דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

שכונת נחלת שבעה

 
נחלת שבעה תולדות השכונה

רכישת אדמות שכונת נחלת שבעה

רכישת אדמות בתקופה העותומאנית ,בכול שטחי שליטתם  ,ניתנה הייתה לאנשים שהיו מוסלמים או בעלי נתינות תורכית עותומאנית.
 

בתחילה רצו הרוכשים לקרוא לשכונה החדשה נחלת ישראל אך מפחד רוגזם של המוסלמים מן השם החליטו לקרוא לה נחלת שבע כי הספרה שבע מעבר למספרם של היזמים הוא סימן לברכה בגימטרייה  .

החלק המעניין ברכישת אדמות שכונת נחלת שבעה , שנרכשו מאדמות תושבי הכפר ליפתא שגידלו עליה אפונה, היה שהרישום הבעלות על האדמה שעליה נבנתה, לא הייתה יכולה להירשם על שמות שבעת מייסדי השכונה, מכיוון שהיו בעלי אזרחות אירופאית ורק אשת המייסד הרב לאמזר ( ליב הורוביץ) ,הגברת  אלטושה (אסתר) לאזמר ( בתו של רבי אליהו יוסף) ילידת חברון הייתה בעלת נתינות תורכית בארץ ישראל , לכן אדמת שכונת נחלת שבעה  נרשמה על שמה במסמכי המקרקעין התורכי .
 

כפי שזקני העיר מגחכים בעת שמספרים סיפור זה בבחינת אישה אחת אחזה בשבעה גברים,בעת שהגיעה לרישום הקרקע במוסד הטבו התורכי ,לבשה אלטושה בגדי אישה מוסלמית ורעלה לפניה .

שטח האדמה שנרכש בתחילה היה בן כעשרים וארבע אלף אמה מרובעת,אך בעת הרישום התגלתה מחלוקת בין המוכרים הערביים לבין הקונים היהודיים, אי לכך נגרע מחלקה המערבי של האדמה שנרכשה חלק מסוים,  גבולותיה של אדמת שכונת השבעה היו: בחלקה הצפוני רחוב יפו, בחלקה הדרומי בית הקברות המוסלמי ובריכת ממילא,בחלק המערבי נשק לראינוע ציון והחלק המזרחי הייתה חצר פיינגולד,בתחילה נבנתה השכונה כשכונה אשכנזית אך עד מהרה נרכשו חלקות קרקע בידי ספרדים ואנשי העלייה הבוכרית.

 

נחלת שבעה תולדות השכונה
 
נחלת שבעה תולדות השכונה

בפועל האגודה שחברה לרכוש את השטח החלה את מלאכת הרכישה בשנת 1867, כיוון שהכיסים שלהם ,לא היו עמוקים דיים לבניית בתיהם על האדמה שנגאלה , האדמה נותרה בשיממונה  עד שהחליטו חברי האגודה בשנת 1869 ,לחבור ולעשות קופה מרכזית , כול אחד משבעה המייסדים שלשל לקופה , סך  12 לירות תורכיות זהובות בשלושה תשלומים  בכספים שנאגרו בקופה המרכזית החלה בניית שני הבתים הראשונים.

באותה שנערכה הגרלת חלוקת רצועות הקרקע בחלקה , ההגרלה קבעה את מיקומו של כול שותף בחלקה, בהגרלה נקבע גם מיהם הזוכים בבניית שני הבתים הראשונים בשכונה, בהגרלה זכה לבניית שני הבתים הראשונים זכו יואל סלומון ורעייתו חנה ,ורבי מיכל כהן אלא שכיוון שרבי יואל משה סלומון לא היה יכול באותה העת לבנות את בייתו הועברה זכותו ליוסף ריבלין.

תקנה נוספת הסדירה את תנאי מכירת הקרקע בידי אחד השותפים לגורם חדש ,חייב הקונה החדש להיות מאושר בידי חמישה חברים מהקבוצה , עוד נקבע כי קצב הקמת הבתים מהכסף בקופה המרכזית יהיה שנים בשנה .

נחלת שבעה תולדות השכונה
 
נחלת שבעה המשך תולדות השכונה

בעיה נוצרה ברעיון האגודה בעת שהחלו לבנות בשכונה בתים וליישבה , באחד הלילות הגיעו שודדים רוצחים ורצחו את אחד המתיישבים הראשונים, כיוון שפחדו המייסדים כי ייפול מורא על המצטרפים החדשים הזדרזו המייסדים והגבירו את קצב בניית בתיהם על מנת שימהרו ויגורו בהם.

עוד החליטו שבעת המייסדים כי ימשיכו לבנות את הבתים על החלקות שרכשו ,בשיטת הסלאמי ,בית אחר בית בהתאם לכמות הכסף שיגייסו לבנייה,ציר הרחוב הראשי של השכונה היוצא מכיכר ציון ומסתיים בגן העיר ( העצמאות) , מציר זה יצאו רחובות קטנים שהאנשים בנו את בתיהם כחצרות שבהם נבנה בית המגורים ונחפרה באר מי איסוף הגשמים , ערוגות ואדניות לגידול צמחים ובל נשכח את מוסדות התפילה.

נחלת שבעה המשך תולדות השכונה
 
ירושלים רחוב יפו 28-30 בית הקפה קופסת השוקולד

בית הקפה הראשון שנקרא קופסת השוקולד נפתח בשנת 1940, מול בית הדואר החדש ברחוב יפו נמכרו בה שוקולד, ממתקים,סוכריות תה וקפה , לאחר מלחמת השחרור בשנת 1949 עבר בית הקפה "קופסת שוקולד "בסמטת נחלת שבעה ,באותה תקופה  הגיע הועד למען החייל להסכם עמם ,כי החל משעה שבע בערב ,יעמוד בית הקפה כמועדון לחיילים כמו קנטינה ,במקום נערכו פעילויות אומנותיות לחיילים , המטרה העיקרית הייתה שבבית הקפה יוכלו חיילים לשבת ולעיין בעיתונים ,להזמין מזון ולהתרגע .

ירושלים רחוב יפו 28-30 בית הקפה קופסת השוקולד
 
רחוב סלומון הבתים הראשונים לכוון רחוב יפו

שלושת הבתים הראשונים שניצבו בפינת רחוב יפו ורחובה הראשי של שכונת נחלת שבעה נקראו על בוניהם , היו אלו בתים מאבן בני שלוש קומות ובהם חמש דירות.

בית הדירות הראשון נקרא בית שאקו , שבו התגוררו בשנות השלושים :משפחת הבעלים שאקו בקומה העליונה השלישית , בקומת הממסד של בית שאקו נפתחו החנויות :

הבית השני ברחוב בית ג'יניאו

בשנות השלושים גרו בו בקומת הממסד החלבן שמואל זובק האשכנזי,מעליו משפחת הבעלים קרקו ,לידו בדירה הסמוכה בעלי חנות הבגדים בר ובנו ומעליהם משפחת וענונו הרפד,כאשר עזבו בני משפחת בר ובנו חזר להתגורר בדירה בעל הקיוסק בקולנוע ציון הסמוך בן ציון בלואה .

הבית השלישי ברחוב היה בית בורכוב ולאחריו הסמטה

בבית בורוכוב התגוררו : בקומת הממסד גר הנגר צאצניק שהשטח שימש אותו לנגריה ולמגורים,בקומה העליונה גרו בעלי הבית בורוכוב .

הבית של שאקו והבית של גינאו הוחרבו, כאשר נבנה על החורבות מבנה המשביר החדש בן השבע הקומות.

רחוב סלומון הבתים הראשונים לכוון רחוב יפו
 
שכונת נחלת שבעה אגדת אגודת הבילויים בית יעקב לכו ונלכה

ראש אגודת הבילויים בארץ ובירושלים היה מיכל פינס,הארגון שנוסד בשנת 1882 ,בזכותם הוקמה המושבה גדרה ,מקווה ישראל,ראשון לציון ועוד, בנוסף הקימו מיכאל פינס וחבריו אליעזר בן יהודה ,ד"ר הרצברג,הרב עזריאל הילדסהיימר בברלין,  את הארגון החשאי " תחיית ישראל" .

שבעה חברים בארגון החשאי " "תחיית ישראל" התקבצו בירושלים ,לאחר הקמת הארגון שמטרותיו בארץ ישראל היו: עבודה עברית בחיי המסחר, החייאת מלאכת הכפים בקרב היהודים ,עבודת האדמה,הקמת בתי חרושת והשלטת השפה העברית בקרב יהודי ארץ ישראל .

חברי הקבוצה עבדו וחיו לאחר עלייתם במקווה ישראל כארבעה חודשים ולנו בפרדסו של אנטון איוב,כאשר נפטר קרל נטר מנהל מקווה ישראל, חוסלה עבודת הבילויים כעבודה עברית במקווה ישראל,

 

שכונת נחלת שבעה אגדת אגודת הבילויים בית יעקב לכו ונלכה
 
נחלת שבעה תוכניות ההריסה הראשוניות לשכונה

בשנת 1960 נוצרה תוכנית של העירייה להרוס את שכונת נחלת שבעה ,על שלל סמטאותיה הצרות ושאינן נקיות  ולהקים במקומה שכונת בתים בני שמונה קומות האחד ומרכז מסחרי ראשון , התוכנית הוכנה ואושרה בידי מועצת העיר פרט לנציגי חרות במועצה ,כאשר טענו כמה מחברי המועצה כי יש להשאיר חלק מבתי השכונה כהנצחה של השכונה הותיקה שיצאה אל מחוץ לחומות כשכונה השלישית וגם משום עברה ההיסטורי , השיב ראש העיר איש שלום ,כי מקומם של מצבות הוא בבית הקברות, להריסה ולבניה החדשה נבחרה חברת הכשרת הישוב .

שני רחובות ראשיים הקרואים על שמות שנים מייסדי השכונה , מתחמים את גבולות השכונה  והמוליכים מצפון לדרום מרחוב יפו לכוון גן העצמאות ובית הקברות המוסלמי , רחוב יוסף ריבלין הוא הקרוב יותר למגרש הרוסים ורחוב יואל משה סלומון היוצא מכיכר ציון ,מרחובות אלו יוצאות סמטאות ומהם מגיעים לחצרות הקרויות על שם הבעלים שבנו אותם ,מעין ארג מסובך שנדרשת שהייה ממושכת בשכונה על מנת להתמצא בה ( מסכן הדוור) .

ההתנגדויות לביצוע הריסת השכונה ,צוברות תנופה ובמיוחד ,מתרעמים תושבי השכונה על הרצון להרוס גם את בתי הכנסת העתיקים,חלק מטענות התושבים נסבה כי על התוכנית להריסה ובינוי למדו מן העיתונות והחלו להישאל השאלות, כיצד לא הוזמנו נציגי השכונה לדיונים אלו בעירייה.

נחלת שבעה תוכניות ההריסה הראשוניות לשכונה
 

בית הכנסת של יוסף מוסייאוף

בית הכנסת של יוסף מוסייאוף נבנה בשכונת נחלת שבעה , בנו אברהם ורעייתו ישועה ערכו את טקס ברית המילה של בנם במחצית שנת 1922 ,

בית הכנסת בורוכוף

בית הכנסת נחלת שבעה

בית הכנסת הספרדי אוהל יצחק שנבנה בשנת 1880 הגדול והמפואר בשכונת נחלת שבעה, נבנה בידי יצחק רקנטי ,

בית הכנסת הראשון נחלת יעקב נבנה בשנת 1883

בית הכנסת של האיסטנבולים ( תורכים)

נחלת שבעה עוד בתי כנסת
 
 
 
בניית אתרים - שרקור