דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים בית הכרם סיור בשכונה

 

 
 
 
יצחק ובלהה יפה ( על שמם רחוב המורה בירושלים )

משפחת יפה עלתה לישראל בשנת 1913 , כאשר עלו לישראל התיישבו במושבה רחובות האב יצחק שימש כמורה וכמנהל בית הספר היסודי במושבה,האם הייתה מורה לציור ברחובות אך גם וסופרת ומשוררת ואף כתבה מחזות לנוער, לאחר מכן עברה המשפחה והתיישבה בירושלים כאחת ממשפחות המייסדים של שכונת בית הכרם , גם האם בלהה שלימדה בכיתות היסוד  וגם האב יצחק עבדו בהוראה  בבית הספר היסודי שליד הסמינר.

יצחק ובלהה יפה ( על שמם רחוב המורה בירושלים )
 

קבק היה ממייסדי שכונת בית הכרם ,לאחר חזרתו לישראל הוא התגורר בשכונת זכרון משה ומשם חבר לאגודת בוני בית ורכש חלקה בשכונת בית הכרם , היה שכן לרבי בינימין, קדיש יהודה סילמן,י"א זותא ,א"מ ברכיהו , ויוסף ויץ.

אהרון אברהם קבק נולד בסוף המאה התשע עשר בקרבה לוילנה ,למד בחדר ובישיבה ספרו הראשון המעפיל נכתב עוד בשנת 1904, קבק עבר ללמד במוסדות יהודיים בעיר קושטא, ובנוסף כתב בעבור עיתונים וירחונים ,כאשר שמו הספרותי היה בר נתן , בשנת 1911 עלה לישראל עם אשתו שרה פייגה, קבק עצמו היה דודה של הסופרת ימימה טשרנוביץ בזכות אביה שהיה אח של אשתו פייגה ,למרות שנחשב לסופר רציני, הוא כתב חוברות סיפורים לילדים , אפילו בשנת 1935 הוציא ביחד עם קקל את החוברות מולדתנו לילדי ישראל.

אהרון אברהם קבק
 

ממקימי הישוב דגניה ואחר כך בנה את ביתו בשכונת בית הכרם, בנו אליהו טמפקין.

ספור הגרלת בתי אחוזת בית (תל אביב) ,או בשמה השני הגרלת הצדפים

בתאריך 11,4,1909 , התכנסו חברי אגודת תל אביב להגרלת הבתים בשכונת אחוזת בית בשטח כרם גבלי, הקרקע שנקנתה חולקה לרחוב ראשי שנקרא רחוב הרצל, וארבעה רחובות קטנים יותר החוצים אותו, בכדי למנוע לזות שפתיים,יצר עקיבא אריה וייס ראש ועד השכונה הגרלה לנחלות.

עקיבא וויס ואשתו רוחמה אלטשולר החלוץ 16
 

בחזית המבנה במבנה הנקרא בית הסופר, ברחוב רבי בנימין 6 בבית הכרם,יצקה האמנית לאה מגרו מינץ, לוחיות קרמיקה שעליהם מוטבעים יצירות כתיבתו ומאמריו.

כאשר היה בן 21 ולמד בברלין ,כתב את מאמרו הראשון, בנוסף ללימודיו החל לארגן תלמידים לעליה לישראל ויסד עיתון בעברית ליהודים בברלין,לאחר לימודיו עבר לפעילות בלונדון והושפע מסופרים ומנהיגים יהודיים בגולה,במיוחד עם יוסף חיים ברנר, עד שנרתח חברו בשנת 1921 ,באותה תקופה החל לחתום על מאמריו בעיתונים ובירחונים, בשמות רדלר,פלדמן ולבסוף בשם רבי בנימין  .

רבי בינימין ,בשמו יהושע רדלר פלדמן , כינויו הספרותי יהושע התלמי.
 

בין 148 חברי אגודת בונה בית בשכונת בית הכרם נימנה חיים נחמן ביאליק ,אלא שלאחר שרכש את חלקתו בשכונה בפינת רחוב ביאליק מספר אחד והמייסדים כיום , לא בנה ביאליק את ביתו ,אלא בנה את ביתו בתל אביב בשנת 1926 ברחוב ביאליק 22 , כיוון שמגרש שרכש נותר בשיממונו, נתבקש ביאליק על אדמתו לנטוע עצים, כיוון שלא היה איש אדמה,שכר ביאליק אנשים שיינטעו בעבורו שלושים עצי אורן בחלקתו .

חיים נחמן ביאליק
 

בית החרושת הוקם בשנת 1944 בשכונת הפועלים בבית הכרם, קדם למפעל זה בית החרושת לחבלים של משפחת האחים ירושלמי, בעלי חנות לחבלים ברחוב יפו בפינה לכניסה לסמטת בהרי לגרעינים שנגוזה לאורך השנים .

הרוח החיה להקמת מפעל החבלים היה העולה מאמריקה ברוך גרבלסקי שהיה בעל מפעל לטקסטיל באמריקה, חבר להקמת המפעל השותף י.רוסט , בתחילה הוקם המפעל בשנת 1942 שאז נבדקה התוצרת אלל מול הדרישה בארץ ישראל  וממפעל של עובד אחד בשנת 1944 הוכנסו מכונות חדשות בהפעלה חשמלית ומספר העובדים קפץ לעשרה ובהמשך לארבעים.

התמחות בית החרושת בחבלים ברמה טובה ולרשתות דייגים ,שמם הטוב גרם גם לדייגים ערביים לרכוש את תוצרת המפעל שייצר מספר טונות חבלים בכול יום, עד אז השתמשו חלק מהאוכלוסייה בחבלים ברמה ירודה תוצרת מפעלים ערביים בעיר יפו ובלוד.

והספור הסיום העצוב : בית החרושת נשרף כליל בשנת 1946, כולל שני מחסניו והמכונות וכלי העבודה, החלק העצוב והמקברי לשרפה שהחלה בשעות הדמדומים  , היה סירובם של אנשי כיבוי האש להגיע ולכבות את השריפה ,בטענה כי המפעל איננו בשטח העירוני של העיר ירושלים .

 

בית הכרם שכונת הפועלים בית הכרם ובית החרושת לחבלים
 

בשנת 1925 בעת פעילות של אנשי גדוד העבודה מפלוגת ירושלים, שהגיעו מסלילת הכבישים באזור טבריה חלקם מהפלוגה שישבה במנזר  רטיסבון , אשר שעבדו בחציבה עברית במחצבת בית הכרם שסיפקה אבני בניו לבניית בתי תושבי השכונה , החליטו מספר חברים בגדוד שחלק היו חברים גם באגודת השומר על רכישת מספר חלקות והקמת ביתם בשכונה הדרומית של בית הכרם , כחלק נפרד מהשכונה ,שתקרא לימים שכונת הפועלים בין רחוב החלוץ לבין רחוב הבנאי .

איש השומר מרדכי יגאל , בשנת 1925 ,היה האדם שעמד בראש הרכישה ורכש כשלושים חלקות מאדמת בית הכרם לצורך בניית החלק הדרומי של השכונה, כול חלקה שנקנתה כללה שטח של דונם עד דונם וחצי למתיישב.

בין בוני השכונה היו קבוצת ביאליסטוק מגדוד העבודה העברית,שהיו שייכים לתנועת החלוץ, שעלו לירושלים לאחר סלילת הכבישים באזור טבריה ,חברי הקבוצה הקימו צריפים במה שנקרא כיום כיכר דניה .

 

בית הכרם ספור הקמת שכונת הפועלים
 

בשכונה הייתה רפת לפרות חלב, שהקים איש השומר מרדכי יגאל ,שהיה ראש מייסדי שכונת הפועלים בבית הכרם, אחד מפועליו היה אחד מחללי מאורעות 1936-39 , ברפת של מרדכי יגאל, עבד  שמעון לס שהגיע לירושלים, עקב בעיות בריאות מקיבוצו עין חרוד, וגר בבית אחותו הירושלמית, בדצמבר שנת 1937 ,כאשר עסק בחלוקת חלב על אופניים ,נרצח במארב ערבים ,בשכונה הוצבה מצבה לזכרו.

לנקודת הרצח הובא כלב גישוש , ונתברר כי הערבי הרוצח חפר לעצמו שוחת מסתור, וממנה ירה ופגע בשמעון לס, לאחר מכן התקרב אליו וירה בו עוד מספר יריות, כאשר החל הרוצח לברוח נשמט ממנו קליע שנפלט מנשקו.

כלב הגישוש הוליך את הכוח המשטרה בריטית לכוון הוואדי ומשם לכוון הכפר בית צפפא,שבו אבדו העקבות  והרוצח לא נמצא .

 

בית הכרם רפת הפרות של מרדכי יגאל
 
האדם שפעל ורכש את שלושים החלקות בנות הדונם עד דונם וחצי של שכונת הפועלים בבית הכרם היה יגאל מרדכי בשנת 1925 .
 

תושבי שכונת הפועלים

אסלוביץ,גולינסקי,ביקסון(הצריף),גולינסקי,גולני,גלטשטיין,גלפנד,זהבי,ויישינבסקי,חלפון,טטרסקי,יגאל,יזרעאלי לחר,מריאסיס,מאיירשטיין,סיני,פוגל,פריזר,קוטר קליימן,קניגסברג,שלייפשטיין,שליף,שמואלי,שמשוני,שפירא.

מעט על יגאל מרדכי

כאשר נולד למשפחת איליוביץ שגרה באותה העת, במושבת זכרון יעקוב , את ילדותו עשה במושבה הקטנה עין זיתים הסמוכה לצפת, ובסמוך לכפר הערבי עין זייתון, כיוון שגדל כאיש אדמה והתמצא בהוויה הערבית ,החליט לחבור לאנשי העלייה השנייה ומייסדי ארגון השומר בראשותו של זייד וישראל שוחט הקבור בתל חי ליד האנדרטה, במסגרת תפקידיו כשומר עבד בשכונת אילנייה (סגרה) ,בחדרה ובכרכור ,מטולה ורחביה שבה נחלץ ממארב שנעשה לו בשדות העמק, בפעולה זאת אף הרג את תוקפו הערבי.

בית הכרם ספור שכונת הפועלים
 
בית הכרם רשת ההוראה מוסדות עזרה (הילפספראיין ) בירושלים

 המחסור במורים שילמדו בעברית במוסדות הלימוד שנפתחו בישראל בערים ובמושבות ולחצם של  אפרים כהן שהיה המנהל הראשון לסמינר עזרה ודוד ילין  מנהלה הראשון של סמינר בית הכרם ,הביא את הצורך להקים בתחילה סמינר למורים לשפה העברית ,על מנת להוציא את הסיסמא דבר עברית כפועל ולא כסיסמא,לצורך זה אף הוקמה אגודת המורים העבריים בישראל בשנת 1903 בזיכרון יעקב.

כיוון שאגודת חובבי ציון לא הצליחה למצוא כספים להקמת הסמינר למורים לעברית, לקחה על עצמה חברת עזרה מגרמניה את המשימה,בשנת 1904 הוקם הסמינר עזרה ליד בית ספר למל שהיה שייך לאגודה, ראשי אגודת עזרה ,ראו במשימתם חובה פטריוטית ליהדות הגרמנית ,להקים גוף מתחרה לרשת אליאנס שהפיצה את השפה המורשת ותרבות צרפת,על מנת שיפיץ ויתפוס מקום בהקניית התרבות הגרמנית בין תלמידי ארץ ישראל ומוריה, הרעיון הנוסף היה ללמד את השפה העברית והתרבות העברית ,ולכן בתחילת דרכה משכה רשת עזרה את מיטב מורי העברית בארץ,כמו דוד ילין, יוסף מיוחס, ח. א. זוטא .

 

בית הכרם רשת ההוראה מוסדות עזרה (הילפספראיין ) בירושלים
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור