דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים רחוב יפו והרחובות הסמוכים

 

 
 
 
רחוב יפו 33 פינת ריבלין 2 כיכר ומזרקה לזכרו של ליאונרד ס. קנדל

הכיכר והמזרקה ממוקמים בצידו השמאלי של בית יואל ולפני בית מספר 4 המרכז לבקרת השקיה של העירייה .

רחוב יפו 33 פינת ריבלין 2 כיכר ומזרקה לזכרו של ליאונרד ס. קנדל
 
רחוב יפו 33 פינת ריבלין 2 בית יואל

יוסף ריבלין ( רבי יאשה השני) שהיה בן שבעת מקימי שכונת נחלת שבעה הקים את ביתו כראשון בשכונת נחלת שבעה במפגש השכונה עם רחוב יפו מול רחוב הלני המלכה , על חורבות ביתו נבנה בשנות השישים ,בית יואל למשרדים וקומת הממסד למסחר ,לחנויות ולמסעדות  בנוסף ממוקם בקומת הממסד ובנק המזרחי .

ספור הריסת המבנה החל ברעיונו של חיים סלומון הבן של יואל משה סלומון לקראת שנות הארבעים להרוס את בית אביו ולבנות במקומו מבנה בן שלוש קומות,הבן אכן הרס את המבנה בשנות הארבעים חפר בור ענק ליסודות , אך מלחמת העולם השנייה הרסה את המשך הבנייה שנדחתה עד שנים ספורות לאחר מלחמת השחרור ,אז נבנה בית יואל על שם האבא המייסד יואל משה סלומון .

את בית יואל בנו בשנת 1962,המבנה מתנשא לגובה שבע קומות מעל לקומת הממסד של החנויות,המבנה מחופה מבחוץ מאבן , הוא תוכנן בידי האדריכל קרלווין ,למבנה הוכנסו משרדים ששכנו בבית מצפה ברחוב הסורג ( שבו היה בנק ישראל הישן) , במבנה התמקמו העסקים והמשרדים הבאים: מכון לגרפיקה שימושית, עורכי דין,בית הספר לבחינות בגרות טכניקום,מכון ישראלי להכשרת טכנאים,בית הספר מרחב לפקידות.

רחוב יפו 33 פינת ריבלין 2 בית יואל
 
רחוב יפו 35 בית שיבר

הבית הממוקם מימין לבית יואל ,בבית שיבר גרו בקומת הממסד משפחת ברוכיאל , משעזבה המשפחה נפתח בה בית הקפה סיטי שפעל עד קום המדינה ואחריה , אז נקנה בית הקפה בידי איש שעלה מכורדיסטן ,והמשיך כבית קפה עוד מספר שנים, בקומה מעל לבית הקפה התגוררה משפחת בג'או שהגיע לכאן לאחר טבח חברון במאורעות 1929מעליה התגורר משפחת יוסף וענונו שהגיע למקום בשנת 1936 לאחר המאורעות מירושלים העתיקה.

בצידו השמאלי של המבנה בסמטה בחנות המרתף ,הייתה חנות הנעלים של רוזה ובעלה הדתי רוזנברג עד שנות התשעים .

רחוב יפו 35 בית שיבר
 
אכסניית בית סרגיי כיום מלון בוטיק

האכסניה ממוקמת בחלקו הצפון מזרחי של מתחם מגרש הרוסים ברחוב המלכה הלני מספר 13   .

מבנה האכסניה לצלייני הכנסייה הרוסית שהגיעו במספרים גדולים החל בסוף המאה ה 18 עקב הצורך הרב למקום לינה לצליינים שהחל בסוף המאה ה 18 , הכנסייה הפראווסלאוונית הרוסית של ימי שלטון הצארים בימי רוסייה הלבנה, בסוף המאה ה 18 נרכשה חלקה מחוץ למתחם הרוסי של מגרש הרוסיים של היום ונבנתה אכסניה לצליינים על שם הנסיך סרגיי רומנוב, בנו של הצאר אלכסנדר השני,אחיו של הצאר הגדול אלכסנדר השלישי,הנסיך סרגיי  שימש בתפקידו  גם מנהל החברה הפראווסלאוונית האיפריליסטית הרוסית בפלשתינה.

 

אכסניית בית סרגיי כיום מלון בוטיק
 
רחוב יפו 34 הבית הרוסי הצמוד לבית הבולשת משמאל

מבנה שנבנה בידי הכנסייה האורתודוכסית הרוסית בשנות השלושים , בשארית רכושה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלאבית הקיסרית , לאחר השתלטותה על רכוש רוסי של הממשל  הסובייטי על רוסייה בשנת 1917 ,המבנה הוקם על מנת לאפשר לשארית הכמרים והנזירות להתפרנס מהשכרת החנויות והמשרדים במבנה , סמלה של הכנסייה הרוסית הפרבוסלאבית הקיסרית מוטבע מעל לקומה השלישית .

בתקופת המנדט הוחרם המבנה לטובת משרדיו של המושל הבריטי בירושלים,זקני ירושלים מספרים כי לעיתים תכופות נהגו אזרחי ירושלים להתגודד מול המבנה בהפגנות שערכו כנגד השלטון המנדטורי,כאשר הסתיימה מלחמת השחרור נכנסו למבנה מחלקות שונות של עיריית ירושלים כולל מחלקת החינוך העירוני , כול משרדי העירייה נטשו את המקום לאחר שנבנתה קריית העירייה החדשה בכיכר ספרא ,אל המבנה נכנסו מחדש עסקים ומשרדים פרטיים.

רחוב יפו 34 הבית הרוסי הצמוד לבית הבולשת משמאל
 
רחוב יפו 36 בית סאבא אל ער'ג מלון ורשבסקי

המבנה בפינת הלני המלכה ורחוב יפו 36 הינו מבנה פינתי בן שלוש קומות , שהוקם בשנת  בצורת האות ריש בשנת  1929, בידי היזם הארמני סאבא אל ער'ג ,שגר בבית גאלה ,המבנה נבנה  כמבנה למשרדים והשכרה,המבנה נבנה בסגנון ארמני עם עיטורים ופתחי חלונות מסוגננים קשתיים עם פיתוחי ועיטורים , על הקירות הודבקו אריחי קרמיקה כחולה ,מסביב לחלונות ,במיוחד בחזית של רחוב הלני המלכה,בחדרים בקומות העליונות נבנו מרפסות מסוגננות הנתמכות בכרכובים ומעקות ברזל מסוגננים .

המבנה מהאבן נבנה בשלוש קומות ,כאשר בקומת הממסד לכוון יפו והמלכה הלני ,נפתחו חנויות ועסקים ,המבנה נמשך לכוון רחוב הלני המלכה מורכב ממלבן מאורך ,כדאי לצפות בחלונות ובאריחי הקרמיקה שאחד מהם הודבק על חזית המבנה לכוון רחוב יפו והכולל את שם היזם הארמני.

לאחר שהסתיימה בניית המבנה בחלק העליון של המבנה השתקע מלון ורשבסקי של אליעזר דב הרלינג ,מלון זה החל את פעילותו במבנה הארמניים מול גן דניאל ליד העירייה בשנת 1905 ועבר בשנות השלושים למקומו החדש , בית המלון ורשבסקי פעל במבנה עד שנת 1966 .
 
בקומת הממסד של המבנה הייתה חנות החשמל שנקראה חנות החשמל "החץ של לגיון צופי ירושלים , עוד בקומת הממסד היה בית הקפה מוקה .
 
רחוב יפו 36 בית סאבא אל ער'ג מלון ורשבסקי
 
רחוב יפו 33 קיוסק המיצים של לואי בן ג'אנו

בחזית בית יואל מאחורי תחנת האוטובוס קו 6 ,שהייתה קיימת מול בית יואל,בערך איכן שנקודת מפעל הפיס ניצב, עמד במקום חנות המיצים של לואי בן ג'אנו עולה שעלה לארץ ישראל בשנת 1948 ממרוקו , בקיוסק היה שותף שריקי בעל חנויות התכשיטים והזהב בבית מימין לבית יואל,הקיוסק פעל עד שנות השבעים ונסגר .

רחוב יפו 33 קיוסק המיצים של לואי בן ג'אנו
 
רחוב הסולל פינת רחוב יפו 40 ספור רחוב הסולל החבצלת

לאחר שהצליחו זלמן וייט ושותפו איתמר בן אבי לרכוש את חלקת האדמה בשנת 1918-19 שעלייה הוקמו מערכות העיתונים,הם קראו לחברה חברת הסולל וויט ובן ארי שותפות, על חלק מהחלקה שרכשו ,בנו ברחוב הסולל את מבנה בית הסולל הישן ,בשאר השטח נבנו מבנים נוספים בידי קבלנים אחרים הן למגורים והן למסחר.

חברת הסולל שעל שמה נקרא בתחילה רחוב הסולל הוקמה בשנת 1919, על מנת לפתוח ולהקים על החלקה שנרכשה מבנים ,בעת שקבלו את רישיון הבנייה מהעירייה , הובטח להם כי בחלקה יסלל רחוב שיתחבר לרחוב יפו בתחתיתו ובחלקו העליון יחובר לרחוב הנביאים, לאחר מכן קראה העירייה את שם הרחוב בשם הקבוצה הסולל, את שמו החבצלת קיבל הרחוב משמו של העיתון החבצלת ,חברי חברת הסולל ,הקימו במבנה הראשון שהקימו את מערכות העיתונים : דואר היום בעברית, פלסטין ויקלי (פלסטין פוסט) באנגלית והעיתון בשפה הערבית באריד אל יום ( בארוד).

חברי הקבוצה שהקימו את חברת הסולל היו : זלמן וייט בעל הממון והממונה על הניהול, בנו של ליפא מאיר ויגולניק  , אלכסנדר אהרונסון, אשר ספיר,איתמר בן אבי,פרץ קורנפלד ( דגן) בן ציון רובינשטיין,יצחק עבאדי והעיתונאי אברהם אלמליח .

רחוב הסולל פינת רחוב יפו 40 ספור רחוב הסולל החבצלת
 
רחוב הסולל חנות הספרים העתיד – משפחת סלינגרה

רחוב הסולל ובהמשך החבצלת

החנות נפתחה בשנות השלושים של המאה הקודמת , את עמדת החנות הבכירה ממול לא ניסתה לכבוש,אך נלחמה בה בשיטות מסחריות שאחותה הבכירה לא הייתה מעזה להשתמש בהם.

 

ראשית פיתוח המכירה בארגזים ובמחירים זולים עד הצף של ספרים מחוץ לחזית חנותם,שיטת מכירת הספרים לעוברים ושבים בזול וברחוב , גרמה לאחותם ממול רגשי זילות וזלזול למעמדם של הספרים בעולם הרוחני.

 

סחורתם הזולה התבססה על גלי העלייה הגרמנית וספרים בגרמנית שנמכרו על הסכין ובמשקל בפרוטות בידי העולים החדשים שהגיעו לישראל ואף הוסיפו ליצני העיר כי ספרים שחסרים בגרמניה ,ניתן למצאם בארגזים ברחוב הירושלמי ,כתגמול ליוהרה הגרמנית הנאצית שפשטה בגרמניה.

 

חידושם הנוסף של בעלי חנות העתיד היה בהדפסת כתב עת שקבל את השם ספחים , לאורך תקופה חיים קצרה ,שבו נכתבו התפלפלויות וחידודי לשון בלשון התנך, תוך הדגשת בקיאותם של הכותבים בים התנכי והתלמודי.

רחוב הסולל חנות הספרים העתיד – משפחת סלינגרה
 
רחוב הסולל 2 חבצלת חנויות הספרים שנמוגו בעבר

כילד קט בירושלים זוכר אני את המוסדות שנעלמו לאורך השנים ממחוזותינו ,אחד מסיפורי הילדות אני מספר מזיכרוני ,משיחות עם זקני העיר ומדפיה המצהיבים של העיתונות.

בתחילת מעלה רחוב החבצלת  התמקמו בשנות השלושים חנויות הספרים במברגר את וואהרמן ברחוב הסולל – חבצלת 5 אל מול חנות הספרים עתיד ברחוב סולל מספר 2 .

בתחילת שנות העשרים של המאה הקודמת, הצטרף שמואל וואהרמן , לבית מסחר הספרים של קאופמן בעיר פרנקפורט בגרמניה , הוא הצטרף לדודו משה אהרן וואהרמן שאף עבד בחנות, שניהם התפרסמו כתלמידים חכמים ויודעי ספר בצעירותם.

רחוב הסולל 2 חבצלת חנויות הספרים שנמוגו בעבר
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור