דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

תל קדש או בשמה הקדום קדיס

 

כניסה חופשית

בנסיעה לאורך כביש מספר 90 המקשר בין המושבה ראש פינה לעיר קריית שמונה נוסעים עד צומת כוח – שילוט קיים, פונים שמאלה ומתחילים לעלות  בכביש 899 הלא הוא כביש הצפון, ממשיכים לכוון צומת ישע והכביש המוליך לקבוץ יפתח, בכביש העולה ימינה לא לקיבוץ יש שילוט לכוון חניון האלות לאחר חצי קילומטר, ישנה פניה ימינה לחניית עפר ,עם שילוט ירוק שעליו כתוב תל קדש ובשלט נוסף ירוק שעליו כתוב גן לאומי תל קדש , מעט לפני הפנייה נבחין בחלקיו של תל קדש נפתלי הנחצה בידי הכביש.

כאשר יורדים מהרכב בחניון גן לאומי קדש , כדאי להתבונן מזרחה ,ולבהות בשלט ירוק שעליו כתוב עצור גבול לפניך, שנשכח בחלוף השנים,אלמנט גרוטסקי משעשע לזיכרון הרחוק בשימושו.

מיד כשיורדים בחניון תל קדש ,ישנו פתח פתוח בגדר בחלקו הימני של החניון ,בחלק הקרוב לכביש הגישה ,חולפים דרכו פנימה ולאחר מאה מטר מגיעים למוזילאום שבו מספר סרקופגים ענקיים ומכסי סרקופגים שהוסרו מהם בעת שוד עתיקות שנערכו במקום ברבות הימים.

המקום מנומנם אינו מתוייר ונשכח בזיכרון ההיסטוריה,הנמוסעים בכביש אינם טורחים לעצור ולרדת לביקור בתל קדש, כשם שעיר המקלט הזאתת נשכחה בנבכי ההיסטוריה, חלק גדול מהריסותיו שהיו על פני השטח שימשו כאבן בניה לכפרים הערביים שקמו באזור לאורך השנים.

תל קדש  הוא גן לאומי בגליל העליון המזרחי, הגן מכיל בתוכו מספר  אתרים : תל-קדש שמדרום-מערב לכביש הצפון, המקדש הרומאי שמצפון-מזרח לכביש.בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש הצפון שמספרו  899, בתל נמצא מאוזוליאום עתיק,מעין עין קדש ממוקם מתחת לתל קדש. בקרבת האתר פזורות תעלות קשר מתקופת מלחמת העצמאות, וחורשה של עצי אלה אטלנטית.

 

תל קדש מוזכרת כבר לפני 1300 שנה לפני הספירה בידי מלך מצרים תחוטימס השלישי כאשר כבש אותה, תל קדש, ולמרגלותיו נובע עין קדש. העיר שכנה בתחום שבט נפתלי,ונקראה קדש נפתלי,היא שימשה כאחת מששת ערי המקלט בישראל,העיר גדלה והתפתחה בתקופה הרומית  ובמקום נשתמרה חזית מרשימה של מקדש רומי, בנוי מאבנים מרשימות, ושני סרקופגים (ארונות מתים) גדולים מאבן. את החזית ניתן לראות מצפון לכביש מלכיה - נבי יושע שמחלק את התל לשניים.

 

המאוזוליאום העתיק  - בחלקו הצפוני של תל קדש, לצד כביש 899.   

מיד כשיורדים בחניון תל קדש ,ישנו פתח פתוח בגדר בחלקו הימני של החניון ,בחלק הקרוב לכביש הגישה ,חולפים דרכו פנימה ולאחר מאה מטר מגיעים למוזילאום .

 

המאוזוליאום העתיק  על פי שרידיו נתגלה  במאה התשע עשר,בחפירות וסקירות בידי הקרן האנגלית לחקר ארץ ישראל , ללאחר הגילוי שורטט המבנה בשלמותו, מאז האבנים כנראה נלקחו לבניית בתי הכפר הערבי הסמוך  כדיש.

 

יש החושבים כי הסרקופגים הם מהתקופה הרומאית ,במאה השנייה לספירה כיוון ששיטת הקבורה היהודית בעת הקמת המוזילאום ובהמשך הדרך שונה מהקבורה הנוצרית,היהודים נהגו באותה תקופה להניח את מתיהם במערות שחלקם נחצבו על מדפים שבהם נחו הגוף ונעכלו עד אשר נותרו העצמות שהונחו בכוך ביחד עם עצמות בני המשפחה שנפטרו בעבר.  

 

למעשה טוענים שרק בימי חשמוני החלו לקבור היהודים בסרקופגים כמנהג הנוכרים ,לדוגמא ניתן לראות קבורה כזאת בבית שערים במערות הקבורה או בירושלים , לאחר תקופת מה שרידי הגופות הוצאו מהסרקופגים והוטמנו בגלוסקמות.

 

מקדש השמש הרומאי – ממוקם בצדו הצפון מזרחי של כביש 899.

מקדש השמש ממוקם בהמשך השביל במרחק של שלוש מאות מטר בקרוב, בין קוצי הקיץ ופריחת החרציות,הפרגים והמרוות למינהם,מיד שיוצאים לאוויר החופשי מהמוזילאום בחורשה , מתגלה בצדו השמאלי עץ אלה ענק ,שקטיושה פגעה בו בפגיעה ישירה , נותרו ממנו שרידי קליפת העץ הענק וחלקים מהגזע בתנוחה גרוטסקית של מוות,ממשיכים בשביל ומנגד מרחוק רואים את שרידי שער המקדש שנותר בעיצבונו , לקראת ההגעה למקדש מונחים שרידים של הארמון ובסיסי עמודים משיש עגולים.  

 

המקדש  המונומנטאלי שגילו קרוב לאלפים שנה ,הוקדש  לאל בעל-שמין, אשר נחשב לאחד מאלילי  של האזור הסורי פניקי בתקופת שלטון רומא,או אולי לאל השמש היווני הליוס , המקדש נחשב לאחד היפים והמפוארים אשר שרדו מהעתהעתיקה,כתובות ביוונית מאששות את ההקדש לאל הזה, המבנה הוקם בשנת 117 לפני הספירה ,אך נחרב ברעידת אדמה בשנת 363 לספירה.

 

שער הכניסה למקדש הכולל נקבוביות לצירי הדלתות בנוי מאבני בזלת גדולים מסביב לעמודי השער גולפו אלמנטים חוזרים של שזירה ופרחים, לפני הפתח מונח עמוד בזלת ענק על הרצפה ומצדדיו מספר בסיסים מעוטרים בדוגמאות שונות ואלמנטים מיוחדים משגולפו עליהם כולל כוכב ,פרחים וקנוקנות גפנים.  

 

בחלק הפנימי של שער הכניסה ממוקם בור ענק ופזורים לידו עוד שרידים שונים ,מפחד נפילה משום שהשטח היה מכוסה בצמחיה ,לא המשכתי לחקור את השרידים שנחשפו בחפירות ארכיאולוגיות קצרות ושגילו רק טפח מהנמצא מתחת לאדמת התל.

 

בסביבת המקדש ובעיקר ליד המעיין קדש, פזורים סרקופגים לבודדים ולזוגות,כולל הפלטות המכסות,תושבי האזור הערבים השתמשו בהם כשוקת מים לצאן, מן התל נשקף נוף חקלאי של עצי פרי וכרמים מכוון בקעת קדש

 

עין קדש – ממוקם מתחת לתל קדש.    

מעיין שופע מים מכל ימות השנה ליד התל הקימה קקל חניון דרך. בסביבת המקדש ובעיקר ליד המעיין קדש, פזורים סרקופגים לבודדים ולזוגות,כולל הפלטות המכסות,תושבי האזור השתמשו בהם כשוקת מים לצאן.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור