דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

כפר דרג'את

 
כפר דרג'את כפר פלאחי
הכפר ממוקם 15 קילומטר מערבית לעיר ערד, על כביש באר שבע ערד, נוסעים על כביש 31, ונמשיך בו מזרחה, על פי השילוט לערד. ניסע כרבע שעה, ולאחר הפנייה ימינה אל בסיס נבטים,כחצי קילומטר  ממערב לכניסה לכסיפה, נבחין בשלט ירוק המכוון אותנו אל מחצבת הר דרגות, ואל הכפר דרגאת,  ניכנס שמאלה לכוון צפון נמשיך מספר קילומטרים, עד הגיענו לכפר דרגאת, שבתיו בולטים מאד בהיותם כה שונים, מבתי המגזר הבדואי בנגב.
טלפון לתאום סיור או אירוח גאבר אבו חמאד,054-7969576 או נאסר החתן 050-3308117
מידע
בניגוד לדעה הרווחת משפחת אבו חמד איננה בדואית במובן הבדואי של המילה ,המשפחה מגדירה את עצמה פלאחים עובדי אדמה , מוצאה של המשפחה בסעודיה כאשר עשתה עליה לאזור חברון בסביבות העיירה דורא בשנת 1840  וכללה אז כארבע משפחות של בני משפחת אבו חמד המשפחה לא נדדה כמנהג הבדויים .
 
לאחר זמן מה עברה המשפחה והתיישבה למרגלות הר עמשא למרגלות דרך האבות למסחר בדרך האבות מדרגות חצובות לאורך כשלושה וחצי קילומטר במרחק של 5 מטר בין מדרגה למדרגה על מנת לעזור לשיירות לעלות במעלה ההר ממזרח ומהדרום לכוון מערב לים ולמצרים, מן המדרגות דרגה בערבית הגיע שמו של הכפר הפלאחי דריג'את .
 
עד שנות השישים חיו בכפר על פי המסורות הישנות כולל לינה ומגורים במערות של המשפחות ובעלי החיים, כאשר התיישבו בדרגאת או כפי שהם קוראים לעצמם דריגאת .
 
מערות אלו נחצבו בעבודת כפים בפטישים ואיזמיל , והורכבו משלושה מתחמים : אזור השינה בעיקר על דרגשי אבן ועליהם שטיחים מצמר גמלים וכבשים עליהם שמיכות , אזור האירוח וחיי היום יום שבמרכזו בור ואש הבישול והחימום המוקולי,מעל הייתה ארובת אוורור, מתחם המחסנים ואזור בעלי החיים וגם כאן הייתה ארובת אוורור והכול דרים ביחד בעלי החיים והאנשים , מערות אלו הורחבו בהתאם לצרכי המשפחות , המערות גם נחצבו למרגלו ההרים .
 
לאורך השנים ליד המערות הוקמו צריפי פח – פחונים ובהמשך בתי מידות שאינם מביישים את צפון תל אביב וצפונה ,כמנהג תושבי האזור החלו לבנות בתי אבן ללא אישורים ובשנת 1992 ממשלת ישראל ביצעה אכיפה והריסת מבנים שאינם חוקיים ,בפעולה זאת נהרסו מספר בתים, לקח זה נלמד וכיום לבתים הנבנים יש רישיונות בנייה חוקיים, כמובן שהקל על הנושא הכרת המדינה בכפר בשנת  2004 .
 
לאחר הריסת הבתים הראשונה הוקם בכפר ועד פעולה שכלל 13 נבחרים שהחל לפעול להכרת המדינה בכפר,בתרגום משל ערבי ,בני הכפר יפתחו את הפה לא רק אצל רופא השיניים אלא גם כלפי השלטונות, בדרישות נבחרי ועד הכפר ולאור המתחייב במדינת ישראל לנושא חוק לימוד חובה , דרשו התושבים הקמת גן ובית ספר, עד אז הלכו ברגל תלמידי הכפר שבע קילומטר לכול כוון בבוקר ובחזרה על מנת ללמוד בבית הספר הסמוך, בשנת 1992 אף הוקמה מרפאת קופת חולים בישוב.
סיפור הגן ובית הספר הישן נטוע בסיפור הכפר ,כאשר דרשו התושבים בית ספר נענו השלטונות בזאת שנבחרי הכפר יביאו סך של שישים אלף שקל בעבור קרוון לבית הספר
אספו בני הכפר את הסכום ולמחרת התייצבו במשרדי המנהל ,הניחו את הכסף על השולחן משראו השלטונות את הנחישות,החזירו את הכסף ותוך חודש הוקם הקרוון שמשמש כגן ונבנה אגף בית ספר טרומי , כיום בית הספר המשמש ללימוד עד כיתה ט ממוקם במבנה שהוקם בעזרת מפעל הפיס והמבנה הטרומי ומבנה סמוך לו משמשים שני גני ילדים כולם במתחם אחד.

המלחמה עם השלטונות נמשכה ובשנת 2004 הוכר הכפר בידי מדינת ישראל, להכרה זאת נוספה דרך סלולה המובילה מהכביש הראשי לכפר ,בכפר עצמו שבילי עפר , מים הגיעו לבתים ביוזמה פרטית ובלקיחת קבלן פרטי בתשלום של אנשי הכפר מכיסם וכיום מחובר כול מבנה בשעון מים לצנרת המים  .

בעיית החשמל לכפר נותרה כמות שהיא ,אומנם בית הספר ,הגנים והמחצבה מחוברים לרשת החשמל ותאורת רחוב בכפר מוזנת בקולטים סולולרים מעליהם , אך ליד כול בית גנראטור המספק חשמל לבתים בהוצאה ניכרת חודשית.

מאתים בתי אב כיום מתגוררים בכפר דרגאת, כשמונה מאות וחמישים תושבים ,עיקר הגאווה של הכפר במערכת הלימוד שהחזירה אל הכפר 35 מורים,ארבעה רופאים כללים,6 רופאי שיניים,שמונה עורכי דין, רובם למדו באוניברסיטת באר שבע ובחול ,ניתן לומר שההשכלה בכפר מהווה גורם חשוב ,אבטלה כמעט ואיננה קיימת בכפר , אנשי הכפר עובדים במספר מלאכות וניתן לראות בעלי השכלה גבוהה , העובדים גם בעבודות כפים של מלצרות ופקידות כעבודה נוספת, עוד גאווה בכפר היא המלחמה בעישון ,בחוקי הכפר אין מוכרים סיגריות בחנויות ומעט האנשים המעשנים בכפר .

בעיית הנישואים מעט בעייתית כיוון שהבדואים אינם משיאים את בניהם לתושבי הכפר וכנגד תושבי הכפר לא נישאים לבדואים,מבחינת הבדואים הגאים פלאחים הם בני מעמד נחות .
 
חלק גדול מהלומדים בחול מביאים נשים מארצות הלימוד ונוצרה מושבה של בעלי שער בהיר בכפר זה לא מהתקופה הבריטית , בעיה בכפר בנושא הנישואים בין המשפחות הגרות בכפר ,כיוון שמוצאם במשפחה גרעינית אחת נבדקים בני זוג הרוצים להתחתן בדיקה גנטית לפני נישואים על מנת לא להביא לעולם ילדים פגועים .

כיום חלה תחרות מסוימת בני השבט בכפר בנושא ההשכלה ,בנושא הבנייה מי מקים בית יותר יפה כאשר לידם ממוקמת מערת המשפחה ופחונים שהוקמו בצמוד לבתי האבן מעין שימור ישן וחדש במתחם אחד ,אולי כדאי להזכיר מהיכן הגענו ולשמר את המורשת וגאוות היחידה, בפני הנשים ניתן האפשרות לשוויון בחיי היום יום בניגוד למסורת הבדואית, הן בהשכלה ובעבודה תוך שמירת ערכי המסורת . 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור