דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים רחוב יפו והרחובות הסמוכים

 

 
 
 
ירושלים רחוב יפו 1 סיור לאורכו מחומות העתיקה ליציאה מהעיר

סיפור סלילת הנתיב הנקרא היום רחוב יפו ,המחבר את העיר יפו עם העיר העתיקה לירושלים טמון בפתיחת דרך העפר בשנת 1861 בתקופת השלטון העותומאנית  - התורכית בעת שהוקמו שכונות חדשות מחוץ לתחומי חומות העיר העתיקה .

משני צדדיו של הרחוב הוקמו מבנים לאורך השנים ,מוסדות שלטוניים ,חנויות למסחר ושכונות חדשות ,הוקמו מתחם מגרש הרוסים על מנת שישמש מקום שהייה ולינה לצליינים שהגיעו לביקור בארץ ישראל,שכונת נחלת שבעה ,שכונת מחנה יהודה ועוד ועוד , זקני העיר טוענים כי כאשר ברצונך להבין את ההיסטוריה של העיר ירושלים, מחוץ לחומות  יש להבין ולהתבונן על התפתחות רחוב יפו המבנים שהוקמו לצדדיו והשכונות משני צדדיו שמחוץ לחומות .

בתחילה שמשה הדרך למעבר שיירות של בעלי חיים ומשא ורוכבים,להולכי רגל ולאחר מכן החלו לשדרגה למעבר עגלות וכרכרות בתחילה בידי הקהילה הטמפלרים , אך עד מהרה בידי בעלי עגלות למשא ותיירות ולעולי הרגל, בהמשך שופרה שוב הדרך כאשר הגיעו הרכבים הראשונים לארץ ישראל בתחילה לרכבים פרטיים, לתיירות ובמהרה הגיו המשאיות והאוטובוסים ,באזור שער יפו הוקמה תחנה מרכזית ששימשה הן את בעלי העגלות הכרכרות והתחבורה הציבורית.

 

ירושלים רחוב יפו 1 סיור לאורכו מחומות העתיקה ליציאה מהעיר
 
ירושלים כיכר צה"ל סיפורו של מלון פאסט בהמשך מלון פנינת דן

מלון פאסט שהוקם בשנת 1891 על אדמות שרכשה הכנסייה הארמנית , מול חומות העיר העתיקה ומול מנזר נוטרדאם, בכיכר הצנחנים ,האדמה נרכשה על מנת לבנות מלון בעבור הצליינים שהגיעו לביקור בעיר העתיקה , את המבנה בן השלוש קומות וכמאה חדרי האירוח תכנן האדריכל הטמפלרי תיאודור זנדל , שגר ברחוב עמק רפאים מספר 9 הבית עם האריה מעל לדלת , בעת תכנונו זנדל ניצל את מלא השטח לבניית המבנה ואף הוסיף חצר פנימית עם גינה למלון,אלמנט קישוטי שבו הרבה להשתמש זנדל היו העמודים המסוגננים לתמיכה בין הקומות.

בקומת הקרקע של המלון שוכנו חנויות ואפילו בית הדואר האיטלקי ,אחד מששת סוכנויות הדואר שפעלו בתקופה העותומאנית בירושלים, שנסגר ערב מלחמת העולם הראשונה בפקודת התורכים,החידוש העיקרי והחדשני היה הכנסת צנרת מים לברזים בחדרי המלון ואמבטיות עם מים חמים בחלק חדרים, עוד הוסיף זנדל מערכת הסקה ברחבי המלון ובחדרים.

כיוון שבבעלות הכנסייה היה מלון שנקרא גרנד ניו הוטל ברחבת שער יפו ,שניהולו לא התנהל כראוי , החליטה הכנסייה הארמנית כי בסיום בניית המלון המבנה הוא יושכר ,האדם שהשכיר את המבנה, היה מרוני עשיר שהגיע מהאי מלטה בשם איסכנדר עווד ,בעל הכינוי הווארד ,שהיה בעליו של מלון נוסף בעיר יפו במושבה האמריקאנית, הוא העניק את שמו למלון שנקרא מלון הווארד ,תקלות שונות במתקניו החדישים של המלון, גרמו לו לעזוב את מבנה ולהחזירו לידי הכנסייה הארמנית.

 

ירושלים כיכר צה"ל סיפורו של מלון פאסט בהמשך מלון פנינת דן
 
ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה

העירייה המנדטורית מתקופת התורכים ברחוב ממילא

בתקופה העותומאנית שכנו משרדי הסראייה – מרכז השלטון האזרחי והצבאי התורכי ,בתוך החומות ברחוב שכיום אנו קוראים לו רחוב מעלות המדרשה, בשנת 1863 הוקמה העירייה הבלדייה הראשונה בסמטה הקרובה למבנה הסראייה  .

מבנה העירייה הראשונה כלל שלושה חדרים,השערות שונות היו לשמה הערבי של הבלדייה,חלק מזקני העיר העתיקה ,יש הטוענים כי המלה בלדייה הינה משמו של רופא יווני חכים אל בלדייה,רופא זה טיפל בחולי העיר העתיקה בחינם, אך סביר להניח כי היא מהמילה בלדייה בערבית שפרושה עירייה.

 

ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה
 
סיפור מגרש הרוסים ב

תקופת השלטון הבריטי במגרש הרוסים

כיוון ששלטונות המנדט בארץ ישראל ,סירבו להכיר בבעלות הממשלה הרוסית סובייטית שהוקמה ברוסייה , הם חוקקו חוק מנדטורי בשנת 1926 ,בחוק הוסמך המושל הבריטי בירושלים לטפל בכול הרכוש הרוסי בארץ ישראל,
כול המבנים שהיו ברשות הרוסים ושלא שימשו לצרכי הדת , נלקחו בידי השלטונות לאיכלוס מוסדות ממשל מנדטוריים,תמורת תשלום שכר השכרה, בכספים אלו תמכו הרוסים בכשלוש מאות נזירות ונזירים שנשארו בארץ ישראל ושרובם סירבו לחזור לרוסיה הקומוניסטית.

בעת השלטון הבריטי בירושלים לאחר מלחמת העולם הראשונה , תפס הצבא הבריטי ששילם דמי שכירות לראשי הכנסייה הרוסית הפרבוסלאבית הקיסרית , למתחם נכנסו  מוסדות השלטון והמשטרה,בתחילה הוצב במקום הכוח ההודי שפינה את המבנים במתחם בעת שעבר למחנה סרפנד, למחלקת החקירה והפשעים במבנה של אכסניית סרגי, המפקדה העליונה של המשטרה, מחלקת ההגירה והעלייה מחלקת העבודות הציבוריות ומחסני האספקה , עוד מוסדות שלטוניים שהתיישבו במקום : מפקדת המשטרה,בית החולים הממשלתי,בית הסוהר המרכזי, משרדי ההגירה משרדי ממשל מחוזיים.

סיפור מגרש הרוסים ב
 
ירושלים מלון פייל ליד כיכר הצנחנים בניין הבייגלמאעכר הישן

מלון פייל נבנה כאחד המבנים הראשונים שמחוץ לחומות העיר העתיקה , מבנה אבן בן שתי קומות בחלק המזרחי דרומי של בית העירייה,בחלק הנגדי בכביש רחוב שבטי ישראל בקומת הממסד היו חנויות ,הכניסה וחדר האוכל לאורחי המלון, בקומה העליונה היו מרפסות לחדרי האורחים,בצמוד לבית המלון הייתה חצר שבה ניתן היה לאכסן בעלי חיים ששימשו לרכיבה ומקום להקמת אוהלים .

כמלון פעל המלון עד תחילת המאה העשרים,כיום נבנה ושופץ מחדש , בזמן המנדט ובתקופה שלאחר מלחמת ששת הימים פעלה חזית קומת הממסד  מאפיית הבייגלה המפורסמת שפעלה עשרים וארבע שעות ביממה, שפעלה בחלק האחורי של הבניין בשנים 1958 – 1988 כיום בחזיתו חנויות שונות .
 

לאחר מלחמת השחרור הוקם בצמוד למלון חומת הגנה לכוון העיר העתיקה , משפורקה חומת מגן זאת לאחר מלחמת ששת הימים נפגעו חלק מקירות המבנה.

ירושלים מלון פייל ליד כיכר הצנחנים בניין הבייגלמאעכר הישן
 
ירושלים כיצד נקבעו מספרי הבתים

החלטה לקביעת מספרי בתים בירושלים ובמיוחד בציר המרכזי ברחוב יפו , נקבעה בשנת 1926 בתקופת המנדט הבריטי , השיטה קבעה כי תחילת הספירה תהיה בשער יפו לכוון היציאה מירושלים,מצד ימין יהיו המספרים הזוגיים ומצד שמאל המספרים השמאליים, אותה שיטה גם ברחובות היוצאים מפתיחת היציאה של הרחוב, בניגוד של השיטה העותומאנית של קביעת מספרים על פי גושי בתים.

בור הוא כי בשיטה הקודמת שבה היו בניות בתים בשיטת דונם פה דונם שם ובניות אקראיות ולא סדורות הבלבול היה גדול,על פי השיטה החדשה בשטחים שאינם בנויים בין בתים בנויים ידלגו על מספרי בתים וימשיכו על פי המיקום בפועל במספרים הבאים,באזורים מסחריים שבו במבנה נתון שורות של חנויות יקבעו המספרים על פי החנויות .

קביעת מיקום מספרי הבתים יהיה בגובה שבו ניתן לראות את מספר הבית מצידו הימני של משקוף הכניסה , כאשר יש שער לחצר בית ,יקבע המספר על העמוד הימני,או באם השער הוא קשתי המספר יתנוסס במרכז הקשת לכוון הרחוב.

בתחילה נקבעו המספרים ברחובות הראשיים ולאחר מכן ברחובות הנוספים, בחצר שבנה מספר בתים יקבעו המספרים לבתים ( בעיקרון כול בית יקבל מספר) והמספרים ימשיכו לבתים הבאים ברחוב .

ירושלים כיצד נקבעו מספרי הבתים
 

היהודי המומר מלווין פטר ברגהיים ,הגיע לארץ ישראל לאחר שחלף עבר באנגליה ,שם המיר את דתו היהודית בנוצרית בשנת 1834 ,ארבע שנים לאחר מכן הגיע מלווין פטר ברגהיים לירושלים ביחד עם משפחתו כחבר באגודת המיסיון הבריטי ,לאחר עלייתו עבד בבית החולים של המיסיון הבריטי בעיר העתיקה כרוקח ,תוך כדי פעילות בצילום נופיה ומבנייה של ירושלים וארץ ישראל .

כאשר נפתחה הקונסוליה הגרמנית בירושלים בשנת 1852 ונישואי בתו לקונסול הגרמני בירושלים ,דגדג לו עברו ומוצאו הגרמני והוא עזב את המיסיון ופתח בפעילות מסחרית,הוא פתח עם שותף חנות צילום בעיר העתיקה ואף סניף נוסף שפעל בעיר ביירות ,אך עיקר הפעילות באותה תקופה הייתה הקמת בנק ברגהיים,אחד הבנקים הראשונים בארץ ישראל.

בית משפחת מלווין פטר ברגהיים

מבנה האבן בן שתי קומות וגג רעפים שמתחתיו הייתה עליית גג, עמד ברחוב יוחנן מגוש חלב, לבית הייתה חצר אחורית עם גן ואורוות סוסים, במקביל למשפחה היה מבנה נוסף באזור רחוב יפו ,בחלקו האחורי של בית מספר 70 ברחוב יפו, במבנה שהיה המלון אברהם קאמניץ .

המבנה בקריית העירייה , נבנה בידי הבנקאי מלווין פטר ברגהיים , בשנת 1851-2 פתח מלווין פטר ברגהיים את הבנק בירושלים ,ביחד עם ילדיו שהגיעו עמו לארץ ישראל, הבנק עסק בהעברת כספים מארץ ישראל למדינות באירופה, כמו כן עסק הבנק בחלפנות ופתיחת קווי אשריי לגורמים מסחריים.

 

ירושלים כיכר ספרא 6 ביתו של מלווין פטר ברגהיים בניין דארוטי הקדמי
 
ירושלים כיכר ספרא 4 מבנה המסחר והמגורים בנין הזואולוגיה

מבנה בן שלוש קומות מאבן,שנבנה לקראת סוף המאה התשע עשר ,במטרה לשמש בקומת הממסד שלו מקום לחנויות ועסקים שחזיתם פתחים מקומרים ובקומות מעל כקומות מגורים,מעל היה גג רעפים , בעת מלחמת העולם השנייה הוסב המבנה לבית חולים של הצבא הבריטי , לאחר מלחמת השחרור ובעת שהמתחם נתפס בידי צה"ל ניתנה רשות הכניסה למעבדות הזואולוגיות של האוניברסיטה בהר הצופים שנסגרו ,לאחר שהוחלט להסב את כול מבני המתחם לקיריה שריכזה את כול מחלקות העירוניות שהיו מפוזרות ברחבי העיר ,שופץ המבנה והועבר לידי עיריית ירושלים לשימושה.

ירושלים כיכר ספרא 4 מבנה המסחר והמגורים בנין הזואולוגיה
 

המבנה שנבנה בשנת 1926 ,קיבל את שמו מהרעיון לבנייתו כמרכז הפצת נצרות המיסיונרית לתושבי ארץ ישראל וירושלים ,של אגודת המיסיון הבריטי בארץ ישראל (החברה הבריטית לתנך) כהמשך למוסדותיה בעיר העתיקה ,את המבנה תכנן האדריכל הבריטי קליפורד הולידי האחראי לתכנונם של מספר מבנים במתחם העירייה וסביבתה.

בתכנונו יצר קליפורד מבנה בן ארבע קומות ומעל בגג הוצבו צינורות חרס לאוורור המבנה אשר נבנה  מאבן בסגנון ארץ ישראלי,תוך שילוב באלמנטים ארמניים של אריחי קרמיקה כחולים בכניסה וכיפה נחושתית מעליה ,בחזית המבנה הוצבה טבלה בידי המושל הבריטי באותה תקופה לורד פלומר, שנחקקו בה כי בידי החברה הבריטית לתנך ,להבעת האמונה בישו המשיחי .

החזית הן בצד הימני והן בשמאלי,עוצב באלמנטים הקשורים לספרה שלוש,כמו : שלושה זוגות של חלונות בכול קומה ,שלוש מרפסות,שלושה עמודים המובלטים בחזית בין שלושת הקשתות.

ירושלים כיכר ספרא 8 בית החברה התנכית
 
ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר

הגן בחזית מתחם בית העיריה הישן מדרום לכיכר ספרא ,הגן שנקרא גן  גאמל פאשה ,הוקם בשנת 1891 בתקופת השלטון התורכי העותומאני בשטח שהיה בשליטת התורכים  ,שנה לאחר תחילת העבודה נחנך הגן שבתחילה שימש כמגרש מסדרים וייעודו השני היה לשמש ככיכר עירונית לרווחת תושבי העיר,ברצונם של אנשי השלטון התורכי לעצב כיכר בסגנון אירופאי הם יצרו בגן בריכת דגים ומרפסת עץ בעבור התזמורת התורכית שהנעימה אחת לשבוע בנגינתה בגן, את הגן הקיפה חומה לכוון רחוב יפו .

לאחר כיבוש ארץ ישראל וירושלים בסוף מלחמת העולם הראשונה , וכיוון שמבנה העירייה - הבלדייה  שהייתה במקומה השני ברחוב ממילא, בעת שהוחלט להעביר את בית העירייה למקומה החדש בבנין ראש העיר ההיסטורי מול החומות ,הם הקיפו את הגן ששמו התחלף לגן העיר ושעוצב מחדש בסגנון בין לאומי, במבני ציבור מודרני ,שכללו את בית העירייה ההיסטורי בידי האדריכל קליפורד הולידיי מבנה בנק לאומי שכיום עובר שינויים לקראת יעודו הבא, את בית הדואר הגדול ברחוב יפו,  בית החברה התנכית המבנה השני מצד שמאל של בית העירייה הישן ,את המוזיאון ההיסטורי ארכאולוגי כיום בנק ברקליס דיסקונט במרומי רחוב המלך שלמה .

 

ירושלים רחוב יפו 4 גן דניאל אוסטר גן העיר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור