילה לא ברמה הגבוהה ,בנוסף לצורך הצליינות בארץ ישראל, צורף אוהל רפואה נייד, שנע עם הצליינים הרוסים ברחבי ישראל, במקומות הקדושים לנוצרים.

 

בית החולים נבנה מאבן והיה בן שתי קומות וקומת מרתף ,הוא נבנה כמבנה מלבני מאורך כאשר בכול קומה היה פרוזדור מאורך שממנו יצאו חדרי הטיפולים והאשפוז, בקומה הראשונה נקבעו חדרי המגורים של הסגל ובית המרקחת, בחזיתו של המבנה , נבנה גמלון מעל דלתות הכניסה ,שעליו נקבע סמל החברה הישראלית רוסית האורתודוכסית הקיסרית ברוסית, ונחקק  הפסוק מספר ישעיהו "למען ציון לא אחשה ולמען ירושלים לא אשקוט".

 

לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917 כנגד הקיסרות ברוסיה ,חדלה העלייה לרגל לירושלים מרוסיה ובית החולים בעת מלחמת העולם הראשונה הפך להיות בית חולים צבאי תורכי ולאחר מכן אזרחי, בתקופת המנדט שימש כבית חולים ממשלתי ולאחר מלחמת העצמאות הפך לשמש כבית החולים צבאי ונקרא בית החולים אביחיל ,לאחר המלחמה משפסק להיות בית חולים ,הוא הוסב למעבדות ובית הספר לרוקחות ,כשלוחה של בית החולים הדסה ,עד שנמסר לצרכי העירייה ,למחלקת אגף החניה השנוא עלינו הירושלמים ,כיום הוא ממוקם במעבר הראשי לכיכר ספרא לפני המבנה הראשי של העירייה ומספרו 13 במבני העירייה.

 

מגרש הרוסים בית החולים הרוסי אגף החנייה בעיריה
 
מגרש הרוסים אצבעו של עוג

העמוד השכוב בכניסה למגרש הרוסים

זוכר אני את ילדותי בעת שהיינו מגיעים לראות את העמוד במסגרות לימודיות ,או מתפלחים מבית הספר על מנת לחזות בפלא הגדול ששולב בהילת בית המקדש בימיו של הורדוס,העמוד ששכב על מצע אבנים שאנו כינינו " ערשו של אצבע עוג " שנותרו מחציבתו העצימו את גודל החוויה שלנו כילדים.

ממש בכניסה למתחם בית המעצר ומטה משטרת מחוז ירושלים במגרש הרוסים שכוב עמוד אבן בתוך בור חציבתו המחובר לסלע ממנו נחצב,אורכו של העמוד כשנים עשר מטר ועוביו מעל מטר וחצי ,לאחר שנחצב הושאר במקום וכוסה בידי המאות שעברו בסחף ואשפה.

הכינוי שקיבל העמוד היה אצבעו של עוג , באגדות ירושלים ניתן הכבוד לכינוי אצבעו של עוג לקונסול הצרפתי קלרמון גנו ששרת בירושלים במחצית המאה העשרים ,שבנוסף לעבודתו הקונסולרית ,חקר את עתיקות ארץ ישראל וירושלים העתיקה .

מגרש הרוסים אצבעו של עוג
 

מבנה בית הקונסול הרוסי במגרש הרוסים נבנה בשנים 1863-5,מיקומו בחלק המזרחי של מבנה העירייה המרכזי , המבנה תוכנן בתחילה לשמש כחמאם ובית רחצה וכבית הארחה לנכבדים ,לאחר שהחלו להקימו הוחלט להסב אותו ,למעונו של הקונסול הרוסי בארץ ישראל.

המבנה נבנה בפאר מבחוץ ומבפנים הושקעו בו מאמצים גדולים להפכו לבית שכלל רהוט מפואר, שטיחים,וילונות ואביזרים ברמה גבוהה, על קירותיו נתלו תמונות וציורים חלקם של השליטים ברוסיה ,מעל לגג התנוסס מגדל שנבנה שאיננו קיים כיום,מתחם בית הקונסול הרוסי היה בצורת האות חת העברית, כאשר חזיתו הופנתה לרחוב שבטי ישראל של היום,בחזיתו מעל לדלתות החזית בגמלון נחקק סמלו של הצאר ניקולאי השני .

כקונסול רוסי הראשון בארץ ישראל שימש ווסילי פאדרו קזשווינקו ורעייתו מקסימוף ,כאשר נבחר לכהונה הצאר אלכסנדר השלישי ,זימן הקונסול הרוסי את נבחרי הצבור ,הקונסולים הזרים בארץ ישראל,את נכבדי היהודים, המוסלמים,התורכיים והנוצרים לקבלת פנים חגיגית למעונו .
 

 

מגרש הרוסים בית הקונסול הרוסי
 
 
 
בניית אתרים - שרקור