דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים סיור לאורך רחוב הנביאים

 
 
 
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים מהמאה ה 18 – תחילת ה 19
בית הינדייה רחוב הנביאים מספר 2, מבנה בן שלוש קומות ,בקומת הקרקע כיום בית מסחר ומעליו אכסניה לצליינים.
אכסניית פייסל רחוב הנביאים 4 משמש למגורים נבנה בתחילת המאה העשרים .
בית מחנים ברחוב הנביאים 13 , ראה מאמר
בית הספר הסאלזיאני ,נבנה בשנת 1925 ברחוב הנביאים 15 כיום שייך למשרד החינוך, ראה מאמר
בתי דוזדאר  רחוב הנביאים מספר    16-18, שני מבנים שנבנו גם כן בידי מוסלמים, נתגלתה בזמנו רצפת פסיפס של כנסייה מהמאות 6- 4 לספירה מעבר לקישוט ברצפה הייתה כתובת בארמנית, המבנים בני שתי קומות וגג רעפים,נבנה בסוף המאה ה 19 משמש כיום כקופת חולים .
אכסניית רעמסס רחוב הנביאים 20 , מבנה אבן בן שתי קומות.
בית משפחת ברמן רחוב הנביאים 19-21-23 מבנים בבעלותם של בעלי מאפיית ברמן  נבנה בשנות השלושים מאה ה 19 , מבנים  נטוש לשימור , ראה מאמר
בית הבישוף - בית קלק – בית המיסיוןבית פניציה , המבנה נבנה בשנת 1876 ,ממול לקונסוליה האתיופית, בית החברה המיסיונרית האנגלית  רחוב הנביאים מספר 25, מבנה בן שתי קומות מוקף חומה גבוהה ובתוכה חצר שאורוות סוסים הייתה ממוקמת בה , בית מלאכה לתיקון כרכרות ועגלות, ביתן שמירה קטן וגינה שניטעו בה עצי ברוש שחלקם יבשו מחוסר טיפול, כאשר עולים לבית בחזיתו במערכת מדרגות למרפסת הקדמית   ראה מאמר.
     
   
בתים מפורסמים ברחוב הנביאים
 
רחוב הנביאים בירושלים סיור בבתי חולים

את שמו כרחוב הנביאים, קיבל הרחוב בעת השלטון הבריטי בעיר ,עד אז כונה הרחוב בשמות הבאים: רחוב בתי החולים בזכות 13 בתי החולים שהיו בו ובסביבתו , רחוב הקונסוליות לאור ריבוי הקונסוליות ברחוב, הרחוב האחורי כיוון שהיה המקבילה של רחוב יפו ,רחוב האצולה על שם בתי העשירים שבנו את בתיהם ברחוב .

 
יש הטוענים כי שמו הבריטי הנביאים , נגזר ממתחם נבי אוקשה בשמו הנוסף נבי קימר הסמוך , המקודש לכול הדתות בזכות הטענה כי במתחם קבורים שלושת הנביאים המקודשים :  משה,מוחמד וישו  ולכן מהנימוק הזה נקבע שמו של הרחוב בישיבת קביעת השם בתקופה הבריטית ישבו מנהיגים דתיים השייכים לכול הדתות וסמכו ידם על השם הנביאים.       

 

תחילת רחוב הנביאים בהיווצרותו כפי שהיה בסוף המאה ה 18-19 כאשר החלו לצאת מתחום חומות העיר העתיקה בואך מקבילה של רחוב יפו והדרך מירושלים לכוון נמל העיר יפו תושבים בני עדות שונות לרחוב הנביאים , כאשר יתרונו של הרחוב היה היותו שקט ולא ממוסחר בתחילה, ברחוב הוקמו כשלוש עשר בתי חולים ובקרבתו ,חלקם של בתי החולים החלו את דרכם בין חומות העיר העתיקה, אך יצאו מחומות העיר העתיקה , עקב צפיפות והתנאים הסניטריים הבלתי אפשריים בעיר העתיקה , עוד הוקמו מוסדות חינוך ואיך אי אפשר מוסדות המשרתים את מאמיני הדתות השונים.

 
רחוב הנביאים בירושלים סיור בבתי חולים
 
החבשים במאה התשעה עשר ובמאה העשרים

הספור של הקיסרות החבשית לאורך השנים, אשר אני  מדלג על מה שארעה בחבש ,כולל הכיבוש המוסלמי וגרושם , אמשיך בקיסר היה האחרון לפני מאלניק השני הגדול, מעט סיפורת על ממלכתו של כאסא שהומלך בשנת 1855 כאשר היה בן 37 שנים, לאחר המלכתו החליף כאסא את שמו לתיאודורוס, שהיה שמו מפקד צבא רומי בימי הקיסר  ליציניוס.

החלפת השם מכאסא לתיאודורוס, נעוצה במסורת החבשית ,כי יגיע לארץ ישראל המצביא תיאודורוס ,שיגרש את הכובשים וינהיג מחדש את בארץ ישראל את ממלכת בית דוד , על פי אמונתו זאת ראה עצמו כאחד מצאצאי בית דוד ,לאחר שעלה לשלטון קבע כי העיר מגדלה תהייה עיר הבירה ואף ביצרה והקים חומות הגנה סביבה,ליועציו מינה את אשתו ושני יועצים אירופיים.

החלטותיו הראשונות היו : לצמצם את כוחם של מפקדי ארבעת המחוזות בחבש, להחליש את כוחה של האצולה החבשית,לגרש מארצו את המוסלמים שלא ירצו להתנצר ולהלחם בשבט החבשי ששנא בני גאלא, הניסיון להחליש את כוחם של השבטים גרם למרידות של חלקים מאנשי השבטים, אחד מהם אף הכריז תיגר מינה את עצמו כמלך ושלח שליחים לנפוליון בצרפת , כאשר הוא מבטיח להעביר לשלטון צרפת שתי ערים בחבש.

 

החבשים במאה התשעה עשר ובמאה העשרים
 
ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור

ספור התעלה שבין ימין משה להר ציון

תחילתה של מנהרת ימין משה לכוון הר ציון מתחילה בתקופה שלפני מלחמת השחרור והמשכה בעת ששודרגה קמעה לאחר המלחמה בעת ששימשה להעברת אנשים ותחמושת להר ציון שהיה בחלקו בידי הירדנים, כול זאת על מנת להסתתר כנגד צליפות הירדנים לכוון אנשי ימין משה והעוברים ושבים.

נקודת התחלת המנהרה בימין משה היא , בנקודה שמתחת לשער מונטפיורי – טורא ,שניצב מתחת למבני טורא , התעלה החלה במדרון מתחת לשער , אל המנהרה המחופה שמתחת לאדמה ,היו צריכים לרדת בשורת מדרגות מהפתח התת קרקעי היא הוליכה לחלק השמאלי של בריכת השולטאן ,מתחת לסביל של המים כיום על הגשר של בריכת השולטאן ,חצתה מתחת לכביש היורד מתחת לחומות, והחלה לעלות לכוון הר ציון .

בחלקו הימני של בית הסמינר לארכיאולוגיה וכמרים בית גובוט ומשם לחלק שלנו בהר ציון, מנהרה זאת שימשה בהתחלה להובלת תחמושת ומזון לכוון הר ציון ומשם לרובע ובחזרה הועמסו פצועים על אלונקות ופונו דרך התעלה, אלא שהתעלה הייתה מאוד צרה וקשת מעבר וחלקם של הפצועים מטלטולי הדרך על האלונקות לא שרדו , המעבר גם נחסם מהקטע של הר ציון בואכה לשער ציון ולרובע בעת הלחימה ברובע .

 

ירושלים ספור התעלות הנסתרות בתקופת מלחמת השחרור
 
ירושלים פינת הלני המלכה ורחוב יפו 34

תחילתו של הרחוב במפגש רחוב יפו ,בהמשך עם רחובות סוף מונבז תחילת רחוב זמורה בכניסה למתחם הרוסים ,סופו של הרחוב בסביבות בית מספר 5 ברחוב הנביאים, לאחר שהוא חוצה את רחוב שבטי ישראל בדרכו .

מקור שמו של הרחוב, שנקרא בתקופת השלטון הבריטי רחוב המלכה מליסינדה ,המלכה מליסינדה שקבלה את הדת הנוצרית והוסיפה לשמה את השם הלני המלכה, בעת שביקרה בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה הראשונה,ממלכתה בה משלה כמלכה יחד עם בנה המלך מונבז במאה הראשונה לפני הספירה , באזור צפון הסהר הפורה בעירק בממלכת חדיב , בעת הביקור בארץ ישראל גם המלכה וגם בנה מונבז המירו את דתם לנצרות ועלו לירושלים, על פי הסיפורים עקב רצונה להעלות מנחה בבית המקדש השני.

 

ירושלים פינת הלני המלכה ורחוב יפו 34
 
רחוב הנביאים 5 בית הקונסולים
בית הקונסולים
המבנה ממוקם ברחוב הנביאים מספר 5 , הוא נבנה בשנת 1895 בידי המשפחת הערבית העשירה נשאשיבי , במבנה השתמשו מספר קונסוליות הן לשרותיים הקונסולריים והן למגורים .
 
במבנה שימש את הקונסוליות הספרדיות שבראשה עמד הקונסול הספרדי דדביוור בעיקר בתקופת השלטון הבריטי , עוד השתמשו במבנה הקונסוליה האוסטרלית, בראשות גוסטף דלמן .
רחוב הנביאים 5 בית הקונסולים
 
דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת

כיום בית הספר  מרכז שלהבת – יה רחוב שבטי ישראל 25 פינת הנביאים 

דבורה קלן אחותו של פרופסור קלן, סוציולוג והוגה דעות ציוני,דבורה קלן הייתה מחנכת ידועה בירושלים ,חייה בשנים 1888-1957 , עלתה לארץ בשנת 1920 ומיד לאחר עלייתה לארץ ישראל פתחה בית ספר (אולי ניסויי ) במבנה ערבי . שיטת הלימוד שהונהגה בבית הספר ,התבססה על חינוך ילדים בגישה חופשית למשחק וללימוד.

בין תלמידיה המפורסמים יגאל סוקיניק ידין רמטכ"ל לשעבר , שלושת ילדיו של אליעזר בן יהודה ,בית הספר מומן בידי יהודים ציוניים מקלן שבראשם עמד השופט יוליאן .ו. מק .

בית הספר לבנים ובנות ,הוקם בשנת 1920 ברחוב שבטי ישראל , בארמון שנבנה בעבור   קיסר חבש היילה סילאסי ,באזור בית החולים האיטלקי ,כיום משרד החינוך , לצורך הכנתו כבית ספר התגייסו המורות והמורים השמש התימני ומשפחתו ומעט התלמידים שהספיקו להירשם ועמדו וצבעו את משקופי החלונות והדלתות, תפרו וילונות הכינו מטבח למזון,כול זאת בטרם נפתחה שנת הלימודים הראשונה .

 

דבורה קלן בית הספר מרכז שלהבת
 
רחוב הנביאים 13ספור בית הנכאות (מוזיאון )לחקלאות וטבע

בית הנכאות (מוזיאון )לחקלאות וטבע של ההסתדרות הציונית .

בשנת 1920 ביקר הנציב העליון בביתו של אוסישקין והתבונן במוזיאון לחקלאות שנפתח בשנה זאת ,בביתו של אוסישקין,( בית מחניים) הראשון ברחוב הנביאים פינת שבטי ישראל ,במסגרת הסיור ביקר הנציב בחדר הארכיב שבו הוצגו בתמונות מפות ומידע על ההתיישבות היהודית בארץ ישראל, וחומר שנאסף על המושבות הראשונות בארץ ישראל.

לאחר הביקור בחדר הארכיון עברו לבקר בחדר אוסף תולדות הירקות והפירות בארץ ישאל כולל שיטות עיבוד וגידול והסוגים הנשתלים והמפותחים בארץ ישראל,התלווה בסיור האחראי על האגף הבוטני האגרונום אטינגר ,בסיור הוצגו בפני הנציב פירות וירקות שפותחו בארץ ישראל, בין היתר סקר תערוכת ציורי צמחים,פירות ופרחי ארץ ישראל של הצייר אהרון הלוי , בחדר ניתן היה להתבונן  במפות שתילת עצי פרי בחבלי ארץ ישראל .

בחדר התצוגה הבוטני של הצמחים הוצמד שמו של הצמח וההסבר המדעי שלו, כולל שמו הלטיני ושמו העברי אוסף שנאסף גם בידי ציזיק ,ואוסף הספרות והכתבות שנכתבו על הצמחייה והבוטניקה בארץ ישראל.

 

רחוב הנביאים 13ספור בית הנכאות (מוזיאון )לחקלאות וטבע
 
 
 
 
 
בניית אתרים - שרקור