דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

טבריה ספור חוות כנרת המושבה התיישבות הר כנרת וקיבוץ כנרת

 
 
 
סיפורם של אנשי העלייה השנייה

נהוג לתארך את העלייה השנייה ,בין השנים 1904-1914 , בעלייה זאת הגיעו בין 30.000 ל  40000 עולים, רובם של העולים בעלייה הזאת הגיעו מרוסיה ,הם הגיעו לישראל על מנת ליצור חברה חדשה בארץ אחרת, הם האמינו שבכוחם לחולל מהפכה בהתיישבות היהודית בארץ ישראל,יעדם היה כיבוש העבודה העברית בארץ ישראל,

כיוון שעולים אלו התפרנסו מעבודה חקלאית כשכירים במושבות וקשיי הפרנסה הגדולים בנוסף לאי רצונם של בעלי המשקים החקלאיים מהעלייה הראשונה להעסיקם , כיוון שהפועל הערבי היה זול ומיומן מהם, גרמו להם להתפכח מחזונם,העלייה השנייה גם יצרה ירידה גדולה בחזרה של חלק גדול מאנשיה, חלקם התאבד, מהתנגשות המציאות היום יומית, אל מול האידיאליים,לטענת בן גוריון רק כעשרה אחוזים מהם נשארו, בסך הכול במושבות בישראל היו כאלף איש.

סיפורם של אנשי העלייה השנייה
 
סיפורו של גדוד העבודה העברי

ההכרזה על הקמת ומיסוד הגדוד העברי על שם יוסף טרומפלדור ,נערכה על גבעה ממול לחמי טבריה בשנת 1920,בעת שהתכנסו חלוצים בתקופת סלילת הכביש בין טבריה לצמח,קדמה להכרזה התארגנות שנמשכה כחודש לפני ההכרזה,ביום הזיכרון למלאות ששה חודשים לקרב תל חי ,בכינוס שנערך לאור מדורה בערב הזיכרון ,נתקבצו פועלי הכביש,חברי אגודת השומר,חלוצים ופועלי מושבות הגליל.

בעת הכינוס הכריזו 44 חלוצים וחלוצות על הצטרפותם לגדוד,על מנת ליצר מקום לעבודה עברית,בשיתוף קולקטיבי של חיי הגדוד,בסיום עבודת סלילת הכביש בין טבריה מגדל לטבחה, סוללת העפר למסילת הרכבת בין ראש העין ופתח תקווה, עברו חברי הגדוד למושבה מגדל ,בנקודה זאת הצטרפו עוד חברים והקבוצה מנתה כשלוש מאות חברים בגדוד, בסוף השנה מנה הגדוד כשש מאות חברים.

תקנון מסודר של גדוד העבודה העברי, נחקק באסיפת הגדוד שנערכה במושבה מגדל בשנת 1921 שבו שותפו נציגי שלושת גדודי העבודה בגדוד,בהמשך לאחר תשעה חודשים מייסוד הגדוד בסלילת הכביש בין טבריה לצמח,הוכרזו אבני היסוד ומטרות הגדוד העברי לדרכו,שעיקרם הקמת קומונה של פועלים עבריים לכיבוש העבודה העברית בעיר,במושבות ובכפרים של חלוצים בארץ ישראל ,שתאחד את המצטרפים לעבודה שיתופית וחיי שוויון.

סיפורו של גדוד העבודה העברי
 
סיפור הגופים הראשונים שגאלו את אדמות דלייקה הלוא היא כנרת

הקרן הקיימת

קדמה לחברת הכשרת הישוב ,הקרן הקיימת שהוקמה שמונה שנים לפניה,בשנת 1901

הקרן הקיימת חרטה על דיגלה כי האדמות שתגאל ברכישה בעזרת תרומות של העם היהודי ובעבור העם היהודי בישראל ,אדמות אלו שנגאלו ,לא ימכרו לעולם ויישארו לצמיתות בידי הקקל.

 

חברת הכשרת היישוב .

חברת הכשרת הישוב קמה בעיר לונדון בעשרים לינואר 1909 ,ההון שעמד לרשות החברה היו 50.000 לירות שטרלינג , שחולק לארבעים אלף מניות של לירה אחת ומאתים מניות יסוד בנות 50 לירות שטרלינג.

סיפור הגופים הראשונים שגאלו את אדמות דלייקה הלוא היא כנרת
 
הרעיון שהסתתר מאחורי הקמת חוות כנרת

בחווה עבדו והוכשרו בתחילה אנשי העלייה השנייה שהגיע לכאן בחוסר כול כולל משלח יד, במשך הזמן נולד בחוות כנרת הרעיון להקמת קיבוצים, מושבים , רעיון הקמת ארגונים משותפים כמו : המשביר המרכזי, תנובה, סולל בונה ולבסוף ארגון ההגנה העברי ההגנה רעיון הקבוץ צץ על פי רעיון הקולחוזים ברוסייה .

בהמשך תוכנן כי בחוות כנרת יוכשרו גם נשים לעבודה חקלאית על מנת למלא את החיסרון בפועלות חקלאיות כשוות לאיכרים וכעזר בעת הנישואים בעבודה במשקי החקלאות של המשפחה, האישה הראשונה שהצטרפה לאנשי החווה לאחר שלושה ימים ,הייתה שרה מלכין ,על תקן המבשלת .

 

הרעיון שהסתתר מאחורי הקמת חוות כנרת
 
מעט על פועלו של ארתור רובין

ארתור רובין הנחשב לאבי ההתיישבות היהודית,סבר כי הדרך למנוע את ההתבוללות באירופה של היהודים,היא העלייה לארץ,על מנת להקים ריכוזים יהודיים של התיישבות בארץ, בשנת 1907 ביקר בשליחות הועד הציוני בישראל, לאחר ביקורו הוא כתב דוח מייאש למצב של היהודים בארץ.

בשנת 1908 הוא נשלח בחזרה לארץ ומונה כראש המשרד הישראלי הציוני בארץ ובמקביל בהמשך מונה כמנהל חברת הכשרת הישוב בארץ,בדרכו רובין היה מקורב לפועלי העליות הראשונה והשנייה ולקבוצות היהודים על זרמיהם השונים, הוא מצא את דרכו גם ליריביו שטענו כי גילו הצעיר עומד לו לרועץ.

מעט על פועלו של ארתור רובין
 
הקמת בית המוטור בחוות כנרת

בית המוטור ממוקם בחצר חוות כנרת צפונית לבית הטבילה ירדנית,בית המוטור הוקם ביוזמת חברת הכשרת הישוב בשנת 1910, בית המוטור הינו מבנה בן שתי קומות אשר בקומתו התחתונה ,הותקן מוטור שהפעיל משאבת גז  כיוון שחשמל עדיין לא הופק, לשאיבת מים מהכנרת , לצורך השקיית החלקות החקלאיות של החווה ,בקומה השנייה של המבנה התגוררו פועלי חוות כנרת בהמשך, כמו כן התגוררו במבנה בן ציון ישראלי, מנחם שמולביץ שנרצח בהמשך בידי ערבים,יצחק פיינרמן מאיר רוטנברג,נח נפתולסקי, המשאבה שאבה כשישים קוב מים בשעה .

הקמת בית המוטור בחוות כנרת
 
רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1

סיפורה של רחל בארץ ישראל בעת שמלאו לה 19 שנה,בעת שעלתה לארץ ישראל ביחד עם אחותה שושנה בשנת 1909,לאחר תקופה קצרה הצטרפה אחותם בת שבע ועלו לארץ ישראל בערוב ימיה והתגוררו אחיותיה ואביה שעלה עמה בתל אביב.

 
לאחר עלייתם לארץ ישראל בשנת 1909 ,התיישבו בשכירות שלושת האחיות בבית יעקב ברוידא ששימש כראש אגודת "מנוחה ונחלה ," הבית קיבל מאז את הכינוי בית שלושת האחיות במושבה רחובות ,שם החלו את דרכן כחלוצות שרצו לעבוד בחקלאות ובעבודת האדמה כחבריה החלוצים,ברחובות החל הרומן עם נקדימון אלטשולר שהיה צעיר ממנה רומן שהתנהל עם הפסקות .
 
בעת שרחל גרה ברחובות ,החלה ההתיידדות עם אהרון דוד גורדון וחלוצים נוספים,כמו : נח נפתולסקי, הרצפלד וקושניר , כיוון שנושא עבודת האדמה זרם בעורקיה ,הצטרפה רחל ואחותה לחוות העלמות שהקימה חנה מייזל בשטח אדמה ששכרה ליד חוות כנרת ,בעקבות אספה שארגנה חנה מייזל בקרב חלוצות ברחובות,כמו שנוהגים לומר הגיעה לביקור והתאהבה בחצר כנרת והסביבה.

רחל בלובשטיין (המשוררת) חלק 1
 

בעיה חדשה ישנה החלה לחזור בנושא שווק התוצרת החקלאית לערים הגדולות בסיבת הישובים בעמק הירדן ובגליל בפרט ,כשהחלו הבריטים להטיל עוצר מהשעה שש בערב עד השעה חמש וחצי בבוקר, עוצר זה החל לשבש את משלוח החלב והתוצרת החקלאית לשווק כיוון שהסחורה המשווקת יצאה בדרך כלל בשעות הלילה על מנת להגיע טרייה לשווקים ולחנויות בערים.

כיוון שהיו אלו ימי המלחמה ,נוספו בעיות נוספות לשווק שכללו : מחסור במשאיות שחלקם גויסו לצרכי המלחמה ,ומכיוון שהיה עוצר לא יכלו המשאיות הנותרות להספיק ולערוך מספר נסיעות לתובלת התוצרת החקלאית.

בעיה לא פחות חשובה הייתה המחסור בכלי אכסון וכדים לחלב עקב מספרם הנמוך מחוסר יכולת ליצר מכלים נוספים ,כתוצאה ממחסור בברזל שנלקח ליצור כלי מלחמה וירי, לדוגמא כדי החלב שיצאו לשווקים ,חזרו מיד למשקים ולמושבה ,נשטפו ונוקו מידית מולאו מחדש ונשלחו שוב לשווקים, אותם הבעיות היו בארגזים ששימשו להובלת התוצרת החקלאית ,שלא נזכיר את הובלת הבשר עופות בכלובי ברזל והבקר לשחיטה.

השווק החקלאי מהמושבה והגליל בימי העוצר המנדטורי בגליל ובעמק.
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור