דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור במשולש ובמרכז העיר בתים וסיפורים

 
 
ירושלמי אנוכי - מן האגדות הומור ירושלמי

בעבר ניצבה עמדת כניסה לירושלים שבה היו מחלקים פתקית שהודבקה לבגד ירושלמי או לאורח ,בכדי לזכות בתווית הירושלמית היה על הנכנס בשערי עמדת הבידוק ,לעבור בחינה מדוקדקת בירושלמיות  , אותה עמדה גם שרתה את עוזבי העיר , בכדי לאסוף פתקיות ירושלמיות אלו בחזרה  ולשלול זכות המהגרים לשאתם באשר ילכו 

מבחני הכניסה כללו בעבר :

מבחן זיהוי והשתייכות שכונתית , הקשורים לשכונת מגוריו של הירושלמי , שאלות כמו : מי שייך לכנופיית בית מזמיל ,שהפכה לאחר דור לכנופיית קריית יובל , או שמא לכנופיית הקטמונים , לימים הצטרף הסממן הצהוב בדמות הצעיף לאוהדי ביתר  והצעיף האדום לאוהדי הפועל ( הלנו אתה ,או לצרינו ).

על הנבחן לזכור ,כי בעבר הרחוק ,היו האדומים רבים מאוהדי ביתר וזבוטינסקי, טוב אולי בגין יהיה זכרו ברוך היה אז במיעוט, או שמא שייך אתה לפנתרים השחורים אלו שגולדה מאיר ירום הודה , לחששה שאינם נחמדים ובל נשכח, את אנשי סמטאות השוק וחברי לילדות בשכונת התפר ממילא (כול משמש מלמליאן ).

מבחן האצולה ,במבחן ישאל הנבחן למוצאו העדתי , האם סמך טטניק הינו ,או שמא ספרדי רגיל,האם אשכנזי נסיך בן שכונת רחביה ,או סתם בן עולים שאינו יקה .

מבחן הצעקות , במבחן זה נבחנים רק בעלי הגלימות השחורות ( רחמים בימי הקיץ הלוהטים ), המקיימים מבחן פנימי שבועי, בסוף השבוע ובימי חג ,לפני קבלת כספי החלוקה בצעקות שבאס שאבס למצטיינים ,חוויה ירושלמית חביבה זאת שאנו זוכים לקבלה, בכול שבת כמו שעון השמש התלוי ,על הישיבה בפתח שוק מחנה יהודה ,לפעמים לעונג שבת ,ניתן לקבל בולקלה מתוספת אבן בראש לתזכורת.

הפשקווילים הינם ההצגה הטובה שבעיר, לב לבם של מופעי הרחוב הירושלמים, שאנו נוהגים לערוך מימים דה קדמן ,ברחובות העיר ועל קירותיה ,מרבה פשקווילים מרבה נכסים .

דוגמית לנאמר בהם בימים עברו : צינור של שופכין ,עלה המלוכלך ברפש מראשו ועד רגליו, קלוה של מי מדמנה ,בית המחראות ,עבוט של מימי רגלים .

כמובן שמילות השיר במופעי הרחוב ,השתכללו לחידושי השפה העברית המדוברת ,נשארת השאלה במבחן השנתי, מדוע העירייה חוזרת על טעותה ובכול שנה מחדשת את פסטיבל ישראל בבירה .

למבחן הצעקות בל נשכח את צעקות סליחות ,סליחות ערב הימים הנוראים שלוו בדפיקות אדירות על פתחי הבתים ,כיוון שהתפקידים הללו חולקו למיוחסים לכול ימי חייהם ולאחר מותם ,עדיין רועדים הבתים בהתקרב יום כיפור מעצמם ולא רק מרעידות האדמה .

מבחן הזמן האבוד למשחקי הסטנגה ,שנגזל מהילדים הרכים בעירנו, כמובן יזכרו המבקרים והתושבים החוזרים, כי זמן כניסת השבת בירושלים, מקדים בארבעים דקות את כניסתו ברחבי הארץ וזהו הזמן האבוד .

מבחן ידיעת תפילת שמע ישראל ,היא חובה בעירנו ,מחוץ למילה גאוולד גאוולד , בתוספת מבחן ההתמצאות לידיעת מיקומם של בתי החולים ,כי הרי אנו עיר של פרעות ומאורעות מימים ימימה , נגד עין הרע לא נזכיר הפיצוצים והטרקטורים .

מבחן המדרכות הנעלמות , מבחן מעשי לסופי שבוע ובערבי חג ,להקלה על המבחן מגיע הקדוש ברוך הוא ומסיר מדרכותיה של העיר עד צאת השבת, שאז מחזירן ונאמר בפסוק המפורש "אין מהלכין בשבת על המדרכות הטמאות טפו טפו ", לזכר ימי עברה של העיר כמו שנאמר, בימים דה קדם לא היו מכוניות בירושלים ולא מדרכות.

מבחן בתי הקבורה בירושלים ,המבחן התיאורטי דן בהלכות קבורה ירושלמיים, הנהוגים על פי עדתך והעמותה השלטת בחלקת בית הקברות ,הבוחן כולל התמצאות בסייגים באיסורים ובכול הבלי העולם הבא, המורים את הדרך מהעולם הזה, על פי המנהגים הרשומים במשרד הפטנטים .

מבחן שאיבת המים מהבור, מבחן קיומי זה מושרש ברך הקט מילדותו , כי הרי הוא נשא ביחד עם אימו את פח המים או הדלי שנשאב מבורות המים, בתהליך השאיבה יבחן הנבחן בשליפת דלי המים מהבור ,או בכישלונו בעת אובדן הדלי במעמקי הבאר,או איך שולים דלי שנשמט, כמובן שנבדקה בקיעות הנבחן, בידי איזה גבאי נמצא מפתח דלת פי הבאר ומה מחיר הדלי על פי עונת השנה, ושאלת השאלות איך נמדדו יתרת המים הנותרים בבאר.

מבחן חג הפורים ,חג השתייה והעישון ,באיזה שכונות בירושלים על פי דיני פורים, חוגגים את חג הפורים בי"ד בשבט ובאיזה שכונות חל החג בט"ו , מה היא התקנה לקביעה זאת, רמז : האם תלוי בעובי החומות או בגובהם או סתם כיוון שהעיר מוקפת חומה.

מבחן השחייה : ידוע הו לכלל ישראל ,כי ירושלמי טהור לומד את תורת השחייה במקוואות לחיזוק הלימוד עליו לצאת למעיינות הממוקמים בירושלים ובסביבתה , ירושלמי טהור אינו מבזבז את הבלי העולם ברביצה על חולות חוף ירושלים , יעידו על הכישרון בטבילה הישגי שחייני ירושלים לאורך השנים .

מבחן השפה והמנהגים הוא האהוב עליי , המילה מאתיים , בנדורות, סטנגה ואין צורך להוסיף ולדש דש בנושא כי ירושלים שפת קודש לה .

ברור לעיל ,כי זרם השאלות הרב הקשורים לידע , לשאלות המבחן בעמדת הכניסה לעיר מביא את תושבי העיר, שמלבד קרבתם לאוויר פסגות בשמים , להרבות בידע וחוכמה במיוחד נושאים את תג החוכמה הירושלמי .

מילים אלו נכתבו משום זקנתי ואין אני כותבם חס וחלילה ,בניסיון לפגיעה בכבודו של איש ,אלא מעט חיוך לימים חמים אלו.

 

ירושלמי אנוכי - מן האגדות הומור ירושלמי
 
בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות

כאדם שלמד במוסד הזה רציתי לספר את סיפורו.

בסיור בירושלים בעקבות האקדמיה לאומנות ועיצוב בצלאל מוליכה את המטייל שלושה מיקומים בירושלים, לאורך המסלול אחת ברחוב החבשים והשנייה בנחלאות  והשלישית בקמפוס של הר הצופים, כיום מחלקת העיצוב חזרה למבנה הישן ברחוב שמואל הנגיד, יש לציין כי בצלאל המוסד נפתח בשנת 1906, לפני פתיחת האוניברסיטה העברית.

 

בצלאל נוסדה בעקבות שכנוע של מייסדה בוריס שץ את צירי הקונגרס היהודי בשנת 1905, בצורך של שימור האומנות היהודית הארץ ישראלית כמו מימושה של הציונות ,את המוסד אימצה יהדות גרמניה בראשו של פרופסור וורצבורג,  אשר אף רשם אותם כאגודה גרמנית בשנת 1906, שמטרתה להקנות מלאכת יד ואומנות בארץ ישראל ואף לייצר תשמישי קדושה לבתי כנסת וכנסיות ולפתח את תעשיית הרקמה והשטיחים בסגנון אוריינטלי ארץ ים תיכוני, תמיכה כספית למימון לימוד הסתתות בארץ ניתן לו מאגודת חובבי ציון באודסה.

 

איש ססגוני היה בוריס כץ בלבושו הלבן , כתלבושת התושבים הערבים בארץ ישראל או בהשקפת עולמו לגבי מהות האומנות היהודית ישראלית בהתהוותה ,את דרכו האומנותית החל בוריס שץ כפסל של נסיך בולגריה פרדיננד ,לאחר שכשל בהקמת אקדמיה לאומנות בעיר סופיה המשיך כאומנים רבים לפריז,מאחר והתחרות על האומנות הייתה קשה עקב ריבוי אומנים מפורסמים בפריז ,נאלץ להתפרנס מלחימה בזירת האגרוף.

 

בצלאל סיפור האקדמיה לאומנות
 
מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 1

מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד 26 בירושלים

 

המנזר ממוקם בסוף  רחוב שמואל הנגיד  ליד בית הכנסת ישורון .

הקדמה

הבעלות על האדמה והמתחם שעליו קם מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד ,היו שייכים לכנסייה היוונית אורתודוכסית הלבנה ( הרוסית) , בשנת 1876 נרכש השטח מידם ,בידי האחים המומרים הצרפתיים לבית רטיסבון.

 

משפחת רטיסבון מחבל הארץ אלזס הצרפתי על גבול הגרמני, למשפחה היו עשרה ילדים, האח הגדול תאודור רטיסבון היה הראשון שהתנצר והפך לאיש כמורה ואף תפס משרה גבוהה בכנסייה הצרפתית , אבי המשפחה היהודי היה מצאצאי שר הכספים במלוכה הצרפתית לפני שנפלה.

 

אחיו הצעיר אלפונס רטיסבון אתאיסט ידוע  ,לאחר שסיים את לימודי עריכת הדין ,התארס והתכונן לנישואיו אלא שגילה של ארוסתו היה צעיר, החליט להמתין לנישואים ולבקר בעיר רומא , שם פגש חבר ללימודים ואת אחיו הכומר, בעת שערכו סיורים בעיר הקניט אלפונס את האמונה הנוצרית וסנט באח הכומר שהתלווה אליהם בסיורים.

 

מנזר רטיסבון ברחוב הנגיד בירושלים 1
 
המומר יוחנן משולם ממלטה

יוחנן משולם המומר, נחשב לאחד היהודים המומרים הראשונים ,מוצאו להורים שהתיישבו בבריטניה מיוון ,יוחנן נדד במדינות העולם וכאשר שהה בתוניס והתיידד עם מסיונרים, לאחר ביקורו בתוניס עבר לתור את מלטה, בעת ביקורו התיידד עם הכומר סמואל גובט שלימים עבר להתגורר בירושלים וקבל את התואר של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים.

בעת השהות באי מלטה ובעקבות השפעתו של סמואל גובט ,המיר את דתו היהודית והתנצר והמשיך את מסעותיו עד שנת 1840 שאז עלה לישראל ומעשהו הראשון היה הקמת בית מלון בשנת 1841 באזור שער שכם,בהמשך באזור הרובע הארמני .

המומר יוחנן משולם ממלטה
 
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו

ביקור בערב יום הזיכרון לחללי מלחמות ישראל  וסיפור מרגש שחוויתי

 
החלטנו לבקר בהר כפי שאנו קוראים , הן לצורך אישי והן לא להירמס בידי עם ישראל וחשבתי כי אספר על מספר מקומות שאין מבקרים כאשר מבקרים בבית הקברות.לדעתי בין  10 - 20   אנדרטאות , הוקמו לאורך השנים בבית הקברות הצבאי שבהר הרצל,  האחרונה בהם היא האנדרטה לזכר המתים בדרכם לישראל ממדינת אתיופיה במבצע נחמיה  ,אנדרטה זאת ממוקמת בנקודה גבוהה משמאל לשער הכניסה מחוץ לגדר בית הקברות למה ? ככה.
 
בחלק מהחלקות  שבהם מוצבות אנדרטאות נערך טקס שנתי , מחוץ לטקס הכללי הקבוע שנקבע ביום ד באייר על פי הוראת בן גוריון לזכר יום נפילת גוש עציון , על פי האומדנים חמישים אחוז מהנופלים היו משרידי הגטאות ומחנות הריכוז שעלו ארצה , אלא שחלקם שעלו מקץ מלחמת העולם השנייה ובתקופה עד מלחמת השחרור נספרו כישראלים למרות שצריך להגדירם על פי הכלל השני.           
הר הרצל פינות לא מוכרות סיפורים שמבפנוכו
 
ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה

העירייה המנדטורית מתקופת התורכים ברחוב ממילא

בתקופה העותומאנית שכנו משרדי הסראייה – מרכז השלטון האזרחי והצבאי התורכי ,בתוך החומות ברחוב שכיום אנו קוראים לו רחוב מעלות המדרשה, בשנת 1863 הוקמה העירייה הבלדייה הראשונה בסמטה הקרובה למבנה הסראייה  .

מבנה העירייה הראשונה כלל שלושה חדרים,השערות שונות היו לשמה הערבי של הבלדייה,חלק מזקני העיר העתיקה ,יש הטוענים כי המלה בלדייה הינה משמו של רופא יווני חכים אל בלדייה,רופא זה טיפל בחולי העיר העתיקה בחינם, אך סביר להניח כי היא מהמילה בלדייה בערבית שפרושה עירייה.

 

ירושלים רחוב יפו 2 עיריית ירושלים סיפור הקמתה
 
בצלאל בית הנכאות בית האומנים

תחילת בית הנכאות הייתה בשנת 1908, כאשר עברה האקדמיה ובית מגוריו הצמוד של בוריס שץ לרחוב בצלאל פינת רחוב השמואל הנגיד של היום ,במבנים שהוקמו בידי עשיר מוסלמי בשם אבו שאכר ,אשר הקרן הקיימת קנתה אותם ומסרה לבוריס שץ לצורך האקדמיה בצלאל, מבנה המוסד והמבנה השני של בית האומנים של היום נבנו בסגנון הערבי אופייני הילויאן חלל מרכזי שממנו יוצאים חדרים והכול מוקף בחומה שבה היו שני שערים אחד לכול מבנה.

בית הנכאות בצלאל

במבנה הסמוך לבית הספר בצלאל נפתח בית הנכאות לתצוגה בתחילה הוצגה בו תמונת עצמית של האומן יוסף איזראלס שנתרמה בידי נדבן , לאחר מכן הצטרפו עבודות לתערוכות של האמנים : מורלי, גליצנשטיין,אפשטיין לילאן אנטוקולסקי והירשנברג, מוריס שטרן רוטשטיין .

בשנת 1912 נתרמו לבית הנכאות ממצאים מהתקופה היוונית של פסלים וכלים בידי הנדבן הרוסי קנלסקי , לאוספי התצוגות התווספו ממצאים ארכיאולוגיים שנמצאו בארץ ישראל, אוסף מטבעות,תשמישי קודש כולל ספרי תורה ,טליתות וסידורים שניצלו לאחר פרעות ביהודים ברוסיה ,חלקם מוכתמים בדם של הקורבנות.

 

בצלאל בית הנכאות בית האומנים
 
רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית

בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות שנפתח בשנה זאת ,בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) הראשון ברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל ,במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.

לאחר הביקור בחדר הארכיון עברו לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישאל כולל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן  במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .

בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל.

 

רחוב בן יהודה 1 בית הנכאת לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור