דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

הערבה נבטים דרך הבשמים

 

תחילתו של מסלול הובלת הבשמים והתבלינים מהמזרח בעיקר מהודו ומערב סעודיה ותימן ובנסיכות עומן של תקופתנו ,החל במאות השישית והשביעית לפני הספירה , המסחר בסחורות אלו נשלט בתחילה בידי סוחרים ערביים וממלכות שנשלטו בידיהם .

בסדרת כיבושים של שבטי הנבטים שהגיעו מצפון ערב, השתלטו הנבטים על מקורות השווקים ודרך הבשמים תוך שיפור והרחבה של דרך הבשמים, הנבטים שלטו בדרך הבשמים מתחילת המאה הראשונה לספירה עד המאה השלישית לספירה, בדרכים אלו ששופרו ,יצירו סימוני דרך בשימוש של אבני סימון והקמת תחנות מעבר והגנה בנקודות שליטה על הדרך , הנבטים השכילו להקים מצודות שבהם הקימו מאגרי מים נסתרים ומחופים, הנוזל החיוני שבלעדיו אין ניתן לחצות את המדבר ,בכדי לשלוט על מונופול המעבר

דרך הבשמים נלקחה מהם בידי הרומאים לאחר כיבוש האזור, תחנות המסחר וההגנה שעל הדרך הורחבו חלקם הפכו ליישובים אזרחיים לצד המצדיות הצבאיות ,ישובים שפיצחו חקלאות מאגרי מים ומסחר.

השליטים הביזנטיים שהשתלטו על הדרך והישובים שלאורכה , הרחיבו את הישובים והפכו את חלקם לערי מסחר ,בנו בהם כנסיות ,בתי מרחץ ,שווקים ובתי סוחרים והרחיבו את דרך המעבר תוך בניית דרכי מעבר נוספות , לאחר שנים שהדרך נעלמה כתוצאה מסיום תפקידה המסחרי בחול המדבר , נתגלתה הדרך שוב במחצית המאה העשרים בידי החוקר קירק האנגלי.

הנבטים שלטו על המסחר והדרך בין המאות הראשונה והשלישית לאחר הספירה, הם שיסדו את העיר הגדולה פטרה שבימי זוהרה מנתה כשלושים אלף תושבים ,ששימשה כנקודת מוצא ראשית למעבר הסחורות בשרשרת ישובים ומצודות הגנה בערבה ובנגב ,תוך חציית מכתש רמון עד עבדת ומשם לנמלי הים התיכון .

דרך הבשמים החלה לאבד את מעמדה ,כאשר שבטים ממצרים החלו , להעביר סחורות מערבה , תוך שימוש של סירות ותובלה ימית ישירות לנמלי מצרים ,ומשם לשווקם ישירות בדרך הים לאירופה , כיבוש ערב בידי המוסלמים ובהמשך יצירת נתיב ימי פורטוגזי עוקף אפריקה להודו ,יצר מסלול נוסף ורווחי שדחק מחשיבותה של הדרך היבשתית .

כאשר אנו מתייחסים לדרך הבשמים שהקימו הנבטים ,אנו מתייחסים לדרך שאורכה כאלפים קילומטר ,שהוליכה את הסוחרים מדרום חצי ערב (תימן) לנמל עזה ,ששימש כתחנת המעבר למשלוחים למקדשים בעיקר בעת העלאת המנחות לאלים ביוון ולאחר מכן לרומא , בשמים אלו שימשו ,על מנת להפיג את ריח הצחנה של בעלי החיים שהוקרבו ולשימוש נשות החברה הגבוהה כבושם.

חלק מהבשמים שימשו גם להפגת הריח בעת שריפת גופות הנפטרים, הקטורת שימשה גם לצרכי הרפואה העתיקה ,חניטה ועוד, חלקם משמשים גם כיום במקדשים לאלים במדינות מזרח אסיה, לאחר העלמות הנבטים מהאזור ,חדלו דרכים אלו לשמש כדרכי מסחר ומעמדם צנח .

מחקר חדש של אוניברסיטת חיפה שפורסם בתחילת שנת 2019 , מחקר שנערך לאורך חמש שנים , משיבה לשאלה ומציג אפשרות שלישית לשאלה מדוע קרסו הערים הביזנטיות ואלו שהוקמו על בסיסם ,במאה השביעית לספירה בעת הכיבוש המוסלמי של ארץ ישראל.

עד פרסום מחקר זה ההנחות להעלמות הערים הנבטיות שישבו על דרך הבשמים והתבלינים היו כי שינויי מזג האוויר גרמו לנטישה בתוספת הרס הערים עקב התפוררות התלכיד החברתי וכיבושם ,בידי המוסלמים בעת שהארץ נכבשה במאה השביעית אך המחקר טוען כי הערים קרסו בעקבות הקריסה הכלכלית .

המחקר חיפש את בפתרון לשאלה בסינון האשפה שהצטברה בישובים ושלא פונו מהישובים עקב הזנחה המעידה לדעת החוקרים על קריסת השלטון המוניציפאלי של הערים והזנחתם.

אל סיבות אלו צריך להוסיף כי במדינות הצרכניות של התבלינים והבשמים התחוללה מגפת הדבר במאות השישית ,שעקב התמותה הרבה חדלו הצרכנים באירופה לרכוש את הסחורה , דבר שפגע במסחר של הערים שעל דרך הבשמים.

 

 
 
 
בניית אתרים - שרקור