דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים רחוב יפו והרחובות הסמוכים

 

 
 
 
משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1

כיצד סתם הדור השלישי ,את הגולל על אייקון ירושלמי מפואר זה.

הקדמה

משפחת חביליו הגיעה לארץ ישראל לאחר גרוש ספרד ,בדרכם עברו בעיר סקופיה במקדוניה ,סברה אחרת מספרת שעצרו בסרביה , חלק מהמשפחה נשאר במקום וחלקם עברו להתגורר בארץ ישראל ,חלקם בצפת וחלקם בירושלים , מורשת המשפחה מספרת על מגורים לאורך למעלה משבע מאות שנים בארץ ישראל,המשפחה מתהדרת בתואר ס"ט כיאה ליהודים ספרדיים שהגיעו מספרד לאחר הגרוש והתיישבו בארץ ישראל.

כאשר אנו דנים על נושא העבודה העברית במיוחד בין חומות העיר העתיקה ,אנו רואים את השבר הגדול וההתייחסות של האנשים שחיו מהשנורר ,מה שאנו מכנים כספי החלוקה,בחורים צעירים יהודיים יצאו לעבודה משתי סיבות ,הצורך הכלכלי של משפחות עניות שחיו בעיקר משכרם של בניהם העובדים, נערים שנפלטו ממערכת הלימודים המסורתית של לימוד בחדר או ישיבות , מחוסר יכולתם או רצונם ללמוד במסגרות דתיות , או מבעיות כלכליות ,תופעה זאת התגברה בעיקר בקרב אנשי העלייה השנייה ואילך.

 

משפחת חביליו והממתקים בירושלים העתיקה ומחוצה לה חלק 1
 
רחוב יפו 42 בית מני פינת רחוב הסולל חברת החלב

התאחדות משקי החלב ביהודה ושומרון , חברה שיתופית שהוקמה בעזרת בנק אפ"ק וחברת פיק"א ,הסניף התל אביבי הוקם בשנת במחצית חודש אוקטובר בשנת 1925,התוצרת בחנות נמכרת בהדגשה על תוצרת מחלבה מודרנית ונקייה וחלב מפוסטר  על פי התקן של מחלקת התברואה העירונית,הקמת האגודה השיתופית נבעה מהרצון להביא את תוצרת החלב הכפרית אל העיר בצורה מרוכזת ובמחירים אחידים על מנת ליצור ריכוזיות קניה יהודית לממכר ליהודים.

הסניף הירושלמי של האגודה השיתופית לחלב , הוקם בבית מני בפינת רחוב הסולל ויפו , נמכרו בה חלב,גבינות חמאה ומוצרי חלב,ניתן היה להזמין חלוקת חלב ומוצריו ללקוחות בבתיהם על פי הזמנה או מנוי,באזור ירושלים סיפקו את החלב קבוץ קריית ענבים משק ברוזה במוצא, הרפת של נווה יעקב ועטרות ורפתות עצמאיות בירושלים עצמה ,כמו בשכונת הפועלים בבית הכרם ובאזור מאה שערים ועוד.

לאחר שהחלו בעיות בשנת 1926-7 ,החליפה החברה את שמה לאגודה הקואופרטיבית של ארץ ישראל של יצרני החלב בע"מ,והפכה לחברת בת של המשביר, בהמשך מהאגודה צמחה חברת תנובה הארצית והמשקים הירושלמים התאגדו בשנת 1927 כתנובה סניף ירושלים , המחלבה עצמה מוקמה במחסן בשוק מחנה יהודה כמרכז האיסוף ,לאחר שהתפתחה והורחבה נלקח שטח גדול יותר במחנה יהודה ובו נבנו חדרי קירור ופיסטור חדשים וחדרי יצור לתוצרת החלב של גבינות ולבניות , לאחר מכן בשנת 1935 עברה המחלבה לרחוב יחזקאל בשכונת גאולה במבנה בן שלוש קומות שאפיין אותו מגדל איסוף החלב  ומשם עברה המחלבה והתרחבה לרוממה בשנות החמישים עד שנתחסלה בשנת 2008 בירושלים.

 

רחוב יפו 42 בית מני פינת רחוב הסולל חברת החלב
 
רחוב יפו 42 בית מני

בית המסחר והמשרדים של משפחת העורך דין אהרון מני נבנה בשנת 1924,עורך הדין אהרון מני היה עורך דינה של הכשרת הישוב , רוגז רב הופנה אל עורך הדין מני מידי הציבור היהודי בירושלים ,עקב רצונו להוזיל את הוצאות הבנייה בהעסיקו פועלים ערביים בבניית ביתו ,בניגוד לרצונם של אנשי העלייה לעבודה עברית , עורך הדין מני השיב למתנגדים ,כי לדעתו בעלי המקצוע היהודים אינם יודעים או רגילים בעבודות המורכבות בבנייה בשנת 1927 התפוצצה מערכת הביוב של המבנה ותלונות זרמו לרוב על המחדל .

משמאל לבית המרקחת אלבא פועלת חנות הספרים ירדן ,שעברה לכן אחרי שנשרפה ברחוב דוד במאורעות 36 עברה החנות  לרחוב כורש ובשנת 1952 עברה החנות לרחוב יפו, בחזיתה של החנות היה עץ איקליפטוס ענק שנכרת בעת שסללו את נתיב הרכבת הקלה

 

רחוב יפו 42 בית מני
 
רחוב יפו 42 בית מני בית המרקחת אלבא

משפחת רוזנברג עלתה לארץ מגרמניה בשנת 1936 ,לאחר שאבי המשפחה סייר בארץ ישראל ,על מנת למצוא מקום חיים חדשים, בעת עליית הנאצים לשלטון בגרמניה,כאשר הגיעה המשפחה לארץ ישראל היא השתכנה תחילה בחיפה ,כיוון שאב המשפחה וילי רוזנברג הביא עמו מעט מזומנים ,ממה שהצליח להציל עקב מכירת בית המרקחת שלו בגרמניה.

לאחר חיפושים מצא וילי רוזנברג בית מרקחת שנקרא אלבא ( לבן) ,על שם מותג רפואי מפורסם מגרמניה ,בבתי מרקחת בגרמניה שנהגו לקרוא לבתי המרקח בשמם של צבעים, 

בית המרקחת שברחוב יפו 42 שנבנה בידי עורך הדין אהרון מני ,ונחנך בשנת 1924 בידי הדוקטור ורנר ניסל ולנדסוט אשר פשט את הרגל בשנת 1936 בעקבות המרד הערבי כנגד הבריטים , שהיה גם שותף בהקמת בית החרושת לתרופות ארא בשכונת בית וגן .

בית וגן - בית החרושת לתרופות ארא  

בית החרושת לתרופות ארא הוקם בידי דוקטור ורנר ניסל בשכונת בית וגן , דר ניסל עצמו עלה מגרמניה כרופא כירורג ואורולוג שפתח את מרפאתו ברחוב הנביאים , בית החרושת לתרופות ארא נוהל בידי שלמה אוזרנסקי עד שנת 1950 ,שאז רכש את בית המרקחת אופלטקה בירושלים, בית מרקחת שסגר את שעריו בשנת 2018  .

רחוב יפו 42 בית מני בית המרקחת אלבא
 
רחוב יפו 35 פינת רחוב מעלות נחלת שבעה 2 בית שיבר

סיפורו של מלכיאל אצילוב הסנדלר במאבקו כנגד גוליית הקבלן

שני חדרוני הסנדלרייה הפצפונים של המפוחמים ,שעברו מהלך שריפה מסתורית, בחודשים האחרונים,מספרים את מלחמת היחיד והקטן ,כנגד יזמי וכרישי הנדל"ן ,במלחמתם הקבועה כנגד החלש, אלא שהפעם ניתקלו כרישים אלו במלחמתם ,בבוכרי עיקש שהחליט להראות למציקים מאיפה הדג מטיל את מימיו.

