דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל הקמת ארגון מגדלי הטבק

 

לאחר שנים של גידול ענפי פלחה ,והשמדת מטעי פרי כתוצאה ממחלה על מנת להציל את המושבות וליצור ענף כלכלי חדש מהכוונת יק"א הפטרונית ,אך בעיקר לעזור לחקלאים ,להרחיב ולגוון את סוגי הגידולים ,נמצאה כי אדמת האזור טובה לגידול הטבק, אי לכך החלו מושבים וישובים באזור לזרוע ולגדל טבק .

היבול בשנת הגדול הראשונה של גידול הטבק לא היה רב אך מאחר והאדמה התאימה לגידול והתוצרת של עלי הטבק היו טובים , הצליחו המגדלים למכרו במחיר יאה, אי לכך קפצו עוד מגדלים ושתלו בעונה הבאה ,עוד דונמים של שדות טבק, בכול רחבי ארץ ישראל ,בלא לשים לב לטיב הקרקע או התאמתה לגידול צמח הטבק , בתקווה שהגידול יכניס לכיסם ממון רב.

אלא שהמציאות המרה ,טפחה בפני רבים שקפצו על העגלה, בלא להבין וללמוד את רזי הענף, לימוד זה עלה לרבים בהוצאת כסף מכיסם על מנת לכסות את ההפסדים.

לעומתם איכרי המושבות בגליל ,צלחו את הענף החדש בזכות אדמתם המותאמת לגידול, אלא שכול מושבה, גידלה את הטבק עצמאית ולא התאחדה להקמת ארגון לשווק הסחורה בצורה מסודרת וקביעת מחירים לתוצרתם.

לפרצה הזאת ,חדרו סוחרי עלי הטבק ויצרני הסיגריות, שהחלו לשחק ולשחוק במחירי התוצרת בקבעם בצורה שרירותית מחיר לפי המוטיב הפרד ומשול האיכרים המגדלים נתקעו עם סחורה רבה במחסניהם שלא נמכרה וגרמה להם הפסדים וחוסר הכנסות בעבור רכישת זרעים לעונות הבאות וכסף למחיתם.

חלק מהאיכרים הכריזו מלחמה וחרם על החברות המחניקות כמו חברת מספרו היהודית ,וחלק מהאיכרים בלית בררה, נאלצו למכור את עלי הטבק בפרוטות התוצאה הסופית שכמויות שטחי הגידול הצטמצמו לשליש ולרבע בשנה שלאחריהם.

לענף זה ,שהיה מיועד להציל את החקלאות במושבות בגליל ולפרנס בכבוד את המגדלים בארץ ,נכשל בשל חמדנותם של סוחרי הטבק והיצרנים ,איכרים שגידלו טבק ,שקיוו לטוב בעת המכירות ,נחנקו עם יבולם במחסנים עד אין קץ.

כנגד תופעת החמדנות של מפעלי הסיגריות ,התאחדו והתארגנו מגדלי הטבק בשנים 1928-30 בעיקר בגליל ,על מנת להקים התאחדות מגדלי הטבק שתעזור להם במלחמתם ,ותחפש שווקים חדשים בחו"ל ,אך בעיקר תעמוד כחזית אחת בארץ ,לקביעת מחירים סבירים וכלכליים למגדלי הטבק.

הדרך לא הייתה קלה , בעזרת עזרה מחברת פיקא , למרות מעשי העושק של הסוחרים שנעלמו בהדרגה , למרות שהסוחרים לחמו באגודה באמצעים שונים על מנת לשבור את רוחם של האיכרים .

אנשי מסחר מטעם האגודה יצרו קשר עם יצרני סיגריות מפולין , שבדקו את הסחורה והגיעו למסקנה, כי הטבק טוב לצרכיהם , ומיד רכשו כמויות של עלי טבק , והחלו במשא ומתן למשלוחים לחמש השנים הבאות , משלוחי הטבק עברו בשנה הראשונה מעל ל 55 אלף קילו שנשלחו רק מראש פינה .

כשארבעת אלפי דונם של טבק נזרעו בשנת 1930 בגליל , עקשנותם זאת של המגדלים ,החלה לעורר בהם רצון להקים מפעל ליצור סיגריות בראש פינה בבעלות האיכרים המגדלים טבק.

יבול הטבק של שנת 1931 ממושבות הגליל ,היה בסביבות 80.000 קילו שלושים וחמש אלף קילו נמכרו ליצרני הסיגריות הפולנים , לתעשייה המקומית נמכרו כשמונת אלפים קילו והיתרה נשארה במחסנים ,הצפי ליבול של כשישים אלף קילו לשנת 1932 התבדה עקב שנת הבצורת.

צריך לזכור כי גדול הטבק הצריך לאחר ייבושו ואריזתו בחבילות טיפול תמידי בעת ששכב במחסנים ,שכר עובדים לטיפול הקבוע בסחורה ,ולייעוץ מומחה לעלי הטבק גזל כספים מחוץ למחיר גידולו בשדה והקטיף , יש להוסיף עליו את מחיר המתווכים שחיפשו שווקים וסוחרים למכירת המלאי גם הם גזלו מההכנסות .

חישוב מחדש של ההוצאות אל מול ההכנסות ,הביא את האיכרים להבנה ,כי ההוצאות רבות הם וההכנסות תלויות במחיר שיסכימו הקונים לשלם , על כן אין מקום להפוך אותו ,לענף עיקרי אלא ענף נוסף בגידולים .

מאחר ומחיר העסקת פועל ערבי היה 6 גרושים שכר יומי, נאלצו האיכרים לשכור פועלים ערביים לשתילה ואיסוף העלים בהבשלתם, מכוון שהמגדלים לא יכלו לשלם לפועלים יהודיים ששכרם היה רב יותר.

 
 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור