דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים העיר העתיקה

 

 
 
 
המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם

תחילת ההתיישבות המיסיונרית האמריקאנית בישראל ,משולבת בחזון בעבודת האדמה והנצרות התנכית הטהורה, הדגם של אנשי המושבות הראשונות מאמריקה ,כללה בעיקר חולי סינדרום ישראל אשר ניזונו מן האמונה בסיפורי התנך והאמונה הדתית במקורות התנך הצטרפו לרעיון השיגעון והאידיאל ,לממש אמונה זאת בהתיישבות בארץ ישראל,והיא החלה כבר בתחילת המאה השמונה עשר ,סוגים שונים של מאמינים נוצריים ,האמינו כי באמצעות התיישבות חקלאית ,ניתן להשפיע על התושבים ולהמיר את דתם לנצרות בזרמיה השונים.

דרך ההגעה היה לרוב כניסה בנמל יפו ,התיישבות בחלקי ישראל כמו אזור ירושלים ותל אביב ,אלא שמיסיונרים אלו שניסו להקים חוות חקלאיות נתקלו בעוינות של תושביה המוסלמים בעיקר הפלחים שלרוב היו בדואים גאים שהתיישבו בארץ, שהתנגדו לכניסת זרים ובייחוד בניסיונם להמיר את דתם.

המושבות האמריקאניות בישראל סיפור תחילתם
 
העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר

עד תחילת המאה התשע עשר תחת שלטון התורכים בארץ ישראל ובירושלים העתיקה בין החומות מספרם של היהודים לא היה רב , כאלפים איש נוספו לאוכלוסיית העיר בשנת 1836 בעיקר יהודים אשכנזיים עקב רעידת האדמה הגדולה שחוותה ארץ ישראל ובעיקר בעיר צפת .

שלא יעבור בראשכם כי הם הגיעו לנחלה ושלום בעקבות המעבר לירושלים העתיקה, הבעיות העיקריות שחוו היהודים בעיר העתיקה התנקזו בראש ובראשונה ביחסו המשפיל וההתנגדות של הרוב המוסלמי בעיר העתיקה כנגד התושבים היהודים,קיצונים ואנשי דת מוסלמיים מיררו את חייהם יש להוסיף את מעמדם הבלתי חוקי מצד השלטון התורכי שניזון ממנות בקשיש ,כמו שנאמר כסף יעוור עיניי שליטים ופקידות, תוסיפו לכך את חוסר היכולת להתלונן ,או בפני מי להתלונן ,בשל התנהגות והצקות של שכניהם המוסלמים והרי לכם מרקחת חיים מסובכת.

אך הצרות הגדולות יותר בתנאי המגורים בעיר העתיקה נבעו מחוסר מודעות ותכנון לקוי של העיר שהתרחבה בין החומות ללא בקרה או הכנת תשתיות ובעיקר מחוסר רצונו של השלטון התורכי להשקיע ולשפר את תנאי המחייה והבריאות בתוככי העיר העתיקה והרי לכם מתכון בטוח לכישלון.

העיר העתיקה ספור תלאות היהודים במאה התשע עשר
 
שער יפו באב אל חליל

השער ממוקםבאמצע החומה המערבית של העירליד מגדל דוד .

השער נבנה בשנת 1538,שימש דרך מעבר ראשית לעיר העתיקה,והיה היחידי אשר נפתח בלילות לצרכי מעבר מתפללים מבני כל הדתות,השער מוגן בידי בית שער ,שעליו הותקנו אמצעי הגנה נרחבים.

 

בתקופה העותומאנית חשיבות השער עלתה, והפכה ככניסה הראשית לעיר העתיקה ואלפי בני דתות שונים חלפו דרכו כאשר נכנסו בין חומות העיר העתיקה , כיוון שהיו מודעים התורכים לחשיבותו המרכזית ,הם הציבו לעיתים גרדומים בעת ביצוע גזרי דין על מנת להציג מסר מפחיד לתושבים שיזהרו .

שער יפו באב אל חליל
 
המומר יוחנן משולם ממלטה

יוחנן משולם המומר, נחשב לאחד היהודים המומרים הראשונים ,מוצאו להורים שהתיישבו בבריטניה מיוון ,יוחנן נדד במדינות העולם וכאשר שהה בתוניס והתיידד עם מסיונרים, לאחר ביקורו בתוניס עבר לתור את מלטה, בעת ביקורו התיידד עם הכומר סמואל גובט שלימים עבר להתגורר בירושלים וקבל את התואר של הבישוף הפרוטסטנטי הראשון בירושלים.

בעת השהות באי מלטה ובעקבות השפעתו של סמואל גובט ,המיר את דתו היהודית והתנצר והמשיך את מסעותיו עד שנת 1840 שאז עלה לישראל ומעשהו הראשון היה הקמת בית מלון בשנת 1841 באזור שער שכם,בהמשך באזור הרובע הארמני .

המומר יוחנן משולם ממלטה
 

החוקה העותומאנית המתייחסת לענייני דת, נקראה כחוק הרבנות הראשית העותמאני , חחאם חאנה, חוק זה הסדיר את זכותם של היהודים להקמת הגוף הדתי החוקתי היהודי כמוסד מוכר ובעל סמכות חוקית בממלכה העותומאנית, החוק קבע כי הרבנים הם החוליה המקשרת בין השלטונות לבין הקהילה היהודית.

האנשים שמונו בתקופה העותומאנית כחכם באשי (ראשון לציון) .

הראשון שמונה חיים אברהם גאגין (אג"ן) , יליד הערי קושטא שעלה בצעירותו עם המשפחה לארץ ישראל ,הוא מונה בשנת 1842 להיות המנהיג הדתי ליהודי ארץ ישראל עוד בשנת 1835 התפרסם ספרו בשם המנוחה והטהרה שכלל פרושים למנחות הנהוגות ביהדות, לאחר שהוקם דפוסו של ישראל בק שהוא עזר בקבלת הרישיון לפתיחתו,הדפיס בו שני ספרים שאחד דן בהסכמות לענייני שיפוט הלכתי על פי התקנות ההלכתיות שהיו נהוגות או שנחקקו על פי התורה.

חכמים באשים בתקופת השלטון העותומאני
 
שער יפו התחנה המרכזית לכרכרות חמורים סוסים וגמלים

כאשר חוברה ירושלים העתיקה לנמל יפו בדרך עפר שנסללה בתקופת התורכים ,החלה הדרך לחבר בירושלים מהכניסה של ירושלים כיום בואך שער יפו בעיר העתיקה , מצב זה יצר בנייה מואצת של מבנים לאורכו של הציר החדש שהפך במהרה לעורק חשוב ומרכזי בעיר , הדרך הסתיימה במה שנקרא התחנה המרכזית שמוקמה מחוץ לשער יפו, ליד השער אף הוקם בית מכס .

בתחנה המרכזית הזאת חנו כיכרות להסעת נוסעים ומטען,גמלים וחמורים ,כמובן חנויות ובתי קפה לשימוש הנוסעים והממתינים להסעות, בהמשך התפתח האזור בקטע רחוב ממילא ובקטע שלאורך החומות לכיכר העירייה של התקופה החדשה.

עגלות הנוסעים נקראו במילה הצרפתית דיליז'נס , בעברית נקראו מהירה ובערבית נקרא חנטור ,גודלה של הכרכרה נקבע על פי מספר הנוסעים שיכלו לשבת בה, הם נעו בין שישה נוסעים לעשרה ,כאשר הכרכרה הסיעה בעיר נרתמו לכרכרה שני סוסים לנסיעות מחוץ לעיר בדרכים בין עירוניות נרתמו בין שלושה לארבעה סוסים.

שער יפו התחנה המרכזית לכרכרות חמורים סוסים וגמלים
 

יהודי ששכר רכוש ממוסלמי ערבי בעיר העתיקה,כמו חנות או מבנה ,רכש בזאת זכות להמשיך להחזיק בנכס תמורת תשלום שנתי קבוע ,מצב זה של החזקה לתקופה ארוכה (דמי מפתח) יצר כוח כלפי השוכרים לקביעת סכום השכרה נמוך , באם רצו בעלי הבתים להעלאות את שכר הדירה או הנכס לא יכלו ונאלצו לשלם סכום כסף גבוהה על מנת לפנותם ולקבל מהשוכר החדש שכר חודשי גבוה יותר .

חזקות אלו נרשמו בבתי הדין ובכך קבלו השוכרים הגנה מפני פינויים שלא בהסכמתם,כיוון שהמחזיק בחזקה היה בעליו המשניים של הנכס,בעלי החזקות נחשבו כמייצגים את בעל הנכס המקורי , ויכלו להשכיר את הנכס במחיר גבוה יותר ממה שהם משלמים ולהרוויח מההשכרה.

ירושלים שכירות מהו סיפור החזקה
 

החלטתי ערב יום ירושלים מבין ההופעות שנערכו לכבודו ,להשתתף בערב שירה שנערך בגבעת התחמושת , ערב נוסטלגי של ערב שירה בציבור שבו הופיעו הזמרים רוחמה רז,הזמר פררה הצעיר והלחין מעבד צליל .

כך בערב חמים שהוזמן מלמעלה (ממש הזעתי כמו בתל אביב), התקבצנו מבוגרים מימי תחילת המדינה,צעירים וילדים לערב המקסים הזה במקום המיוחד הזה,באמפי הגדול של גבעת התחמושת התקיימה החזרה הגנרלית לערב הזיכרון של 182 חללי ירושלים במלחמת ששת הימים .

בתחילת הערב נחשף בפנינו דגל המדינה ,שהוצא מתוך ארכיב מוזיאון גבעת התחמושת , מקום שהוא הוחבא בו מסוף מלחמת ששת הימים ,והנה סיפור החשיפה :


גבעת התחמושת סיפורו של דגל ישראל חשיפה חדשה
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור