דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

גליל עליון חוות דגי דן

 

בנסיעה לכוון קבוץ דן לכוון החרמון דרך קריית שמונה על כביש 99 מגיעים לשער הכניסה הראשי בקיבוץ ומשם על פי השילוט לחוות דגי דן.

חוות דגי הדן פתוחה כל ימי השנה ,בימי השבוע בין השעות: 8:00 – 18:00 ,בימי שישי וערבי חג בין השעות 8:00 – 15:00 הכניסה בחינם לתאום טלפוני להדרכה בתשלום לקבוצות 04-6902411.

זרימת כמויות המים מנחל דן שלא נוצלו הביאו את ראשי הקבוץ דן לרעיון הקמת בריכות דגים ,לצורך זה הוקצו שטחים ליד זרם המים ,שטחים אלו תוחחה אדמתם בעזרת חריש לרככם ואז הקימו סוללות עפר מסביב לשטח בגובה של כמטר ועוד, יש לזכור כי האדמה באזור איננה מאפשרת ניקוז ולכן ניתן היה להשתמש בחפירים שנחפרו לאגירת מים מתוקים לבריכות הדגים כענף חקלאי נוסף מחוץ לעבודת החקלאות הרגילה של מספוא, גן ירק ומטעים , פרדסים ומשק חי .

שיטה זאת הוכנסה על פי דגם של בריכות דגים שהובאו מעולים שהגיעו מיוגוסלביה ,שיטה שבה השתמשו לראשונה בארץ ישראל ביישוב ניר דוד בעמק בית שאן, ששימש כמודל לישובים שבהם הוקמו ברכות דגים לגידול.

תהליך העבודה כלל הכשרת בריכות קטנות יחסית שאליהם הוכנסו דגים לשם הפרייה והשרצה ,ומשם הועברו הצאצאים לבתי גידול ומשם לבריכות גדולות יותר שבהם גדלו הדגים עד למשקל של קילו ויותר , ומשם נשלחה התוצרת בעודם בחיים במכלי מים לשווקים , גידול הדגים הפך לענף חקלאי נוסף במספר יישובים בארץ.

את גידול הפורלים החלו בקיבוץ ערב מלחמת השחרור , מאחר והסורים לא אפשרו לגדל דגים ואף פוצצו את הסוגר לבריכה הראשית כתוצאה מכך הדגים נשטפו הלאה חלקם נותרו בנחל דן , אחרי מלחמת ששת הימים פנו אנשי הקבוץ אל האלוף יפה וביקשו אישור להמשך הגידול .

האלוף יפה התנה את המשך הגידול ומשיכת מים לגידול בהספק של שני קוב בשנייה להזרמת מי נחל הדן לחווה התנאי הראשון שהמים במהלך ההזרמה לבריכות ויציאתם משם יעברו טיהור ויוחזרו לשימוש ויוזרמו בחזרה לנחל הדן תחת ביקורת משרד הבריאות ומחלקת המים, התנאי השני היה שהברכות יהיו מבטון ושהמים שבשימוש לא יזהמו את המים , בתקופות שחונות מאיימים על צמצום כמות המים שיסופקו לצורך גידול הדגים.

החווה מורכבת משורת מכלי גידול לדגי הפורל הממוקמים בתוך מבנים כמו האינקובטור שבו מגודלים ביצים הפורל המופרות (נקבות) מהסיבה שהן גדלות יותר במשקלם מהזכרים, עשרות אלפי ביצים מופרות כאלה של דגי הפורלים מוטסים מארצות הברית בשמונה משלוחים שנתיים ומוכנסים לאחר הגעתם לשלושים ושש מכלים שבכול אחד כחמש עשר אלף דגיגים במבנה האינקובטור .

הביציות מגיעות בקופסאות קלקר על מצע קרח ומעל לשכבה עוד מצע קרח , הן אינם במים אלא מקבלים את הרטיבות הדרושה להם מההפשרה החלקית של הקרח בקופסא , מיד לאחר שהם מגיעים למכלים הם מוכנסים למים שהטמפרטורה היא 8 מעלות שמשתנה בהדרגה לתנאי הסתגלות עד לטמפרטורה של 16 מעלות ,שזאת הטמפרטורה של מי נחל הדן .

מדוע יש צורך לייבא ביצי דגי פורל מחוות גידול באמריקה , כיוון שתנאי ההשרצה הרוויה והתעברות מותנים בטמפרטורה של 12 מעלות , ומימי הדן הם בטמפרטורה של 16 מעלות ,המונעים את ההתעברות וההשרצה בארצנו., תהליך קביעת הטמפרטורה ל 12 מעלות ניתן בתנאי מעבדה, אך לא בגידול מסחרי גדול.

החווה כוללת מכלי פלסטיק עגולים במדגרה ,מכלי בטון מלבניים לשני השלבים הבאים בגידול הדגים בריכות עגולות לגידול הפורלים בהמשך למשקל שמעל לקילו לדג ,למכלים והבריכות מוזרמים מים ממימי הדן בקצב של שני קוב בשנייה , העוברים דרך מערכת ניקוז בפיקוח משרד הבריאות מכוון שהם מוזרמים לאחר הסינון וטיפול בחזרה לנחל הדן.

כאשר הדגיגים מגיעים לגודל שני סנטימטר הם מועברים דרך מסננות בתהליך אוטומטי לבריכות הגידול לצעירים לכול מיכל יש הזרמת מים הנעים או כנגד כוון השעון או אתו, מהסיבה הפשוטה של כוון חיבור השיבר למיכל ולא לכוון המגנטי של כדור הארץ בין דרומו לצפונו.

מעל למכלים מתקן האבסה אוטומטי המפזר כמו פודרה מזון לדגיגים אלו ממהרים לנגוס מהפרורים כול עוד הם צפים עד לעומק של 30 סנטימטר כיוון שהפה שלהם לא מותאם לנגיסה מרצפת המכל זאת לאחר שהדגיגים בעת שהיו במעטפת הביצה אכלו את המזון שהיה בכיס שבתוך המעטפת.

הדגיגים בני החודשים עוברים דרך מסננת למכלי הגידול הבאים בבריכות הבטון בחוץ עד לגיל שבין שמונה חודשים לשנה ,שאז משקלם נע בין 800 גרם לקילו ומשם לשווקים , פרט לדגי פורל הגדלים כשנה וחצי בהסכם מיוחד עם הבד"ץ החרדי ,על מנת שדגים אלו יהיו במשקל שמעל לקילו וחצי שתספק למשפחה מרובת נפשות כמו של הדתיים, ליהנות ממנה שתספק אותם בכמות לארוחת ליל השבת.

בצדו השני של קבוץ דן ממוקמת חווה נוספת שבה גדלים דגי החידקן , שאינם כשרים הידועים יותר כדגים המספקים את ביצי הקוויאר , גידול דגי החידקן עד הגיעם לגיל רביה ליצירת ביצי הקוויאר ,אורך 12 שנה , דג החידקן חיי כעשרים וחמש שנים , כלומר חצי מחייו הוא מכונה לייצור כסף , מכוון שקילו ביצי קוויאר נמכר באירופה במחיר בין 800-1000 דולר ויותר לקילו.

לבריכות הגידול מוכנסות נקבות ומספר זכרים , על מנת לקבוע את מינם יש להעבירם במכונת שיקוף ואם אין אפשרות לגלות את מינם מוחדרת צינורית עם מצלמה המראה את אברי הרבייה של הדג בור שהרוב השולט בבריכה הן הנקבות .

המקור הראשי בעבר למסחר בקוויאר היה הים הכספי ברוסיה ,אלא שלאחר התפרקות רוסיה לעמים חופשיים לא הייתה בקרה נגד שפיכת חומרים מזוהמים לים הכספי , חומרי רעל שהשמידו את דגי החידקן בים הכספי, והותירו למספר ארצות את ללמוד את תנאי הגידול הגידול והמכירה .

לאחר שהחלו לגדל את דגי החידקן בגיל שבע שנים ,נערך דיון בקיבוץ דיון לקבל החלטה מה עושים בהמשך כי החידקן הופך למכונת כסף רק אחרי 12 שנה , ההחלטה שנתקבלה הייתה להמשיך לגדלם עד גיל 12 שנה ,וכיום ההימור השתלם וההוצאות כוסו בזכות מחיר הביצים הנמכרות הגבוהה.

בעבר גידלו בבריכות קבוץ דן צלופחים , אלא שהסינים הציפו את השווקים והפכו את הייצור ללא כדאי ולכן הופסק גידולם בקיבוץ דן .

בחווה ממוקמת חנות שבה ניתן לרכוש סוגי דגים קפואים לאחר הביקור , דגים אלו מוכנסים לקלקר עם קרח ומותאמים למסע שאורכו עד שמונה שעות בדרך למחבת הטיגון בביתכם .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור