דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

העירייה הערבית (הבלדייה) הערבית בשנים 1947-9

 

תודה לעזרה מזיכרונותיו של אנטון סאפי, שהיה מזכיר העירייה הערבית בירושלים.

בסוף חודש נובמבר 1947 החליט האו"ם ,לחלק את העיר ירושלים לחלק הערבי ולחלק היהודי , בשלב הזה, עדיין שכנה העירייה (הבלדייה )המשותפת במבנה שמחוץ לחומות בכיכר הצנחנים של התקופה הזאת, לאחר החלטת האו"ם לחלוקת ירושלים , הכריזו חברי מועצת העירייה הערביים ופקידיה ,על שביתת מחאה שמנעה מחברי מועצת העיר היהודיים והעובדים להיכנס למבנה, עקב תחילת המאורעות מכוון שהמבנה היה בשליטת הערבים .

מר גרייבס ראש המועצה הקרואה שבראשות השלטון המנדטורי של העיר ירושלים ,שפעלה בירושלים החל משנת 1945 ,לאחר שהבריטים פרקו את מועצת העיר ירושלים, גרייבס החליט לפתוח סניף של העירייה בעבור הצבור היהודי באזור הנשלט בידי היהודים, אך ראשי חמשת המחלקות שהיו בעירייה ללא מחלקת המים שמנהלה היה יהודי ולכן לא היה יכול להגיע למבנה העירייה .

שאר המחלקות : הנהלת הוועדה הקרואה בראשות המנהל גרייבס הבריטי ,הגזברות שמנהל ערבי עמד בראשה המחלקה הטכנית ,המחלקה הסניטרית ומהנדס העיר שהיו תחת מנהלים בריטיים, עדיין פעלו במבנה שהיה בשליטת הערביים.

בישיבתה באפריל 1948 החליטה הוועדה הקרואה בירושלים ,כי מנהלי המחלקות הבריטיים ומזכיר הוועדה יוכלו לעזוב את עבודתם ולחזור למולדתם בריטניה, לראשות הוועדה הקרואה במקומם התמנה מר הילטון שהיה משנה לראש הוועדה הקרואה, שאר חברי הוועדה שכללו את מנהל הכספים , היועץ המשפטי ,מנהל מחלקת הסניטציה ,מנהל מחלקת המים לעיר העתיקה ומזכיר העירייה נתמנו מנהלים ערביים .

חומר ארכיוני של העירייה, ספרי הנהלת החשבונות ומסמכים הועברו מהמשרדים למשמורת בבית הספר פרייר בעתיקה, כאשר החלה נסיגת הכוחות הבריטיים מירושלים במחצית מאי 1948 , החלה מתקפה של הכוחות היהודיים על מבני מגרש הרוסים ומבנה העירייה , עובדי העירייה וחברי המועצה הקרואה הערבים נמלטו מהמבנה לתוך העיר העתיקה .

ימים ספורים לאחר הבריחה ,התאספו חברי הוועדה הקרואה הערביים במבנה בית הספר פייר בעיר העתיקה שם נקבעה חלוקת תיקים ומונו מנהלים למועצת העיר ,על מנת להקים עירייה ומועצה ערבית חדשה ,בתחילה התיישבה העירייה הערבית החדשה בחדרים בבית היתומים לילדי מוסלמים ,ומשם עברו חברי מועצת העיר ,בתקופת ההפוגה הראשונה ,למלון קלעה , ומשם לחדרים בבית החולים היווני .

בכספת שבמבנה בנק ברקליס בנק ,הסמוך למבנה הירייה שבכיכר הצנחנים ,נותרו כשישים אלף לירות מכספי קופת העירייה המשותפת בטרם התפרקה , אחת ההחלטות האחרונות של הנציב העליון הבריטי הייתה לחלק את הכספים הללו בין העיריות הערביות והיהודיות ,על פי צפתח כמות האוכלוסין , אי לכך הועבר צק על סך 30.000 לירות לידי מועצת העיר היהודית ועשרים ושבע וחצי אלף לירות נמסרו לידי הגזבר הערבי ,שהכניסו לכספת במבנה המשותף .

על פי אגדות זקני ירושלים צק זה , ניירות ערך ,הסכמי השכרות , חוזים חתומים וכספים נוספים נעלמו מהכספת לאחר בריחת חברי מועצת העיר הערבים ,בעת שהאזור נכבש בידי הכוחות היהודים לאחר נטישת הבריטים את מגרש הרוסיים והעירייה.

בעקבות העלמות הכספים מהכספת ,יצא הגזבר הערבי של העירייה הערבית לפגישה עם מנהל בנק ברקליס באי קפריסין על מנת לשכנעו להעמיד הלוואה לעיריית ירושלים הערבית שקופתה הייתה ריקה ,במקום הצק שנעלם , לאחר דיונים החליט הבנק להעמיד 20,000 לירות כהלוואה ,אלא שהבנק העמיד התניה למתן ההלוואה, שממשל המלך עבדאללה בירדן יחתום על ערבות לסכום זה.

מכוון שדיבורים הם דבר אחד ומעשים הם דבר שני ,הוברר שחוץ מליטוף על הראש של עיריית העיר העתיקה והצהרות עידוד, לא הייתה הממשלה הירדנית להעמיד ערבות להלוואה.

כתוצאה מכך הכריזו בשנת 1948, עובדי העירייה הערבית בעיר העתיקה, על מספר שביתות ,מכוון שלא קבלו משכורות לאורך מספר חודשים , לבסוף הסכימה הממשלה הירדנית לשלם חמשת אלפים דינרים ירדניים ,למשכורות עובדי העירייה וסכום נוסף קטן בעבור אספקת המים ,לחיילי הלגיון שהוצבו באזור העיר העתיקה.

בתחומי עיר העתיקה לאחר הבריחה של התושבים מהשכונות הערביות ,בשטח היהודי של ירושלים , בעת הכיבוש היהודי בתחילת מלחמת העצמאות , התנקזו בעיר העתיקה לאחר מאי 1948 ,כשבעים אלף אזרחים ופליטים בתאי תברואה וצפיפות נוראיים ,חלקם רוכזו במוסדות ציבוריים ,בתי ספר ומנזרים כמו מנזר הסלחיה .

אל אלה התווספה בעיית המים לשתייה ,מאחר וקווי העברת המים ממעיינות ראש העין לבירה עברו בחלק היהודי שמהרו וניתקו את העברת המים הן לעיר העתיקה והן לשכונות הצפוניות הערביות הסמוכות , מפעל המים שטופח בימי המנדט ממעיין עין פארה והוביל מים לעיר העתיקה ,נפגע מהפגזות של כוחות הצבא היהודי , הוא אומנם תוקן בהמשך אך כמות המים לא הספיקה .

המים בעיר העתיקה ,אפילו לא הספיקו לכיבוי שריפות בעיר העתיקה, שהתלקחו מהפצצות התותחים היהודים על העיר העתיקה כתגובת נגד להפצצות הלגיון הערבי, תפקוד העיר העתיקה קרטע ,ובסוף שנת 1948 נערכו בחירות לעיריית העיר העתיקה ונתמנו חברי מועצה חדשים ,למועצה התווסף קצין קשר מטעם הממלכה האשמית ,על מנת לגשר ולתווך ביחסים הרעועים בין העירייה לבין השלטון הירדני וצבאה .

בחודש מרץ 49 התחלפו חלק מחברי המועצה ,במקביל נערך מפקד אוכלוסין בעיר העתיקה שבו נמנו קרוב ל29,000 תושבים הגרים בעיר העתיקה, הכנסותיה של מועצת העיר מהמיסים היו כעשרים ושלושה אלף לירות , אך הוצאותיה היו כעשרים ושמונה אלף לירות, כלומר נוצר גרעון של כחמשת אלפים לירות למאזנה של העירייה הערבית בשנת 1949 שכוסו מהלוואה נוספת ירדנית .


 
 
 
בניית אתרים - שרקור