במסגרת ההליך המסחרר לאורך רחוב יפו והבתים הקיצוניים של שכונת נחלת שבעה מככר ציון עד (בנתיים) בתי חצר פיינגולד , נעלמו הבתים הישנים וצמחו במקומם מפלצות המסתירות את בתי השכונה הישנה ומעלימים את עברנו במקום לשמר, עצרו חשבו שנייה ותנסו לומר לי, מה נראה או מה נספר לילדינו נכדינו ,בעת שנעבור ברחוב על עברנו בירושלים .

רחוב יפו 35 פינת רחוב מעלות נחלת שבעה 2 בית שיבר
 
רחוב יפו עבודות בימי המנדט

בשנת 1925 החל היזם ראובן חסידוף ( אחיו של אברהם חסידוף –בית מצפה) לבנות חנויות ברחוב יפו ,העבודה בוצעה בידי הקבלן משה גורל , את היסודות , החציבה וחפירת תעלות להנחת צינורות הניקוז והתיעול ,עושים רק עובדים ערביים תוך החרמת הפועל היהודי במטרה לחסוך כספים לשכר,מובן שהחרמת העבודה העברית גרמה להכרזת חרם כנגד היזם והקבלן בידי הציבור היהודי בירושלים.

בשנות השלושים פנו כעשרים וחמש בעלי חנויות לעירייה , שבין כיכר ציון לכיכר שלפני בית ג'נראלי על מנת שיתקינו מדרכות בחזית החנויות שלהם .

רחוב יפו עבודות בימי המנדט
 
רחוב יפו 42 בית מני מסעדת אל רזון

בשנת 1927 פעלה מסעדה אל רזון פעלה בבית אהרון מני בניהולו של י. הוזר ,, מסעדה בסגנון אירופאי שכללה מטבח ובית קפה וגלידה ,למסעדה היה סניף בתל אביב ברחוב אלנבי 98,בסניף הזה נתפס בשר גמל בשנת 1939  ובעליו נקנס בסכום גבוהה.

בשנת 1928 הצטרפה המסעדה שלפרסום וחלוקת הטבה לשרות ההסעות של משרדי קדימה ,ההטבה כללה קנייה בסך 500 מיל ונסיעה בשרות התחבורה בסניף תל אביב וירושלים,המסעדה נסגרה במחצית שנות השלושים .

רחוב יפו 42 בית מני מסעדת אל רזון
 
רחוב יפו 42 בית מני חנות הספרים ירדן

סיפורה של חנות הספרים ירדן מתחילה בימי העלייה השנייה - שלישית בשנות העשרים כאשר עלו לארץ העולים צבי צימנט ורעייתו מפולין ,הסבא רבה של נההל החנות כיום מאיר בני המשפחה עלו לירושלים ,כיוון שלא הסתדרו בהכשרות של עמק הירדן, לפרנסתו פתח צבי את חנותו הראשונה בירושלים עד שנשרפה במאורעות 1936 , ברחוב ליליאן רחוב דוד של היום שמה של החנות נקבע כירדן ספרים, לאחר שנשרפה עברה החנות לרחוב כורש ומשם נפתחה כסניף ברחוב יפו בשנת 1951 .

לאחר שנפתח הסניף ברחוב יפו בשנת 1951, העביר צבי הסבא רבא את החנויות לבנו פרץ מאיר ורעייתו יהודית,עד אשר החליטו כי הם סוגרים את חנותם הראשית בשנות השבעים לניהול החנות הצטרף הבן רם מאיר לאחר סיום שרותו הצבאי בשנות השמונים ,הסבתא רבה אף המשיכה להתייצב בחנות בשנות זקנתה עד שהפסיקה .

למרות שכיום רשתות הספרים נוגסות בחנויות הקטנות שרובם נסגרות אט אט , מוכיח מאיר כי בהתמדה, בניהול ובקשב ללקוחות יש המגיעים בזכות המגע האישי, ההמלצות והספרים המיוחדים שבחנות בנוסף לספרים הרגילים, אדם חייב לאהוב את מלאכתו לשמור על המקצועיות ואז מובטח לו שיתפרנס בכבוד.

עד שנות תחילת הקמת הרכבת הקלה ניצב על המדרכה בחזית החנות עץ אקליפטוס ענק וישן, בעת שהרחיבו את נתיב המעבר לרכבת הקלה ,הוסר העץ ממקומו ונעקר למען הקדמה

רחוב יפו 42 בית מני חנות הספרים ירדן
 
רחוב יפו 42 בית מני בית החרושת חרמון ליצור מקררים חרמון

החנות למקררים ויצור מקררים בראשותו של שנדור גולדמן ,פתחה חנות במבנה של מני בשנת 1926 , כיוון שחוק המוחרם פעל ,עבר בית המסחר חרמון בשנת 1927 לאחר שנה לחנות החדשה ברחוב בן יהודה בית הלוואה וחסכון,במפעל חרמון ניתן היה לרכוש מקררים של מפעלים אחרים ותוצרת המפעל עצמו.

בהמשך בשנת 1935 ,כאשר עבר בית החרושת למקררים מבית מני ,הפך " חרמון " לבית החרושת קריסטול ליצור קרח ,ליד חנות המכשירים רדיו ליד מגרש הרוסים בשכונת זיכרון משה .

בשנת 1937 פתח בעל הבית בקונדיטוריות ברחוב הקרן הקיימת 11 ברחביה ובחנות תנובה במושבה הגרמנית , בקונדיטוריות נמכרו עוגות קצפת,טורטים ועוגיות וחנות גלידה ברחוב המלך גורג 1 צומת האיקסים .

 

רחוב יפו 42 בית מני בית החרושת חרמון ליצור מקררים חרמון
 
רחוב יפו 42 בית מני קפה וינה

לפני פתיחת קפה וינה היה במקום בית הקפה והמחלבה של קראוס ,לאחר מכן היה בית הקפה והמחלבה פרבוב

בעליו של בית הקפה וינה היה יהודה הויזנר (קיזר), כיוון שבשנת 1930 צר היה המקום מפאת המבקרים הרבים לקח יהודה הויזנר עוד חנות במבנה והרחיב את שטח בית הקפה,הוא אף הוסיף דוכן גלידה משובחת בבית הקפה בשנת 1931 הוסיף גינת קיץ לבית הקפה ביוצרו ברחוב ערוגות פרחים בעציצי עץ והוציא שולחנות וכיסאות לגינה העירונית .

בשנת 1932 נחתם הסכם עבודה מסודר לעשרת מלצרי בית הקפה,שהסדיר את המשכורות ואת שעות העבודה בבית הקפה הסכם של ההסתדרות.

לצורך הגברת התפוסה החליט  יהודה הויזנר (קיזר)להוסיף לבית הקפה תזמורת חיה שתנגן בגינה בשעות החל מהשעה תשע בערב ובלילה , בתזמורת של שנת 1938 ניגנו  שלישית מנגנים עם הנגן הראשי תאודור טרסקונוף .

בשנת 1935 החל לפעול קו המוניות של אגד ,בסמטה ליד בית הקפה וינה, המוניות יצאו בשעות היום בכול רבע שעה,בקו ירושלים תל אביב לתחנת לילינבלום , כתוצאה מכך הוזזו שתי תחנות האוטובוס במוך לבית הקפה והורחקו מעט המעלה הרחוב.

רחוב יפו 42 בית מני קפה וינה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור