דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור בשכונת בית וגן

 

 
 
 

או בשמה השני אגודה הדדית בית וגן ירושלים

ראשי בוניה של השכונה היו אנשי המזרחי שהחליטו, באסיפה של ועד ההסתדרות מזרחי שערכו בשנת 1919 ,להקים שתי שכונות דתיות בשם בית וגן ,השכונה הראשונה הוקמה באזור בודד בירושלים והשנייה הוקמה בעיר יפו ( כיום העיר בת ים) השכונה שהתפתחה לעיר, השכונה הירושלמית נשארה באופייה שכונה גנים עירונית.

לאחר קבלת הרישיון לרכישת הקרקע מהשלטון המנדטורי בארץ ישראל, נרכשו כשש מאות דונם בשנת 1920 ,הרוכשים שני יהודים נציגי ארגון המזרחי  :הרבי יצחק דוד מן ורבי אלעזר פרלמן ,הקרקע נרכשה באמצעות מתווך ערבי על מנת לשמר את המחיר הנמוך של הקרקע השטח שנרכש ,השתרע בין מלחה לכפר הערבי עין כרם,באגודה הרוכשת נרשמו כמאתיים וחמישים חברים,לטובת הבנייה הציבורית הוחלט להקצות קרוב לארבעים אחוז משטח האדמה שנרכש.

שבע שנים לקח למייסדים שראשיה היו  : הרב אברהם חיים צוובנר-שאג, ירחמיאל אמדורסקי, הרב יוסף מרדכי הלוי, עורכי הדין אהרון מני ובנימין קוקיה, מתאריך הקנייה ,עד שנערך טקס אבן היסוד לשכונה ,לכן תחילת הבנייה החל בשנת 1927 הטכס  להנחת אבן היסוד לשכונה ולבית הראשון ,התקיים בתאריך 6.8.1926 , המבנה הראשון הוקם בעבור דוד חסון בידי קבלן ערבי.

 

בית וגן אגודת (אגדת) בית וגן ירושלים
 

כאן אספר על הטקס המרגש שנערך היום ליוסף לחנה ,בהשתתפות משפחת המנוח שהגיעו מצרפת , מתן וילנאי סגן שר הביטחון ,רובי ריבלין יו"ר הכנסת ,מחט כרמלי ,קציני צבא ומשטרה וכמאה נוכחים חלקם ממש מבוגרים .

 

עשרות שנים ניצבה מצבה בין המצבות של חללי קרב גנין ממלחמת השחרור ,השנייה והרחוקה בתמונה בשורת הזוגות השנייה מלמעלה , בסך הכול 44 קברי אחים מנופלי החטיבה בקרב בתאריך 3.6.48 מתוך 46 שנפלו בקרב ,הגופות הוחזרו לישראל שנתיים לאחר מלחמת השחרור כאשר הגיעו הגופות הם נקברו בחלקת הארבעים וארבע.

 

על מצבתו היה חרוט רק השם יוסף  לחנה , כיוון שהקרב נשכח והיה עלום החליטו מספר חיילים מהגדוד לספר את סיפור הקרב  יריעת המחקר הורחבה והוחלט לכתוב ספר על תולדות העיר גנין בשם עיר גנים ,  מיום היווסדה עד ימינו אנו כולל הקרבות שהתחוללו בה ובסביבתה  ולזכר הקרבות של חטיבת כרמלי וחקר הקרבות אשר בהם השתתפה, קרה המקרה המר ובמלחמות ישראל נפל חברו של אורי שגיא שמואל וייס , באזור העיר גנין בשנת 2002 ולזכרו ולזכר חבריו שנפלו גם במבצע חומת מגן בשנת 2006 נכתב הספר.

הר הרצל יוסף לחנה סיפור המצבה העלומה
 
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו

ביקור בערב יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל  וסיפור מרגש שחוויתי

 
החלטנו לבקר בהר כפי שאנו קוראים , הן לצורך אישי והן לא להירמס בידי עם ישראל וחשבתי כי אספר על מספר מקומות שאין מבקרים כאשר מבקרים בבית הקברות.לדעתי בין  10 - 20   אנדרטאות , הוקמו לאורך השנים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל,  האחרונה בהם היא האנדרטה לזכר המתים בדרכם לישראל ממדינת אתיופיה במבצע נחמיה  ,אנדרטה זאת ממוקמת בנקודה גבוהה משמאל לשער הכניסה מחוץ לגדר בית הקברות למה ? ככה.
 
בחלק מהחלקות  שבהם מוצבות אנדרטאות נערך טקס שנתי , מחוץ לטקס הכללי הקבוע שנקבע ביום ד באייר על פי הוראת בן גוריון לזכר יום נפילת גוש עציון , על פי האומדנים חמישים אחוז מהנופלים היו משרידי הגטאות ומחנות הריכוז שעלו ארצה , אלא שחלקם שעלו מקץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה עד מלחמת השחרור נספרו כישראלים למרות שצריך להגדירם על פי הכלל השני.           
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו
 

כמשל בתי החרושת בשכונת בית וגן בירושלים

לא קלה הייתה חזונם של והאומץ להשקיע מכספם,שנדרש מהעולים והחלוצים שהגיעו לארץ ישראל בתחילת המאה העשרים,עולים אלו ניחונו בראייה למרחוק , אך לא השכילו להבין את המציאות הארץ ישראלית המכה כיום במפעלי תעשייה מקומית כמו בראשית המאה העשרים.

אנו בני הדור השני ,וההולכים בדרכנו , הדור השלישי והרביעי, שבויים בקונספט בקונספט המותגים המיובאים,לא נותר אלא לראות במעשינו אשמים בחיסולו של מפעל המפעלים הפרטיים,הממשלתיים וההתיישבות העובדת, נכנענו לעגל הזהב וסימן המותג השולטים בחיינו.

קברניט המשק שכחו זה מכבר את רעיון ההגשמה ,את חזונם של האנשים שבנו עבורנו את המדינה,תוך כדי לחימה להכרה בשפה העברית כשפת ארץ ישראל היהודית,או את מלחמתם לעבודה עברית על אדמה עברית וכמובן את תוצרת הארץ של מפעלים מקומיים חלוצים אלו שקבעו בגופם את גבולות ארץ ישראל גוועו לתוך שיככת הנשייה.

חזונם של מקימי התעשייה העברית בארץ ישראל ,נבלמה באי מתן הגנת מכסים ,מיסוי גבוה על חומרי הגלם בעבר ובהווה , גורמים לנו כיום להיות תלויים ביבוא ממפעלי התבל,חשיבותם של מפעלינו אלו, איננה רק בהסתמכותנו על  תוצרת מקומית , שאיננה בראש מעיניהם של קברניטינו ,המנווטים את מדינתו כאוניה המפליגה בחשכת הליל ואינם יודעים את הכוון אלא מפליגים לכוון משוער .

במאמרי אלו על התעשייה העלומה בשכונת   בית וגן בירושלים בתקופה שלפני הקמתה שממנה כמעט ולא נותר דבר ,בוודאי לא שרידי המבנים שהפכו למפלצות ארכיטקטוניות , אנסה לספר בנימה אישית על מנת לדלות ממעמקי ההיסטוריה והנשייה ,את אשר אבד.

בית וגן מפעלי תעשייה שהוקמו ושאבדו בארץ ישראל
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור