דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

ירושלים פיזור מועצת העיר ופיטורי ראש העיר 1945

 

מאחר ועל פי חוק העיריות מועצה שאיננה מתכנסת במשך שלושה חודשים רצוף לאחר שהתפטרה תפוזר (סעיף 45 ) ומאחר ולא נותר רוב בישיבות ,נאלץ הממונה על עניני הממשלה המנדטורית על פי תת סעיף 55 א של החוקה, להחליט כי תפקודה של מועצת העיר עקב אי מילוי תפקידה ולכן הכריז על פיזור המועצה והעיריה בירושלים בתאריך 11.7.45.

לאחר הפיזור על פי החוק נתמנתה ועדה קרואה לניהול שרותי העיר לתושבים, שעליה נמנו ראש שרותי הבריאות המנדטורי בעיר, משנה למנהל העבודות הציבוריים ,סגן המושל בירושלים, ועוזר המנהל המנדט בארץ ישראל.

לאחר שהוחלט בידי הנציב העליון לפיזור מועצת העיר וראש העיר , כונסו חברי המועצה ונמסרו להם ההחלטות שנקבעו בידי השלטונות המנדטוריים בתוספת הערת השלטונות ,כי חבל שחברי המועצה לא השכילו בבגרותם ,לפתור את הבעיה המוניציפאלית לבדם, באי החלטתם להתעלות מעל לשיקולי דת, גזע או עדתיות בפתרון מעשי של הבעיה

על החלטה זאת השיב דניאל אוסטר ,כי אף אחד משלושת העדות לא הסכים לממשל רוטציה של ראש עיר מתחלף בתום שנת שרות, מכוון שההצעה איננה מתאימה למציאות הנוכחית בשטח אוסטר הוסיף כי המושל יכול היה למנות וועדה קרואה ,אך באותו אופן יכול היה למנות חברים חדשים למועצת העיר ולמנוע את פיזור המועצה הנוכחית, במיוחד שחברי המועצה היהודיים שיתפו פעולה עם השלטונות ,ומעצם היותם כשבעים אחוז מתושבי ירושלים ובפועל כ % 90 מהכנסות המיסים בירושלים ,מגיעים מכיסי התושבים היהודים.

תושבי העיר התנגדו להחלטה למנות מועצה קרואה , בהאשימם את הערבים בסרבם להשתתף ובהחרימם את מועצת העיר בראשות ראש עיר יהודי , תושבים אלו הזכירו לממשל כי בשנים 1930-5 בעת שנבחרי היהודים למועצת העיר בירושלים ,החרימו את ישיבות המועצה במחאה על התנכלות ראש העיר הערבי כנגד הנבחרים והציבור היהודי באותם שנים לא השתמשו השלטונות המנדטוריים בחוק הפיזור ולא פיזרו את מועצת העיר ונבחריה .

התשובה לשאלתו של אוסטר ,מדוע בשביתת הנבחרים היהודים בשנות השלושים ,טמונה בפתרון הבריטי לנושא אז, שהתבצע בהורדת מספר הנוכחים הנדרשים (הקוורום) , של מספרם של חברי מועצה בישיבת מועצת העיר, על מנת שכול החלטה תהיה חוקית ,ובכדי שהנבחרים הערבים יוכלו לתפעל את המועצה ,לא נבחרים יהודים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות , וזה מה שהתנהל במציאות במועצת העיר.

האבסורד הגדול בעצם שהשלטונות של הממשלה הבריטית ברשות מר אטלי ,ושלטונות המנדט הראשיים בארץ ישראל ,טענו כי ידיהם כבולות כול עוד נמשכת פעולת וועדת החקירה , אלא שליהודים ברורה הייתה תשובתה של ועדת החקירה ,לאור האהדה של השלטון הבריטי מטעמים כלכליים כלפי הערבים.

בראיונות שערכו עמו כתבים מהעיתונות העולמית לאחר חזרתו מלונדון, הוסיף דניאל אוסטר לטעון כי השלטון הבריטי בארץ ישראל בהנחיית משרד המושבות הנחה את אנשי המנדט לקבוע מכסה קטנה של רישיונות ליהודים שנעקרו באירופה מבתיהם במלחמה ,לעלות לארץ ולדעתו יהודים אלו יגיעו על אפתם וחמתם של הבריטים להתיישב במולדתם .

לדעתו הנושא הארץ ישראלי צריך להפוך לעניינם של כול המעצמות על מנת ליצור סדר במזרח התיכון אל מול האינטרסים הפרטיים של אנגליה בארץ ישראל ,במיוחד שהן היהודים והן הערבית מתבצרים בעמדותיהם ועל כן צריכה להיות דרך ביניים להמשך קיום החיים הסדירים בארץ ישראל, בניגוד להצעה הבריטית לחלק את ירושלים לשלושה חלקי ממשל של העדות הנוצרים ,היהודים והמוסלמים ולתת לכול אחד רשות להקים מועצה ועירייה משלהם.

בתקופה שדניאל אוסטר שהה בבריטניה ,הגיע לשם ראש וועדת החקירות סיר ויליאם פ'יצגראלד, על מנת להגיש את מסקנותיו לנושא ,פיזור עיריית ירושלים והקמת ועדה קרואה לעיר כתחליף, הוגשו למשרד המושבות הבריטי ,דניאל טען כי לדעתו נודף ריח של מהדוח המשתלב ברוח הפייסנות של הממשל הבריטי לערבים בארץ ישראל ומעצם התנגדות הבריטים לכניסת שארית הפליטה לארץ ישראל.

את מסקנותיו והמפה שהוכנה ,עיכבו סיר ויליאם פ'יצגראלד ומשרד המושבות הבריטי למשך שנה וחצי , ועיקריה היו לחלוקת ירושלים לשני חלקים, שאותן ינהלו בנפרד שני ראשי עיר יהודי וערבי , אלא שהמוקש הגדול הייתה המלצה לניהול העיר בידי ועדה משולשת שתורכב מנציגי המנדט נציג יהודי ונציג ערבי .

בעצם ההצלחה הגדולה של שלטונות המנדט בפיזור מועצת העיר ופיטורי נציגיה ,טמונה באדישות הציבור היהודי ומאחר וצעד הפיזור ומינוי הוועדה הקרואה כתחליף נמשך שבועיים ללא תגובה של הציבור היהודי שבעצם נחלק על רקע מפלגתי ובהכנות לכינוס הציוני באנגליה באותה העת , אדישות יהודית זאת נתנה דחיפה לשלטונות המנדט לקבוע עובדות בשטח , יש לזכור כי קדמו לוועדה זאת ,עשר ועדות חקירה קודמות, שערכו שלטונות המנדט בעת הסכסוך בין היהודים לערביים .

בהרצאותיו של דניאל אוסטר בנושא העירייה הדו לאומית בירושלים , הפליג אוסטר לתקופת עבודתו במועצת העיר המשותפת ואמר כי לדעתו אין סיכוי בעתיד לניהול משותף ,גם אם יהיה מספר התושבים שוויוני במספרם , אוסטר הוסיף כי כרגע אנו חיים תחת משטר צבאי ועל אף ההגבלות אנו נמשיך להביא עולים מתופת המלחמה .

הוועדה הקרואה בעיריית ירושלים, סיימה את הכנת תקציב העירייה לשנים 1946-7 לאחר 12 ישיבות ,התקציב שאוחד יחד עם תקציב המים עמד על 430,000 לא"י ועלה לעומת התקציב הקודם שעמד על 4000,000 לא"י.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור