דף הבית   מפת אתר   צור קשר
 
 
 
 
 

המזח הימי במפעל המלח הצפוני בקלייה

 

המזח שנבנה ניצב בקרבה לבית העץ של משה נובומייסקי המייסד ובעליו של מפעל המלח שרידיו של המזח הם עמודי העץ שהיו תקועים במים ,שעליהם היו תלויים צמיגי מכוניות למניעת חיכוך בין דפנות הסירות למזח.

על המזח עצמו נסללה מסילה שעליה נעו קרוניות המלח שהועמסו מהדוברות והסירות שהגיעו מסדום, אורכם של המסילות היה כשני קילומטר עד המפעל שיבש את הקרנליט שממנו ייצרו את האשלגן והברום, תחילה הגיעה האשלגן על הדוברות בתפזורת ובהמשך בשקים .

עבודת הפריקה הייתה מפרכת, עובדים עם עתי חפירה ,העמיסו את התפזורת לסל שהיה תלוי על זרוע מנוף ,הסל הועלה ונשפך לקרוניות שעמדו על הפסים באותה שיטה עבדו בבריכות האידוי לאיסוף הקרנליט.

קרוניות אלו נגררו למפעל שם לאחר הייבוש והעבודה הוכנסו התוצרת המוגמרת לשקים שמשקלם כמאה קילו, שקים אלו הועמסו על משאיות ונשלחו בשיירות מאובטחות של משטרת המנדט לתחנת הרכבת בירושלים ,ומשם לנמלי היצוא ולסיטונאים בארץ ישראל.

בכביש שנסלל מירושלים לקלייה נעו כלי רכב העמוסים ,במכרז התובלה היבשתית זכו חברת קואופרטיב התובלה הירושלמית ,שקי האשלג הועמסו על שיירת משאיות, במשאיות אלו הועברו גם ציוד ועובדים ,לחברת הקואופרטיב היו כחמישים משאיות ,וכול משאית עשתה סבב יומי של שנים עד שלוש הובלות , בין ים המלח לרציף הרכבת בירושלים.


 
 
 
בניית אתרים - שרקור