דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

כיכר ציון פינת יפו ובן יהודה

 
 
 
כיכר ציון פינת רחוב בן יהודה 1 בית דוד אבולעפיה חנות שוורץ הגדול

הוגו שוורץ בנו של וולטר שוורץ ורעייתו דורה שוורץ נולד באוסטריה ,שהקים באוסטריה רשת של חנויות כול בו מפורסמת בשם כולבו שוורץ,כאשר התגייס האב וולטר שוורץ האב כחייל במלחמת העולם הראשונה ,נחרבה רשת החנויות והוא נאלץ להקימה מחדש בעיקר בעיר מולדתו זלצבורג, אך הוא פתח סניפים נוספים באוסטריה.

כאשר החלו לנשב רוחות התורה הנאצית בגרמניה ובאוסטריה עלתה האם דורה ושלושת ילדיה לארץ ישראל בשנת 1933 עקב היותה ציונית (בני משפחתה הקדימו אותה והגיעו לארץ ישראל בשנות העשרים והתיישבו בבנימינה) דורה החליטה להתיישב בזיכרון יעקב, לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938 הוחרם רכושו של האב וולטר שוורץ והוא מצא את מותו במרתפי המעצר.

האם דורה שהייתה מכורה לטבעונות וצמחונות ושמירה על גוף בריא, פתחה במושבה זיכרון יעקב לאחר ששכרה את אחוזת לנגה ,לפנסיון קראה  דורה "בית החלמה דורה שוורץ "פנסיון שהתפרסם בזכות המגמה הבריאותית שבו והמיצים המיוחדים שהוגשו שם למתארחים, שועי הארץ ואנשים רבים פקדו את הפנסיון בעיקר מאנשי העלייה השלישית העלייה היקית.

כיכר ציון פינת רחוב בן יהודה 1 בית דוד אבולעפיה חנות שוורץ הגדול
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3

תולדות מגורי משפחת שמואל חביליו

ניסים חביליו ושמואל חביליו עברו להתגורר בימין משה בדרכם למגורים ,בשכונת מחנה יהודה בבית יעיש, לאחר שהתגוררו תקופת מה בשוק מחנה יהודה ,שמואל גר בקומה השלישית בבית יעיש,ברחוב הערמונים , בשנת 1935 עקר שמואל ועבר לרחוב הטורים ורכש דירה מרווחת בת שלושה חדרים מידי הקבלן הערבי עיסא מוסא בקומה הרביעית .

 

בנו שלמה וחבריו נהגו ללכת להפגנות כנגד השלטון הבריטי ,באחת ההפגנות הוכה שלמה בראשו בנבוט בידי שוטר בריטי, כיוון שנפצע הובהל לבית החולים ,בעת שערכו לשלמה טיפול ובדיקות נתברר כי הוא נולד עם מום בלב .

 

מכיוון שכך החליטה המשפחה להחליף את דירתם בקומה הרביעית בבית שדירתם תהיה בקומת הקרקע ברחוב שהוליך לבית הספר תחכמוני ,על מנת לא לסכן את שלמה במאמץ העלייה במדרגות,סידור זה החזיק עד שמלאו לשלמה 17 שנה והוא נפטר ממחלתו.

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 3
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1

כיצד סתם הדור השלישי ,את הגולל על אייקון ירושלמי מפואר זה.

הקדמה

משפחת חביליו הגיעה לארץ ישראל לאחר גרוש ספרד ,בדרכם עברו בעיר סקופיה במקדוניה ,סברה אחרת מספרת שעצרו בסרביה , חלק מהמשפחה נשאר במקום וחלקם עברו להתגורר בארץ ישראל ,חלקם בצפת וחלקם בירושלים , מורשת המשפחה מספרת על מגורים לאורך למעלה משבע מאות שנים בארץ ישראל,המשפחה מתהדרת בתואר ס"ט כיאה ליהודים ספרדיים שהגיעו מספרד לאחר הגרוש והתיישבו בארץ ישראל.

כאשר אנו דנים על נושא העבודה העברית במיוחד בין חומות העיר העתיקה ,אנו רואים את השבר הגדול וההתייחסות של האנשים שחיו מהשנורר ,מה שאנו מכנים כספי החלוקה,בחורים צעירים יהודיים יצאו לעבודה משתי סיבות ,הצורך הכלכלי של משפחות עניות שחיו בעיקר משכרם של בניהם העובדים, נערים שנפלטו ממערכת הלימודים המסורתית של לימוד בחדר או ישיבות , מחוסר יכולתם או רצונם ללמוד במסגרות דתיות , או מבעיות כלכליות ,תופעה זאת התגברה בעיקר בקרב אנשי העלייה השנייה ואילך.

 

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1
 
רחוב סלומון 2 פינת כיכר ציון - בנק הפועלים ומלון מאחור

בשנת 1970 מכרה חברת הכשרת הישוב את הנכס והאדמה לקבוצת יזמים שבנו על השטח לאחר מאבק משפטי שנמשך עד שנת 1972 ,של בעלי הנכסים במבנה על זכויותיהם בעיקר החנויות בחזית, נסגר בית הקולנוע סופית , המבנה נהרס ובמקומו הקימו היזמים את מבנה בנק הפועלים ומאחוריו את המלון .

רחוב סלומון 2 פינת כיכר ציון - בנק הפועלים ומלון מאחור
 
השלט המואר לבית החרושת לסיגריות מספרו בכיכר ציון

חברת מספרו בע"מ לסיגריות נוצרה בשנת 1921 ,בידי האחים מספרו ,בית החרושת מספרו היה מהראשונים שעסקו בענף הסיגריות בארץ ישראל, תחילתו בעיר יפו, בשנים 1921-1924 , אז עבר למקום חדש בעיר ובשנת 1926 רכשו גם את מפעל הסיגריות מברוק החיפאי, ובשנת 1935 עבר המפעל למיקומו בגני התערוכה בתל אביב.

בבתי החרושת של התוצרת העברית ,ייצרו את הסיגריות: מספרו,ישוב,אמיר,שוסה ,לטיף , מברוק ,יסמין ואותמן, הוליווד,אוניברסל,אקסטרה,פרפר,הגמל המעופף,נרקיס,כדור רגל, חנון,היט,מוטיסיאן לגלגוליו שנוצרו בהמשך הדרך ועוד.

בשנת 1926 ,היזמים הערביים החיפנים  קרמן (קארמן) רחוב יחיאל בחיפה , דיק וסאלטי , מכרו את בית החרושת שלהם לסיגריות מברוק ובשם השני אותומן בחיפה ,לסוחרים האחים מספרו ( מיספרו) , לאחר שרכשו את בית החרושת ,עבר לנהל אותו דיק שהיה אחד הבעלים

השלט המואר לבית החרושת לסיגריות מספרו בכיכר ציון
 
רחוב יפו 39-41 ראינוע קולנוע ציון

צריף ראינוע ציון הוקם בשנת 1912 , פעילותו נמשכה לאורך שישים שנה עד שנת 1972, בעת שהוקם הראינוע , כאשר נכבשה הארץ בידי הבריטים הם הקימו כיכר בחזית הראינוע והשם של הכיכר נקרא ציון על שם הראינוע ולא על פי הסברות ,ככיכר סנסור כשם בית סנסור שהוקם כעשרים שנים מאוחר יותר.

צריף הראינוע הוקם על אדמה בבעלות הכנסייה היוונית האורתודוכסית,את הרעיון לראינוע יזם תושב ירושלים בשם גוריני ששכר את השטח מהכנסייה ובנה עליו צריף שהכיל כארבע מאות מושבים,גוריני ניסה את מזלו בהפעלת הראינוע ונטש את הרעיון לאחר שנה ובשנת 1913 העביר את הראינוע לידיו של היזם הטמפלרי סמואל פייג,שקבע את שמו כראינוע פייג, תפעול הראינוע בידיו של פייג נמשך עד מלחמת העולם הראשונה  ובשנת 1916 מכר את המקום לישראל גוט, בעת שרכש את הראינוע פנה גוט לבנקאי קוקיא במטרה לעניין אותו בשותפות ,אך קוקיא דחה את ההצעה בנימוק שהוא עוסק בבנקאות ורכישת אדמות ולא במסחר, לאחר סירובו ולאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת 1919 ,צרף גוט אליו את השותף יצחק פרץ  .

רחוב יפו 39-41 ראינוע קולנוע ציון
 
ראינוע קולנוע ציון רחוב יפו אגדת הסרטים בימי שישי

מסיפורם של זקני ירושלים ,כך סיפרו : האברכים השומרים על הדת ( שבאס) , שהיו עוברים בימי שישי ברחוב יפו אצל בעלי החנויות ,על מנת לזרזם לסגור את בתי העסק ,מפאת קרבתה של כניסת השבת, בעת שעברו היו עושים את מלאכתם בצעקות וברכות על ראשי המאחרים ,כאילו כול העולם עומד על מצוותם לסגירת העסקים בשבת, שמא יגלשו שעות הפתיחה מעבר לזמן הקובע של כניסת השבת.

והנה ,בעת מעברו ברחוב ליד קולנוע ציון ,רואה אחד הצדיקים הצעקנים כי בקולנוע ציון דולק האור לאחר כניסת השבת, מיד הזעיק את חבריו לקולנוע ציון בצעקות ,ראו קולנוע ציון משחק סינמה בזמן שבת, הגיעו האברכים הצעקנים לפתח הקולנוע ודרשו להיכנס כאשר הם צועקים חלול שבת ( סטייטש) יצא אליהם בעל הבית והסביר כי פקידי המנדט ושוטריה צופים בסרט כגוף צנזורה בטרם יצא אל האקרנים.

לא עזרו הסבריו לצעקנים, כיוון שכך ענה להם בעל הבית ,באם חשקה נפשכם דווקא לצפות בסרט בשבת ,הרי אתם מוזמנים בכבוד ובחינם, אך תדעו שאין אני אשם באם תראו אשה ערומה למחצה מוקרנת על המסך,נכנסו הצעקנים לבית הקולנוע בברכתו של בעליו שאמר לכה דודי לקראת כלה ,פני סינמה נקבלה.

ראינוע קולנוע ציון רחוב יפו אגדת הסרטים בימי שישי
 
אגדה ירושלמית לראינוע ציון

כאשר לקחו לידיהם האחים גוט את הראינוע ציון בתקופה התורכית , הם התקינו בו את המקרנה שנקראה אז קינומאטוגרפי , מכשיר פרימיטיבי מתחילת הסרטים בעולם התמונות הנעות ,האדם שהביא את המכשיר לירושלים והציע אותו לבעל בית הקפה פייג ,במושבה הגרמנית שהתחיל להקרין בו סרטים ,אך תוך תקופה קצרה סגר את אולם ההקרנה בבית הקפה.

את מכשיר הקינומאטוגרפי, רכשו האחים גוט בעבור הקולנוע שפתחו בכיכר ציון,הבעייה הראשונה שנתקלו בה היה שנשאר רק עותק אחד של סרט ברשותם , את אותו העותק הקרינו מספר שבועות, אלא שלצופים נמאס עמדו והתלוננו בפני השלטון התורכי בירושלים שדרש להפסיק את הקרנת העותק הבודד.

זקני העיר מספרים כי על פי האגדה מצאו האחים פטנט גאוני והחלו להקרין את העותק מהסוף להתחלה, כיוון שאת התושבים לא עניין תוכנו של הסרט ,אלא לראות תמונות זזות על המסך, נמשכה הבדיחה הפנימית עוד תקופת מה, עד שבעלי הראינוע מצאו סוכנות שתספק לראינוע סרטים נוספים.

אגדה ירושלמית לראינוע ציון
 
רחוב יפו 43-45 קונדיטוריה קפולסקי

עקיבא קפולסקי, היה בעליה של קונדיטוריה בליטא וכשעלה ארצה בשנת  1934, הקים את בתחילה את קונדיטוריית קופולסקי ברחוב אלנבי בתל אביב . כאשר קפולסקי הפכה לרשת בתי קפה בארץ ישראל שהגישה עוגות, מאפים וקפה החליטה המשפחה למכור  זיכיונות לארבעה סניפים של קפולסקי באזור תל אביב ורמת גן ואחת בירושלים ,באגדות בית הקפה מסופרים הידוענים כמו :רעייתו של בן גוריון פולה בן - גוריון שהייתה רוכשת עוגת שמרים לעומתה גולדה מאיר בחרה לטעמה בעוגות יבשות , רבים מתושבי תל אביב העדיפו לרכוש זאכר קוכן,

בקונדיטוריה וברשת שלהם ניהלו בני הזוג קפולסקי עקיבא וסימה , את הפיקוח ושמירת שמם הטוב , לאחר מותו של עקיבא, ניהלה סימה קפולסקי את עסקי המשפחה, עד שהעבירה את שרביט הניהול לידי בנם  דוד בשנות השבעים ,הקונדיטוריה שרבים מתושבי ירושלים התחנכו להבין מהי עוגה משובחת חלפה מן העולם כאשר הוחלט להרוס את המבנה לטובת הקדמה.

 

רחוב יפו 43-45 קונדיטוריה קפולסקי
 
רחוב יפו 44 מלון תל אביב בהמשך רון

בית הדירות שנבנה בשנת 1928 בידי פנחס ועזרא בניו של דוד קוקיא כבית מגורים ,הוקם בידי הקבלנים פרץ וחסידוף ( שהיו שותפים בבניית בית מצפה ) , לאחר הבנייה שונה ייעודו של המלון והוא הפך לבית מלון תחילה בשם תל אביב , אחר כך מלון רון בהמשך מלון מנורה ושוב מלון רון (מלון נוסף בנו האחים בשכונת אבן ישראל את מלון פלטין).

בית המלון תל אביב שנשכר ונוהל בידי טודרדס ורשבסקי בעל בתי מלון בהמשך נקרא מלון רון, בשנת 1928 שאז נשכר בידי ורשבסקי, משהלך טודרדס ורשבסקי לעולמו ניהל את המלון בנו שאול , כאשר הוא הלך לעולמו נטלו את ניהולו בתו אסתר של שאול ורשבסקי ובעלה יהושע לנדנר .

שני אירועים היסטוריים התקיימו במרפסת של המלון בקומה הראשונה בראשות המפלגה הריוויוניסטית חרות , האירוע הראשון היה לאחר מלחמת השחרור שבו הכריז מנחם בגין ראש מחתרת אצל בתאריך  3.8.1948 על יציאתו מהמחבוא ,פרוק ארגון אצל והצטרפות ללוחמיו לצבא ההגנה , האירוע השני היה בעת אסיפת הבחירות של מפלגת החרות בשנת שבה הונפו תמונות של רבין המנוח לבוש מדים נאצים.

בקומת הקרקע של המלון היה בית הקפה וינה , חנות הצעצועים שילגיה וחנות כלי העבודה ורשבסקי.

רחוב יפו 44 מלון תל אביב בהמשך רון
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור