דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים דוגמית לבעיות בעבודת העירייה אל מבנה ברחוב הסולל

 

לאחר שהצליחו זלמן וייט ושותפו איתמר בן אבי לרכוש את חלקת האדמה בשנת 1918-19 שעלייה הוקמו מערכות העיתונים,הם קראו לחברה חברת הסולל וויט ובן ארי שותפות, על חלק מהחלקה שרכשו ,בנו ברחוב הסולל את מבנה בית הסולל הישן ,בשאר השטח נבנו מבנים נוספים בידי קבלנים אחרים הן למגורים והן למסחר.

חברת הסולל שעל שמה נקרא בתחילה רחוב הסולל הוקמה בשנת 1919, על מנת לפתוח ולהקים על החלקה שנרכשה מבנים ,בעת שקבלו את רישיון הבנייה מהעירייה , הובטח להם כי בחלקה יסלל רחוב שיתחבר לרחוב יפו בתחתיתו ובחלקו העליון יחובר לרחוב הנביאים, לאחר מכן קראה העירייה את שם הרחוב בשם הקבוצה הסולל, את שמו החבצלת קיבל הרחוב משמו של העיתון החבצלת ,חברי חברת הסולל ,הקימו במבנה הראשון שהקימו את מערכות העיתונים : דואר היום בעברית, פלסטין ויקלי (פלסטין פוסט) באנגלית והעיתון בשפה הערבית באריד אל יום ( בארוד).

חברי הקבוצה שהקימו את חברת הסולל היו : זלמן וייט בעל הממון והממונה על הניהול, בנו של ליפא מאיר ויגולניק , אלכסנדר אהרונסון, אשר ספיר,איתמר בן אבי,פרץ קורנפלד ( דגן) בן ציון רובינשטיין,יצחק עבאדי והעיתונאי אברהם אלמליח .

בבית הדפוס הסולל ,שהוקם כמבנה הראשון ברחוב הסולל 9 , הכניסו חברי הקבוצה מנועי דיזל ,שהונעו בקרוסין ולאחר מכן בנפט ומזוט ולבסוף בחשמל, אך החלק החשוב שעשו חברי הקבוצה הייתה הכנסת המנועים ליצור חשמל לבית הדפוס שלהם ,כתוצאה מכך נוצר להם עודף חשמל שיכלו לספק ולמכור ,חלק מתצרוכת החשמל שלהם לשכניהם באזור,אספקת יתרת החשמל מדפוס הסולל ,היוותה פריצת דרך בירושלים, עוד הפיצו בעלי חברת הסולל, כי כדאי לצרכנים להירשם במהירות לקבלת חשמל ,כי כמות היצור מוגבלת וכול הקודם זוכה, החברה הבטיחה חשמל לאורך 24 שעות היממה .

תקלה לאספקת החשמל ,התחוללה בשנת 1928 ,בעת שפרצה דלקה בחדר המנועים המספקים חשמל, לאחר התערבות מהירה של חברת הביטוח בתשלום הפיצויים , הוזמנו מיד מנועים חדשים והזרמת החשמל חזרה לפעול לאחר ימים ספורים

בשנת 1922 החל העיתון דבר היום ,במבנה הישן להוציא את מדריך השח – רחוק לעסקים ( דפי זהב של ימיינו ) ספר הכתובות והטלפונים יוצא בשלוש שפות , בכריכה מהודרת, כול מי שרצה לקדם את שמו במדריך או להדגיש את העסק שלו הוסיף למחיר הפרסום.

בשנת 1924 נפתח המבנה החדש של דפוס הסולל ברחוב הסולל 9, במבנה נבנה בית הדפוס הסולל, שנחשב כגדול בין בתי הדפוס בעיר באותה התקופה , כיון שהיה גדול ויחסית מודרני באותה תקופה , הם החלו להדפיס בבית הדפוס הסולל את רוב העיתונים היומיים בירושלים ודברי דפוס נוספים , כאשר נבנו עוד מבנים על חלקתם שרכשו ובתוכם התרכזו מערכות וחברות הטלגרפיות הארץ ישראליות והמברקות שהיו קשורות לארצות החוץ .

בעת רכישת הקרקע מידי המוכרים הובטחה לבונים כי הרחוב יחובר בקצוות הן לרחוב יפו והן לרחוב הנביאים , אבל לאחר זמן מה חזרה בה העירייה מתוכניות החיבור בטענה של מחסור בכספים לביצוע החיבורים וסלילת המדרכות, לכן דרשו פקידי העירייה כי בעלי המבנה יממנו מכיסם את החיבור והמדרכות, נדרש היה לחץ נוסף של בעלי העיתון דואר היום איתמר בן אבי ,על מנת שהעירייה תעמוד בדיבורה.

בעת הבנייה יצרה העירייה מכשולים נוספים בניתוק המים למגרש הבנייה בתהליך הבנייה בטענות שונות, כול זאת לאחר שרוכשי הקרקע ברחוב הסולל העבירו כארבע מאות ושמונים לירות בעבור הרישוי המיסים לרחוב ( סכום כסף גדול לאותם הימים).

אל המבנה החדש יועדו לעבור משרדי העיתון "דואר היום" ומערכת העיתון "פלשטין ויקלי (גרוסלם פוסט ) בקומת הקרקע של משרדי העיתון הסולל ,נבנו חנויות להשכרה כאשר החברה המשכירה מבטיחה אספקת מים וחשמל לחנויות שיושכרו, לדוגמה משרד החשבונות של רואה החשבון קסלמן ,אגודת זכותנו , חברת משק בע"מ חברה לבנין ,ועד עדת הספרדים ,קהילת ציון אמריקאנית ,ספריה על שם ד"ר הרצל בקומת הקרקע .

בשנת 1924 נפתח המבנה החדש של דפוס הסולל ברחוב הסולל, בעת רכישת הקרקע מידי המוכרים הובטחה לבונים כי הרחוב יחובר בקצוות הן לרחוב יפו והן לרחוב הנביאים , אבל לאחר זמן מה חזרה בה העירייה מתוכניות החיבור בטענה של מחסור בכספים לביצוע החיבורים וסלילת המדרכות, לכן דרשו פקידי העירייה כי בעלי המבנה יממנו מכיסם את החיבור והמדרכות, נדרש היה לחץ נוסף של בעלי העיתון דואר היום איתמר בן אבי ,על מנת שהעירייה תעמוד בדיבורה, בעת הבנייה יצרה העירייה מכשולים נוספים כמו ניתוק המים למגרש הבנייה.

בסוף שנת 1926 הוזמנו לבית הסולל בעלי המניות ומייסדי חברת סולל והמשקיעים בכדי לפרקה ,ואכן בחודש אפריל 1927 התקיימה האספה שלא מן המניין בראשות המפרקים של החברה זלמן וויט וחיים שמטרלינג, הנושאים שעל הפרק היו: סגירת חשבונות השותפות ופרוקה ברשם החברות מפעילות.



 
 
 
בניית אתרים - שרקור