דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 

בית הקברות הטמפלרי סיפורי מצבות

 
 
טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1

כת הטמפלרית הנצה בתחילת המאה ה 17 במדינת וויטנברג בגרמניה , כאשר מאמיניה בחלו בגינוני הטקס ובפאר הבולט בכנסיות, במקום להתייחס למאמינים דלי האמצעים בכת הפרוטסטנטית ,בני הכת הטמפלרית החליטו להתנתק מהכת הפרוטסטנטית ולהקים כת משלהם שדגלה בחזרה למקורות הנוצריים.

הכת הטמפלרית ,שהתבססה על עקרונות הערכים בנצרות הטהורה ,שנבעה מהלב לאהבת הזולת הבסיסית ובחיזוקה, ובאמונה שהמשיח יחזור לארץ ישראל ויש להמתין לביאת המשיח בארץ ישראל,אמונתם זאת והתפלגותם מהכנסייה הפרוטסטנטית ששלטה בגרמניה הביאה לשנאה גוברת לבני הכת הנוצרית החדשה, בדומה מעט לפלג הקראים ביהדות שדוגלים בתנ"ך ככתבו וכלשונו ללא פרשנויות .

מוטיב ההיכל בשם של הטמפלרים (טמפל) ,מייצגת את מוטיב תפיסת העולם של הטמפלרים שהמקדש הרוחני לאל, שוכן בתוך הגוף האישי של המאמין ,כאשר המאמין מחויב לפעול על ערכי תורתו הבסיסים של ישו, בזכות נכונותו של ישו למסירת חיו ,לתיקון ועזרה לאנושות בחמלה , עוד באמונתם הדתית, דמותו של ישו היא דמות אנושית ולא אלוהית ,לכן האדם מוגבל בתפיסת האל.

בהמשך לאמונה הטמפלרית, חזרתו של ישו לעולם (ביאת המשיח), היא אירוע נפשי אישי קיומי שמעבר לחיי אדם,ומכיוון שהאמונה הטמפלרית ,אינה מייחסת קדושה למקום התפילה ,גופו של האדם והקהילה הם המקדש לתפילה , כתחליף לאנשי הכמורה המנהיגים את הכתות הנוצריות על גינוני התלבושות וסממני השלטון , בכת הטמפלרים נבחרים זקני הכת הטמפלרית ,להנהיג את חיי הרוח בקהילה.

 


טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 1
 
מחנה ברגן בלזן ,ספור החלפת היהודים בגרמניה בטמפלרים בארץ ישראל

הקדמה

בשנת 1942 החליטו השלטונות הנאצים בראשותו של הימלר ,על אסטרטגיה חדשה שבה חלק ממחנה ברגן בלזן, יהפוך למחנה מעבר בעבור יהודיים ברי החלפה, עם מדינות שהחזיקו בנתינים בעלי אזרחות גרמנית ,כאשר בשלב הראשון ניתן הדגש באמצעות משרד החוץ הגרמני ,להחלפת הטמפלרים העצורים בארץ ישראל ,באזרחים יהודיים שיש להם קרובי משפחה בארץ ישראל ,מהמדינות צרפת,הונגריה ורומניה .

בהוראת השלטון הנאצי, נאמר כי יש לפעול להחלפת האזרחים הגרמניים ,בכול האמצעים הדרושים לפעולה זאת , עוד הוסכם ,כי מספר העצורים שיכלאו בחלק של ההחלפה במחנה ברגן בלזן ,יהיה בסדר גודל של כשלושים אלף עצורים , אך הצורר הימלר ,צמצם את המספר לעשרת אלפים ,אגף הכליאה ליהודי ברי ההחלפה נקרא Aufenthaltslager.

טמפלרים בארץ ישראל - בני ההיכל 2
 
עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן

עמק רפאים בית מס 6 בית מתיאוס פרנק הטוחן

בית הטוחן מתיאוס פרנק ורעייתו גרטרוד נבנה באפריל בשנת 1873, הוא היה המבנה הראשון אשר הוקם בשכונת רפאים , את האדמות רכש מידי בעליה בני הישוב הערבי בית צפפא בשנת 1872 בסכום העצום של גרוש וחצי לדונם, בעבור חתנו שהתכונן לעליה לירושלים ,לרוע מזלו נפטר המחותן בדרך והוא נותר עם חלקות רבות בעמק רפאים,בשלב הזה פנו אליו בני כת הטמפלרים בישראל ורכשו ממנו חלקות רבות.
 

המבנה שנבנה מאבן היה בן שתי קומות שלימים בחלקו האחורי של המבנה התווספו מבנים כאורוות חמורים ותוספות בניה נוספות , שטח המתחם של בית הטוחן מאחורי המבנה נחשב לגדול במיוחד כחמישה דונם שטחה, על הקרקע שלה הוקמה תחנת קמח בשנת 1873 בשימוש בעלי חיים ביצול ,לאחר מכן שונתה לטחנת קמח בשיטת טפטיק – מדרכיה .

עמק רפאים בית מס 6 הבית של מתיאוס פראנק הטוחן
 
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 1
עמק רפאים בית מס  8 בית ניקולאי שמידט חלק 1
סיפורו של ניקולאי שמידט השני ,מתחיל כאשר נולד ברוסיה ועבר לגרמניה , ניקולאי שמידט השני הוא היה אחד מחלוצי הטמפלרים בירושלים ,ואף שימש כראש המושבה הגרמנית הטמפלרית בירושלים .
 
הבית הראשון שנבנה מאבן בשנת 1875 במושבה הגרמנית בירושלים ,הינו אחד משלושה מבנים כיום במתחם מסביב לחצר הבית הימני הינו המבנה המקורי שבתחילה נבנה כבית בן קומה אחת, לימים נבנתה בו קומה שנייה ואת הכיעור הבטוני האפור בחזיתו הימנית הוסיפו משפחת מלול על חשבון המרפסת בחזית בשנות השישים,  לאחר שרכשו את המבנה ועזבו את שכונת ימין משה מסיבות ביטחוניות ,פחדו מהלגיונרים ,בתוספת הבנייה צמוד לפרוזדור הכניסה מימין  חדר אמבטיה ושירותים ,לשמאלו  מטבח וצמוד אליו עוד חדר כביסה משמאלו.

הקומה התחתונה כוללת שני חדרים גדולים עם ארונות בגומחות מקומרות ישנים,החדר הצמוד לחצר משמש כחדר שינה והצמוד לפרוזדור הכניסה משמש כחדר אורחים ,החדרים צבועים בלבן ,חלונות מקומרים ובעלי סבכה של סורגים ,מטבח מודרני בן כמה שנים טובות,ומקלחת ושירותיים מודרניים, אם המשפחה המתגוררת עם מטפלת מבלה את עיתותיה בשמש החמימה ומנהלת שיחות עם בנותיה והמטפלת כמו בבלקון הישן.

מתחת לקומה הראשונה במבנה ,המדרגות היורדות משמאל למבנה ,מובילות למרתף הבנוי מכמה חללים שמוליך אליו גרם מדרגות ( כיום ספריית להשכרת סרטי וידאו ואולם הקרנה קטן הנקרא האוזן השלישית ) מרתף הבית שימש את בעליו כיקב וכמקום למילוי פיקוק היין ואכסנתו בטרם יצא לשווק במושבות הטמפלריות ובגרמניה,את הענבים קיבל שמידט מכרמים שגידל ושהיו ברשותו באזור ירושלים ,ניתן לראות שריד לתקופה בגת מלבנית המוצגת בחצר המתחם.

שימוש נוסף היה באחד מחדרי המרתף כמקום שהיה מיועד לצרכי הקהילה,מקום לאירועי תרבות וכבית לאחת ממקהלות השכונה  וכמקום מסתור בעת אירוע ביטחוני.
 
בנו של ניקולאי השני , שנקרא ניקולאי השלישי יחד עם אשתו בבט ממשפחת אפיינגר אשר בנתה את ביתה בשכונה בסמוך לביתם, שמידט השלישי עסק והצליח  גם כאביו בגידול כרמים ליצור יין וסחר ביינות ברחבי ישראל ואירופה , בנוסף ניקולאי עסק גם ביבוא ובשווק סחורות ,הן למגזר הערבי והן למגזר היהודי ולצרכי המושבות הטמפלריות בישראל .
 
בשטח המתחם בנה הבן ניקולאי השלישי את פנסיון שמיט בשנת 1928 בחזית ביתו של אביו פנסיון בן שתי קומות אשר ניתן לו שמו פנסיון ניקולאי שמידט, בפנסיון התגוררו תלמידי בית הספר התיכון הטמפלרי בבית מספר 3 ,תלמידים אלו הגיעו לבית הספר התיכון מכול מושבות הטמפלרים בישראל, כיוון שבית הספר היה ידוע כבית הספר התיכוני הטוב בארץ לאותה תקופה , עוד התגוררו במבנה צליינים גרמניים שהגיעו לסיורים בירושלים וטמפלרים שהגיעו להתארח משאר המושבות בארץ.
 
שמידט השלישי עסק גם כאביו בגידול כרמים ליצור יין וסחר ביינות ברחבי ישראל ואירופה בעיסוקיו שימש כחבר ועד מושבות הטמפלרים בישראל , שותף בבנק הטמפלרים אשר העניקו גם הלוואות לטמפלרים על מנת שיבנו בתים במושבות הטמפלרים בירושלים ובארץ .
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 1
 
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 2

קומת הקרקע במבנה הימני המקורי

הבית הראשון בחצר , מצד ימין  נבנה מאבן בשנת 1875 במושבה הגרמנית בירושלים ,הינו אחד משלושה מבנים כיום במתחם מסביב לחצר הבית הימני הינו המבנה המקורי שבתחילה נבנה כבית בן קומה אחת, מאחורי הבית מרפסת עם מדרגות ומצדה הימני גומחת פתח בור המים שנסתם.

 

מצד שמאל של המרפסת ,כיום חנות גלגל לילדים היה המרתף שבו הסתתרו תושבי השכונה בימי סכנה, משמאלו חנות סגורה כיום, היה אולם האירועים הקטן של הטמפלרים,לימים נבנה מעל למבנה הימני , קומה שנייה ואת הכיעור הבטוני האפור בחזיתו הימנית הוסיפו משפחת מלול על חשבון המרפסת בחזית בשנות השישים,  לאחר שרכשו את המבנה ועזבו את שכונת ימין משה מסיבות ביטחוניות ,פחדו מהלגיונרים ,בתוספת הבנייה צמוד לפרוזדור הכניסה מימין  חדר אמבטיה ושירותים ,לשמאלו  מטבח וצמוד אליו עוד חדר כביסה משמאלו.

 

בדירה זאת שזכיתי לבקר בתוכה מספר פעמים, התגוררה אם משפחת מלול עם מטפלת פיליפינית בעת זקנתה  ומותה בזקנה טובה בתחילת שנת 2012, מאז ניצבת דירה זאת נעולה .

עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 2
 
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 3
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט החלק  העליון
הקומה השנייה במבנה המקורי הימני
הדירה בקומה השנייה אשר נבנתה בתקופה מאוחרת יותר של בייתו של ניקולאי שמידט, דירה זאת נרכשה בשנת 1963-4 מידי העולים החדשים וגן הילדים אשר היה במקום לאחר מלחמת השחרור וכיום גרה בדירה משפחה עם ילדים בוגרים .
 
לדירה מרפסת העציצים הגדולה והמרשימה  לכוון רחוב עמק רפאים עם גג רעפים מעל למבנה ומעל למרפסת ומעל למדרגות הבטון והעץ , המוליכות אליה מצידו הימני של הבית מכוון רחוב גרץ.
 
לאחר שעולים מספר מדרגות אבן ממשיכים במדרגות עץ ומעקה עץ המסתיימות במרפסת תלויה מעץ ארוכה ומעקה עץ ,מתוך מרפסת העץ הזאת נכנסים למבנה מתחת לקמרון דלת הכניסה ,כאשר נכנסים בפרוזדור לתוך המבנה ,חדרי השינה מפוזרים לאורך הצד הימני של הפרוזדור בשני חדרי השינה האחרונים של הנערים הבוגרים בדירה נתווסתה גלריית לשינה מעץ כולל מדרגות משום הגובה הניכר של הדירה  .
 
לאורך הקיר הימני בפרוזדור ,ספרייה ענקית בגובה רב עקב גובהו של הבית , התקרה ישרה ואינה מקומרת כדירה מתחתיה , מעל לתקרה גג רעפים כמקובל בשכונה הישנה .
 
רצפת הפרוזדור והחדרים מכוסים באריחים של מרצפות היוצרות לוח שחמט בגוונים לבן ושחור, בחלקו השמאלי של הפרוזדור  כניסה לפינת אירוח ,אוכל ומטבח ענק ,צמודה לחלק הזה המרפסת מעץ שממנה משתשלים צמחים המגודלים בעשרות עציצים , מראה מרהיב לחולפים על פני המרפסת ברחוב מעין סימן הכר למבנה המיוחד שברחוב.
עמק רפאים בית מס 8 בית ניקולאי שמידט חלק 3
 
עמק רפאים בית מס 9 בית האדריכל זנדל
עמק רפאים בית מס 9 בית האדריכל זנדל

תאודור ואביו גוליב ,היו בני משפחה שפרנסתם התבססה לאורך דורות מרשת בתי מרקחת גדולה בגרמניה , סמלה של המשפחה היה ראש האריה ,שהוצב בכול כניסה בבתי המרקחת שלהם , ראש האריה הוצב מעל לביתו במושבה הגרמנית בשינויים קלים מהראש המקורי.

 

תאודור ואביו הרופא, החליטו לשנות כוון עיסוקם ולעלות לישראל ,תאודור סיים את לימודיו בגרמניה ועלה בשנת 1864 ,עם משפחתו לישראל למושבה יפו ,תאודור היה בנו של דוקטור גוטליב זנדל רופא המושבה הטמפלרית ביפו, שיסד את בית החולים הגרמני ביפו , בנוסף שימש כיועץ פרויקטים למשה מוטיפיורי .

 

               

עמק רפאים בית מס 9 בית האדריכל זנדל
 
עמק רפאים בית מס 11 בית אמה אימברג
עמק רפאים בית מס 11 בית אמה אימברג
הבית שנבנה בשנת 1875 בידי פרדרך יוהאנס אימברג , ממוקם בפינת רחוב כרמיה 2 ורחוב עמק רפאים ,מבנה בן קומה אחת מוגבהת מעט מעל דירת מרתף ,לבית גג רעפים חלונות קשתיים ותריסי רפרפות מקוריים ,וארובה לתנור חימום מסוג אח הבית עצמו בצורת האות וו הנובעת מהמבנה הצמוד לאחור שבחזיתו מגרש האדמה המשמש לחניית מכוניות.

בצד הימני של המבנה מגדל שעליו מונח דוד מים כמו בימים הטובים בימי חומה ומגדל , יש פתח לכוון חזית הרחוב מעל למרפסת שמוליכים אליה מדרגות כתוספת שנבנתה בתקופה מאוחרת יותר , כול זאת מן הסיבה כי בעלת המקום מזה 17 שנה ,הינה פסלת המפעילה במקום סדנת פיסול , כאשר נכנסו בעבר לסדנה לאחר המעבר בדלת ,(כיום דירה פרטית ששופצה) ראו אגף שהופרד בקיר מהדירה מאחור , אולם צר ומלבני שעקב גובהו נבנתה בו גלריית נוספת , התקרה הזקנה שסבלה מחדירת מי גשמים, בנויה מקשתות , הקירות מצופות בסיד לבן, החלל מלא תצוגות פסלי חימר בעיקר,  הנעשים לתערוכות ומכירה, סדנה קטנה ונחמדה מאוד שניתן לבקר בה כאשר שער הברזל בדלת הכניסה פתוח.

מימין למדרגות ממוקם פתח בור המים הסגור בסורג, פתח נוסף לבור עם משאבה צמוד לצד שמאל של דלת הכניסה לדירת המרתף ,ומאחור כניסה צדדית נוספת ברחוב כרמיה  לדירה הבנוייה מעל לדירת המרתף.
 
הכניסה האמיתית לדירה זאת מכוון רחוב כרמיה לאחר המעבר בשער הכניסה ,מוליך משעול רצוף מוליך לגרם מדרגות ולכניסה לבית .

לאחר מותו עברה לגור בדירה נכדתו אמה אימברג ומשם שמו, כאשר עוברים לאחורי הבית בכרמיה 2 ונכנסים לחנית העפר העכשווית נתקלים בכניסה לדירת המרתף ומבנה נוסף שחזיתו שלוש קשתות המשמש כיום כבית מגורים כרגע די נטוש ,מבנה נוסף זה הצמוד מאחור למבנה בחזית רחוב עמק רפאים שימש כיקב וכמשרדים של משפחת אימברג שגרו בבית ממול  , לאחר שנים לאחר קום המדינה חנות חומרי בנין .

מעל מבנה אחורי זה נבנתה קומה נוספת הכוללת גג רעפים וארובת אבן לאח, צמוד לבית הזה עוד מבנה בן קומה אחת ודירת מרתף וגג רעפים עם תריסי חלונות מקוריים.

אמה אימברג זכורה בתולדות השכונה כבעלת הבית הנוסף מספר 4 הצמוד לביתה ברחוב כרמיה שבו שכנה חנות כלי הבית שלה שלימים הפך להיות קפה פטר , מבנה שהתווסף בשנת 1920 בידי כריסטיאן אימברג בעבורה ,כמבנה בן קומה אחת וגג בטון שטוח וגרם מדרגות לגג .

לאחר שגורשו הטמפלרים מהשכונה בשנת 1939 , נלקח המבנה בכרמיה 4 והפך לנקודת בילוי ושקם במתחם המבוצר האנגלי, לכשעזבו נלקח המקום בידי פליט יהודי הונגרי בשם פטר שהפעיל אותו כבית קפה מפורסם במושבה הגרמנית ששימש את אנשי הבוהמה הירושלמית בזכות העוגות והקפה ובנוסף שימש המקום כנקודת מפגש לאוהבים חוקיים וכאלה שלא כדאי לשאול את משה דיין , מפגשים חשאיים של אנשי בטחון נערכו במקום המבודד הזה שעליו נבנו אין ספור סיפורים  וכמובן חבריו מהונגריה שחיפשו את אווירת התקופה האוסטרית הונגרית כפי שחיו אותה בארצות מוצאם .

לאחר שמכר את העסק למשפחת מונק בשנת 1954  לקחה אשתו של מונק את המושכות והמשיכה את מסורת בית הקפה עוד שנים רבות לאחר מכן באפייה,בקפה המשובח שהוגש במקום ובעיקר בזכות הארוחות המשובחות, כיום משמש המקום כבית דירות ואף נוספה עליו קומה נוספת .
עמק רפאים בית מס 11 בית אמה אימברג
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור