דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ראש פינה המושבה

 

ראש פינה היא מושבה בגליל העליון למרגלות הר כנען והעיר צפת

מידע

 

ראש פינה שייכת לקבוצת מושבות העלייה הראשונה, אבל הקדימה אותן ולכן זכתה בכינוי אם המושבות ,  ב-1875 רכש אליעזר רוקח מצפת ,יחד עם אחדים מחבריו בני היישוב הישן מחצית מאדמות הכפר הערבי גאעונה .

 

לאחר רכישת האדמות בשנת 1878 התיישבה במקום הקבוצה הראשונה מעוזבי העיר צפת שמנתה  17 משפחות יהודיים ובראשם אליעזר רוקח ,על מנת להקים ישוב חקלאי הקבוצה קראה ליישוב היהודי החדש גיא אוני.

מעט על אליעזר רוקח

את סיפורו של אליעזר רוקח מתחילים מהעיר ירושלים, שבה נולד למשפחת רוקח המפורסמת ,עוד כשהייה צעיר עבר לצפת שם החל לנקר במוחו הרעיון להקמת ישוב עברי שעיסוקו חקלאות ועבודה עברית,כיוון שלחם כנגד כספי החלוקה ודרישתו לחלק חלק מכספי החלוקה להתיישבות חקלאית יהודית על אדמות ארץ ישראל ,הוכרז עליו חרם בידי רבני העיר צפת.

 

למרות החרם שנכפה עליו  ובעקבות מעשהו של סבו שהקים התיישבות על הר מירון ,אסף סביבו עוד משוגעים לרעיון ורכש חלק מאדמות הכפר הערבי גאעונה ,לנקודה הזאת שקראו לה גיא אוני עלו והתיישבו אנשי המושבה שהוקמה כשלוש שנים לפני הקמת המושבה פתח תקווה.

 

לאחר מכן החל להוציא עיתונים וירחונים בעיקר ברומניה ועסק מעט בכתיבה ,אך לא הצליח להגשים את חלומו לכתיבת מילון עברי רומני , בעת שהותו ברומניה פגש את  שמואל יוסף צ'צ'קס, הלוא הוא שי עגנון ומינה אותו למזכירו, אליעזר רוקח מת ברומניה ועצמותיו הובאו לארץ לקבורה.

 

סיפור המושבה ראש פינה

 

מטרת המתיישבים הייתה שינוי אורח חייהם ,מאורך החיים בהתבססות על כספי החלוקה מטרתם העיקרית הייתה ,להקים ישוב חקלאי ולעבוד את האדמה תוך ניסיון לפתח משק חקלאי.

 

לאורך שלוש שנות ההתיישבות בגיא אוני  ,סבלו המתיישבים היהודים,  משנות בצורת, רעב ומחלות ניסיונם לגדל עדר פרות לחלב ובשר כשל גם הוא, אך הסיבה העיקרית הייתה חוסר ניסיונם בעבודת החקלאות אך חיבור כול הסיבות , גרמו שלאחר שלוש השנים הקבוצה נטשה את המקום פרט לשלוש משפחות שהמשיכו ואחזו בחלקותיהם ,חלקם חזרו לעיר צפת וחלקם התפזרו בישראל.

 

אחר קונגרס פוקשאן,בשנת 1882 , החליטה קבוצה של 30 משפחות יהודיות,חברי תנועת חובבי ציון , מהעיר מוינשט ברומניה ובראשם מנהיגם דוד שוב , שיש הטוענים כי המייסד הראשון אליעזר רוקח של המושבה ראש פינה , שהגיע מישראל לקונגרס , שכנע אותם לרכוש את האדמות שרכש וברעיון הציוני להתיישב בישראל,

 

לאחר שהחליטו לעלות לישראל ,הם הקימו את חברת ישוב ארץ ישראל שמטרתה עיבוד האדמה בחקלאות  בעבודה עברית ,חברה זאת היא שתרכוש את האדמה לעולים .

 

ראש העולים מרומניה היו דוד שוב והחקלאי דוד בוקששתר ,שעלו הראשונים לתור את הארץ ,למציאת מקום מתאים להתיישבות,  לאחריהם הגיעה יתרת קבוצת המתיישבים מהקבוצה,  הם רכשו חלק מאדמות גיא אוני מידי בעליהם היהודיים ומעט אדמות נוספות מהכפר געוני ,לאחר האחזות המתיישבים הראשונים ,יתרתם עלו על אוניה ברומניה , הם נחתו בבירות שבלבנון והחלו את מסע התלאות לאדמתם באום גועני .

 

לאחר רכישת האדמות בעת עלותם על הקרקע ,המתיישבים הרומניים שינו את שם היישוב,  לשם ראש פינה לפי הפסוק מתהילים, אבן מאסו הבונים, הייתה לראש פינה.

 

לצערם של המתיישבים ,אסרו השלטונות הטורקים, על בנית מבנים חדשים במושבה,  ולכן הם נאלצו להמשיך ולחיות בבתים שנרכשו מהכפר הערבי ,גם חייהם של המתיישבים הללו לא היו קלים.

 

שנה לאחר עלייתם על הקרקע  בשנת 1883, החליט הברון רוטשילד לבקר בישוב ראש פינה, לאחר שביקר והתרשם מחזונם , נחלץ הברון רוטשילד לעזרת ראש פינה ,בפעולת חילוץ זאת ,הפכה ראש פינה למושבה הראשונה אותה לקח רוטשילד תחת חסותו, הסייג היחידי והחשוב היה בתמורה לחילוץ, הייתה העברת הבעלות על כל האדמות שנרכשו בידי מבני המושבה לידי הברון, ובתמורה דאג הברון  להמשך קיומה ובנייתה של המושבה ותשלום החובות שצברו.

 

לאחר קבלת חסותו של הברון רוטשילד , הוקמו בית הספר בישוב שבו החלו התלמידים ללמוד ולדבר בשפה העברית , הרבה בזכות המורה שמחה וילקמוביץ ,שהגיע למושבה בשנת 1903 ודגל בלימוד ובשימוש בשפה העברית , עזר לו בהגשמת ברעיון הנחלת השפה העברית ,רעהו המחנך יצחק אפשטיין, ביתו של שמחה וילקמוביץ ,הנקרא בית המורה משמש כגלריה לאומנות של תושבי המקום .

 

בית הפקידות ( כיום המשך המבנה של המעבדה לחקר המלריה מימין ) שהוקם בעת שהברון רוטשילד נתן את חסותו למושבה , הפך כיום למדרשת תולדות ההתיישבות היהודית בגליל בגלי העליות הראשונה,השנייה והשלישית, בעת הביקור במקום ניתן באמצעות תמונות מסמכים ומצגת אור קולית ללמוד את הנושא , בנוסף ניתן להתרשם מעבודתה של המעבדה למחקר ולמלחמה במחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר .

 

במושבה הוקמו גם בית כנסת מפואר  ,בתי הפקידים והרופאים פותחה הגינה הציבורית גן הברון, רוטשילד גם פתח ,מפעל ליצור חוטי משי ( בחלק העתיק חלק גדול מהצמחייה הנה עצי התות ליצור חוטי המשי), הוא הקים יקב בהבטחה כי ירכוש את תוצרת היקב , בנוסף הקים בית בד, בני המושבה החלו לפתח את גידול צמחי הטבק ותעשיית עלי הטבק, במושבה .

 

בראש פינה נפתח בית המלון הראשון במושבה, מלון אלתר שוורץ ,בבעלות משפחת שוורץ ומשפחת אלתר ,בית המלון הממוקם מול בית הכנסת ,במלון התאכסן הרב קוק במסעו בין מושבות הגליל ,טומפרלדור גם הוא התאכסן במלון בעת שהקים את גדוד העבודה , המלון הוקם במסגרת ההתרחבות ופריחת המושבה,( כיום המלון נטוש ומט ליפול)  , בעת ההיא עלה מספר תושביה של המושבה ,מעל לחמש מאות תושבים.

 

כיוון שחקלאי המושבה וחקלאיה ,החלו למאוס בשלטון פקידי הברון הנהנתנים ומחוקיהם הקשוחים ,החלו הסכסוכים ואי קבלת המרות , נפוצו סיפורים על קשרים רומנטיים והטבות לנשים שניהלו רומנים עם פקידי הברון ,סיבות אלו ואחרות גרמו לברון רוטשילד להפסיק לתמוך כספית במושבה ובתושביה ,על פי הדיווחים שקיבל מפקידיו ,לכן החליט  להעביר את המושבה לחסותה של חברת יקא בשנת 1924 .

 

מצב חדש זה ,בתוספת למשבר החברתי והכלכלי ומלחמת העולם הראשונה ,גרמו לקריסת חלק מהמפעלים, לדעיכת משקים וגידולים חקלאיים עקב המחסור בכסף, ולקראת סיום מלחמת העולם הראשונה החלו בני המושבה להתבסס כלכלית רק על החקלאות והאירוח.

 

לאחר החלפת השלטון התורכי בבריטי,במחצית המאה הקודמת , אפילו טרומפלדור וחברי קבוצתו התגוררו במקום בעת גיבושם לקראת הקמת חלק מגדוד העבודה העברי,

 

בראש פינה בתקופת המנדט הבריטי  ,הוקמה מעבדת מחקר למחלת המלריה בראשות פרופסור גדעון מר, על מנת לחקור ולנסות להדביר את מחלת המלריה ,שפגעה קשות ביהודים העולים מאירופה ,שגופם לא היה מחוסן נגדה, עיקר תשומת הלב למחקריו ,הוקדש לתושבי באזור ובפרט להתיישבות סביב אגם החולה.

 

מעבדה זאת ,שיפרה את הלחימה במחלת המלריה והדבירה אותה למימדים קטנים יותר, מאגדות המקום מסופר, שבעת שערך מחקר להדברת המחלה הדביק את עצמו ואת רעייתו ואפילו את חמורו לצורך יצור נוגדנים למחלה,לאחר שמצא הרופא גדעון מר את התרופה למחלה, מונה בידי הבריטים לקצין שיצא להדביר את המחלה במושבותיהם בעולם, לאחר סיום המלחמה חזר לישראל ושימש כקצין הרפואה הראשי בצהל ובשלב מאוחר יותר שימש בתפקיד כמנכל משרד הבריאות הראשון במדינה.

 

בהקמת המדינה מסרו הבריטים את שליטת השטח לערבים, תושבי המקום התארגנו להגנה מרחבית להגן על אדמתם וסביבתם,בחודש אפריל 1948, התארגן כוח מעורב של אנשי  אצל מהמחלקה המקומית בראש פינה ואנשי הגנה ובפעולה משולבת השתלטו על בניין המשטרה וכן על מחנה פילון הסמוך.

 

התקפה זאת גרמה לכול תושביה הערביים של הכפר געוני והסביבה, לברוח לאזור שטחה של לבנון ,תושביה של ראש פינה היהודים ,השתלטו על השטח הנטוש והבתים,עולים חדשים שהגיעו לישראל, לאחר מלחמת העולם השנייה בגלי העלייה ,קיבלו אדמות ובתים שחלקם נבנה על האדמות הנטושות ,כתוצאה מכך החל שלב התבססות ופיתוח המקום.

 

במהלך השנים שופצו חלק מהבתים, שופץ בית הרופא, נפתח מוזיאון לתולדות היישוב וההתיישבות בגליל העליון ומבנים ישנים הפכו לצימרים. מומלץ לבקר במיוחד  ברובע הישן הקסום שרחובותיו מרוצפים באבן. מספר בתי חלוצים שוחזרו לסגנונם המקורי.

 

הצעה לסיור רגלי בחלק העתיק של מושבת ראש פינה

כאשר מגיעים למושבה ,יש לקחת את כביש העלייה עד לחנייה ממול לבית הפקידות , נוסעים עד השלט אין כניסה פרט לתושבי המקום וחונים ברחבת החניה של רחוב בולבאר .

הסיור מתחיל בחדרי המעבדה לחקר המלריה של פרופסור גדעון מר, שחוברה אליו בצידו הימנית של המבנה הגלריה לאומנות וציור של בני המקום, במעבדה ניתן לראות את כלי עבודתו של פרופסור מר, את ארגזי המחקר שבהם הוכנסו היתושים,כלי המעבדה ,תמונות רבות וסיפור המעבדה, בנוסף קיים ספר עבות שבו כתוב על פרופסור גדעון מר ,קורות חיו ועבודתו בלוית תמונות .

המעבדה שימשה גם כביתו של פרופסור גדעון מר ברחוב בולבאר ,אשר הקים את המעבדה לחקר מחלת המלריה בראש פינה, על מנת לחקור ולנסות להדביר את מחלת המלריה שפגעה קשות ביהודים העולים מאירופה ,שגופם לא היה מחוסן נגדה, עיקר תשומת הלב למחקריו ,הוקדש לתושבי באזור ובפרט להתיישבות סביב אגם החולה.

מעבדה זאת ,שיפרה את הלחימה במחלת המלריה והדבירה אותה למימדים קטנים יותר, מאגדות המקום מסופר, שבעת שערך מחקר להדברת המחלה הדביק את עצמו ואת רעייתו ואפילו את חמורו לצורך יצור נוגדנים למחלה,לאחר שמצא הרופא גדעון מר את התרופה למחלה, מונה בידי הבריטים לקצין שיצא להדביר את המחלה במושבותיהם בעולם, לאחר סיום המלחמה חזר לישראל ושימש כקצין הרפואה הראשי בצהל ובשלב מאוחר יותר שימש בתפקיד כמנכל משרד הבריאות הראשון במדינה.

יוצאים ממבנה המעבדה וממשיכים , בסמטה בין המבנים קיימת מערכת מדרגות המובילה למסעדה מקומית בגנון גלילי, ממשיכים לבית הפקידות הסגור בעת שביקרנו, בית הפקידות שכיום משמש כמוזיאון , כניסה בתשלום .

בית הפקידות שהוקם בעת שהברון רוטשילד נתן את חסותו למושבה , הפך כיום למדרשת תולדות ההתיישבות היהודית בגליל בגלי העליות הראשונה,השנייה והשלישית, בעת הביקור במקום ניתן באמצעות תמונות מסמכים ומצגת אור קולית ללמוד את הנושא .

המשך המבנה משמש כיום לגלריה לקרמיקה, למוזיאון תולדות המושבה ובחלק הימני השירותיים, לצד השירותים ובחדר האחורי ממוקמים החדרים שבהם תלויות תמונות ומצגות לתולדות המושבה והמתיישבים, במבנה הימני הצמוד ממוקמת גלריה לציור .

בחלקו האחורי של בית הפקידות , כניסה בתשלום ,ממוקמת המערה כיום מעין מרתף, הנושא את שמו של שלמה בן יוסף ,את שמה קבלה המערה לאחר שאיש האצל שלמה בן יוסף ושני חבריו לפעולת תקיפת האוטובוס הערבי,בתגובה לתקיפת אוטובוס יהודי בידי הכנופיות הערביות, כיום המערה הינה חלק מבית הפקידות וניתן לבקר בה על מנת לראות במצגת אור קולית על ההתנגדות היהודית בתקופת המנדט ועל סיפור לכידתם בידי הבריטים, המאסר  והוצאתו להורג של שלמה בן יוסף בגין פעולתו .

כאשר יוצאים מהמבנים ברחוב בוליבר , מתחילים לעלות ברחוב ראשונים שמרוצף באבני סלע ,הניצב לכוון גן הברון  במפגש הרחוב בולוואר והראשונים ,הגן שכיום נשאר מאחור משובץ במספר כלים חקלאיים מהעבר וצל העצים שנטעו בעבר, גן הברון שנוצר בידי יהושוע אוסובייצקי שהיה פקיד הברון במושבה ,נתבונן בשרידי הגן בסגנון הצרפתי ,שנועד בעיקר בעבור אנשי השלטון פקידי הברון.

לאחר הביקור בגן נמשיך לגלריות בתי המגורים הפרטיים של צאצאי המתיישבים הראשונים ולביתו של המורה המחנך שמחה וילקמוביץ שהגיע למושבה בשנת 1903 ,וביתו נקרא בית המורה,הברון רוטשילד שהבין כי הכול מתחיל בחינוך ,נתן משקל רב למורים ולכן הקים את ביתם.

 

שמחה היה המחנך שדגל ושחינך בבית הספר שניתן לראותו שלימים קבל את שמו,צריך לזכור כי לא הייתה תוכנית לימוד ובמיוחד בשפה העברית והכול החל מבראשית, שמחה וילקמוביץ, דגל בלימוד ובשימוש בשפה העברית , עזר לו בהגשמת ברעיון הנחלת השפה העברית ,רעהו המחנך יצחק אפשטיין, יצר את מה שאנו מכנים כיום העברית הגלילית המודגשת, כיום משמש בית המורה כגלריות לאומנות של תושבי המקום , בתכשיטנות, אהילים למנורות,חנות תכשיטים וחנות הקרמיקה .

המבנה שלצידו מימין הינו בית הכנסת של המושבה  ברחוב הראשונים, בית כנסת בעל ארון תורה מיום ההקמה ובעל תקרה ייחודית מעניינת ,בית הכנסת הזה החליף את בית הכנסת הישן שהיה צריף.

 

משמאל לבית הכנסת יורד משעול מדרגות המוליך לבית הקפה שוקולטה , מימין לבית הכנסת יורד משעול לכווןצבית הקברות הישן של המושבה מעבר לוואדי בשיפולי הגבעה.

 

ממול לבית הכנסת ממוקם מלון מלון אלתר שוורץ ,בית המלון הראשון שהוקם במושבת ראש פינה בידיו של אלתר שוורץ שלימים התפרסם נכדו יגאל אלון שאף כתב ספר על המושבה על אביו וביתם,במלון התאכסנו הרב קוק במסעו בין מושבות הגליל וטומפרלדור גם הוא התאכסן במלון בעת שהקים את גדוד העבודה .

 

רחוב הנדיב העליון

המצפה ממוקם בקצה רחוב הנדיב העליון , הרחוב הימני שיוצא מרחוב הראשונים נקרא הנדיב העליון , בפינה השמאלית בין רחוב הראשונים והנדיב העליון ,ממוקם גן זיכרון לבן המושבה נמרוד בן העשרים ושמונה  (דור רביעי).


נמרוד בן 29 ,שנפל כשריונאי בעת שהטנק נפגע ממטען צד וטיל, במלחמת לבנון השנייה בקרב בעייתא א' שעב ,כארבעה ימים לסיום הלחימה ,מצפה לזכרו שהוקם בידי בני המשפחה ,נקרא  מצפה נמרוד , הבית השלישי מימין ברחוב הנדיב העליון הוא בית הוריו גם על בית הוריו משפחת שגב ,על קירותיו ,תלוי לוח שיש המספר את סיפורו של נמרוד בנם של איריס ויחזקאל שגב .

אחיו הצעיר אהוד הנציח את אחיו ברשת בתי קפה הנושאים את השם נמרוד, במצפה מונח לוח ומפה המספר על הנוף הנגלה מהמצפה של רמת כורזים, עמק החולה והרי הגולן ,בנוסף לזאת מוצגים במצפה תמונות שלו ושל חבריו שנהרגו עמו ומכתבים שכתבו ,מפת הלחימה השרופה למחצה ועוד.

 

 

הרחוב נחשב לרחוב הגבוהה במושבת ראש פינה, הבית האמריקאני הינו בית בולט בן הארבע קומות הנטוש כיום הינו המבנה הבולט ברחוב הבנוי מאבן בזלת , אין הוא באמת אמריקאני ,אלא זהו כינוי שהודבק למבנה,כאשר נבנה בידי מוסלמי עשיר בן הכפר געוני, שלאחר מכן עבר לגור באמריקה, למרות שנותר בין השרידים האחרונים לכפר הערבי געוני הוא איננו מייצג את סגנון הבנייה הערבי בכפר הערבי געוני.  

 

ברחוב מספר בתים שנבנו בידי מקימי המושבה ,בחלקם גרים צאצאים ובחלקם נטושים או בשלבי שיפוץ,בהתבוננות מבעד לחלונות המבנים הנטושים דרך המרפסות האחוריות נשקפים בתי המושבה של ראש פינה.

 

עוד מבנה ישן , בתחילת העלייה ברחוב החלוצים , נתבונן בית הספר העברי הראשון בגליל הישן,כיום משמש מבנה בית הספר הישן כאכסניה .

 

עוד אטרקציות בסביבה

 

מושבת משמר הירדן באזור גשר בנות יעקב הישן  (בניגוד לישוב משמר הירדן), המושבה הוקמה בשנת 1890 בשם שושנת הירדן  כמובן קשיים ,בצורת ,חקלאות בעייתית ,היו הסיבות שגרמו לתושבים הראשונים בעייה רצינית, לעזרתם הושיט את ידו הברון הירש,שעזר כבר למושבה בנס ציונה, עיקר עזרתו הייתה בסיוע משלוח מומחי חקלאות שילמדו את המתיישבים חקלאות נבונה לתנאי הארץ ובחירת הגידולים הנכונים.

בהמשך לתקופת התורכים ובימי המנדט ,החקלאות השתפרה ,דבר שהביא לשלש את מספרם, אלא שקרבתם לגבול עם סוריה ,גרמה לצבאה לפלוש לאזור בימי מלחמת העצמאות ולהרסה בעת שכבשוה, בעת הלחימה נהרגו חמש עשר לוחמים ויתרתם כעשרים ותשע הלכו לשבי, שבויים אלו חזרו תשושים ושבורים מתקופת השבי והחשק לישב מחדש את הנקודה נמוג, לזכרה של המושבה והחללים הוקמה אנדרטה מסלעי הבזלת וטבלת שמות החללים חקוקה עלייה .

 


 
 
 
בניית אתרים - שרקור