דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

באר שבע מדערום בית הספר לילדי השיחיים

 
בית הספר שהיה לילדי הבדואיים ממוקם בחלקו המערבי של העיר העתיקה  ליד הסראייה וכיום כחלק  מפארק קרסו למדע בית הספר ממוקם בחלקו המערבי של העיר העתיקה ,ברחוב העצמאות ,ליד הסארייה וכיום כחלק מפארק קרסו למדע .   
   

תחילתו של רעיון הקמת בית הספר במתכונת של בית ספר חקלאי ופנימייה לידי שבטי הבדואים באזור באר שבע ,על פי דגם של בתי ספר חקלאיים כמו מקווה ישראל ,נוצר בחזונו של הפחה התורכי בשנת ,1908 ובעידודו של עארף אל עארף המושל התורכי של באר שבע, ובנאום שערך הפחה לפני ראשי השבטים והחמולות הבדואיות בנגב התברר שאין בכול הדרום מוסד לימודי לילדים.

 

לאחר שנתרמו הכספים בידי השלטון העותומאני החל להבנות המבנה בן שתי הקומות וגג הרעפים בין השנים 1913-14, הקומה הראשונה הוקצבה לבנים שנכנסו לקומתם מהכניסה הראשית ישירות לכיתות הלימוד שלהם ,קומת הממסד שיועדה לבנות שאליה נכנסו מכניסה אחורית , חלק מהתלמידים התגוררו במבנה בפנימייה לכול תלמיד הוקצבה מיטה וארונית לבגדיו .

       

המבנה ניצב על שטח אדמה שיועד גם ללימוד החקלאות , שטח שהוקצב לרעיון ההשכלה הבדואית בשטחה של באר שבע העתיקה ,מאחורי רעיון ההכשרה החקלאית ,הסתתר הרצון של השלטון העותומאני ,להפוך את הבדואיים הנוודים ,והפיכתם לחקלאים שישבו על אדמתם ולא ינדדו.

 

אלא שתחילת מלחמת העולם השנייה והצורך לבית חולים הקרוב לחזית הלחימה הדרומית בחצי האי סיני ,הפכו את היעוד לשימושו של המבנה לצרכי חיל הרפואה הצבאית העותומאנית בדרום והמבנה הוסב ושופץ לשימוש כבית חולים .

 

בפועל אושפזו במבנה בעיקר חיילים תורכיים שחלו במחלות ובמגיפות שפרצו בקרב החיילים עקב תנאי סנטריה כושלים,במיוחד בשלהי שנת 1946 שאז השתוללו מגפות הכולרה והשחפת ביתר שאת,לבית החולים הוכנסו חולים רבים מעבר לקיבול האפשרית ומהעדר מיטות הושכבו החולים על הרצפות ,כתוצאה מהעומס הענק והגפות ,החלה תמותה בקרב המאושפזים במספרים מבחילים  .

 

כיוון שיצא לבית החולים שם של ממית אנשים ,סירבו חיילים רבים להתאשפז במבנה בית החולים ועשו ככול שעלה בידם להימלט מבית המוות כפי שקראו לו .

 

לאחר הכיבוש הבריטי הוסב מחדש המבנה למטרתו הראשונה לשימוש כמוסד השכלה לילדי הבדואיים בדרום, בית הספר שהתהדר בשם בית הספר של ילדי הבדויים עבר שינוי כמוסד הלימודי לאחר המלחמה ,במהות תלמידיו שהיו בעיקרם בני אנשי הממשל שגרו בבאר שבע וילדי ראשי השבטים השיחיים העשירים, ובפועל ילדי הפזורה הבדואית שמסביב העיר באר שבע לא זכו ללמוד בו.

 

בבית הספר למדו כארבע מאות תלמידים ,כמאה מהם היו בני השיחיים והשאר ילדי הפקידים בעיר ,תקופת הלימודים נמשכה עד כיתה ז' , כיוון שמספרם של הבנים היה רב הועברו התלמידות ללמוד במבני הסארייה הסמוכים.

 

תקופת הלימודים נגדעה באחת בעת שהצבא המצרי נכנס לעיר באר שבע במחצית שנת 1948 , המבנה הפך להיות המפקדה של צבא מצרים בדרום,לאחר הקרבות במלחמת השחרור נפגשו במבנה מפקד הכוח המצרי מחמוד ריאד והרמטכ"ל הישראלי יגאל ידין על מנת לקבוע את תנאי שביתת הנשק בין העמים.  

 

כאשר נטש הצבא המצרי את האזור ולעיר נכנסו הכוחות הישראליים ,הוחלט בשנת 1949 להפוך את המבנה כבית החייל לחיילים בצבא הישראלי , בקומת הקרקע נבנו חדרי פנאי ספרייה וחדרי כושר , מועדון ומשרדים לקצין העיר של באר שבע,החדרים שבקומה העליונה שופצו למגורי חיילים ששרתו באזור וביתם היה רחוק מהעיר באר שבע.

 

בשנת 1979 העביר הצבא את המבנה לעיריית באר שבע ,אחרי שהקימו מבנה חדש לבית החייל בעיר,המבנה עבר שיפוץ והוחלט לשלבו בפארק קרסו למדע החדש שנפתח בעיר כמוסד חינוכי ולימודי לפי המטרה הראשונה שלפיו הוקם בשנת 1914 .

 

בשנת 2013 הפך המבנה שקיבל את שמו "מדערום" שמטרתו להיות מרכז מדעי לילדי הדרום ללמוד וניסוי בשט המדעים .

חווית הביקור במחצית שנת 2014

כאשר שולב בית הספר לילדי הבדויים בפארק המדע קרסו , הוחלט כי המבנה הישן בן שתי הקומות שעבר גלגולים רבים ,יעבור שיפוץ יסודי ויהפוך לשטחי תערוכות בנושאים הקשורים למדעים,עוד הוחלט על תוספת תת קרקעית למבנה הכוללת גם אודיטוריום,ותוספת בניה מעליו המשמש גם לתערוכות הקשורות לנושאי המדע והחקלאות.

שני חלקי המבנה היישן בן שתי הקומות והחדש התת קרקעי ,קשורים במסדרון והוספו מעליות לטובת מוגבלי התנועה ,בכניסה לפרוזדור הקומה הראשונה של המבנה הישן שממנו יוצאים חדרים ששימשו ככיתות בימי הקמתו ,על קירות הפרוזדור ,תלויות תמונות ישנות של המבנה בגלגוליו הקודמים ,בחדרים ממוקמים חדרי המשרדים וחדרים שבהם מוצגות תערוכות שונות.

לאחר ששומעים את סיפורו של בית הספר לילדי הבדויים, שבעיקרו היה אמור להיות בית ספר חקלאי ,שבו לימדו את ילדי הבדויים את תורת החקלאות, כדוגמת ביתי הספר החקלאיים בארץ ישראל כמו מקווה ישראל, את גלגולו לבית חולים תורכי לחיילי הצבא התורכי שנפצעו במלחמת העולם הראשונה בדרום ובחצי האי סיני.

בסוף הפרוזדור ניצבת מערכת המדרגות המוליכה לקומה השנייה ,שבה הוצגה תערוכה הקשורה לאטום ,על קירות הפרוזדור ,נתלו תמונות מדענים שגילו תגליות בשטח האטום ובעיקר נשים ,לאחר שמיעת הסבר לנושא מתחילים לחלוף בחדרי הקומה השנייה ,בכול חדר או מספר חדרים ,ששימשו בחלקם כחדרי פנימייה וחדרי לימוד לנערים הבדויים.    

בכול חדר מוצגות תערוכות הקשורות לנושא האטום מכול היבטיו,בחלק האחורי של הפרוזדור הוקם חדר שצורתו ככיפת כור אטומי , בתוכו ניתן ללמוד את סיפור האטום בעזרת מיצג ואביזרים אור קוליים של בקיעת האטום,כגימיק מוצבת מצלמה המקרינה את תמונות המבקרים בחדר על הקיר ומשולבים בתצוגה האור קולית של המיצג.

לאחר הביקור בקומה השנייה ,יורדים במדרגות או במעלית לקומה הראשונה וממנה לפרוזדור המוליך לתערוכות הממוקמות בקומה התת קרקעית,כמו תערוכת האנרגיה וההתנסות במעבדת האנרגיה,מכאניקה ומנגנונים,תקשורת,צופן החיים,אור וראיה,קול ושמע עולמו של ציפ מחשבים,לפני שעולים לחלק העליון במדרגות צופים במיצג של שטרות כסף מרחבי העולם שהוקדשו למדענים שגילו את סיפור האטום .    

בחלק העליון שאליו עולים במדרגות או מעלית נכנסים לתערוכת הגנת הצומח ,המספרת בהמחשה של אור קולית ובדגמים שמופעלים בידי המבקרים והמאפשרים להבין את הקשר בין הריסוסים לבין יבולי המזון ,בחדר הסמוך מוצבים מחשבים ומערכות ויזואליות המאפשרות לילדים ולמבוגרים לערוך ניסויים ולהתנסות בספור הטבע.

תערוכה נוספת המוצגת באמצעות תמונות התלויות על הקירות , מציגות את סוגי המזונות במדינות רבות בעולם, וכוללות תמונות משפחות המייצגות את המדינה בתלבושתם האופיינית . בסיום עולים במדרגות לחלקו הימני של המבנה הישן ,מתיישבים בספסלים המוצלים ונהנים ממראה המזרקה העילית בתוך בריכת מים פתוחה.

תודה למוזיאון המדערום ולדנין חירם ז"ל לתמונות המצורפות למאמר

 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור