דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

טבריה קבר הרמב"ם

 

שמו של רבי משה בן מימון ,כפילוסוף,מדען וחוקר ואיש חזון,היה מפורסם ברחבי העולם ובקרב הדתות בארץ ישראל ובעולם העתיק ,בזכות עבודותיו ופועלו,זכות זאת נשמרה אף כאשר התחוללו פרעות בטבריה בתקופות המאורעות,לא העזו הפורעים לגעת או להרוס את מתחם קבורתו בטבריה .

מתחם קברו של הרמב"ם ממוקם בקרבה למרכזה של טבריה העתיקה,ברחוב השומר 47,שורה של מדרגות , ש מעבריה נטועים שבעה עמודים ועליהם כתובים ,שמות 14 הספרים של חיבורו החשוב ביותר, משנה תורה – המכונה היד החזקה, מלווה את המבקר משער הכניסה אל ליבו של המתחם במעלה הגבעה.

מעל מתחם הקבורה הוקם סורג מתכת גדול,המסמל כתר, לכבוד הכבוד הגדול שרוחשת המסורת היהודית לרמב"ם , הבעיה העיקרית של המבקר החיצוני ,המגיע לכבד את זכרו של הרמב"ם,היא המסחור והעסקנות הדתית ,המתלווה והמשמשת כדבר העיקרי בעיני משרד הדתות ,המחזיק את המקום.

המתחם וסביבתו אינו נקי דיו,הכניסה מוזנחת ואיך אי אפשר שלא להיתקל בחנות ודוכנים הניצבים בפתחו של השער המוזנח הממוקם בכניסה,הזנחה היא המילה ,המלווה את המבקר במקום ,שנוספה לו כאילו הילה ומתכונת קלוקלת של קברי צדיקים ,כפי שצמחה ופרחה התעשייה המזויפת והחמדנית הזאת ,בקברים הללו על מנת לחדור לכיסי המבקרים ולרוחם של המאמינים.

שלו על פי דין תורה ,או סימוכין בספרים הקדושים,נוצר המנהג הקלוקל לזרוק נרות לתוך משרפות אש ,ועוד מנהגים פסולים,המונהגים בידי אנשי דת באצטלה, שחמדנות כספית מוליכה אותם ,ובסך הכול מזכיר את מנהג הערלים להגיש מנחה לאלילים.

מוטב היה שמקום קבורתו של הרמב"ם ,יונהג במתכונת דתית טהורה .בלא תוספת מנהגים שאינם שייכים לעולמנו,ודי לחכימה ברמיזה.

מעט על הרמב"ם

רבי משה בן מימון,נולד בקרדובה שבספרד,את השכלתו רכש מאביו וממחנכו יוסף הלוי,כבר בצעירותו בלט בזכות מוחו הפורה והגאונות,בעירו קרדובה אף זכה בזכות זאת בתואר "הנשר הגדול".  

כבר בגיל 16 סיים את ספרו הראשון ביאור מילות הגיון,ומיד לאחריו את איגרת ההשמד המספר את סיפור רדיפות היהודים בספרד,שבעיקבותם אף נטשה המשפחה את מושבם בקרדובה ועברה להתגורר בעיר פאס שבמרוקו.

לאחר שסיים את מחקרו השלישי בגיל 30 שנקרא " פרוש המשניות ,בהמשך כתב את ספרו "מורה  הנבוכים" וקומם עליו את מנהיגי היהדות הדתית,

כאשר התגברה האנטישמיות במרוקו ,עברה המשפחה להתגורר בארץ ישראל,בתחילה בעכו ובהמשך לעיר חברון,קשיי המחייה בארץ ישאל ,גרמו לרמב"ם לנטוש את חברון ולעקור למצרים,שם נשא אישה ממשפחה מיוחסת.  

כיוון שאחיו דוד, שתמך בו כספית במצרים טבע בים,נאלץ משה בן מימון,להרתם לפרנסת משפחתו ומשפחת אחיו,החל לעסוק ברפואה ובמדעים,שמו שהלך לפניו ,גרם למלך מצרים סאלח א דין באותה העת,למנותו כרופאו האישי.

למרות עבדותו כרופא ומדען במצרים,המשיך לכתוב ספרים ומחקרים כמו : משנה תורה שזכה לכינוי היד החזקה,הכולל 14 פרקים ואת אגרת תימן,בהמשך נתמנה בנו אברהם כרופאו של המלך המצרי.

הרמב"ם בטרם פטירתו ,ביקש מתלמידיו להיקבר בארץ ישראל,כאשר נפטר בשנת 1204 הועמסה גופתו על מרכבה ששלח מלך מצרים,והחל המסע לארץ ישראל ,כאשר הגיעה המרכבה לארץ ישראל, החלה הדילמה היכן לקבור את גופתו של הרמב"ם,החל קרב בין יהודי ירושלים ליהודי טבריה ,שטענו כי ראוי שיקבר בעיר שבה טמונים קרובי משפחתו.  

המסורת מספרת כי על הכרכרה השתלטה חבורת שודדים שהחלו בדהרה לעיר טבריה ושם נקבר ארונו,והוטבע המשפט "ממשה עד משה לא קם כמשה",כיום משמש מתחם הקבר כמקום עלייה למאמינים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור