דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל עליון (מצודת אוסישקין ד) נחלים

 

מצודת אוסישקין ד או בשמה שנתנו לה מתיישביה נחלים , נבנה בין פלגי נחל שניר (החרמון) ומשום פלגי המים נקראה נחלים ,המצודה הוקמה . בסוף שנת 1944 בידי ארגון ירושלים של הפועל המזרחי על שטח האדמה שהובטח להקמת (יישוב כפרי עדתי או דתי על פי התכנון המקורי של אוסישקין ) על מנת לאפשר עלייה על הקרקע לכול עדות ישראל .

אנשי העלייה הדתיים שהתאחדו בשנות השלושים, בהכשרה דתית שנקראה ארגון ירושלים, כללו עולים: מפולין, צ'כיה ,הונגריה וגרמניה ,הם מנו כמה עשרות של חברים, מטרתם הייתה להקים ישוב כפרי דתי שיתופי .

מטרתם הייתה להקים את יישובם באזור ירושלים ,לצורך זאת בשנת 1937 ניהלו משא ומתן בעזרת הקק"ל לרכוש כ 1200 דונם בשטח שמצפון מערב ירושלים, מאדמות הכפר הערבי בידו (ליד מעלה החמישה ) אך משא ומתן זה נכשל.

על כן הציעו המוסדות המיישבים ליישבם בקרבה ליישוב עטרות , אלא שגם תוכנית זאת לא יצאה אל הפועל ,מכוון שרופין מנהל קרן היסוד התנגד להקמת ישוב יהודי נוסף באזור ירושלים.

בהמשך המשא ומתן אל מול המוסדות המיישבים ,נענו אנשי ההכשרה לפשרה שהוצעה להם לעבור הכשרה במושבה מנחמיה שהייתה מושבה דתייה, לאחר ההכשרה הבטיחו המוסדות להעלותם על הקרקע להקמת ישוב דתי לאחר תקופת זמן מהירה בגליל .

כיוון שהמצב הכלכלי לא היה טוב ובמושבה לא יכלו לספק עבודה ,מזון ותנאי מחייה לאנשי ההכשרה , נאלצו חלקם למצוא עבודה בקיבוצים הסמוכים וחלקם אף עבד במפעל החשמל של רוטנברג בנהריים.

כאשר הוקמו מצודות אוסישקין, נקבע כי אנשי הכשרת ארגון ירושלים יעלו על הקרקע ואף הובטח להם תקציב לרכישת ציוד, כלי עבודה ובעלי חיים, אלא שאז החל מסע למניעת הקמת התיישבות של הפועל המזרחי הדתיים , בכול מקרה שתוקצב להם שטח ליישובם קמו אנשי וועד גוש הגליל שסרב לקל לאזור יישוב דתי , ודרשו לספח את האדמה לקיבוצים באזור.

הסחבת , ההבטחות שהופרו והעצבים ,בשילוב פעולות המנע של אנשי הגליל התקיימו עד סוף שנת 1943 ,שאז נמצאה משבצת שטח אדמה של כ 1350 דונם ,שמיקומו בצפון עמק החולה על אדמות הכפר הערבי חסאס .

מתיישבי נחלים היו אנשים דתיים של תנועת הפועל המזרחי ,אנשים שהאמינו בלימוד תורה ושילוב עבודת כפיים ,תושבי שלושת אנשי המצודות הראשונות התנגדו ליישוב דתי בקרבתם , מכוון שרצו עוד קבוץ בקרבתם ולא יישוב דתי שיתופי יש לזכור כי העולים החלוצים החדשים יצרו דת חדשה חלוצית שהתנערה מערכי הדת המסורתי הישנה .

התנגדות הקיבוצים הללו ,הפכה לחרם מצדם על אנשי היישוב נחלים ,שמנע מתן עזרה או סיוע ליישוב החדש מהם, כמו כן נוספה דרישה מהם שחברי נחלים יסתלקו מנקודת היישוב.

האבסורד היה שבמקום לפחד מפעולות עוינות של הכפרים הערביים בסביבה הפחד היה מהתנכלות הישוב היהודי (וועד יישובי הגליל) , אנשי תנועת המזרחי הצעיר גייסו מתנדבים מאנשי ההתיישבות שלהם ברחבי הארץ ,שהגיעו במספרים רבים עם ציוד רב לעזרה בהקמת היישוב נחלים.

אנשי וועד הגליל בפעולת החרם ,סרבו למכור לאנשי היישוב מזון, לחם ואף לא עזרו בנושא הביטחון והשמירה באזור היישוב החדש, אחד ממעשי ההתנכלות כלל פגיעה במשאית הלחם והחלות שהוזמנו לחג בידי מתיישבי נחלים , וכך נמנע מהם אכילת לחם וחלות בכול ימי החג.

מנהיגי המזרחי החלו בתגובה לפרסם בעיתונות את מעשי החרם וההתנכלות לנחלים כתוצאה מכך כונסה ישיבה של מנהיגי היישוב על מנת לעצור את הזרם האנטי דתי , למרות זאת המשיכו חברי המושב לפתח את החקלאות לגדל פרות לחלב ויצרו גבינות מחלב זה שנמכר ביישובי האזור.

כשפרצה מלחמת השחרור הובאה הצעת הצבא שהנשים והילדים במושב נחלים יפונו , אז החליטו אנשי היישוב כולם לקום ולנטוש את היישוב, כאשר הסתיימה מלחמת השחרור ,סרבו חברי המושב לחזור למושבם בטענה כי אנשי אנשי הפועל המזרחי הופלו לאורך כול הדרך בזמן ההתיישבות , על כן התיישבו במושבת הטמפלרים הנטושה בני עטרות (ווילהלמינה) .

בשנת 1952 נטשו את המושבה ובנו את מושבם נחלים מחדש ליד פתח תקווה נחלים הישנה באצבע הגליל ,אוכלסה מחדש כקבוץ הגושרים לאחר מלחמת השחרור ,בעקבות סירובם של התושבים מנחלים לחזור .

בנקודה הטופוגרפית שעלייה הוקם היישוב נחלים ,על יד פלג נחל קורן הוצב שלט מטעם המועצה לשימור אתרים שעליו כתוב סיפורו של המושב נחלים


 
 
 
בניית אתרים - שרקור